נפתלי בנט, מהפוליטיקאים החלקלקים והדוחים ביותר בישראל, כתב ביום רביעי בעמוד הפייסבוק שלו ש"זהו, אי אפשר יותר עם הנמלים. הגעתי עכשיו הביתה והבנתי שחייבם לעשות מעשה. הם במטבח. בסלון. בחדר אורחים. כל הבית נמלים. הזמנתי מדביר." אחר כך ינסה בנט לטעון שהוא בכלל לא הסית כנגד עובדי הנמלים. יונתן לוי השיב לו יפה: "זהו. אי אפשר יותר עם האח. הגעתי עכשיו הביתה והבנתי שחייבים לעשות מעשה. קפוא במטבח. קר בסלון. מתחת לאפס בחדר האורחים. חייבים להבעיר את האח."

הוויץ העלוב של בנט הגיע, לא במקרה, אחרי שבאותו היום הוכיחה לו המפלגה שלו שהוא בסך הכל פרצוף היח"צ שלה, שמיועד למשוך מצביעים ולא יותר. המפז"ל ידעה להיות אכזרית כלפי המנהיגים שלה: כשמשיח הפח אפי איתם (זוכרים אותו?) השתלט עליה, היא ניסתה לעשות בו שימוש זהה לזה שהיא עושה בבנט – למשוך מצביעים חילונים מטומטמים על ידי הצבעה על השירות הצבאי של המנהיג. בנט הוא בסך הכל שדרוג: הוא גם היה בהייטק (ובמועצת יש"ע, אבל על זה הוא מעדיף לא לדבר, זה פוגע במותג.) אחר כך, כשהזיות הגדלות של איתם התגברו, המפלגה לעסה וזרקה אותו. ככה זה.

ביום רביעי, נערכה בכנסת הצבעה על "חוק שטרן." החוק הזה הוא חלק מהמערכה המלוכלכת מאד על בחירת הרבנים הראשיים. הוא מנסה לקבוע שהגוף שבוחר את הרבנים הראשיים יוגדל מ-150 ל-200 חברים, ולראשונה הוא קובע שלפחות 20% מהגוף הבוחר חייבות להיות נשים. החוק הוגש על ידי ח"כ אלעזר שטרן (סיעת לבני), ולא במקרה הוא לא הוגש על ידי המפד"ל/הבית היהודי/תקומה. החוק מיועד לאפשר את בחירתו של הרב דוד סתיו, מאנשי צהר, לרב הראשי האשכנזי, על ידי הרחבת חבר הבוחרים כך שיכלול הרבה יותר חילונים. בנט אולץ לאחרונה להסכים לדיל מסריח עם ש"ס: המפז"ל תתמוך בשינוי החוק כך שיתיר לרב הראשי הספרדי הנוכחי, שלמה עמאר – ההוא מהחטיפה והתקיפה, לא ההוא מהמעשים המגונים והשוחד – להתמודד על כהונה שניה, ובהתאם ש"ס תתמוך בשינוי החוק כך שיתיר לאנשים מעל גיל 70 להתמודד על התפקיד, מה שיכשיר את המועמד של רוב חברי המפז"ל, יעקב אריאל. הלז, שמקודם במרץ על ידי אנשים שחוששים משום מה מהליברליות המפוקפקת של סתיו, כבר בן 76, ופסול מלהתמודד. כלומר, שתי המפלגות עושות יד אחת כדי לבצע שינויים בחוק הרבנות הראשית שמטרתם תפירת החוק למועמדים ספציפיים. באופן עלוב במיוחד, יעקב אריאל ניסה להכחיש בשלב מסוים שהוא מועמד לתפקיד.

בנט לא אהב את הדיל הזה, שנכפה עליו, ולכן הוא הורה לחברי מפלגתו להצביע עבור חוק שטרן, שהיה מאפשר לו ליהנות משני העולמות: גם להעביר את החוקים שרצו ש"ס וקיצוני מפלגתו, וגם לרחוץ בנקיון כפיו כשהוא מצביע על הצבעתו עבור חוק שטרן. חברי המפלגה שלו הבהירו לו היטב איפה הם עומדים: תשעה מתוך תריסר מהם נעדרו מההצבעה. רק ח"כ אורי אורבך, חילונית המחמד של המפז"ל איילת שקד ובנט עצמו תמכו בחוק. בנט היה חייב למחות את היריקה הזו מהפרצוף, ולהפנות את תשומת הלב למשהו אחר. מכאן מגיעה הבדיחה העלובה על "הדברת הנמלים."

במהלך הבחירות האחרונות, טענו בליכוד שבנט והמפז"ל כפופים לרבנים קיצוניים. זה היה קצת חצוף, בהתחשב בכך שבנימין נתניהו ישב ללא כל בעיות בישיבת מרכז הרב לצד דב ליאור, הרב ששמו נקשר לא פעם ולא פעמיים לטרור יהודי. אבל זה היה נכון, והתייצבותם של חברי הכנסת של המפז"ל לצד דב ליאור – שהבהיר ש"תהיה מלחמה על הרבנות הראשית," וטען ש"בנט לא שומע לרבנים" – מבהירה לצד מי ניצבים הרוב בסיעה.

קניתם את הבלוף של המפז"ל בבחירות האחרונות, על כך שהיא מפלגה חדשה, כזו שיש בה מקום לכולם? אז אתם כנראה מה שב. מיכאל הגדיר מזמן כחל"ם, חילונים למען מפד"ל. חברי הסיעה חושבים שאתם צריכים חינוך מחדש, כי אתם לא יהודים מספיק. ובמקרה הזה, בנט לגמרי איתם.

הוא הורה לאחרונה על הקמת "מנהלת הזהות היהודית," כזו שתפקידה יהיה לגרום לכם לחזור לשורשים שלא ידעתם שיש לכם. בראש המנהלת, העמיד בנט את אחד הרבנים היותר שנויים במחלוקת של הציונות הדתית: אביחי רונצקי. הלז התפרסם אחרי שהורה לתלמיד ששאל אותו בנושא שמעיקר הדין, חל איסור על טיפול רפואי בשבויי מלחמה, ושיש לטפל בהם בכל זאת משום שיש סכנה שהעובדה שיהודים טובים לא מעניקים טיפול כזה תתפרסם, ותגרום נזק לשבויי המלחמה של צה"ל. עם פסיקה כזו, מיהר צה"ל להפוך את רונצקי לרב הראשי שלו; לימים הוא ימנה את אייל קרים, מי שהתפרסם כשהוא מתיר אונס בעת מלחמה (הוא ביצע נסיגה צרפתית אחרי שהדברים פורסמו כאן), לראש מדור פסיקת הלכה ברבנות הצבאית. רונצקי שב ועלה לכותרות לאחרונה, אחרי שדרש מהרבנות הצבאית להצניע את ספר הפסיקות העדכני שלה, משום שזה חשף בפומבי את עמדתה האמיתית בנושאים כמו הדרת נשים ומעמד הלא יהודים: רונצקי סבר ש"מן הראוי היה שלא לפרסם את הדברים כפי שהובאו בחוברת, זאת מתוך העיקרון של 'חכמים היזהרו בדבריכם', ומתוך הערכה שדברים מעין אלה יעוררו גלים ודיונים הנועדים לייצר מראית עין לפיה התורה נגד גויים […] המגמה צריכה להיות קירוב של חיילים למקורות היהדות ומתוך כך חיזוק רוח הלחימה, וגישה שכזו עשויה להיפגם בעקבות פרסומים ברוח זו."

יש אלפי רבנים בישראל, ואפשר להניח בבטחון שרובם המכריע מתועב פחות מרונצקי. אף על פי כן, רונצקי היה הבחירה של בנט. רונצקי, כמובן, אמר ש"למנהלת לא יהיה קשר להחזרה בתשובה. הרעיון הוא לחזק את הזהות היהודית שהיא על הפנים במדינה." הוא אמר עוד שהמטרה של המנהלת "זה לחזק את הקשר של העם, לא לארץ, אלא לעצמו, למורשתו. זה דבר שהוא בעיני קיומי. אדם שלא מכיר את התנ”ך הוא, ברגעי משבר, לא יחזיק מעמד פה. היום זה נחלש מאוד, הזהות היהודית." העלגות במקור.

הבנתם את זה, חילונים? רונצקי, האיש שאומר שמעיקר הדין אסור לטפל בשבויי מלחמה ושלא רוצה שתדעו מה באמת חושבת עליכם הרבנות, יסביר לכם מה המורשת שלכם. הוא יסביר לכם, בכספי המדינה ובעידודה, את העובדה שאתם לא קשורים לעצמכם, שאתם מנותקים מעצמכם; שהקשר ביניכם ובין המולדת שלכם איננו קשר טבעי של אדם הגדל במולדתו, אלא קשר מתווך, מפותל, שעובר דרך טקסטים – טקסטים שהוא, בחסות המדינה, מעמיד את עצמו כמתווך המורשה שלהם. זו היהדות של בנט: יהדות של אי לקיחת שבויים, יהדות שקובעת שמעמדם של הלא-יהודים ומעמדן של הנשים הוא נחות – אבל אומרת את זה לא במישרין, לא ישירות בפרצוף שלכם – אם זה יוצג כך, אתם תתקוממו – אלא בערמומיות, מאחורי הגב, תוך הרבה מתק לשון והונאה.

בפירותיהם תדע אותם: מי שחשב שהמפז"ל החדשה רכה יותר, נוחה יותר ללא-דתיים, כדאי שיתעורר ושיבין שאנחנו בעיצומה של הפיכה אמונית ושהאחים היהודים העתיקו את לקחיהם של האחים המוסלמים. גם הם מעמעמים את עמדותיהם עד לרגע שבו הם ישיגו את הכוח.

הערה מנהלתית א': בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

הערה מנהלתית ב': אני רוצה להזכיר לכל מי שנרשם לאירוע יום ההולדת של הבלוג שאנחנו נפגשים מחר בשעה 19:30 ב"תרנגול," שארית ישראל 4, יפו.

(יוסי גורביץ)