סוף ל"כן ולא" של פרס? (יצ"ג. התמונה לא הופיעה בטור)
האם לישראל יש נשק גרעיני? התשובה הרשמית, אליה הגיע שמעון פרס עוד בימיו של ג'ון קנדי (!), היא ש"ישראל לא תהיה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון". למדיניות הזו קוראים עמימות, או, מאחר ובשמעון פרס עסקינן, "כן ולא": מצד אחד, פרס מוצג שוב ושוב כאבי פרויקט הגרעין הישראלי, ודוברים ישראלים מרמזים שוב ושוב שיש לישראל אפשרות ל"גמול איום"; מצד שני, ישראל טוענת שאין לה מושג על מה מדובר. גרעין? אנחנו? מרדכי וענונו למד על בשרו כמה מסוכן לערער על הקונספציה הזו: הוא איבד 18 שנים מחייו וחלק ניכר משפיותו.
שיתוף פעולה בשתיקה של הממשל האמריקני היה הכרחי למדיניות הזו. חלק ניכר מחומר הביקוע שיש בידי ישראל – על פי פרסומים זרים, כמובן – הגיע מארצות הברית. ממשלת ארצות הברית מחויבת, רשמית, למדיניות האוסרת על הפצת נשק גרעיני, ואם ישראל תודה שיש לה נשק גרעיני, היחסים בין שתי המדינות יהיו בבעיה, רשמית על כל פנים: החוק האמריקני אוסר על ארה"ב להעניק סיוע חוץ למדינות המפתחות כלי נשק גרעיניים. הנשיא אובמה התחמק משאלה בנושא לפני כחודש.
עכשיו מתקבל הרושם שהאמריקנים פוצצו את כל קונספציית העמימות: הפטרייה המעשנת היא מאמר רשמי של משרד ההגנה, דו"ח של הפיקוד המאוחד של הצבא האמריקני. בעמ' 41 של הדו"ח (זהירות, PDF), שנחשף על ידי בלוג-ההגנה DoD-Buzz, נאמר כך: "בפועל, יש קשת של מעצמות גרעיניות, שנמתחת מישראל במערב דרך כוחה הגרעיני העולה של איראן, עבור בפקיסטן, הודו, סין, צפון קוריאה, ורוסיה במזרח". ההדגשה שלי. פקיסטן, הודו, סין, ורוסיה כבר הדגימו את כלי הנשק שלהן; צפון קוריאה טוענת שיש לה, ומאמינים לה; ולראשונה מופיע שמה של ישראל, במסמך רשמי, ברשימה הזו.
מה עכשיו? עכשיו צריך לחשוב שוב על הפיל שבמרכז החדר שאיש לא מדבר עליו, הנושא הטכנולוגי בהא' הידיעה של ישראל. יכול להיות שמדיניות העמימות כבר לא עושה את שלה, יכול להיות שכנגד איראן המתגרענת צריך התרעה גלויה יותר. אבל הגיע הזמן לדבר על זה. העמימות הפסיקה להיות אופציה.
(פורסם במקור ב"טכנולוגי על הבוקר". חשבתי שזה מספיק חשוב.)
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות