החברים של ג'ורג'

היועמ”שית בעד פשעי מלחמה

גלי בהרב-מיארה מייללת שממשלת הימין לא מבינה שהיא מטייחת עבורם פשעי מלחמה. ובכן

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הנפיקה בסוף השבוע חוות דעת משפטית מלומדת, כזו שגם חולד יכול היה לכתוב, שאומרת שההפיכה המשפטית שמתכננת ממשלת נתניהו היא, ובכן, הפיכה משפטית. כמקובל במקומותינו, התגובה התפלגה מיד על פי קווים ביביסטיים-רל”ביסטיים: תומכי הדיקטטור בהתהוות צווחו שבהרב-מיארה היא שיקוץ, בעוד שמתנגדיו העלו אותה למדרגת קדושה בעודה בחיים.

כמי שאמון על התפיסה של “מארה על שני בתיכם,” אני רוצה להצביע על נקודה קטנה: בהרב-מיארה נימקה את ההגנה על מערכת המשפט, שהיא אחת הבכירות בה, בנימוק הבא. “’מערכת המשפט היוותה עד כה ‘חומת מגן’ משפטית שהגנה על מעמדה של מדינת ישראל ויכולתה לקדם את האינטרסים שלה בפורומים בינלאומיים משפטיים שונים […]’ היועמ”שית מציינת [כותב הארץ] כי יישום התכנית עשוי לפגוע ביכולתה של המדינה להתמודד עם ‘הליכים פליליים במדינות זרות כנגד בכירים ישראלים על רקע פעולות בטחוניות בהם הם מעורבים.’” ההדגשות שלי. בהרב-מיארה, בפועל, חוזרת על דבריו של פושע המלחמה בוגי “הרשנו לעצמנו להרוג את האשה” יעלון בהפגנה לפני מספר שבועות: שמערכת המשפט היא מה שניצב בינו ובין בית הדין הבינלאומי בהאג.

נניח עכשיו לעובדה שהציטוט-בפועל של יעלון במה שאמורה להיות חוות דעת משפטית צוננת מעידה על כך שבפועל, היא הכל חוץ מזה; שבהרב-מיארה התייצבה לצד שורות האופוזיציה. חשוב יותר לעמוד על כך שבהרב-מיארה, בעודה מקוננת על אובדן ‘העצמאות’ של מערכת המשפט, מעידה לפי תומה על כך שהמערכת הזו מעולם לא היתה עצמאית. היא תמיד היתה כלי של הממשלה הישראלית.

בהרב-מיארה אומרת כאן בעצם את מה שארגוני זכויות אדם אומרים מזה זמן: מערכת המשפט הישראלית, בבואה לדון בפשעי מלחמה ופשעי הכיבוש, כלל אינה עצמאית. היא מכשיר של הממשלה, שמטרתו כפולה. ראשית, מניעת העמדת חיילי צה”ל לדין על פשעי מלחמה שהם מבצעים. אף חייל צה”ל מעולם לא הועמד לדין על פשעי מלחמה, משום שהחקיקה הישראלית לא מכירה במושג הזה. ועדת טירקל, לפני עשור (כמעט בדיוק עשור), המליצה על חקיקה כזו בחוק הצבאי הישראלי: מערכת המשפט הצבאית והמערכת האזרחית, שאמורה היתה להיות המפקחת על יישום המלצות ועדת טירקל, התחמקה מכך.

מערכת המשפט הישראלית, במיוחד זו הצבאית, מקפידה לוודא שחיילים לא ייענשו על פשעי מלחמה שהם מבצעים (על בסיס יומי-כמעט, יש לציין): היא עושה זאת בעיקר על ידי משחקי מריחת זמן, שמטרתם לוודא שהחייל יוצא מתחולת חוק השיפוט הצבאי (שכאמור, לא מעניש על פשעי מלחמה, כי אין משפטית כאלה). אבל היא מוודאת שהיא מייצרת המון ניירת.

למה? עקרון המשלימות (Complementarity). העקרון הזה, שצריך לעבור מהעולם אבל בינתיים עדיין איתנו, קובע שבתי דין בינלאומיים לא יעמידו לדין חשודים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם כל זמן שהמדינה שחמושיה היו מעורבים בפשע מנהלת הליכים משפטיים ראויים. וזה מה שבהרב-מיארה ושאר המשפטנים של המדינה עושים: מייצרים מצג-שווא של משלימות. בהרב-מיארה אומרת זאת כמעט במפורש: זו המשמעות של “חומת מגן משפטית.”

תקשיבו, דפקטים, אומרת בהרב-מיארה לממשלת נתניהו, אתם לא מבינים במה אתם משחקים. אם אתם מחסלים דה יורה את העצמאות של מערכת המשפט, שאף פעם לא היתה עצמאית דה פקטו, אתם אומרים לכל בית דין בינלאומי מזדמן שבעצם, מערכת המשפט שלנו מנוהלת על ידי קבוצה של קנגרו ופסקי הדין (שנשמעים בדרך כלל “אוי, אוי, אוי, זה נורא, אבל עבר יותר מדי זמן ואין מה לעשות”) שלנו כתובים מראש. תקשיבו לי, בהמות! הם לא יילכו על משה מגולני שהרביץ לפלסטיני במחסום [פשע מלחמה ברמה נמוכה, שלא עומד בתנאי של gravity, חומרה – יצ”ג], הם יילכו על הראש של המח”ט שלו. אידיוטים! הם יילכו על הראש שלכם. של שרי הבטחון, שרי בטחון הפנים, וראשי הממשלה. ראבק עארס, למה אתם מתעקשים לא להבין שאתם הופכים גם אותי ואת אסתר חיות למטרה לגיטימית של בית דין בינלאומי?

כן, בהרב-מיארה חוששת גם לגורלה. בצדק. כפי שהראיתי, לפני שבוע בלבד היא היתה מעורבת בפשע המלחמה של ענישה קולקטיבית. אם הפסאדה של מערכת החוק הישראלית תקרוס, בהרב-מיארה תצטרך עורך דין טוב שמבין במשפט בינלאומי. רובם, אפעס, בצד השני.

הפלסטינים שחמושינו רוצחים על בסיס יומי כמעט, הריסות הבתים שעליהן היא חותמת בלי לשים לב, העברת האוכלוסיה האסורה לשטח כבוש שעליה היא רגילה להגן בבג”צ – כל אלה לא מעניינים אותה באמת. צה”ל יוכל לרצוח את מי שהוא רוצה, מבחינתה. מה שמטריד אותה הוא העובדה שהאש מגיעה אל ההיכל: כאשר מערכת המשפט הישראלית תוצג כפי שהיא באמת, כלומר כשכפ”ץ (’חומת מגן’ בלשונה של בהרב-ביארה) של פשעי המלחמה המובנים של המערכת הישראלית, בהרב-מיארה ובני מעמדה (יועמ”שים אחרים, שופטים) ימצאו את עצמם כנאשמים. יש תקדים: משפטם של השופטים הנאציים אחרי המלחמה. בהרב-מיארה ודאי מכירה אותו היטב.

ומה אפשר לומר על זה? תדלקו את הדיניין. ודאו שכל החלקים שלו משומנים. ואז, בנסיעה מדודה וזהירה, הרסו את ‘חומת המגן’ של בהרב-מיארה. הטיט שלה רווי בדם אדם. זמנה ליפול הגיע. השליכו את בהרב-מיארה להאג: זה מקומה הראוי.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

אין אפשרות להוסיף תגובה.