ישראל התנצלה רשמית בסוף השבוע על כך שמחבלים יהודים תקפו בבקבוקי תבערה, סמוך להתנחלות הידועה לשמצה בת עין, רכב פלסטיני בבקבוקי תבערה ופצעו שישה מנוסעיו. ראש הממשלה נתניהו מיהר להתקשר לנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, ולהבטיח לו כי ישראל תעמיד את האחראים לדין. אם אבו מאזן קנה את זה, יש לי מגרש ביפו, מהצד של הים, למכור לו. אחרי הכל, כוחות הבטחון עוד לא הצליחו להעמיד לדין את האחראים להתקפה המאורגנת על חטמ"ר אפרים (זוכרים?), אז לדרוש מהם למצוא מתנחלים שתקפו פלסטינים באמת יהיה מוגזם.

הפיגוע אירע בערב יום חמישי; כמה שעות לאחר מכן תקף אספסוף של בריונים יהודים גאים שלושה פלסטינים בירושלים וניסה לבצע בהם לינץ'. במיטב המסורת של הקו קלוקס קלאן, התקיפה התבצעה ביחס של עשרה לאחד. עוברי אורח תיארו את הקריאות של היהודים הגאים: "יהודי הוא נשמה, ערבי הוא בן זונה" וכמובן אחד הגרפיטי הפופולריים בישראל, "מוות לערבים." על פי הדיווחים, התוקפים גם ניסו להפריע לכוחות ההצלה שטיפלו בפצועים.

השר משה יעלון ראוי לשבח על הגינוי התקיף של שני הפשעים הללו; הוא יוצא בכך נגד הקהל שלו, המתנחלים וחובשי הכיפות. אבל אסור לשכוח שהפיגועים עצמם הם סימפטום, ושאם נאמץ את הביטוי הבטחוני "תשתיות הטרור", הרי שהללו הן תשתיות שממומנות על ידי הממשלה.

בהתקפות על מגורי סטודנטים פלסטינים בצפת לפני כשנתיים, שנערכו בהשראת רבה של העיר שמואל אליהו, נשמעו קריאות "יהודי הוא נשמה." אלה גם קריאות מקובלות בקרב הקבוצה הגזענית בית"ר ירושלים (שאכן, יש לה גם עיסוק צדדי בתחום הספורט.) ל"זבל הלבן" היהודי אין דבר פרט ליהדותו, היא כל מה שיש לו והיא שמעמידה אותו אוטומטית מעל אחרים, טובים ממנו. היהודי הגאה הוא כמובן אורתודוקסי, במובן המינימלי שהוא מקבל את תפיסת היהודים האורתודוקסים כעליונים על כל אדם אחר. התפיסה של "יהודי הוא נשמה" בעוד שכל האחרים נטולים נשמה היא תפיסה אורתודוקסית מובהקת, שהושפעה מאד מן הקבלה אבל מקורותיה קדומים יותר ("אתם קרויין אדם ואין הם קרויין אדם" התלמודי, כמו גם ספר הכוזרי ומדרג "דומם-צומח-חי-מדבר-יהודי" שלו.)

הפוגרומצ'יקים מיהרו להפיץ את הבדיה שהם יצאו להתקפה משום שאחד הפלסטינים העז ל"נסות להתחיל" עם יהודיה. את הטענה הזו, החשש לחילול הדם של בת הגזע העליון, אנחנו מכירים היטב מכל חברה גזענית – מהדרום האמריקאי ועד לגרמניה הנאצית. היו כמה וכמה התקפות כאלה: לפחות במקרה אחד, זה של פנחס אבורמד, זה נגמר ברצח. התקפות כאלה הפכו לדבר שבשגרה בירושלים. פוגרום מאורגן – ככל הנראה בסיוע שקט של פעילי ימין שגורשו מהגדה – בוצע בערב יום השואה 2008 בפסגת זאב. זה עשה קצת רעש, ושקע.

התוקפים, אם ייתפסו, יוכלו לומר שהם בסך הכל עושים מה שהמשטר רוצה שהם יעשו. חברת הכנסת ציפי חוטובלי (מנהיגות יהודית) זימנה לכנסת, לדיון על "התבוללות", את בנצי גופשטיין, כהניסט שמנהיג את ארגון להב"ה שמסמן עסקים שמעסיקים פלסטינים כדי שאלה יוחרמו. גופשטיין, שאמר על אבורמד שהוא "היה צריך לקבל צל"ש", לא היה שם לבד: לצידו ישב צבי צמרת, יד ימינו של שר החינוך סער. במהלך הישיבה אמר צמרת שגם משרד החינוך יעשה את שלו כדי למנוע "התבוללות", ויפעל "כדי להגביר את הזהות היהודית" באמצעות שיעורי מחנך ו"חינוך לחיי משפחה." בקיצור, משרד החינוך של סער קיבל את הנחות היסוד של גופשטיין ולהב"ה: "התבוללות" – כלומר, קשר אישי בין יהודים ולא יהודים – הוא משהו שמשרד החינוך צריך להתמודד איתו. מדובר, נזכיר, במשרד חינוך שאוסר על לימוד הצהרת זכויות האדם האוניברסלית משום החשש שהתלמידים ילמדו שיש להם זכות להמיר את דתם.

שניה, לא גמרנו. באחד הרגעים הגרועים ביותר בהיסטוריה של הכנסת, טען דני דנון שהבדואים בישראל אחראים לאלף (!) מקרי חטיפה של נערות יהודיות מדי שנה. המשטרה, מצד שני, ציינה שהיא לא מכירה אפילו מקרה אחד כזה. דנון התעקש על דבריו.

לארגון להב"ה ("למניעת התבוללות בארץ הקודש") יש היסטוריה של תמיכה במעשי לינץ'. לא קורה לו שום דבר. רגע, לא: הוא מקבל תמיכה מהממשלה באמצעות עמותה, "חמלה" שמה. גם ארגוני גזענות ("התנגדות להתבוללות") אחרים, כמו "יד לאחים", מקבלים סיוע ממסדי – משרד הפנים של אלי ישי מסתייע בו בעקביות ועיריית אשקלון מוסרת לו מבנה. ואם משליכי הבקת"ב מיום חמישי ייתפסו במקרה, מיד תזנק לעזרתם עמותת "חננו", שזוכה לפטור ממס מממשלת ישראל. למעשה, גם הפוגרומצ'יקים מירושלים יזכו ככל הנראה לסיוע – "חננו" סייעה לארבעה אחים יהודים שהסתבכו קלות כאשר דקרו למוות את הפלסטיני חוסאם רווידי. המקרה ההוא נגמר בדקירה ומוות, אבל הפרקליטות תבעה רק על הריגה והשופט שלח את הדוקר רק לשמונה שנות מאסר.

"חננו" קשורה, באמצעות הדובר שלה אלחנן גרונר, גם ל"קול היהודי", אתר הסתה שמיהר לחגוג על הפוגרום בירושלים, שמופעל על ידי תלמידי ישיבת יצהר – אותה הישיבה שהשב"כ רצה לסגור מרוב שהיא מדרגת הסתה, אבל משרד החינוך ממשיך לממן. לאחרונה, סגר היועץ המשפטי לממשלה את חקירת ההסתה נגד שניים מהרבנים בישיבה, שכתבו את "תורת המלך", מדריך להריגת לא יהודים. שמואל אליהו, ראש הנחש, לא הועמד לדין בשל ההתבטאויות הגזעניות שלו – ככל הנראה מתוך אותו ההגיון שמנע את העמדת כותבי "תורת המלך" לדין. אבל הוא ממשיך להיות מועסק על ידי המדינה.

אם לסכם, אליהו, "חננו" ו"להב"ה", כמו גם ישיבת יצהר, ממומנים על ידי מדינת ישראל. מצד שני, היא סירבה להעניק לפטור ממס ל"רבנים למען זכויות אדם", בתואנה שמדובר בארגון "פוליטי." במקביל, חברי כנסת כמו דני דנון וציפי חוטובלי מזהירים אותנו – בסיוע שקט של משרד החינוך – שהפלסטינים רוצים את הבנות שלנו, ומשרד החינוך מוודא שהתלמידים לא יקראו את הצהרת זכויות האדם הבינלאומית. אם וכאשר יעצרו את הפוגרומצ'יקים, ראוי שהשוטר שיעצור אותם יאמר את המשפט המפורסם מקזבלנקה, שהוא המום, המום ממה שהם עשו. הם, מצידם, יוכלו לטעון במידה ניכרת של צדק שהם בסך הכל עשו את מה שלימדו אותם בבית הספר ובפרלמנט שלהם שצריך לעשות. ממשלת נתניהו מהווה את תשתיות הטרור של האחים היהודים.

ועוד דבר אחד: אופיר אקוניס, הדובר לשעבר של נתניהו שהצליח להתברג בשל כך לכנסת, יצא אפס – יותר מהרגלו, הכוונה – כאשר העליל על "רופאים לזכויות אדם" ש"יש לו מה לומר לממשלת ישראל בעניין איראן. על הטבח בסוריה הם לא אמרו מילה." כשגולש הראה לו שהם אמרו גם אמרו, אקוניס מיהר לחסום אותו מהעמוד שלו. כשגל"צ עימת את האפס השקרן עם העובדות, מה שהיה לו לומר הוא "ארגון שפועל למען הפלסטינים ונגד חיילי וקציני צה"ל אינו ראוי לתגובה." וואלה. נראה שהגיע הזמן להוסיף תמונה של אקוניס לספר הציטוטים, כאיור לאמרה ש"הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל."

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)