הדיון שהתנהל היום בבג"צ, בפרשת בית הספר בעמנואל, היה חשוב מכל הסיבות הלא נכונות. הוא הראה לנו את הכיוון שבו הולכת ישראל.

הסיפור הוא כזה: כחלק משנאת המין האנושי של הכת החרדית, שפוסלת יותר מ-99% מהמין האנושי כנחות – כל מי שאינו גבר בן הכת החרדית הספציפית – הם מתעבים גם יהודים אפריקנים וערבים, מה שמכונה כאן "בני עדות המזרח" (מבט מהיר על המפה יגלה שמרוקו נמצאת הרבה מערבה יחסית לפולין, למשל). בהתנחלות עמנואל הוקם בית ספר לבנות, מגזר מקופח בקרב החרדים. הבעיה של החרדים היתה שהם נאלצו לקבל גם בנות "ספרדיות" (שוב, ביטוי מקובל שאין לו כמעט כל קשר למציאות) כדי לקבל כספים מן המדינה, משום שמדינת ישראל מקבלת את משנתם הגזענית של החרדים כמעט בכל תחום, אבל מסיבות לאומניות שוב איננה יכולה לקבל את התפיסה של עליונותם של יהודים ממוצא אחד על אלה ממוצא אחר. לאבות הציונות – תנועה שנועדה, על פי מייסדה, להיות מבצר מערבי במזרח – לא היתה בעיה כזו, כידוע, אבל הזמנים השתנו.

אי לכך, הפעילו החרדים את השכל היהודי המפורסם, וחילקו את בית הספר לשתי מגמות: "חסידית" ו"רגילה". בין שתי המגמות נבנה קיר. וראה זה פלא, המגמה החסידית – לטענת הורי התלמידות ה"מזרחיות" – היתה על טוהרת הגזע האירופי. במגמה הרגילה הצטופפו בנות הגזע הנחות.

רצוי לציין שזה לא מצב חדש: הגזענות הזו והזלזול בתלמידים "מזרחים" נמשך עשרות רבות של שנים. הזעם על כך היה הדלק שהביא להקמתה ולנסיקתה של ש"ס, באמצע שנות השמונים. אנחנו מדברים על מצב שנמשך עשרות שנים.

הפעם קמה עמותה שנמאס לה מהאפליה, והיא הלכה לבית המשפט. זה הורה על הפסקת האפליה, והרבנים האשכנזים החליטו שיש להם כאן עילה להוציא את בטלני הישיבות למאבק. תופי הטם טם של התעמולה החרדית, שהדיהם כמעט ואינם מגיעים אל התקשורת החילונית, החלו במסע ההסתה הקבוע שלהם. הורי התלמידות האשכנזיות קיבלו הוראה חד משמעית להוציא את בנותיהם מבית הספר, והוקם בית ספר פיראטי עבורן.

מה שקרה בבג"צ היה פיאסקו מכל בחינה אפשרית. ראשית, אף אחד לא העיר על הבעייתיות בכך שבג"צ דן בבעיה פנימית של התנחלות, שטח שכלל לא נמצא בתחומי מדינת ישראל, שהחוק הישראלי לא חל בו, ושעצם הדיון בו בבית משפט ישראלי – במקום לנהל אותו בפני המח"ט המקומי או המנהל האזרחי – מספח אותו דה פקטו.

אבל לזה כבר התרגלנו. מה שמטריד יותר הוא העובדה שבית המשפט פשוט התקפל. במקום לזרוק את כל המעורבים למעצר על בזיון בית הדין – במיוחד לאור העובדה שהם אמרו ש"כוח עליון", קרי הרבנים, אוסר עליהם לציית לפסיקה – העדיף בית המשפט להחזיר מחדש את המצב הקודם, כשהוא מקבל את הבטחותיהם של ההורים החרדים כי הפעם לא תהיה אפליה.

זה פשוט מדהים. צריך אדם להיות עיוור וחרש – עיוור וחרש מרצון – כדי להאמין שהאפליה לא תשוב על עצמה. כן, בג"צ הציב אי אלו הגבלות חדשות על יכולתם של החרדים לתמרן את הרישום לבית הספר. השכל היהודי הידוע כבר ימצא דרכים לעקוף אותן. הפרשה תשוב על עצמה – לאחר עוד שנה של סבל לתלמידות ה"מזרחיות".

החרדים מפעילים בפועל שיטה של "נפרדים ולא שווים". בדרום האמריקני היתה שיטה שלמה של העמדת פנים שנועדה לקדם את ההפרדה. בשנות החמישים, בית המשפט העליון האמריקני – בפסיקת בראון ואחר כך – הפסיק להעמיד פנים, וההפרדה קרסה. לעיתים היה צורך בהפעלת צבא פדרלי לשם כך – כפי שעשה אייזנהאואר בליטל רוק ב-1956, נשיא רפובליקני בשנת בחירות – והמאבק גבה קורבנות בנפש, אבל השיטה קרסה.

פה, חמישים שנה ויותר אחרי בראון, מעדיף בית המשפט לתת לגזענים למרוח אותו עוד פעם. כן, השופט לוי הקדים כמה מילים כעוסות וקנטרניות כלפי נציגי החרדים – ואחר כך התקפל כמעט בלי קרב. ואולי זה לא מפתיע: אחרי הכל, הוא כבר התרגל – כפי שהודה אהרן ברק – שמערכת הבטחון מרמה אותו. גם אז, אגב, אף אחד לא הלך לכלא בשל בזיון בית המשפט.

זה בוודאי הפתיע את החרדים. אחרי הקנסות שהם כבר חטפו ואחרי הזימון של ההורים להופיע בבג"צ, הם נערכו למלחמה. הם גילו מולם נמר עשוי נייר, שלא מוכן להגן על כבודו ולא מוכן להפעיל את החוק כדי לפגוע בעוכרי החוק. כשהם יתאוששו מההלם, יש לצפות שמצבן של נערות "מזרחיות" בבתי ספר חרדיים ברחבי הארץ יורע: בג"צ לימד את החרדים שאפשר לעשות את זה מבלי להסתכן יותר מדי. אחד הבכירים שבמנהיגי החרדים, סגן ראש עיריית ירושלים יצחק פינדרוס, גילה חוסר זהירות לאחרונה: הוא הטיח בחברת מועצה ממרצ ש"אצלנו בחינוך החרדי לא מקבלים ספרדים, קופים, רוסים ואתיופים". זה מקרה קלאסי של פליטת פה שבה פוליטיקאי אומר את מה שהוא חושב. פינדרוס, כמובן, טוען שחברת המועצה ממרצ היא אנטישמית.

כל זה, כמובן, מתעלם מבעיה חשובה טיפה יותר: שבתי הספר החרדיים אינם מכשירים את יוצאיהם לחיים המודרניים. הם מכשירים אותם לדבר אחד בלבד: לימוד כתבי הקודש היהודים והקמת דור חדש של בטלנים שפרנסתם מוטלת על הציבור. אירונית, זה נכון פחות לבתי הספר לנשים, משום שהן אלה שפרנסת הבית נופלת עליהן בעוד בעלן עוסק בהבלי אביי ורבא. ועדיין, המון כספי מדינה מושקעים בכך שנשים חרדיות לא תוכלנה לקבל את ההזדמנויות שנשים חילוניות מקבלות. על כך איש לא אמר מילה.

ולסיום, אי אפשר בלי ש"ס. המפלגה שהוקמה בדיוק על רקע המאבק הזה – על רקע האפליה בבתי הספר החרדיים – התפוגגה לגמרי. קולם של מנהיגיה, שעסוקים במרץ בהתמזגות עם האליטה החרדית – נסיון נואל; בניהם לעולם לא יהיו כשרים לחיתון עם בנותיהם של הרבנים האשכנזים, ובנותיהם על אחת כמה וכמה – לא נשמע. ויש לכך סיבה: אם היה נשמע, סביר שילדיהם, הנמצאים בפנימיות חרדיות, היו סובלים בשל כך. מי שקשקש באוזנינו על כך שש"ס היא מפלגה מהפכנית יכול להווכח שוב שמדובר במפלגה הצינית ביותר בישראל, שמנהיגיה שואבים את אוצר המדינה ומעבירים אותו למקורביהם, תוך שהם מתעלמים לחלוטין מבוחריהם. זה בסדר: אפשר יהיה, מנסיון, להסית אותם שוב ערב הבחירות תוך הזכרת פצעי העבר.

וכך זה יימשך. עד שזה יקרוס.

(יוסי גורביץ)