או: ארכיבישוף תעשיית השקרים חושף הכל

בן דרור ימיני, המצפן של המרכז הרדיקלי, כתב את אחד המאמרים היותר הזויים שלו היום. מול המהומות המתקרבות למהפכה במצרים, היה לימיני רק דבר אחד לומר: המצרים שונאים את ישראל ואת ארה"ב משום שזו איננה מתנגדת להשמדת ישראל. הוא סבור, משום מה, שישראל עומדת במוקד המהומות במצרים. זו שגיאה ראשונה. שגיאה שניה – שכציוני, איננו יכול שלא לשגות בה – היא הטענה שישראל וארה"ב צחות כשלג ושהן סתם שנואות על ידי ההמונים הערבים.

אתם אשמים בגורלכם, הוא אומר למצרים ולמוסלמים בכלל, "הפסיקו להאשים את כל העולם, את המערב, את הקפיטליזם, את היהודים. כל עוד תמשיכו בהונאה העצמית, כל עוד לא תבינו ששוויון, זכויות בסיסיות, סבלנות וסובלנות, מעמד האשה, אינם 'ערכים מערביים' אלא ערכים אוניברסליים, לא יהיה אצלכם שום שינוי. אתם לא זקוקים לשום סיוע. הרי האומה המוסלמית שולטת במרבצי ההון שמייצרים אינספור דולרים. ברגע שתפסיקו להשתמש בהון האדיר הזה כדי לטבוח אחד את השני, אלא כדי להקים מפעלים [וכן הלאה וכן הלאה – יצ"ג] יהיה לכם סיכוי לצאת ממעגל האימים."

צריך להתחיל איפהשהו בגבב הזה. אני אמשוך בחוט של "הרי האומה המוסלמית שולטת במרבצי ההון שמייצרים אינספור דולרים" ואמשיך משם, כי זה נראה לי חוט השני. נתחיל: המהומות שעליהן כותב ימיני מתרחשות במצרים. היא עשירה בהרבה מאד דברים – הון אנושי, היסטוריה, עתיקות, תיירות – אבל בנפט ("מרבצי הון") היא דווקא לא התברכה. למצרים אין מי יודע מה השפעה על האנשים שמחזיקים את הנפט.

אבל נניח שכן. נניח שהמצרים הם אכן חלק מהפיקציה של ה"אומה המוסלמית", הגרסה המתקדמת יותר – או, אם לדייק, הריאקציונרית יותר – של הפיקציה הפאן-ערבית. מי מחזיק בשאלטרים של הנפט? האם ה"אומה המוסלמית" על כל חלקיה מחזיקה בהם? האם לפלאח המצרי – או, לצורך העניין, לאיכר האינדונזי, בן לאומה המוסלמית הגדולה מכולן – יש איזושהי השפעה על זרימת הנפט? האם יש השפעה כזו לאינטלקטואל העני מקהיר, לבעל העסקים הקטן מאלכסנדריה, לסבל מדאמייטה? לא? וואלה? העולם המוסלמי נחלק גם הוא למעמדות, אתם אומרים? קבוצה קטנה של אוליגרכים שהתמונה שלהם מופיעה כאילוסטרציה לערכים "שחיתות", "רקבון" ו"ניוון תורשתי", שרבים מהם קיבלו את כוחם בירושה, היא זו ששולטת בנפט של ה"אומה המוסלמית"? כדאי שמישהו יספר את זה לבן דרור, כי הוא משום מה חושב שיש מין אורגניזם חי כזה, האומה המוסלמית, שמקבל את ההחלטות שלו כמוח כוורת. אני מניח שאם מישהו היה כותב משפט דומה – "הרי האומה היהודית שולטת בהון העולמי", ימיני היה ממהר – בצדק – להאשים אותו באנטישמיות. מסתבר שכלפי לא יהודים, מותר להחזיק באמונות אנטישמיות לגמרי.

בן דרור ימיני היה סוציאליסט פעם. הוא מתגאה עד היום בכך שהוא היה "עורך העיתון הלוחמני 'הפטיש'." ככזה, הוא עשוי לזכור במעומעם משהו שנקרא קולוניאליזם: השליטה של האומות האירופאיות על אומות מה שלימים יהיה העולם השלישי. הקולוניאליזם בעולם המוסלמי היה אמנם קצר ביחס לזה שבאסיה, אבל המלחמה הקרה – צורה חדשה של קולוניאליזם, הרחבה של ה"משחק הגדול" בין בריטניה ורוסיה לרחבי העולם כולו – ראה את הקולוניאליזם המערבי מתנגש עם הקולוניאליזם הרוסי בכל רחבי העולם. המזרח התיכון היה זירה רוחשת במיוחד של המאבק הזה. במשך 45 שנה, עיקר ההון של המזרח התיכון בוזבז על משחקי המלחמה של שתי המעצמות. ישראל היתה בצד האמריקאי מתחילת המשחק; מצרים, מאז המהפכה של הכת הצבאית ב-1952, היתה – במשך יותר מ-20 שנה – בצד הסובייטי. ירדן היתה בצד הבריטי/אמריקאי (אחת הסיבות שלא מדברים עליהן שהיא וישראל הסתדרו מצוין כל כך אחרי 1967), עיראק נעה מצד לצד. סוריה היתה כמעט תמיד בצד הסובייטי. התוצאה היתה מצב מלחמה כמעט תמידי, ומלחמה מרוששת את העם – כמו גם מעלה את מחירי הנפט. כמו כן, שני הצדדים במלחמה הקרה הקפידו לוודא שלא יווצר מצב של דמוקרטיה של ממש או של שליטים שקשובים לעם; זה יכול היה להגמר רע לשני הצדדים. ההדחה של מוצאדק על ידי ה-CIA והחלפתו בשאח היא המקרה המוכר יותר, אבל היו לא מעט כאלה.

המלחמה הקרה יצאה להפסקה ארוכה ב-1989 – היא חוזרת, תודה ששאלתם – ולהוציא ישראל, ערב הסעודית ונסיכויות הנפט, כל המזרח התיכון יצא ממנה מרושש. לערבים יש שלל סיבות לתעב את ארצות הברית: היא השתמשה בהם כפיון; היא תמכה בכל משטר רודני כל זמן שזה מכר לה נפט ועדיין עושה זאת; היא הרשתה לעצמה להפעיל כוח צבאי בלי לחשוב על זה יותר מדי בשלל נקודות במזרח התיכון – היא התערבה פעמיים בלבנון, היא הפציצה את לוב, והיא יצאה לשתי מלחמות בעיראק. ומעבר לכל זה, היא המשענת של ישראל. בלעדיה לישראל לא יהיה קיום.

ימיני לא יאהב את זה, כמו כל ציוני טוב, אבל קשה מאד להסתכל על ישראל אלא כמוצר קולוניאליסטי: קבוצות שוליים של אירופה שמונחתות בפינה נידחת של העולם כדי שלא יפריעו יותר מדי במולדתן, על חשבון האוכלוסיה הילידה. זה מה שעשה קרומוול עם הסקוטים שיישב באירלנד, ושצאצאיהם – הסקוטים-האירים – יושבו אחר כך בצפון אמריקה; זה מה שעשו האמריקאים עם השחורים ששלחו לליבריה; זה, במקרה המפורסם ביותר, מה שעשו הבריטים עם אוסטרליה. רוב מה שמבדיל בין ישראל ובין רודזיה הוא העובדה שלאירופאים ולאמריקאים היו רגשי אשמה על השואה – רצח עם שהיה לגמרי סכסוך פנים-אירופי, שלערבים לא היה בו חלק.

ואף על פי כן, אחרי מלחמת העולם השניה, כפו האירופאים והאמריקאים – בסיוע זמני של הסובייטים – את הקמתה של מדינת ישראל בלב שטח מוסלמי, על חשבון האוכלוסיה הילידה, ולא עשו שום דבר כאשר ישראל כבשה שטחים גדולים משמעותית מאלה שיועדו לה, תוך שהיא מבצעת טיהור אתני בשטחים שהיא כובשת. אחר כך, חימש המערב את ישראל, ויחד עם שתי מעצמות קולוניאליסטיות אחרות – בריטניה וצרפת – היא ניסתה לכבוש נתחים ממצרים. דוד בן גוריון הכריז אז על "ממלכת ישראל השלישית." 11 שנים לאחר מכן, יצאה ישראל למתקפת פתע כנגד מספר מדינות ערביות, חשפה את ערוותן, ומאז היא ממשיכה להחזיק בשטחים שכבשה אז, כשהיא נאלצת מדי פעם לוותר על חלק מהן. לאורך כל התקופה הזו, זכתה ישראל לסיוע אמריקאי ואירופאי כמעט בלתי מסויג, כשהישראלים ברובם – כמו כל קבוצת מתיישבים קולוניאליסטית – רואים את עצמם לא חלק מהמקום שבו נולדו ("סתם, זה לא נכון, אנחנו לא במזרח התיכון," שר קובי אוז) אלא כחלק ממולדת מדומיינת, באמריקה או אירופה. קבוצת הכדורסל של ישראל משחקת – או נהגה לשחק, עשורים שאינני עוקב – בגביע אירופה; ישראל משתתפת באירוויזיון. ממתי ישראל היא חלק מאירופה?

הלאה. "ברגע שתפסיקו להשתמש בהון האדיר הזה כדי לטבוח אחד את השני" – איזה הון בדיוק מממן את מלחמת האזרחים המדממת בסוריה? אם כבר, ההון המוסלמי הוא לצד המורדים נגד אסד. הוא עצמו נשען על סיוע סוביי… רוסי. איזה הון מימן את רצח העם בדארפור? אה, נכון: הון סיני וחברת נפט צרפתית. הדיכוי בבחריין? אוליגרכיה שממשיכה להחזיק בכוחה בציפורניים, מול העם. עיראק? שרידים אחרונים של הקביעה השרירותית האירופאית של הסכמי סייקס-פיקו. ושוב, גם שם ההון המוסלמי האגדי – מסתבר שכמו אצל האנטישמים של מזרח אירופה, ימיני לא רואה סתירה בין הטענה על הון מוסלמי חסר גבולות ובין העובדה שהמוסלמי הממוצע הוא במקרה הטוב בן מעמד הביניים – משחק תפקיד שולי ביחס.

נמשיך. "שוויון, זכויות בסיסיות, סבלנות וסובלנות, מעמד האשה, אינם 'ערכים מערביים' אלא ערכים אוניברסליים." אני שמח לשמוע. מעניין שהם לא חלים על פלסטינים (על כך מיד), ושישראל מעולם לא קבעה שבין אזרחיה יחול שוויון. למעשה, כשח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) ניסה לקבוע שהמדינה תקצה את אדמותיה באופן שוויוני, הממשלה הפילה את הצעת החוק. יתר על כן, ימיני עצמו הוא אחד המתנגדים הבוטים ביותר למדינת כל אזרחיה; מסתבר שהדרישה לשוויון נעצרת בגבול המצרי. מעמד האשה? ימיני רוצה להזכיר לנו איזו מדינה קיבלה כבתי דין חוקיים לגמרי כאלה שבהם נשים כלל לא יכולות לכהן? כאלה שבהן הן אף לא יכולות למנות את הדיינים שרודים בהן? הוא רוצה להזכיר לנו באיזו מדינה במזרח התיכון אשה לא יכולה להתגרש אלא בהסכמת בעלה? איזו מערכת משפט קיבלה רשמית את התפיסה שאשה היא משהו שנקנה בשלושה דברים? סובלנות? הארץ מלאה כתובות "מוות לערבים." תקיפת לא יהודים היא עניין שבשגרה. ימיני לא שמע על כל זה? חשבתי שהוא עוסק בחדשות.

ועוד משהו שלא הבנתי: ההמונים הערבים אמורים שלא לצאת כנגד הקפיטליזם? איזו מערכת כלכלית בדיוק משאירה אותם במצבם המדוכא, משאירה את הנפט שאליבא דימיני שייך ל"אומה המוסלמית" בידי אוליגרכיה קטנה ומושחתת? האם חלוקת העושר של הנפט הזה בין ההמונים, הוצאתו מידי האוליגרכיה, היא לא בדיוק ההיפך מקפיטליזם? לא משנה.

אבל רגע, אנחנו נאלצים בכל זאת לחזור לאחור לנושא הקולוניאליזם. במשך שנים, טען בן דרור ימיני שהוא מתנגד לכיבוש הישראלי בשטחים, ובמיוחד להתנחלויות. ב-1994, הוא היה מסוגל לכתוב ש"מעבר לנתונים היבשים, על הכנסה לנפש ורמת השכלה, שגם הם שנויים במחלוקת, יש ממדים אחרים, שאינם מדידים. מי שלא עבר את חוויית החיפוש, את חוויית המחסום, את חוויית העוצר, את חוויית ההשפלה והרמיסה, את חוויית העמידה בתור לאיזה אישור במינהל הצבאי, ואת הטמטום הצבאי, הכוחני והברוטלי, שמתלווה לחוויות האלו, לא מבין שום דבר. לכן, גם אם הבנק העולמי יגלה בעוד שנתיים שבעזה העצמאית יש ירידה בהכנסה לנפש ורמת החינוך שם ירדה, זו לא סיבה לאף אחד להחליט בשביל העזתים שהם זקוקים לכיבוש." ההדגשה שלי.

אף אחד? אף אחד פרט לימיני עצמו, כמובן. לפני שלושה ימים, הוא כתב (תחת הכותרת "געגועי לכיבוש הציוני") ש"לפי כל מדד אובייקטי כמו תוחלת חיים, תמותת תינוקות [ועוד ועוד ועוד – יצ"ג] מצבם של הפלסטינים תחת שלטון ישראל הוא היציב והמבטיח ביותר לעומת כל ערביי המדינות הסמוכות." מכאן הוא ממשיך להסביר כמה טוב לפלסטינים תחת הכיבוש הישראלי. מה שב-1994 היה "מדדים אחרים, שאינם מדידים" ו"טמטום צבאי, כוחני וברוטלי" הפך פתאום ל"מחסומים שיש בהם השפלות. מאחזים ופוחזים וחוליגנים שפוגעים בחקלאים פלסטינים. […] הגבלות תנועה פה ושם. מעצרים מנהליים מיותרים. הפקעות קרקע מיותרות. תוואי גדר שגוזל אדמות. ויש עוד. אלה עוולות שצריך להתריע נגדם." אבל פרט לזה, מרקיז, הכל בסדר. "חוויית החיפוש, חוויית המחסום, חוויית העוצר, חוויית ההשפלה והרמיסה" התפוגגו ואינם. טוב לפלסטינים, מסביר ימיני, לחיות תחת כיבוש ישראלי – כיבוש שמבחינתו לא מוגבל בזמן. דרור? זה לא למוסלמים.

ספק אם הכיבוש מועיל לפלסטינים. ספק אם הוא מועיל לישראל, אבל ברור שהוא מועיל לקבוצה רחבה של ישראלים, שנהנית ממנו. והנה, המעגל הושלם: בן דרור (!) ימיני ממליץ לנו על קולוניאליזם חדש. זה יהיה, כמובן, קולוניאליזם נאור. הוא ישתמש בכל הטיעונים של הקולוניאליזם, במיוחד זה האפריקאי: הם לא כשירים לשלטון עצמי, הם צריכים אותנו. הוא יהיה טוב כלפי הנשלטים שלו,

Your new-caught, sullen peoples,

Half-devil and half-child,

אבל מי שיעיז לטעון שישראל היא קולוניאליסטית, יגונה מיד על ידי ימיני כאנטי-ציוני, אנטישמי ומכחיש שואה. את המנגינה הזו הגיע הזמן להפסיק.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)