אמש גזר בית המשפט המחוזי בירושלים את דינו של צבי סטרוק. האחרון, בנה של אורית סטרוק מארגון זכויות אתם הקרויין אדם ואין הם קרויין אדם ביש"ע, הורשע ב-14 בנובמבר 2010 על ידי השופט אמנון כהן בחטיפה ותקיפה של פ. , אז – ב-2007 – בן 15. סטרוק מתנחל במאחז אש קודש, הסמוך לכפר קוצרה, בו מתגורר פ. קוצרה מוקף במאחזים, כשאש קודש הוא אחד הגרועים שבהם. תקריות תקיפה מצד מתנחלים הן דבר שגרתי, ובעמותת יש דין התקבלו עדויות על כך שלפחות במקרה אחד, המתנחלים הציתו (!) כבשים של התושבים.
על פי פסק הדין (שלמרבה הצער איננו זמין ברשת אך נשלח אלי, לבקשתי, מעמותת יש דין) סטרוק – יחד עם תוקף אחר, שלא זוהה – הגיעו בטרקטורון אל פ, שעה שזה רעה את כבשיו, יחד עם רועים אחרים. האדם האחר פתח בירי באוויר מנשק מסוג אם-16, ולאחר מכן תקף את פ. פיזית, באמצעות הנשק ובמכות אחרות. סטרוק הצטרף לתקיפה. השניים קרעו את בגדיו של פ., העלו אותו על הטרקטורון שלהם, והמשיכו בנסיעה למקום אחר תוך כדי מכות בלתי פוסקות. בשלב מסוים, התעלף פ., וכשהתעורר, מצא את עצמו רטוב; הוא חשב שהנוזל היה בנזין. הוא שמע קולות ישראלים מדברים בערבית: "אני יורה בו?", ושמע תשובה שלילית. לאחר מכן, בעוד עיניו קשורות, הוא הוכה על ידי אנשים נוספים, שלאחר מכן העלו אותו שוב על הטרקטורון, הפשיטו אותו מבגדיו, ונטשו אותו בשטח.
זו לא היתה ההתקלות הראשונה של סטרוק ופ.. כחודשיים קודם לכן, הגיע סטרוק עם אדם נוסף (שגם הוא לא זוהה) על טרקטורון, ניגש אל פ. שרעה את צאנו, צעק עליו שיסתלק כי מדובר באדמה שלו, ולאחר מכן תקף אותו ואת שני חבריו פיזית. לקינוח, בעט סטרוק בגדי שזה עתה נולד, והרג אותו. בית המשפט הרשיע את סטרוק בכל הסעיפים.
הסעיף העיקרי שבו הורשע סטרוק הוא סעיף 374 בחוק העונשין, "חטיפה לשם חבלה חמורה": "החוטף אדם כדי שיהיה נתון לתקיפה חמורה, והחוטף אדם בידיעה שהחטוף יהיה נתון במצב כאמור, דינם עשרים שנים." למרות שהתקיפה היתה התקיפה השניה של סטרוק – לפחות של פ.; בהחלט יתכן שהיו אחרות, והן לא דווחו משום שהפלסטינים לא זיהו אותו – ועל כן אי אפשר לטעון שמדובר בעבירה ראשונה או במקרה חד פעמי, ולמרות שהשופט כהן הקפיד לציין ש"עיינתי בתעודה הרפואית (ת/20) ובתמונות הקשות של המתלונן מיד לאחר האירוע (ת/1, ת/1/א, ת/1/ב, ת/16) ואינני יכול שלא להביע שאט נפש וזעזוע עמוק מסימני החבלות הקשות שהיו מנת חלקו של הקטין", שאט הנפש שלו לא הגיע עד כדי עונש חמור: הוא גזר על צבי סטרוק 18 חודשי מאסר (לפני ניכוי שליש), שנתיים על תנאי, וקנס של 50,000 ₪.
עכשיו, יכול להיות שכהן הוא שופט מפליג ברחמנותו – ואלא אם יש שני שופטים בשם אמנון כהן בבית המשפט המחוזי בירושלים, הוא השופט שהסכים לשלוח את המחבל החרדי מיכאל נקי, שתכנן פיגוע במצעד הגאווה, לשישה חודשי עבודות שירות – אבל זה בכל זאת קצת מוגזם. בואו נדמיין את המצב ההפוך: כהן היה צריך לשבת בדינו של פלסטיני שחטף ותקף – בפעם השניה! – ילד בהן 15 מהתנחלות, וגם הרג את אחד הכבשים שלו. בואו נאמר שזה לא היה נגמר ב-18 חודשים, אלא במשהו קרוב הרבה יותר ל-18 שנים. ובלי ניכוי שליש.
בגזר הדין, מציין כהן שעוכר דינו של סטרוק הגיש "אסופת פסקי דין בהם, לטענתו, הוטלו עונשים קלים על עבירות דומות פחות או יותר." למעשה, סטרוק יכול לטעון שנגרם לו עוול: אם מתנחלים אחרים, כמו נחום קורמן (שהרג את הילד חילמי שושא) או פנחס ולרשטיין (שהרג את הילד רבאח ר'אנם אחמד) יצאו מכל העסק בעבודות שירות, הוא משלם מחיר גבוה יחסית על חטיפה ותקיפה.
בסך הכל ילד פלסטיני, מה הרעש?
עדכון: בעקבות הערה שאסור לפרסם את שמותיהם של קטינים, הסרתי את שמו של המותקף והסתפקתי באות אחת, פ’.
(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק". אני רוצה להודות לעמותת יש דין על הסיוע בכתיבתו.)
ועוד דבר אחד: בשאר אסד, שחש את כסאו מתנודד, מבטיח נואשות לבטל את מצב החירום בארצו, שנמשך יותר מארבעים שנה. ביטול מצב החירום היה, כזכור, גם דרישה מרכזית של המתקוממים במצרים. ישראל נמצאת במצב חירום כבר 63 שנים כמעט, ואף אחד לא מוחה.
הערה מנהלתית: הבוקר התקבלה תרומה בקרן הטבק והאלכוהול, אני רוצה להודות בזאת לתורם ולומר שאני מבין אותו לגמרי.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות