מי שפתח הבוקר את מאמר המערכת של "הארץ" ודאי שפשף את עיניו בתדהמה: העיתון לאנשי עסקים חשובים הודיע לנו שהמועמדת שלו לראשות הממשלה היא ציפי לבני. התדהמה נובעת מהעובדה הפשוטה שרק לפני שבוע, במאמר מערכת אחר, קרא "הארץ" שלא להצביע מרצ.
כפי שציינה נעמה כרמי, מאמר כזה – מאמר-אנטי – הוא תמוה, בלשון המעטה. הוא משונה עוד יותר כשבוחנים את שני המאמרים יחדיו: מצד אחד, אומרים לנו אנשי "הארץ", מרצ לא שמאלית מספיק, משום שהיא תמכה במבצע "עופרת יצוקה" כשהחל; מצד שני, אנחנו נקראים להצביע ללבני, שנמצאת לימינה של מרצ ושלא רק תמכה במבצע – היא גם מתפארת בכך שהיא אחראית לו.
איך משלבים את שני אלה יחדיו? איך עושים זאת, במיוחד כשזוכרים שאין עוד בישראל בחירות ישירות, ושאי אפשר להצביע ללבני – אפשר רק להצביע לקדימה? כשזוכרים שמס' 2 התככן מאד של קדימה הוא שאול "חסר חוליות" מופז, שמסוגל לערוק מקדימה לליכוד באותה מהירות שבה ערק מהליכוד לקדימה? שיש בה אנשי ימין מובהקים כמו המתנחל עתניאל שנלר, שני החסונים, רונית תירוש, זאב בוים, ושאר "הבררה" – כביטויה המדויק של גילה גמליאל – של פליטי הליכוד? שמדובר במפלגה שהצביעה בעד פסילתן של המפלגות הערביות?
למערכת "הארץ" פתרונים. כרמי, שחזתה במדויק את הפליק-פלאק הזה, גם ציינה ש"הארץ" יעז אולי לתקוף את מרצ, אבל לכדי המלצה להצבעה לחד"ש לא יגיע: הקוראים של דה מארקר עשויים להתקף בהלה. ועל זה כבר נאמר, אל תתייראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים, העושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות