לפני כשעה, כשהייתי עסוק בענייני, קיבלתי טלפון מפקידה במשרד הקישור של היחידה האומללה שלי. היא הודיעה לי שלא הגבתי על הצו – המטומטמים עדיין חושבים שאני גר בתל אביב, למרות שעדכנתי אותם טלפונית על מעבר הדירה – ושיש לי מילואים במארס.

אמרתי לה שאני לא מגיע והתחלתי את הנאום חוצב הלהבות שהכנתי למקרה זה, שעסק בתפקידו ההרסני של צה"ל בחברה הישראלית וברדיפה שלו אחרי 'משתמטים'. הפסקתי אחרי דקה וחצי, כשהבנתי שאני פורק יותר מדי על עובדת כפיה בת 19 שגם ככה היה לה יום רע. היא שאלה אותי אם אני יודע שזה יעשה לי צרות. אמרתי שאני מודע לאפשרות הזו. היא אמרה לי שכדאי לי לדבר עם הקצינה, כי יש רשימת אנשים שלא קוראים להם ואולי אפשר להעביר אותי לשם. אמרתי לה שתקדם את הנושא לקצינה שלה.

עדכונים יבואו. בינתיים, זה שווה צפיה.

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)