הפוך, דיסקין, הפוך: ארמון הקלפים שבנה השב"כ במשך חודש כנגד חיים פרלמן קרס היום סופית, כשבית המשפט הורה לשחרר אותו למעצר בית משום שאין בעצם ראיות נגדו. הטריק האחרון של השב"כ היה נואש במיוחד: מסדר זיהוי של פרלמן באמצעות תמונה, וזאת אחרי שתמונתו מתנוססת בעיתונים כבר חודש.

המשטרה מערערת על ההחלטה, אבל גם שם כבר יודעים שמדובר במאבק אבוד. השב"כ יצא היום בהצהרה פומבית נדירה, ובה הודה למעשה שאין לו ראיות כנגד פרלמן: "בשלב זה, לא נתגבשו די ראיות על מנת להעמיד לדין את פרלמן. יחד עם זאת, החשדות כנגדו לא הוזמו, ולהערכת שב"כ פרלמן נותר חשוד מרכזי בביצוע הפיגועים… במהלך החקירה ניתנו לנדון הזדמנויות רבות להציג את גרסתו, אך הוא בחר שלא למסור אותה, ולא הגיב כלל לחשדות שהופנו כלפיו על ידי חוקריו". ההדגשות שלי.

איפה להתחיל? במערכת המשפט שבה אנחנו חיים, אין זה תפקידו של חשוד להפריך את החשדות נגדו; תפקידה של התביעה הוא להוכיח את החשדות. אין זה מחובתו של חשוד למסור גרסה משלו ואי מסירתה של גרסה שכזו איננה מוכיחה בשום צורה את טענת החוקרים. השב"כ טען בשלב מסוים כי פרלמן החשיד את עצמו גם בסיוע לברוך גולדשטיין ויגאל עמיר. כשמגיעים אליך עם האשמות מופרכות כל כך – פרלמן היה בן 14 ו-15 בהתאמה בעת האירועים – איך לעזאזל אתה אמור להתמודד איתן?

יתר על כן, אם לא היו לחוקרים ראיות – כפי שהם מודים כעת – מדוע עצרו את פרלמן במשך 30 יום, בבידוד, עשרה מהם ללא יכולת לראות עורך דין? האם מטרתם היתה לייצר ראיות? להוציא ממנו הודאה, שממנה איש לא ישוב? אם לא היו לכם ראיות, למה עצרתם אותו? ולמה עכשיו, אחרי עשר שנים? ושאלה אחרונה למערכת המשפט: אם אין כל ראיות כנגד פרלמן, כפי שהשב"כ מודה עכשיו, מדוע – אחרי חודש של מעצר שווא – משחררים אותו רק למאסר בית?

ביצור המיתולוגי ההוא, המדינה המתוקנת – למעשה, גם במדינה שבה מתייחסים ברצינות לבטחון, וחושבים שאין להפקירו בידי פשלונרים – ראש המחלקה היהודית היה שם היום את המפתחות על השולחן. קשה להאמין שזה יקרה.

זה מה שנשאר מאגדה של השב"כ אחרי חודש של חשיפה לתקשורת. זה מה שקורה כשעציר מתוחכם, שיודע שהוא על סף מעצר ומתכונן לכך – פרלמן הרי פרסם את ההקלטות של הסוכן המדיח שלו – מקבל מינימום של סעד משפטי. איזה סיכוי יש לפלסטיני מהשורה בקרב הזה, במערכת של צדק צבאי, שבה כלל איננו יכול לנצח, ללא כל גישה לתקשורת? או, בניסוח אחר, כמה אסירים פלסטינים יושבים לשווא בכלא הישראלי – ואיזו רדיקליזציה גרמו המאסרים האלה ברחוב הפלסטיני?

ושאלה אחרונה: האם התקשורת הישראלית תזכור את הסיפור הזה במעצר המתוקשר הבא של השב"כ?

התרגיל של בניהו: דובר צה"ל שחרר היום (ד') לפרסום סרטון משונה – אפשר לראות אותו כאן – שממנו, טוען צה"ל, אפשר להבין שח"כ חנין זועבי ידעה שיש חמושים על הספינה, ושהיא ניסתה למנוע פינוי פצועים.

