יאיר לפיד פלט שלשום (ב') עוד משהו מביך. הוא היה בניו יורק – האם כבר אפשר לקרוא לו שר אוצר מעופף? – ואמר למראיין צ'ארלי רוז ש"לא תמיד ניתן להניח שהכל רציונלי. ישראל נוסדה כמקלט לעם היהודי, אבל כיום היא איננה מקום בטוח. בטוח יותר להיות יהודי בניו יורק."
כן, גם אני בהיתי במשפט הזה, תוך שידי מגששת בחיפוש אחרי הלסת.
לפיד אמר את הדברים כשבוע אחרי שהודיע שאין לו סבלנות לישראלים שמהגרים לברלין. כנראה שהוא הגיע למסקנה שבניו יורק בטוח משמעותית יותר מאשר בברלין, אחרת קשה לפרש את הסתירה הזו. יש לציין, אגב, שישראל לא מי יודע מה מסוכנת ליהודים: מספר ההרוגים מטרור פלסטיני עמד בשנת 2012 על אפס (0), השנה הראשונה מזה כ-40 שנה שהמספר היה כזה, והשנה אנחנו מדברים על שני הרוגים או שלושה, כולם למיטב הבנתי חיילים. לפיד אמר בעצם – יש להניח שהוא לא חשב על זה כך, או בכלל – לתושבי ישראל שהמדינה שלהם מסוכנת להם ושכדאי שכל אחד מהם ימצא את דרכו לניו יורק, ויפה שעה אחת קודם. לא בטוח פה, אחרי הכל. חשבו על ילדיכם. הם עוד עשויים לגלות שמישהו שמבטיח "פוליטיקה חדשה" הוא שקרן פתולוגי שאומר לכל מי שהוא פוגש את מה שהוא חושב שהאיש רוצה לשמוע. ובמדינה נורמלית, שר שאומר לתושבים לנוס על נפשם צריך לעשות אחת מן השתיים: או לסייע בידם להמלט, או להתפטר. או, למעשה, להיות מפוטר.
רק שמי שאמור לדרוש את התפטרותו של לפיד הוא בנימין נתניהו, ולפני כשבוע הוא הוכיח את עצמו כטמבל גדול לא פחות.
* * *
נתניהו התראיין לראשונה ל-BBC בפרסית, אחד מכלי התקשורת המשפיעים במדינה – משפיע מספיק כדי להופיע ברשימת המטרות של המשטר – וחזר שם על המסר המקושקש הרגיל שלו. מאדם יצירתי יותר אפשר היה לצפות שהוא ינסה לדבר אל האיראנים מעל ראשו של המשטר שלהם, אבל נתניהו רק חפר וחפר וחפר על תכנית הגרעין האיראנית. עם זאת, הוא הצליח להפיל את עצמו בבור ענק: הוא אמר שאם האיראנים יהיו חופשיים, הם "יוכלו ללבוש ג'ינס כחולים ולהאזין למוזיקה מערבית."
אוי. נתניהו, ראש הממשלה לענייני איראן, לא מכיר את איראן. אילו הכיר את איראן, אילו – למשל – האזין למה שהיה לבלוגר האיראני (שבשעתו ביקר בארץ ועכשיו כלוא בכלא אווין) חוסיין דרחשאן לומר על איראן, הוא היה יודע שבטהראן אין שום בעיה להשיג ג'ינס או מוזיקה מערבית. גם אין שום בעיה להשיג סמים או אלכוהול. כשנתניהו אומר שאין ג'ינס או מוזיקה מערבית בטהראן, הוא מפגין בורות או אטימות זהים לאלה של תאומו אחמדניג'אד, שטען שאין הומוסקסואלים באיראן. לא רק שיש הומוסקסואלים באיראן, מי שיודע מכיר גם את המועדונים שלהם.
אז הבלוגרים ואנשי המדיה החברתית של איראן הגיבו, בעלבון ובזעם. באיחור של כיממה, הסיפור הגיע גם לתקשורת המערבית. נתניהו הוציא את עצמו אידיוט ברחבי העולם כולו. ראש הממשלה לענייני הפחדה מאיראן נתפס במערומיו, כשהוא לא מכיר את איראן.
