סיפור הזוי למדי פרץ לתקשורת בימים האחרונים: רב בצפון, שחשד כי אדם אחר ניהל יחסים לא כשרים עם בתו, אולי אף אנס אותה (החשוד מכחיש כל קשר), אסף את בנו וכמה בריונים יוצאי ישיבות אחרים כדי לסגור חשבון אישי עם החשוד. הם ארגנו לו אמבוש, והקטטה התדרדרה לקרב יריות בין החשוד, הרב ובנו של הרב.

בסיפור הזוי עוד יותר, מסתבר שאיש דת אורתודוקסי באזור הצפון הטיל מום באברי מינם של מאות ילדים באזור הצפון, והבעיה כמסתבר היא לא עם זה, אלא עם העובדה שהמום הוטל שלא כיאות, ויש לבצע ניתוח נוסף באברי המין של הנפגעים. יודגש שהניתוח מתבצע לא מטעמים בריאותיים, אלא מטעמים טקסיים גרידא. אחת העילות לכך שהבחינו בפעולה של הקוצץ הסורר היא שהתינוקות שנימולו אצלו לא בכו, כלומר סבלו פחות כאב. כתוצאה מרשלנות זו, צפוי האשם לאבד את רשיון הטלת המום שלו. לא דווח אם נפלה תקלה גם באותו חלק של הטקס שבו מוצץ הקוצץ את איבר מינו של התינוק, פעולה שבכל מצב אחר היתה מביאה למעצר מיידי, אם לא ללינץ'.

בסיפור שלישי, חזר מוטי אלון – שהוגלה על ידי פורום "תקנה" בשל, לא ברור מה בעצם, אבל המשטרה חושדת בו בקיום מין עם תלמידים קטינים – לפעילות רגילה, ובעצם מתעלם מההגבלות עליו. אלון נהנה מחסותו של חיים דרוקמן, שכבר הגן בעבר על תוקפים מיניים בישיבת "נתיב מאיר", שם העדיף לפתור את הבעיה באמצעות הרחקת התוקף מקורבנותיו (המממ, נשמע כמו פעולה של פורום "תקנה"). אליוקים רובינשטיין, אז היועץ המשפטי לממשלה הרחום והחנון, שלח לו מכתב תקיף, אבל לא העמיד אותו לדין.

הנחת יסוד סבירה, בהתחשב בעבר, היא שכאשר ישוב הרב השולף מהצפון אל קהילתו, הוא יוכל להתקבל מחדש ללא בעיות מיוחדות. מי שיהיו לו בעיות, כנראה יחליף קהילה. מוטי אלון ודרוקמן מוכיחים שאפשר להיות, אמנם במאמץ (במקרה של אלון) רבנים מוכרים גם כאשר אתה מעורב, במישרין או בעקיפין, בפשע המתועב של ניצול קטין הנתון למרותך לצרכים מיניים. וכפי שמראה לנו מקרה המוהל, אף שהחברה הדתית מתייחסת באופן סלחני לפשעים ועבירות מוסריות, אין לה כל סלחנות כשהדבר מגיע לסטיה בתחומי הפולחן. אילו אלון, דרוקמן והשולף היו נתפסים לא בנסיון רצח או אונס, אלא בכך שהם מדליקים ומכבים אורות בשבת, כל סמכותם הרבנית היתה נושלת מיד.

זו לא תובנה חדשה שאין קשר בין דת ובין מוסר; דיוויד "הנצרות מבוססת על ניסים ועד היום אין אדם חושב יכול להאמין בה בלי נס" יום עלה על זה לפני יותר מ-200 שנים. אבל פער כזה בין ההקפדה על מצוות הפולחן ובין הסלחנות כלפי מעשי הנבלה של אנשי הדת הוא באמת עוצר נשימה. לגזור ולשמור, לפעם הבאה שיגידו לכם שדתיים הם גם מוסריים יותר.

(יוסי גורביץ)