(בתודה לאהרן פורת, עורך ידוע סבל.)
בשבוע שעבר נשא יאיר לפיד את נאומו הראשון כשר האוצר, והקדיש אותו לריקוד סוער על קברם הפוליטי של החרדים, תוך שהוא מבטיח להם שהוא יקצץ להם את הצורה, ושהוא יגייס את בניהם. לפיד התחמק כמיטב יכולתו מלדבר על הנושא, קרי התקציב, מתוך ידיעה שיש בקרב בוחרים לא מעט אנשים שיסכימו לכך שהוא יטיל בהם מומים, כל זמן שיטיל מומים לא פחותים בשנואי נפשם. כהרגלו, כלל לפיד שגיאה בנאום: הוא טען שממשלת נתניהו השלישית תומכת בפתרון שתי המדינות וש"זה בקווי היסוד של הממשלה. לממשלה יש קווי יסוד וזו הדרך שבה נפעל." הוא לא ידע, או העמיד פני לא יודע, שאחיו, נפתלי בנט, דאג להוציא את הסעיף הזה מקווי היסוד של הממשלה.
לטמבלים שהצביעו עבור לפיד בתקווה שהוא אכן ידאג ל"אחיו העבדים" ויפעל לשינוי המצב החברתי, הנה מבזק: אתמול (א') דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה, בתמיכת סיעת "יש עתיד", את הצעת חוק היסוד: זכויות חברתיות, שהעלתה סיעת מרצ. החוק אמור היה לעגן זכויות בסיסיות כמו הזכות לחינוך ובריאות, ולקבע את זכות השביתה, השוויון בעבודה ואת חופש ההתאגדות. כלומר, הממשלה שבה יושב לפיד לא תאפשר לעובדים לחזק את כוחם מול כוחם של בעלי ההון. ההחלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה כנראה קברה את החוק. במקביל, ממשיך משרד האוצר של לפיד להדליף דיווחים על כך שהוא מתכוון להעביר בחוק ההסדרים סעיף שיאפשר לו לחסל את זכות השביתה ב"שירותים חיוניים," כלומר לסרס את כוחם של עובדי חברת החשמל והנמלים להתגונן מפני נסיונות למכור אותם לאיזה דנקנר ("למכור אותם לאיזה דנקנר" זו המשמעות המדויקת של המונח המכובס "הפרטה.")
כך ששולחיו האמיתיים של לפיד – האנשים שאיתם הוא מסתובב, האנשים שנקרעו מצחוק כשראו שמספר גדול של ישראלים קונים את הבלוף על כך שהוא "נציג מעמד הביניים" – כבר רואים נחת ממנו. ולא רק במובן הכללי, אלא במובן ממשי מאד.
הבלוג הזה היה הראשון שהזהיר, אם יורשה לנו לנקוט בשפתו של ראש הממשלה, מפני השיטה של לפיד לגיוס כספים ערב הבחירות, לקיחת הלוואות נושאות ריבית משורה של אנשים שיכולים להפקיד סתם כך 100,000 ₪ ומעלה. אנשים זהירים יכלו לראות כבר אז את הנתק בין לפיד ובין האדם מן השורה – התפיסה שלכל אחד יש 100,000 ₪ שהוא יכול לשים על קרני הצבי.
לפיד התחמק בהצלחה מפרסום שמות המשקיעים שלו עד אחרי הבחירות, כשהוא טוען בו זמנית שהוא נוקט ב"שקיפות." רשימה שלהם פורסמה ב"דה מארקר" לפני כחודש. יש בה, כבר עכשיו, שני אנשים מעניינים מאד.
הראשון הוא ישי דוידי. סביר שרובכם לא שמעתם עליו עד כה – אני לא שמעתי עליו עד הפרסום בגלובס – אבל הוא אחד המשקיעים שהשלישו ליאיר לפיד 130,000 ₪, והוא גם הבעלים של קרן ההשקעות פימי. הקרן הזו מנסה לרכוש את השליטה ב"אל על." לפני כשבוע, היה לפיד מעורב בקבלת החלטות בשאלת "אל על" והסכם השמיים הפתוחים. בין השאר, ההסכם נסגר בכך שהממשלה התחייבה לכסות 97.5% מהוצאות האבטחה של "אל על", שהיא כזכור חברה פרטית, שהופרטה ב-2005. שוב פועלת כאן השיטה הקבועה של "הרווח פרטי, ההוצאה ציבורית." אלי ציפורי מגלובס מעריך שההחלטה הזו של לפיד תאפשר לדוידי ופימי לגזור קופון של 111 מיליוני דולרים בשלוש השנים הקרובות – כ-400 מיליוני שקלים. יופי של תשואה על 130,000 שקל, לא? (שווה לקרוא מה יש לציפורי לומר גם על האופן שבו נתנו את הגז שלנו לתשובה, קיבלנו תמלוגים מצומקים אבל במקביל הבטחנו לממן את האבטחה של הגז – חשוב לציין שעידן לנדו כתב את זה קודם.)
השני הוא הלל קוברינסקי. הוא שימש כמנהל מטה הבחירות של לפיד, וגם הוא השקיע ב"יש עתיד" 130,000 ₪. קוברינסקי, לשעבר מנכ"ל AT&T ישראל ותת אלוף בצה"ל, היה המועמד הראשון של לפיד לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. זה לא הסתייע, וקוברינסקי משמש כ"יועץ הכלכלי" של לפיד – מפלצת הספגטי המעופפת יודעת שהוא זקוק לכזה. כ"יועץ הכלכלי" של שר האוצר, שאיננו מועסק רשמית על ידי המדינה, דחף קוברינסקי את עצמו לישיבות הרגישות ביותר של משרד האוצר, בכלל זה דיונים על התקציב.
קוברינסקי הוא איש עסקים פעיל מאד: יש לו אחזקות ב-13 חברות, לא כולן פעילות. שתיים מהחברות שלו עוסקות במסחר בניירות ערך באמצעות אלגוריתמים. המידע שמגיע אליו מישיבות האוצר יכול להפוך אותו לאדם עשיר הרבה יותר ממה שהוא עכשיו. אם יש לקוברינסקי שכל, ולמרות שהוא בכיר בצה"ל בדימוס אין להוציא זאת מכלל אפשרות, זה לא יקרה באופן ישיר, לא יהיה שום דבר שאפשר יהיה למצוא אחר כך: רמזים לידידים על המלצות השקעה, ואלה בתמורה יעבירו כספים לקרן של אשתו, למשל. וכמובן, המצב שבו אתה ה"יועץ הכלכלי" של שר אוצר שהתפרסם כשאמר שהוא לא מבין שום דבר בכלכלה מאפשר לך ללחוש על אוזנו כל מיני דברים מועילים – לך, כמו גם לחבריך. מותר לחשוד שהרבה קיצוצים בתקציב הבטחון לא נראה, כשתא"ל בדימוס הוא היועץ הבכיר של שר האוצר. סביר להניח ש-130,000 ₪ היו, מבחינתו של קוברינסקי, יופי של השקעה. הפוטנציאל לשחיתות ולגזירת קופון על חשבון המדינה זועק כל כך, שאפילו בכירי אוצר הדליפו לתקשורת אי נחת מהשתתפותו של קוברינסקי בישיבות. הם הגדירו זאת "חוקי אבל מסריח."
בנאומו בכנסת, חזר לפיד שוב ושוב על כך שהממשלה בת חודש אחד בלבד. אחר כך הוא הודיע – במייל למנויים שלו – על כך שאין בכוונתו לשאת נאומים חשובים נוספים בכנסת, כי שם הוא חשוף להערות ביניים. לפיד הצהיר על כוונתו להביא לנו "פוליטיקה חדשה": בינתיים, ממה שאנחנו רואים בחודש האחרון זו אותה הגברת בהיעדר אדרת – הקשרים בין הון ושלטון מעולם לא היו עירומים יותר.
ואולי גם זו לטובה. לפיד הודיע בנאומו הכלכלי בשבוע שעבר שבשנתיים הקרובות יהיה רע, ואחר כך יהיה טוב יותר. למעשה, לפיד יגרום למצב להיות רע יותר בתקווה – ההיסטוריה מוכיחה שזו תקוות שווא – שיהיה טוב יותר. אם לפיד היה מצויד בהשכלה כללית ראויה ובכמה גרמים של התבוננות עצמית, הוא היה מבחין בכך שהוא ונערי האוצר אימצו את התפיסה "שיהיה רע יותר כדי שיהיה טוב יותר" – נוסחה שבמקור נכתב על ידי אחד, ולדימיר איליץ' לנין. אולי, כשההמונים שהצביעו ללפיד יגלו שהוא הופך את מצבם לגרוע יותר בעוד שמצבם של העשירים רק מוטב, בזמן שנציגיהם של בעלי ההון שולחים את ידיהם ישירות אל השלטון.
אולי אז תקום שוב הרוח של קיץ 2011, וקיץ 2013 ישוב ויוכיח למי שהתייאש מהאפשרות של שינוי בישראל עד כמה טעה.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים. פרטים נוספים על אירוע ערב הבלוג המתוכנן יפורסמו בהמשך השבוע.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות