גט סופי לשמאל? במהלך מסיבת העיתונאים של יובל דיסקין, הוא נשאל מדוע שיבץ צה"ל את ענת קם בלשכת עלוב הפיקוד. דיסקין השיב שהיא עברה את התחקירים הנדרשים, והוסיף שמאז חשיפת הפרשה, הורה הרמטכ"ל על שינוי הנהלים.

צה"ל, נזכיר, כבר ביקש מהשב"כ להעביר לו מידע על פעילי שמאל מציקים – עובדה שאנחנו מודעים לה בזכות ענת קם ואורי בלאו. עכשיו, אנשי השמאל שבכל זאת ירצו להגיע לצבא, למרות כל העובדות, ימצאו את עצמם צריכים להסביר את חייהם שקודם לשירות. הלכת להפגנות נגד הכיבוש? אתה רשמית סיכון בטחוני.

מצד שני, צה"ל עוד לא הדיח משורותיו קצינים מהתנחלויות שדיווחו לחבריהם על הכוונה לפנות מאחזים ואחר כך התרברבו על כך בכלי התקשורת. הוא גם לא ערך חקירה מקיפה כדי לגלות מי הדליף מסמך מסווג על תכניותיו לפינוי התנחלויות לערוץ 7. למעשה, כשאני חושב על זה, לא נראה לי שנפתחה חקירה כנגד ערוץ 7 בחשד לריגול חמור, ועל כך מיד. גם העובדה שמרד ביחידות הסדר הפך למשהו כה שכיח עד שהוא כבר לא תופס כותרת ראשית לא גורמת לגבי אשכנזי להורות על נהלים חדשים לחובשי כיפות סרוגות.

המסקנה מרירה וברורה למדי: צה"ל לא רוצה חיילים שעשויים שלא לטייח את הפשעים שלו.

אנשים שדיסקין טרם האשים בריגול חמור: מאחר ודיסקין והפרקליטות – מישהו יצטרך להסביר פעם איך יצא למערכת המשפט בישראל שם כה ליברלי, בזמן שהיא סמרטוט של מערכת הבטחון – החליטו להתחיל לצוד כל מי שאי פעם שם ידו על מסמך סודי שלא על פי חוק, הנה רשימת נחקרים ראשונית:

א. בנימין נתניהו. בשנת 1995 הקריא בנימין נתניהו מעל דוכן הכנסת את "מסמך שטאובר", המסמך הסודי מכל סודי שבו נקבעו העמדות הישראליות למשא ומתן עם סוריה. קשה לחשוב על מסמך שארגוני מודיעין מוכנים למות בשבילו יותר מאשר זה: פירוט עמדותיה הסודיות של מדינה במשא ומתן. נתניהו לא הועמד לדין, ולא בלתי סביר להניח שהבוגד המסוכן שהעביר לו את המסמך עדיין מכהן בתפקיד רשמי במערכת הבטחון. מאחר ונתניהו הקריא את המסמך כדי למנוע הסכם שלום בין ישראל וסוריה, ומאחר ועל פי תקדים ואנונו הוא "מסר אותו לכל הסוכנים כולם", יש להעמיד אותו לדין ולדרוש עונש של מאסר עולם, בשל כוונה לפגוע בבטחון המדינה.

ב. אלי "סבירות נמוכה" זעירא: הלז שימש, למרבה חוסר המזל, כראש אמ"ן במהלך מלחמת יום הכיפורים, נבעט על ידי ועדת אגרנט, ומאז הוא מנסה להוכיח שהכלב אכל לו את שיעורי הבית ושהוא לא אשם. ניתן להתייחס באהדה מסוימת ליסורי המצפון של זעירא, שבכל בוקר שבו הוא מביט במראה קולות הזעקות בקשר ממוצבי התעלה שבים אליו, ושמנסה להתלות בכל קש כדי לומר, ולו לעצמו, שלא הוא אחראי. למרבה הצער, כחלק ממאמציו הוא חשף את זהותו של סוכן מוסד במצרים באותה תקופה, אשרף מרוואן. הלה נרצח בנסיבות מסתוריות בלונדון. השב"כ חוקר את האירוע בעצלתיים מזה כשנתיים. החקירה, ראוי לציין, באה זמן רב לאחר שזעירא חשף את שמו של מרוואן, מה שקרה ב-2004. כנראה שאין מה למהר: אחרי הכל, מדובר בסך הכל בראש שירות מודיעין שחושף את שמו של סוכן של שירות אחר, ובסבירות גבוהה מביא למותו. שום דבר רציני.

ג. דני יתום: ראש המוסד בדימוס, שעליו אפשר לומר בהערכה שהוא יותר אינטליגנטי מאחיו, אהוד "מפצפץ הגולגלות" יתום, לקח איתו הביתה, כמסתבר, לפחות מסמך סודי אחד מימיו כראש לשכת ראש הממשלה, והוא השתמש בו בספרו. אולי הגיע הזמן שבחורינו המצוינים יפרצו לבית שלו ויגלו בדיוק מה הוא מחזיק שם, ומאחר ונראה שהוא ניסה להחזיק במסמכים שלא בסמכות, אבל ככל הנראה בלי כוונה לפגוע בבטחון המדינה, ידרשו לזרוק אותו ל-15 שנים בכלא.

לא, אה?

החליפה של האיומים: יצא לי לנהל שיחה קצרה עם אבא שלי אתמול בהקשר לפרשת בלאו. היא היתה קצרה, בעיקר משום שהוא פינטז ללא הרף על חוליית מוסד שמביאה למותו של בלאו. מעיון בטוקבקים, גם ב"הארץ", מתקבל הרושם שהפנטזיה הזו – מוסווית, ברוח הזמנים, כ"חוליית טניס" – נפוצה למדי. במהלך מסיבת העיתונאים של דיסקין, הוא הרשה לעצמו לפזר איומים לא לגמרי מרומזים כלפי בלאו, שלדבריו נמצא על הכוונת של ארגוני טרור. על איומים דומים חזר סא"ל (מיל') יונתן דחוח-הלוי בטור בוויינט.

מאחר וזה נשמע כמו נסיון להכשיר את הקרקע לקראת הגשמת הפנטזיות של עם ישראל, צריך להבהיר לבחורים המצוינים עם האוזניות והמשקפיים שספק אם יש שטיק אחר שיגרום נזק חמור יותר לישראל – התנקשות באובמה, אולי. אם בלאו ימות בצורה משונה בלונדון, הנחת היסוד של פחות או יותר כל העולם תהיה שהמוסד/השב"כ היו אחראים לכך, וזו צריכה להיות גם המסקנה של אזרחי ישראל. רוב היהודים הגאים העילגים, יש להניח, ישמחו על כך; הם ממילא חיים בהכלאה רוחנית של ספארטה וגרמניה הנאצית.

אבל מבחינת אנשים שפויים, ורוב העולם, זו תהיה ההוכחה הסופית שישראל הפסיקה להיות מדינה דמוקרטית. לידיעת דיסקין ושאר אנשי השו-שו: הזעם הזה יגיע גם אם בלאו אכן יידרס באופן טבעי, או ייחלה ממשהו. במקומכם, הייתי מצמיד לו רופא ומאבטחים.

(יוסי גורביץ)