ועדת השרים לחקיקה צריכה להכריע היום בהצעת חוק משונה במיוחד, שהעלו בפניה חברי הכנסת גדעון עזרא (קדימה) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי). הצעת החוק באה לטפל בבעיה אקוטית: מיליוני תיירים מגיעים לישראל מדי שנה, ואבוי – חלקם נתקלים במציאות. מגע בלתי אמצעי עם המציאות בישראל ובשטחים הכבושים – שלמרבה הצער, מושכים אליהם חלק חסר פרופורציה מקרב התיירים, שמשום מה מעדיפים לדלג על מושב צחן בנגב – עשוי לגרום לתייר הממוצע לחזור הביתה עם שאלות קשות על ישראל והאופן שבו היא מתנהלת.
אבל אל דאגה, יש פתרון: הצעת החוק של השב"כניק והמתנחל קוראת להצמיד לכל קבוצת תיירים בת 11 משתתפים ומעלה מלווה ישראלי, רצוי כזה שהוסמך על ידי אגודת מורי הדרך בישראל, שלצורך הצעת החוק מיהרה להפוך את עצמה לחלק בלתי נפרד מאַפַּרַט ה-Hasbara הישראלי.
עכשיו, יש לי את כל הסימפטיה שבעולם לאגודת מורי הדרך. הם, בדרכם שלהם, זן בסכנת הכחדה של מספרי סיפורים ומעבירי מסורת שרצוי לתמוך בו, והבנתי שבכמה מדינות אחרות יש חוקים המספקים למורי הדרך המקומיים נתח מתעשיית התיירות.
אבל כשהם אומרים שהבעיה היא 42 מורי דרך ו-35 סוכנים פלסטינים, כמו גם כמרים, משום שהללו – שומו שמיים, הזדעזעי ארץ – מוסרים לתיירים מידע שחורג מהמלצות משרד ההסברה, אני מתלהב פחות. דווח – מי יוכל לשמוע בלי דמע? – שמדריכים פלסטינים העזו לומר לתיירים שהם מלווים שהחיים שלהם לא משהו תחת הכיבוש הישראלי. חלק מהתיירים, נמסר, מפתחים בשל כך דעה שלילית כלפי ישראל. הכתבה לא ציינה זאת, אבל אני מעז לשער שגם הכמרים המדריכים מעיזים לומר מדי פעם משהו על כך שישראל לא שוויונית במיוחד כלפי הנוצרים החיים בה. אולי הם אפילו לוחשים על כך שכמרים בירושלים אינם יכולים להסתובב בבגדי הטקס שלהם מבלי חשש שאיזה בחור ישיבה יירק עליהם, ללא חשש מעצר; אולי הם מפטירים משהו על מנהגם של בחורי ישיבות להפוך כנסיות לבתי הכיסא שלהם.
וכל זה, כמובן, לא יכול להמשך. על כן פועלים עזרא ואריאל לוודא שתיירים המגיעים לישראל יזכו להשגחה צמודה של מדריך מטעם המשט… סליחה, המדינה. במשרד התיירות טוענים שההצעה של השניים גורפת מדי וששר התיירות, לכשיתפנה מעיסוקו כתייר, יציג הצעת חוק משלו. יש לציין באי שקט שבמשרד התיירות התייחסו למדריכי התיירות של עזרא ואריאל כ"אח הגדול", מה שאומר שקוראים שם ספרות חתרנית.
הבעיה, עם זאת, היתה ונשארה מגע בלתי מתווך בין האוכלוסיה ובין התיירים. רצוי, על כן, להגדיל משמעותית את מספר המשגיח… אה, המדריכים, עד ליחס של מדריך אחד לכל שלושה תיירים, ולהבהיר לתיירים את הסכנות במגע ישיר עם האוכלוסיה. אמנם, הדבר יצריך שכירה ואימון של מספר גדול יחסית של מדריכים, אך אפשר יהיה להשיג את כוח האדם בנקל מכוח האדם שיתפנה בסקטור הייצוא, ואת התקציבים להעביר למשרד ההסברה ממשרד התמ"ת; ועל כל פנים יש להניח שעם כניסת התקנות החדשות לתוקפן – אפשר לכנות את המבצע "עם לבדד ישכון" – גם מספר התיירים יירד, עד לרמה נשלטת.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות