קשה להגן על היחסים בין ישראל וטורקיה; בהחלט יתכן שהם הכרחיים. השותפות האסטרטגית עם בעלת הבית לשעבר, הכוח המודרני המוביל בעולם המוסלמי, מועילה לישראל במגוון דרכים. אבל היא באה עם תג מחיר בעייתי במיוחד: כדי לשמור על הברית השבירה, נאלצת ישראל להעמיד פנים כאילו טורקיה איננה מכחישה את השואה הארמנית (ולשתף פעולה עם הכחשת השואה הזו), וכאילו איננה מנהיגה דיכוי ברוטלי כלפי מיעוטים בתחומה.
הלחץ מגיע לשיאו מדי שנה, כשבקונגרס האמריקני עולה הדרישה להכיר ברצח הארמנים כרצח עם, למרות דעותיו של שמעון פרס. אז מפעילה טורקיה לחצים על ישראל כדי שזו תלחץ על סוכני ההשפעה שלה שם – סליחה, על הלובי היהודי – כדי שאלו ילחצו על הקונגרס כדי שזה לא יהפוך את האמת ההיסטורית להצהרה רשמית שלו. משנה לשנה, כוחה של ישראל להכחיש שואה מתמעט; הדור הצעיר של יהודי ארה"ב לא מוכן לקבל עוד את תפיסת השקר האציל הזה.
כמה טוב, אם כן, שיש במקומותינו אחד, אלוף אבי מזרחי, שקוטם את כל הלבטים הללו באבחה אחת מהירה, משל היה אלכסנדר מוקדון והם הקשר הגורדי. מזרחי, שעלה לתודעה הציבורית כאשר המליץ בחום לחיילים הישראלים המנותקים בלבנון לבזוז מזון – הוא היה, שלא במקרה, מי שהיה אחראי לכך שלא היה להם מזון – לא היה יכול לשאת את העלבון שהטיח ראש ממשלת טורקיה בנשיא שמעון פרס, והוא הראה לטורקים מאיפה משתין הדג.
הוא קרא לארדואן "לקשוט עצמו תחילה", שלח רמיזות ברורות לרצח הארמנים ולדיכוי הכורדים, ועד לכיבוש צפון קפריסין הגיע. הוא קרא לאו"ם, אם הוא כבר מגרש את ישראל, לבעוט גם את טורקיה החוצה. המטרה הושגה: הטורקים יודעים עכשיו למי יש יותר ארוך, ויחסי ישראל-טורקיה עלו על עוד שרטון.
פשר להבחין כאן בשלושה דברים מעניינים. ראשית, שבניגוד להערכות השחצניות בישראל, הצבא הטורקי לא הבליג על עלבונות כלפי ראש הממשלה שלו. שנית, בקרב בכירי הבהמה הירוקה נהוג להלעיג על שיקול הדעת של בכירי הפוליטיקאים. מסתבר ששיקול הדעת שלהם לא הרבה טוב יותר, והוא מסוגל להעלות בעשן מאמצים דיפלומטיים של שנים.
ושלישית, וחשוב מכל, שהבוקר נכנס מזרחי למשרדו כאילו לא קרה שום דבר. הוא לא הועמד לדין על התנהגות שאיננה הולמת קצין, הוא לא הודח מתפקידו, ושר הבטחון לא הוציא אותו לחופשה עד שיתברר למה, לעזאזל, קצין בכיר לוקח לעצמו את תפקיד מנכ"ל משרד החוץ והשגריר בטורקיה. יתר על כן, השאלה הזו כלל לא עלתה על סדר היום. כל כך התרגלנו לאופן שבו הצבא – או אף בכירים בלתי מתואמים בצבא – עושים ככל העולה על רוחם, עד שעצם השאלה מעלה תמיהה: מה אתה רוצה, בעצם? הרי דובר צה"ל אמר שהדברים אינם מייצגים את עמדת צה"ל.
מדוע, אם כן, משמיע קצין בכיר דברים שאינם מייצגים את עמדת צה"ל – ויתר על כן, גורמים נזק מדיני ניכר? מדוע מזרחי עדיין בתפקידו? מדוע לא התכנסה הממשלה והורתה לרמטכ"ל להדיח אותו?
כי בישראל הצבא נמצא מעל לממשלה, בכל תחום. אין ממשלה שתהיה פופולרית כמו גנרל, גם כשלון מהלך כמו מזרחי. ולממשלה אין אומץ. ומאחר ומזרחי אמר את שאמר וזה עבר, זה ימשיך לקרות. ונמשיך לא להבין למה זה לא בסדר.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות