עקרון בסיסי הוא שאתה לא כותב כשהדם בוער בעורקים; שום דבר טוב לא יצא מזה. במיוחד אם אין לך עורך טוב. בן כספית, אם להיות נדיבים כלפיו, כתב את המאמר שלו שפורסם הבוקר במצב כזה. אשר לעורכים, קשה להאשים אותם – לכותב-כוכב כמו כספית הם יכולים לתקן את הפסיקים, או להשמיט יו"ד מיותרת, אבל לא הרבה מעבר לכך.

כספית קרא לכוחות צה"ל לרצוח אנשים חפים מפשע. הוא קרא להם להרוג את מי שהם חושבים שהם הרוצחים שביצעו את הטבח של משפחת פוגל. כספית קורא להריגתם, תוך מניעה מפורשת של כל הליך חוקי. כלומר, הוא רוצה שקצין איסוף כלשהו יחליט מיהם הרוצחים, וישגר אליהם חוליית חיסול. המטרה שלו היא "הרתעתית": הוא רוצה שמחבלים עתידיים ידעו שאם הם ירצחו אזרחים, הם לא יצאו מזה בחיים. כספית מהדהד כאן את האמירה של יצחק שמיר מסוף שנות השמונים-תחילת שנות התשעים: מחבלים לא צריכים לצאת חיים מפיגוע.

המודל של כספית הוא המבצע המיתולוגי של המוסד כנגד המחבלים שביצעו את הטבח במינכן, ב-1972. כספית מתעלם מכך שגם במהלך המבצע הזה הרגו אנשי המוסד מלצר חף מפשע (אחמד בושיקי, בליליהאמר שבנורווגיה), ושישראל שילמה על כך לימים פיצויים. כשחוטבים עצים, אחרי הכל, עפים שבבים. אבל המודל המדויק יותר צריך להיות זה של יצחק שמיר: ראש השב"כ, אברהם שלום, שנתן לאהוד יתום את ההוראה לרצוח את שני העצורים הכפותים מקו 300, טען שקיבל את ההוראה ישירות מראש הממשלה שמיר.

אחרי הכל, צה"ל והשב"כ, כשימצאו את החשודים בטבח, לא ימצאו אותם בלב פאריס. הם יסגרו עליהם בלב שטח שישראל שולטת בו ללא מיצרים, שליטה אווירית וקרקעית כאחד. הם ישלחו, כרגיל, פלוגה כדי לצוד שני אנשים שאפשר להניח שאינם חמושים. ובן כספית רוצה שחיילים ישראלים יירו למוות בהם, גם אם הם לא יגלו כל התנגדות למעצרם.

הכותרת החד משמעית של כספית היא "לחסל את הרוצחים – לא להביאם לדין". "חיסול" הוא מילה מכובסת לרצח. כספית רוצה שצה"ל יאמץ נוהל לרצח של חשודים. ומה יהיה אם צה"ל יטעה? אם השב"כ ימצא את המטרה הלא נכונה? במקרה הטוב, כספית לא חשב על האפשרות הזו לפני שכתב את טורו. במקרה הרע, דמם של חפים מפשע פלסטינים לא מעניין אותו.

והרי זה כל הטיעון נגד עונש מוות: מה קורה כשבתי המשפט טועים ודנים אדם חף מפשע למוות. במצב הנוכחי, לנאשמים יש סיכוי – אפסי, כי הם פלסטינים בבית דין צבאי, אבל ניסים כבר קרו – להוכיח את חפותם. אם צה"ל יאמץ את נוהל בן – יש שאומרים שזה כבר קרה – לא יהיה סיכוי כזה. יתר על כן, התיק יסגר והרוצח האמיתי יסתובב חופשי, עם קצת עזרה מבן כספית.

