פוגרומצ'יקים מההתנחלות עלי עין, שישראל איננה מכירה רשמית בקיומה (היא "מאחז בלתי מורשה") אך במקביל מספקת לה שירותי מים, חשמל ואבטחה – בניגוד, למשל, לכפרים בדואיים בלתי מוכרים – יצאו בשבוע שעבר לעוד מסע הטלת טרור כנגד תושבים פלסטיניים מהכפר קוצרא. לשם שינוי, התושבים התנגדו והמתנחבלים הסתבכו. חמושי צה"ל הוזעקו למקום, מצאו את התוקפים ואת המתגוננים משליכים אבנים אלה לעבר אלה, וכמובן סייעו לפוגרומצ'יקים וירו לעבר הפלסטינים.

לאחר מכן, הורה מפקד הכוח להעניק טיפול רפואי לפלסטינים שפצעו אנשיו. הפוגרומצ'יקים לא אהבו את הרעיון – ההלכה אוסרת מפורשות על הענקת טיפול רפואי, אפילו בשכר, נושא שהודגש לאחרונה ב"תורת המלך" – ועל כן הם החלו לתקוף את החיילים. תחילה תקפו המתנחלים את החיילים באבנים, ואחר מכן ניגש אחד מהם וסטר בחוזקה על פניו של הקצין במקום, כשהוא צועק לעברו "מה אתה מטפל בערבים?", ונמלט. משום מה, לא שמענו עד כה את מנהיגי המדינה מגנים את ההתנהגות של אנשים שהברבריות שלהם מגיעה עד כדי מניעת טיפול רפואי מאחרים, ולא שמענו אותם אומרים מילה על ההסתה שמניעה את הפוגרומצ'יקים..

ומה עשו החיילים? האם הם ביצעו נוהל מעצר חשוד לעבר המתנחלים שיידו לעברם אבנים? אזקו אותם, קשרו את עיניהם ופינו אותם לתחנת המשטרה הקרובה? האם הם הזעיקו תגבורת, כיתרו את ביתו של הנער התוקף, ולקחו אותו משם למרות מחאות משפחתו? האם המח"ט הודיע לתושבי המאחז שעד שהם לא מסגירים את התוקפים, שישמרו על המאחז בעצמם? מה פתאום, אל תהיו מצחיקים. צה"ל לא מפעיל כוח כלפי מתנחלים. כשנעם פרידמן, מתנחל חובש כיפה, ניסה ב-1997 לשחזר את הטבח שביצע ברוך גולדשטיין וריסס ביריות פלסטינים בחברון – הוא פצע שבעה פלסטינים, אחד מהם קשה – החיילים במקום לא חשבו אפילו לירות בו, מה שוודאי היו עושים במפגע פלסטיני: הם קפצו עליו (!) ופרקו אותו מנשקו. ככה זה: עם מתנחלים צריכים להיות עדינים.

אז מה עשה צה"ל לפוגרומצ'יקים שתקפו את חייליו באבנים ושסטרו לקצין שלו? הוא השמיע קול מחאה חלוש. הוא הקפיד לגנות – בשמו של קצין שלא הזדהה – את התקרית, אבל הגינוי היה רפה במיוחד: הקצין כרך את האויב השמאלי השנוא ("האנרכיסטים בניעלין") יחד עם הבהרה מיידית שברור לו שהאנשים שתקפו אותו לא מייצגים את המתנחלים. רק זה חסר לו, שראש עיריית אריאל רון נחמן יאשים אותו בדה-לגיטימציה.

חובתו של צה"ל, כצבא כובש, היא לספק הגנה לכל תושבי האזור שהוא כובש: למתנחלים, נזכיר, בכלל אסור להיות שם. ואף על פי כן, הוא אפילו לא מנסה לספק לפלסטינים הגנה נאותה מפני המתנחלים, ומשמש ככוח האבטחה שלהם. כאן המקום להזכיר, שוב, שהגנה על התנחלויות היא סיוע לפשע מלחמה, ושקצינים וחיילים שצייתו לפקודה הזו עשויים – במהרה בימינו – לתת את הדין בפני בית דין קצת יותר רציני מאלה של צה"ל. כל זה לא אמור היה להפוך את צה"ל לצ'יוואווה של המתנחלים, אבל זה מה שקרה. קצינים מפחדים להתעמת עם מתנחלים, כי הם יודעים שהדבר יתנקם בהם אחר כך, בהמשך הקריירה שלהם. אז הם מפקירים את חייליהם ואת קציניהם הזוטרים. ככה לא מנהלים צבא. אפילו לא מיליציה.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: השבת עוד לא יצאה, והמתנחבלים בגדה כבר יצאו לפוגרומים (מה שמכונה בלשון מכובסת "תג מחיר" בעקבות הטבח באיתמר. כנראה שדב ליאור התיר את זה או משהו. תהיה: היתכן שפלסטינים הם בני אדם, ושהפיגוע באיתמר לא נבע מ"הסתה", כפי שקשקש נתניהו, אלא מדחף אנושי מאד ומעוות מאד לנקמה על הפוגרומים המתרחשים כל שני וחמישי, ללא הגנה מצד צה"ל? האם יכול להיות שהפיגוע קרה עכשיו, משום שהסאה הוגדשה? היתכן שאם דוקרים את הפלסטיני, הוא מדמם? שאם מרעילים אותו, הוא מת? שהוא מחומם ומקורר על ידי אותם קיץ וחורף? האין לו ידיים, איברים, מימדים, חושים, חיבות, להט? אם יעוולו בו, כלום לא ינקום? והנקמה, תמיד קרה, מרה, ומעוותת את עושיה.

(יוסי גורביץ)