בשבת האחרונה, בפוסט "מלחמה באיראן? אולי הפעם היא זוחלת כדי להיוולד", ניתח יוסי את האינטרסים שעומדים מאחורי חרחורי המלחמה מצד ביבי וברק ומאחורי התגובה האמריקאית לנהמות הקרב האלה. ההנחה של יוסי היתה שהדבר האחרון שאובמה צריך עכשיו זה עוד מלחמה במזרח התיכון. להערכתי, התמונה מורכבת יותר. כשבוחנים את הסוגיה הזאת מזווית כלכלית מסתבר שהאינטרס האמריקאי הוא אינו חד משמעית נגד תקיפה באיראן, ואותו הדבר נכון גם לגבי האירופים.
כדי להבין את מפת האינטרסים העולמית סביב העימות עם באיראן צריך להביא בחשבון את המהלכים האחרונים של האירופים כנגד האיראנים. באמצע ינואר כמה ממדינות אירופה הכריזו שמיולי הקרוב הן יטילו אמברגו נפט על איראן, כסנקציה על המשך הפעילות האיראנית לפיתוח פצצה גרעינית. ההכרזה הזאת הובילה, כצפוי, לקפיצה במחיר הנפט. אבל עוד לפניה מחיר הנפט הגולמי היה סביב 100 דולר לחבית.
כידוע, למרות כל תוכניות החילוץ והסיוע, למרות הטריליונים שהוזרמו למדינות ה-PIGS הכושלות ולמרות הריבית שכבר כמה שנים מגרדת את הרצפה, כלכלת האיחוד האירופי לא צומחת. הסיבה העיקרית לכך היא מחיר הנפט הגבוה, מכיוון שבלי אנרגיה זולה אין ולא תוכל להיות צמיחה כלכלית. במציאות הזאת אין שום היגיון במהלך האירופי להטיל אמברגו נפט על איראן. זה מנוגד לכל האינטרסים שלהם. קשה לי להאמין שלמנהיגי אירופה חשוב יותר למנוע מאיזה דיקטטור במזרח התיכון להצטייד בנשק גרעיני מאשר להציל את הכלכלה הקורסת שלהם.
לכן אין ברירה אלא לחפש אינטרסים סמויים שעומדים מאחורי המדיניות התמוהה הזאת. אמנם המשמעות היא שאני נאלץ לבסס את התיאוריה שלי על הנחות שקשה מאוד להוכיח אותן, אבל כל אחת מהן כשלעצמה הגיונית וסבירה, ושילוב ביניהן הוא הדרך היחידה שמצאתי עד כה לקבל תמונת מצב קוהרנטית למצב הנוכחי. קבלו את זה כהצעת הגשה.
קודם כל, חשוב לדעת שאיראן נמצאת במצב ייחודי בהשוואה לשאר המדינות החברות באופ"ק. בשנתיים האחרונות רוב חברות אופ"ק הודיעו שהגדילו את תפוקת הנפט שלהן (גם אם בכמויות קטנות עד כדי מזעריות) בניסיון לענות על הביקוש ולפצות על הירידה בתפוקה בלוב ובסוריה. לכאורה, האינטרס של יצואניות הנפט הוא להקטין את ההיצע כדי לשמור על מחיר גבוה ועל הכנסות גבוהות בהתאם. אבל צריך לזכור שרוב המשטרים שעומדים בראש המדינות האלה תלויים בחסות שמעניק להן הממשל האמריקאי, מה שחושף אותם ללחצים עצומים מכיוונו במטרה לשמור על מחיר נפט נמוך ולמנוע פגיעה נוספת בכלכלת ארה"ב.
אחמדינג'אד לא מתעניין יותר מדי באינטרסים האמריקאיים, ואיראן היא אחת החברות היחידות באופ"ק שהקטינו את תפוקת הנפט שלהן בחודשים האחרונים. אם נצא מנקודת הנחה שהקטנת התפוקה היא תוצאה של מדיניות מכוונת ולא מכיוון שאיראן הגיעה לשיא התפוקה שלה (מה שבאופן חריג תואם להצהרות הרשמיות שלה), המסקנה תהיה שאיראן היא אחת החברות היחידות באופ"ק שבשטחה עדיין אפשר למצוא מאגרי נפט גדולים ובלתי מנוצלים, רק שהגישה אליהם חסומה למערב.
בינתיים, הכלכלה האיראנית נמצאת על סף תהום, ומנהיגי אירופה מודעים לכך. בעוד שהמשבר באירופה הוא בעיקרו פיננסי, באיראן הוא ריאלי, ריאלי עד כדי התנפלות על הבנקים ואולי אפילו רעב. מה גם שב-2 במרץ מתוכננות באיראן בחירות לפרלמנט. במציאות כזאת, מספיק שמנהיגי אירופה יאיימו באמברגו כדי לערער את המצב הכלכלי באיראן ולדחוף את האיראנים המיואשים אל עבר מהפכה עממית, ואולי הפעם, בשונה מהניסיון הקודם במאי 2009, היא גם תצליח.
מן הסתם, מהפכה כזאת תלווה בסיוע צבאי מאסיבי מצד נאט"ו ואולי גם מצד ארה"ב (אם נאט"ו התערבה במלחמה בלוב, שאחראית על כ-3% מאספקת הנפט העולמית, אין סיבה להניח שהיא תתעלם ממצב דומה באיראן, שאחראית על יותר מ-10%). כך תיפתח בפני חברות הנפט המערביות גישה למאגרים הבלתי מנוצלים של איראן.
בעצם, מה שקורה הוא שאנחנו צופים בשידור חוזר של מלחמת עיראק 2003, אחד לאחד: איומים מצד מנהיגים מערביים מפני התחמשות של דיקטטור מטורף בנשק להשמדה המונית, הכנת דעת הקהל למלחמה, יציאה להתקפה והשתלטות על מאגרי הנפט של אותה המדינה, שעד לאותה נקודה לא היתה גישה אליהם.
זאת פרשנות בעייתית, אני מודע לכך. קשה מאוד להוכיח אותה וקל להאשים אותה בהיותה "תיאוריית קונספירציה". אבל בעולם שאחרי מלחמת עיראק 2003, כשלכולם כבר ברור וידוע שהסיבה העיקרית שהובילה את בוש להסתער על עיראק היתה הניסיון להשתלט על מאגרי הנפט שלה, ולא למנוע התחמשות של סדאם חוסיין בנשק להשמדה המונית או "להביא דמוקרטיה למזרח התיכון", אין שום סיבה להניח שהעימות הנוכחי עם איראן הוא שונה.
אובמה רק משחק את התפקיד שלו בהצגה הזאת, ואת התפקיד הזה הוא ממלא בצורה הרבה יותר חכמה מקודמו: בעוד שהטקסני חמום המוח הכניס מאות אלפי חיילים אמריקאים היישר אל התופת העיראקית, אובמה נותן לאירופים לעשות עבורו את העבודה במישור הדיפלומטי והכלכלי, ואולי ישראל תעשה עבורו את העבודה במישור הצבאי.
התקפה על איראן אולי תוביל למי יודע כמה הרוגים, אבל לטווח הארוך תוזיל את מחיר הנפט ותאפשר חזרה זמנית לצמיחה כלכלית באירופה ובארה"ב. זה בדיוק מה שאובמה צריך, זה בדיוק מה שהאירופים צריכים, וכמו שיוסי כבר הראה – גם לביבי ולברק יש רק מה להרוויח ממלחמה שכזאת.
או במילים אחרות – הכינו את המקלטים.
(הפוסט פורסם במקור כאן.)
(אהרן פורת)
תגובות אחרונות