רגע, תגידו לי, זו מלחמה, מה אתה רוצה? אני רוצה הגיון. אם ישראל ב"מלחמה" עם הפלסטינים, היא לא יכולה להעמיד אותם לדין בבתי דין כאילו ביצעו פשעים. לוחם פלסטיני שהרג חייל ישראלי לא ביצע שום פשע. ובכל זאת, ישראל מתייחסת לאנשים כאלה כאילו היו פושעים. יתר על כן, צה"ל – שוב נדגיש – הוא כוח שולט בשטח, וזו עובדה שיש לה משמעות (עד כמה שצה"ל רוצה להתחמק ממנה) בדיני המלחמה. הוא לא יכול להתייחס לאנשים שחיים בו כאילו הם מאחורי קו מאז'ינו.

* * * * *

לא כותבים כשהדם רותח בעורקים; רצוי גם להזהר בפעולות. צה"ל מעולם לא הטיל עוצר על מתנחלים אחרי הפוגרומים שלהם, אבל – כך מדווחים פעילי סולידריות בינלאומיים – הוא הטיל גם הטיל עוצר על הכפר חווארה. משיחה עם פעיל שנמצא בכפר, שמסר פרטים זהירים ומדויקים, עולה כי צה"ל הטיל עוצר על הכפר ביום שבת בצהרים, שנמשך עד היום בשעה 17:00. החיילים, כמקובל במצבים כאלה – כפי שיודע כל מי ששירת בשטחים הכבושים – גרמו נזק נרחב לרכוש: משבירת חלונות ומסגרות תמונה בתואנה של "חיפוש", ועד הריסת רהיטים והחדרת חומרים מזהמים למיכלי מים. כמו כן, על פי הדיווח, נרשמו מספר מקרים של אלימות פיזית מצד חיילים – ומאוחר יותר, גם מתנחלים – כלפי התושבים: במקרה חמור במיוחד, הכה חייל אשה בת 80, שפונתה לקבלת טיפול רפואי. במהלך העוצר, עצרו החיילים על פי הדיווח למעלה מ-100 פלסטינים, כאשר הם מחפשים את כל הגברים בין גילאי 15 ו-40. הפעיל לא ידע לומר כמה מהעצורים עדיין מוחזקים על ידי צה"ל. (תגובת דובר צה"ל צפויה להגיע בהמשך ותעודכן כאשר תגיע.)

אם כל זה נראה לכם מוכר, סימן שהייתם פעם חלק ממבצע כזה. אם זה לא נראה לכם מוכר, אבל הפעולה הזו נראית לכם יותר כמו אקציה של הנ.ק.וו.ד. מאשר חקירה משטרתית, ברוכים הבאים לעולם של בן כספית, שבו אין חזקת חפות; ברוכים הבאים לעולם של הכיבוש הנאור, שבו אפשר להחזיק מאות אנשים בלי מים, מזון ותרופות, ואפשר להפעיל אלימות נגדם ונגד רכושם רק בגלל ששניים מהם עשויים להיות חשודים. פעולה כזו פירושה שלכוחות שהגיעו למקום לא היה מידע מודיעיני ששווה את הנייר שהוא כתוב עליו, ושהם נקטו בפעולות "הרתעתיות," או, במילים מכובסות פחות, הטלת טרור. כך זה נראה, מעבר להררי החושך, שעה ומשהו של נסיעה מכאן. אתם לא רואים את זה? אתם לא רוצים לראות.

במשפטי נירנברג ובמשפטים שנערכו לאחר רצח העם ברואנדה, הועמדו לדין גם מסיתים לאלימות ולרצח. אולי בית הדין בהאג צריך להתייחס לא רק לקצינים וחיילים ישראלים שחשודים בעבירה על חוקי המלחמה, אלא גם למעודדים שלהם, נוסח בן כספית.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: ארה"ב גינתה את תכנית הבניה-על-הדם החדשה של נתניהו. כפי שציין איתמר שאלתיאל, רק נתניהו מצליח להפוך פיגוע פלסטיני לגינוי אמריקני נגד ישראל.

הערה מנהלתית: היום התקבלה תרומה נוספת בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)