שר המשפטים, חובש הכיפה יעקב נאמן, הגיע אתמול (ב') לכנס רבני, ואמר שם, דווקא שם, את הדברים הבאים: "[יש] להפוך את משפט התורה למחייב במדינת ישראל, זו באמת הדרך הראויה להנחיל לנו את משפט התורה – צעד אחר צעד". גלי צה"ל חשפו את הדברים, ונוצרה שערוריה.

עכשיו, במשך שנים הצבעתי על מנהג התקיה של חובשי הכיפות, שנוקטים ללא הרף בכפל לשון: מה שהם אומרים בציבור שונה משמעותית ממה שהם אומרים כשהם בינם לבין עצמם. כלפי חוץ, זה "בוא תעשה שבת" ו"כולנו אחים"; כלפי פנים, המסרים שונים מאד וגובלים בהסתה כלפי אחרים, ולעיתים קרובות גם חוצים אותה. כשהם חושבים שהם נמצאים בקהל ידידותי, הם מדברים אחרת. מה שמדהים הוא שפעם אחר פעם הם חושבים שעצם הסביבה הידידותית מבטיחה שאין מיקרופון בסביבה. את השיעור הזה למד מאיר פורוש על בשרו.

אבל ההתבטאות של נאמן הפתיעה אפילו אותי. נאמן איננו איזה נער גבעות, או רב מסומם (מגמרא או מחומרים אחרים), הוא איננו איזה עסקן חרדי, הוא אפילו איננו פוליטיקאי ולא יעמוד לבחירות. הוא לב לבו של הממסד. הוא עורך דין שבמשך 30 שנים ניתב את עצמו למרכזי הכוח, הפך לידידם ואיש סודם של פוליטיקאים בכירים. הוא לא הטיפוס שנראה כמו מהפכן אמוני. הוא גם מבוגר מדי; המהפכה היתה אמורה להיות נחלתם של הצעירים ממנו.

או שלא. כשיעקב נאמן מדבר כך, יש לכך כמה הסברים. הראשון, הוא כלל איננו מתכוון למה שאמר וכל כוונתו היתה להחניף לקהל שלו. זה גרוע למדי, במיוחד כשמדובר בשר המשפטים, במיוחד כשמדובר בכנס שבו עובדיה יוסף קורא להפסיק להשתמש במערכת המשפט הישראלית. אבל זה לא סביר. נאמן, כאמור, איננו פוליטיקאי. הוא לא צריך להתחנף. הוא לא עומד לבחירה. שנית, שדבריו לא הובנו והוא לא התכוון למה שהבינו. קצת קשה לקבל את הטענה הזו, כשהיא מגיעה מפיו של עורך דין משופשף – אמנם, עורך דין שהגיש תצהיר שקרי לבית המשפט העליון – שרגיל להקפיד במילים.

והשלישית, הסבירה מכולן, היא שיעקב נאמן, שר המשפטים של ישראל, התגלה כסוס טרויאני של המחנה האמוני. מי שאמור להיות אחראי על אכיפת החוק ללא משוא פנים נחשף כמי שרוצה לשלול את זכויותיהם של רוב האנשים החיים בישראל – כל הערבים, כל הנשים, רוב היהודים (שלהוציא אלה מהם החובשים כיפה הם, הלכתית, אפיקורסים לתיאבון או להכעיס, ולאחרונה אפילו הגנת "תינוק שנשבה" הוסרה מהם.)

יעקב נאמן תומך בהפיכה אמונית – שימו לב ל"צעד אחר צעד" שלו – שמטרתה להפוך את ישראל הדמוקרטית לישראל היהודית. זה צריך לעורר שאלות על תפקודו של האיש – למשל, ההתנגחות שלו בבג"צ. למשל, ההתעקשות שלו על פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. היתכן שהוא פשוט מסיר מכשולים עתידים בפני ההפיכה, שהוא מאמין שתבוא, וגם אם תתמהמה, יחכה לה?

עד כה, לא מצאתי כל התייחסות של לשכת נתניהו לעובדה ששר המשפטים שלו חושב שאת מקומו צריך לתפוס מלך בלתי נבחר, עם אילן יוחסין מזויף שמתיימר להגיע לבית דוד. לשכת ראש הממשלה, שפעם הושוותה לקומפרסור מרעיש מחוץ לחלון, מילאה פיה מים כשהתחוור ששר המשפטים שלה הודיע על כוונתו לתמוך במהפכה חוקתית שתהפוך את ראש הממשלה לעבריין שדינו מיתה, כמי ששכב עם אשת איש. שקט, מתבצרים. מחכים שזה יעבור.

במדינה נורמלית יעקב נאמן היה מסיים את תפקידו היום. הוא היה מגיש את התפטרותו, בהמרצת לשכת ראש הממשלה. בישראל 2009, לא יקרה שום דבר. לכל היותר, ואפילו זה נראה פחות ופחות סביר, ראש הממשלה יודיע שהוא נזף בנאמן ושהלה הבין את גבולות תפקידו. נתניהו, והוא לא הראשון, מעדיף להקריב את הדמוקרטיה הישראלית על מזבח שלמות הקואליציה. הוא לא יסתבך עם הכתומים ועם החרדים.

ועדיין רוב הישראלים חושבים שזה לא באמת קורה. בואו נסתכל על זה שוב. אפילו אם נצא מנקודת ההנחה שנאמן רצה להתחנף לקהל שלו, שהוא לא מאמין בדבריו-שלו, יש לשים לב שהקהל הגיב בתשואות ומחיאות כפיים. הם הבינו היטב למה הוא מתכוון, את הקוד החצי-סמוי חצי-קורץ. הם יודעים לאן נאמן אומר שהוא הולך, והם רוצים להיות שם. שימו לב לתמיכה מקיר לקיר שהעניקו לנאמן הח"כים חובשי הכיפות. במשך שנים טענו חובשי כיפות, אמונים על מורשת התקיה שלהם, שהם לא רוצים מדינת הלכה. אחרי יעקב נאמן, קשה עוד להאמין לזה. בפעם הבאה שמבקשים ממכם לבוא לעשות שבת, נסו לשלוח מכשיר הקלטה במקומכם. יכול להיות מעניין.

(יוסי גורביץ)