את הטענה המטומטמת השניה קל לפסול על הסף. ויכוח עם קצין הוא לא "נסיון למנוע פינוי". היא לא תקפה אותו או נצמדה פיזית לפצוע כדי למנוע את פינויו. היא אמרה לקצין שהפצועים מסרבים לפינוי. במובנים רבים זו חובתה ההומניטרית.

הטענה הראשונה בעייתית גם היא. רואים את זועבי עומדת, המומה ואובדת עצות, במסדרון ששני סיפונים מעליו מסתובבים כמה חבר'ה עם מקלות (ב"הארץ" נכתב שהיא "היתה קרוב לאזור בו אוחסנו, ככל הנראה, מוטות ששימשו נגד חיילי צה"ל". נו, באמת!). רוב בני האדם לא היו מגדירים מקלות כ"נשק", ורצוי להזכיר שגם אליבא דבניהו, הנשק הזה היה מאולתר: אמרו לנו שהפעילים השתמשו במשורים חשמליים כדי לנסר אותם עם הגעת כוחותינו המזוינים. אי אפשר לומר שהטענה של זועבי, שהחמושים היחידים שראתה על הסיפון היו חמושי צה"ל, נסתרה.

זועבי מציינת שהסרט ערוך, ודורשת – בצדק – להציג את כולו. דובר צה"ל מחזיק בחומר הזה כבר חודשיים ויותר, ומדי פעם מטפטף מידע שמועיל לו לציבור, תוך שהוא מסרב בעקשנות לשחרר את כל המידע או להציג גרסה קוהרנטית לכל האירוע. מדוע שוחרר הסרטון של זועבי דווקא היום?

שאלה מעניינת. לגמרי במקרה, היום העיד הרמטכ"ל בפני ועדת טירקל לבדיקת המשט. הוא הגיע אליה לאחר שיומיים לפני כן זרק ראש הממשלה נתניהו את התיק על שר הבטחון ברק ויום לאחר שברק, אלוף העולם בהתחמקות מוועדות חקירה, השליך אותו בזריזות לעבר הרמטכ"ל. אשכנזי היה יכול להמשיך במסורת ולהעלות את מפקד חיל הים כקורבן לעולה, אבל הוא בחר לגלות לויאליות לפקודיו (ביודעו מה יהיה גורלו אם יעשה אחרת, איך יהפוך לאויב החונטה כולה).

העדות של אשכנזי היתה אומללה. הוא הודה שלמרות שהיו לו חודשים ארוכים להתכונן, ולמרות שארגון ה-IHH היה במוקד האירוע, צה"ל לא טרח לחפש מודיעין על הארגון. הוא גם הודה במשתמע שלא היה לו מושג שהוא יתקל בהתנגדות כזו. נזכיר שוב, כי אף אחד אחר לא עושה את זה, שקודם למשט עצמו, צה"ל דווקא הפריח שמועות על כך שיש "טרוריסטים" על הספינות ושהוא ישתמש באש חיה "כמוצא אחרון".

כלומר, אשכנזי היה צריך חיפוי יח"צ כבד. וראה זה פלא, דווקא באותן שעות שחרר דובר צה"ל – שיחסיו עם הרמטכ"ל הדוקים – את הסרטון החדש על זועבי, במה שנראה באופן חשוד כמו נסיון להסיט את תשומת הלב. קשה להאמין שדובר צה"ל הכיר את הסרטון הזה שבועות או חודשים, נמנע מלשחרר אותו, ושחרר אותו היום במקרה.

אם זה המצב, הרי שדובר צה"ל מלבה הסתה כנגד חברת כנסת, בנסיון לבצע ספין שיסייע לבוס שלו. זה נחות אפילו ביחס למה שהתרגלנו בימים האחרונים לצפות לו מהמטכ"ל. (ובעניין זה, ספקולציה: מסמך גלנט נכתב בלי ידיעתו של גלנט. הוא נכתב על פי בקשת לשכת ברק, בתיאום עם ליאור חורב מאנשי משרדו של אייל ארד, לא כדי לקדם את מועמדותו של גלנט אלא כדי לאפשר ללשכת ברק להצדיק את המינוי לאחר מעשה ולהשמיץ את אשכנזי). הנה עוד סיבה לחקור את תפקודו של דובר צה"ל.

(יוסי גורביץ)