כתבתי בפוסט של אמש ש"אין לי שום טרוניה כלפי החמוש הישראלי שהרג אמש שני חמושים פלסטינים שניסו להשליך לעברו בקבוקי תבערה." הייתי צריך לדעת טוב יותר.

בינתיים, קיבלנו יותר פרטים על התקרית ההיא. התמונה עגומה למדי. צה"ל כבר התחיל לחקור אותה. צה"ל הרג שני פלסטינים. לטענת הצבא – נזכיר שזו רק טענת הצבא – אחד מהם נהרג לאחר שהשליך בקבוק תבערה. תחילה דווח רק על הרוג אחד. גופת ההרוג השני, נאג'י בילביסי, נמצאה רק שעות רבות אחרי התקרית. הצעיר נמצא כשהוא ירוי בגבו. חמוש צה"ל שהיה אחראי ככל הנראה לירי ירה בו תוך כדי מרדף – ועכשיו הוא טוען שהוא "חש בסכנה." צריך לציין שמאחר ויש הרוג שנודע עליו רק שעות ארוכות לאחר מותו, צריך ראשית קודם כל לסלק את החשד שהוא נרצח לאחר שנתפס והחמושים ניסו להסתיר את הרצח הזה ולא דיווחו על ההרג.

אבל נניח שלא זה המצב, אם החמוש חש בסכנה, מדוע הוא יצא למרדף מהעמדה המבוצרת שלו? ג'ון בראון העלה עוד שתי שאלות ראויות: אם החמוש ראה שפצע את בילביסי, מדוע הפקיר אותו לדמם למוות? אם בילביסי היה מרוחק כל כך שהחמוש לא ראה שפגע בו, כיצד "חש מאוים"?

לחמושי צה"ל יש היסטוריה עגומה של "תחושת איום." המקרה היותר ידוע לשמצה הוא זה שבו חמושים ירו למוות בשני פלסטינים לאחר שלטענתם הם תקפו אותם בקלשון. מאוחר יותר, כשנחקרה התקרית, החמושים שינו את גרסתם וטענו שהם הותקפו במזרק. למיטב ידיעתי, איש מהחמושים לא הועמד לדין.

בתקרית הנוכחית, כבר טענו החמושים שהיה ירי לעברם. לא היה. אחר כך הם דיברו על כך ששני פלסטינים השליכו לעברם בקבוק תבערה. הגרסה הנוכחית היא שאחד השליך בקבוק תבערה ונורה, והשני נורה בעת מרדף אחר כך. אני מצטער, והייתי צריך לומר זאת מראש: לא מאמין לכם בלי ראיות. שיקרתם מספיק. אם צה"ל טוען שהופעלו בקבוק תבערה נגד אנשיו, אני רוצה ראיות לכך. הפלסטינים, אגב, שמשקרים לא יותר מצה"ל, טוענים שפתחו עליהם באש לאחר ידוי אבנים, לא ידוי בקבוקי תבערה. בצה"ל אומרים שכל האירוע תועד במצלמות אבטחה. אם לא תשמעו על התקרית הזו יותר, ואין להניח שהתקשורת הישראלית תחזור אליה – כולה פלסטינים, למה לעצבן את הקורא היהודי – סימן שמה שהן תיעדו היה די מביך. אולי זה ייגמר במזרק.

אני רוצה להתנצל על כך שקיבלתי את עמדת צה"ל ללא עוררין בפוסט של אמש. אשתדל להזכיר לעצמי לא לחזור על הטעות הזו.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט של אמש התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה, ביניהן תרומה גדולה מאד. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)