מה אפשר ללמוד מכל זה? כמה וכמה דברים. קודם כל, מכירים את האגדה על נתניהו המסבירן הדגול? נראה שרק ישראלים מכירים אותה. הסיבה לכך היא שאת האגדה מפיצים אנשיו של נתניהו. את הציבור הישראלי הם מצליחים לרמות. את הציבור בחו"ל, הרבה פחות. הרגע הטלוויזיוני הגדול של נתניהו היה חבישת מסיכת גז בשידור חי בזמן מלחמת המפרץ הראשונה. האם היתה סיבה לכך? האם היתה אינדיקציה כלשהי לכך שישראל מותקפת בנשק כימי? לא, אבל נתניהו – אז סגן שר החוץ – לא הפסיד הזדמנות להציג את ישראל כמפוחדת ומבוהלת. האם ישראל הרוויחה משהו מכך? לא. האם נתניהו הרוויח? כן, פרסום וכותרות. זה היה לפני 22 שנים. מאז, נתניהו – אלא אם הוא מופיע בפני שכירי הלובי הישראלי בקונגרס – קוצר בהופעותיו הבינלאומיות בעיקר לעג.
שנית, שנתניהו באמת לא מכיר את איראן. הוא חשב שהוא מדבר אל הצעירים שיצאו לרחובות נגד אחמדניג'אד ב-2009; הוא לא הבין שאלה אותם האנשים עצמם שהעלו לשלטון את רוחאני, במידת מה נגד רצון המשטר, ושכשהוא תוקף אותו בצורה פרימיטיבית כל כך הוא מעליב אותם.
שלישית, שלנתניהו יש דימוי עלוב למדי על מהי חירות. מבחינתו – כמו רונן שובל, שאמר במשפט שבו הפסיד שמבחינתו ערכים ליברליים הם צריכת סמים ופורנוגרפיה – חירות מתמצית בזכות לצרוך מוצרים מערביים, במידה ניכרת כדי שאלה ידרסו את המוצרים הקיימים של המולדת שלך.
רביעית, שנתניהו הוא אנכרוניזם מהלך. קודם כל, משום שהדימוי הנוצץ של ג'ינס ומוזיקה כסממני שחרור הוא כזה שנפוץ בסוף המלחמה הקרה, במיוחד בשנות הקריסה של הגוש המזרחי; שנית משום שנתניהו הוא טכנוציל (הלחם של טכנולוגיה ואימבציל) מובהק. אומרים שהוא איננו יודע לשלוח מסרוני סמס. את המיילים מדפיסים לו. הוא לא היה מסוגל להבין שמה שהוא אומר ב-BBC בפרסית יהפוך תוך שעות למם ברחבי הרשת הפרסית, שתוך שעות ספורות הממים האלה יגיעו לרשת העברית ומשם לתקשורת העברית, ושתוך יממה פליטת הפה הזו תהפוך אותו ללעג ברחבי העולם.
חמישית, וגרוע מכל, שנתניהו לא יודע לעבוד, שהוא חאפר. פליטה כזו, בלשכה מתפקדת, פשוט לא היתה מתרחשת. כל טקסט שראש הממשלה אומר אמור להבחן בשבע עיניים, ומישהו – אנליסט עם הבנה בענייני איראן, נניח; משרד ראש הממשלה הרי אחראי גם על השב"כ והמוסד – היה צריך לעלות על השגיאה הזו לפני שהיא יצאה החוצה. זה לא קרה, ומותר להניח – בעקבות מה שאנחנו יודעים על לשכת נתניהו ואשתו – שזה לא קרה משום שנתניהו הקיף את עצמו באמרי הן שלא מעיזים לחלוק עליו ויש להניח שהם גם לא מבריקים במיוחד.
מותר לנו לדרוש שראש הממשלה שלנו יגלה הבנה מסוימת במה שהוא מדבר עליו. אנחנו צריכים לדרוש שהוא יהיה מוכשר לתפקידו.
מצד שני, אם זה שר האוצר שלנו, מה לנו כי נלין?
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות