אסתר חיות אישרה היום שמערכת המשפט שלנו היא אינקוויזיציה. גם על כך היא תצטרך לעמוד לדין
אסתר חיות, נשיאת העליון, דחתה היום (ג’) את עתירתו של עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח בני משפחת דוואבשה. ערעורו של בן אוליאל (שכתבתי עליו גם כאן) נשען על העובדה שחוקריו עינו אותו. על הטענה הזו אין עוררין: בית המשפט, בהליך נדיר מאד, פסל שתי הודאות של בן אוליאל משום שהן בעליל נגבו בעינויים, אבל אישר את ההודאה השלישית משום שזו נגבתה יומיים לאחר העינויים ועל כן היא לכאורה “הודאה שניתנה מרצון.”
זה, במחילה, קשקוש שרק משפטן חסר נשמה, מסוגה של אסתר “תקנה 119” חיות, יכול לחתום עליו. המעונה נמצא תחת חסדיו של המענה. המענה יכול ללחוש לו “רק שיחקתי איתך עד עכשיו”, כפי שלחשו מעני האינקוויזיציה לפני שהביאו את העציר לבית המשפט; המעונה יודע שבית המשפט לא יגן עליו. אין פה, בשום צורה, רצון חופשי.
אני לא יודע מה קרה בדומא. אני לא יודע מי רצח את בני משפחת דוואבשה. יתכן שבן אוליאל היה מעורב, אבל ברגע שהופעלו עינויים, אין לנו שום דרך לדעת יותר שום דבר. נזכיר שתצפית צבאית זיהתה חמישה מתנחלים שחזרו מדומא אחרי ההצתה; נזכיר שהפשע המיוחס לבן אוליאל – שתי הצתות בזמן קצר מאד – לא סביר ונראה כמו מלאכתם של כמה וכמה אנשים.
המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו הנאשם צריך היה להיות מזוכה מחמת הגנה מן הצדק: רשויות הצדק הרשו לעצמן לבצע בנאשם פשע נגד האנושות, פשע העינויים, והפרו את זכויותיו באופן הזועק ביותר שבאפשר. המענים הם אלו שצריכים היו לעמוד לדין; זהותם ידועה; וכמובן שזה לא התרחש.
אסתר חיות דחתה את טענתו של בן אוליאל בטענה שמערכת המשפט הישראלית איננה מכירה בדוקטרינת פרי העץ המורעל, וכי קבלת הודאות כאלו “איננה הלכה חדשה.” נכון. זו אינה הלכה חדשה. היא מרעילה את מערכת המשפט הישראלית מיומה הראשון. אסתר חיות עומדת כאן לצד מנגנון האופל, שב”כ, בין השאר משום שהיא יודעת שאם תקבע שלבן אוליאל עומדת ההגנה מן הצדק, היא תצטרך לפתוח אלפי ועשרות אלפי תיקים שבהם הראיות הושגו בעינויים. אסתר חיות יודעת היטב על מה היא מגוננת. גם על הפשע הזה, על הסבת המבט מן האדם המעונה המתחנן לרחמים, היא תצטרך לתת יום אחד הדין. מי יתן ותסבול כפי שסבלו הקורבנות שמהם הסבה את מבטה.
יש מתח קבוע בין חוק לצדק. בית המשפט של חיות מותח אותו עד שהחוק הופך לעוול זועק, זועק לא פחות מן הפשע שעליו הוא אמור להעניש. זה איננו בית משפט, זוהי אינקוויזיציה, ויש להתייחס לשופטיו כאל אינקוויזיטורים.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות