צחי הנגבי הורשע הבוקר בעבירה של עדות שקר. הוא גם זוכה משתי עבירות של מרמה והפרת אמונים. את עובדת ההרשעה תתקשו למצוא בכותרות ובכותרות המשנה של אתרי העיתונים.

וזה קצת משונה, כי זו העבירה החמורה מבין העבירות שבהן נאשם הנגבי. הפרת אמונים נושאת עמה עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר, העונש המקסימלי על שוחד בחירות הוא שנת מאסר אחת, ואילו העונש המקסימלי על עדות שקר הוא שבע שנות מאסר. זה משונה עוד יותר כשזוכרים שבית משפט כבר אמר על הנגבי, בפרשת ההונאות באיסת"א ב-1982, ש"האמת לא היתה נר לרגליו", ובהתחשב בכך שהוא נחקר בשל חלקו בפרשת בר און-חברון – ספציפית, הוא נחשד בכך ששיקר לממשלה ואמר לה שנשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, הביע הסכמה והתלהבות למינויו של בר און ליועץ המשפטי לממשלה, מה שלא היה ולא נברא.

זוכרים? אה, כן: אף אחד לא זכר. העובדות הללו לא הופיעו בדיווחים היום. במקום זה, קיבלנו השתפכויות. ynet כתב ש"הנגבי נשם לרווחה", והעורך שם קלט תוך כמה שניות שיש בעיה בפתיח הזה, ושינה אותו ל"רעידת אדמה בפרקליטות". העובדה ששניים מתוך שלושה שופטים סברו שהנגבי אשם בהפרת אמונים, ושזיכויו של הנגבי נבע מכך שאחד מהם, השופט עודד שחם, קיבל את טענת ה"הגנה מן הצדק" של הנגבי, הוצנעה. אפילו "הארץ", שדיווח עליה יחסית באריכות, פתח את המשנה שלו ב"נצחון להנגבי ולקדימה". אוי לנצחונות כאלה: קדימה, שהוקמה על ידי האיש שעליו אמר בן גוריון ש"טרם נגמל מאמירת אי אמת" ושבנו עמרי הורשע בעדות שקר, מקבלת לשורותיה עוד שקרן עם תעודות.

בהחלט מקובל עלי שהנגבי נשם לרווחה: הוא נמצא ברשימה אקסקלוסיבית מאד, רשימת עשירית האחוז שמצליחה להוציא זיכוי ממערכת המשפט הישראלית. מה שלא ברור לי הוא גל האהדה הכלל-תקשורתי כלפי הנגבי. פרשנים פוליטיים בסוף השבוע העלו משום מה את הנושא על ראש שמחתם, והביעו בעדינות תקווה שבית המשפט לא יגלה אכזריות ולא יטיל קלון בהנגבי. הם תיארו אותו כאיש המתון, המנהיג החדש שקדימה זקוקה לו. ניסיתי להזכר מאיפה מוכרת לי שורת המקהלה הזו, ונזכרתי: חיים רמון.

גם אז התייצבו הפרשנים הפוליטיים בשורה אחת מאחוריו, מטשטשים את המעשים שעשה ואת העובדה שהשופטים מצאו שגרר לאולם בית המשפט שלוש עדות שקר. התקשורת הישראלית גם טשטשה את העובדה שכנגד חיימון שלנו היתה מתלוננת נוספת על הטרדה מינית, שעדותה אושרה בבדיקת פוליגרף, ועשתה כמיטב יכולתה להשכיח את האפיזודה ההיא, שבה מקורב של רמון החל במעקב אחרי הקצינה שבה ביצע חיימון מעשה מגונה – אחרי שרמון כבר סיים לרצות את עונשו הקצר מאד.

התקשורת הישראלית מצאה לה אתרוג חדש. היא תמיד העריצה בריונים, ואין בפוליטיקה הישראלית בריון שישווה לצחי הנגבי. לעומתו, אביגדור ליברמן הוא בריון צעצוע, כזה שטוב רק בלהרביץ לילדים. במקום ציפורה לבני, הייתי מסתכל אחורה בחשש, כי הכתרת יורש חדש מצד הפרשנים הפוליטיים לא יכולה לומר שום דבר חיובי על סיכוייה שלה, מה גם שהיא נתפסת יותר ויותר כ"חלשה", דבר שהתקשורת הישראלית שואפת הדם לא מסוגלת לעכל.

הסיכוי שהנגבי ילך לכלא בשל עדות השקר נמוך: יותר מדי שנים חלפו מזמן האירוע. אבל אם יניחו השופטים להנגבי לחמוק ללא קלון, הם יקבעו שבישראל עדות שקר איננה משהו שצריך להפריע לקריירה שלך, ויורידו את העבירה לדרגת חטא. תיארו לנו בימים האחרונים את הנגבי כג'נטלמן; מג'נטלמן אמיתי אפשר היה לצפות שיפרוש מהחיים הפוליטיים אחרי הרשעה שכזו. הנגבי לא ג'נטלמן, הוא רק בריון שלמד ללבוש חליפה ואיך לדבר עם התקשורת.

והיא מתה עליו.

(יוסי גורביץ)