חיים נבון משווק את עצמו כרב מודרני, אורתודוקסי אמנם אבל סובלני. בדרך כלל, אם לא קוראים אותו בזהירות, זה אפילו עובד. אבל, מדי פעם, עולה לו הרב לראש. שלשום (ז') התרתח נבון למקרא ידיעה בנרג, שם טענו עסקנים דתיים וחרדים שעיריית חיפה מעדיפה לקדם את חג המולד על חשבון החנוכיות. הדוגמאות היחידות לרחובות עמוסי אשוחים שהובאו בכתבה, אמרו לו אחר כך חיפאים, הגיעו מאזורים נוצריים בעליל. נבון לא טרח לברר, ובחמת זעמו כתב את הפוסט הקצר הבא: "נתקפתי בחילה כשקראתי את הידיעה הזו: עיריית חיפה מקשטת את העיר בעצי אשוח ובצלבים לכבוד "חג המולד". אני מציע לעירייה לחדש עוד מסורת נוצרית ותיקה מאוד, ולעודד פוגרומים ביהודים בליל חג המולד." ההדגשה שלי.

עכשיו, עבדכם הנאמן מכיר קצת היסטוריה נוצרית ולא מעט מסורות נוצריות משונות. על המנהג של טבח ביהודים דווקא בליל חג המולד, לא שמעתי, והוא הסריח לי מהבדותה האורתודוקסית על כך שליל השנה החדשה נערכו פוגרומים ביהודים (כולל פוגרומים שהתרחשו במקביל בכמה ממלכות שבהן לא היו יהודים.) על כן שאלתי את נבון האם הוא יכול להוכיח את קיומה של "מסורת נוצרית ותיקה מאד" של "פוגרומים ביהודים בליל חג המולד." (במאמר מוסגר, צריך לציין שגם המילה 'לעודד' בעייתית: הכנסיה, המערבית על כל פנים, לא עודדה פוגרומים, להיפך. הפוגרומים באו מלמטה, מהנזירים המנדיקנטים ומהעם עצמו. למה? נסיון לתשובה אפשר לראות כאן.)

עכשיו, המבחן ל"מסורת של פוגרומים בערב חג המולד" פשוט למדי: ציון שלושה פוגרומים כאלה. רק שאין. אז בצר לו, שלף נבון פירור משני ערכים בוויקיפדיה העברית. האחד הוא ערך על ליל "ניטל", כלומר על המנהגים האנטי-נוצריים של יהודים בערב חג המולד. נבון היה רוצה שהקוראים יאמינו שבוויקיפדיה נכתב ש"בליל חג המולד היו נפוצות התגרויות והצקות ליהודים שיצאו לרחוב, למשל הכרחתם להשתחוות לצלב"; בעוד שבפועל נכתב שם "הסבר אחר הוא ש*בליל חג המולד היו נפוצות התגרויות והצקות ליהודים שיצאו לרחוב, למשל הכרחתם להשתחוות לצלב, ולפיכך החליטו רבנים שלא לקיים לימודים בליל זה." כלומר, כשהיה צורך להסביר את המנהגים האנטי-נוצריים של "ליל ניטל" (הוכחה מוצקת בפני עצמה לעד כמה הפכה האורתודוקסיה היהודית לצל חיוור של החברה שבה חיה, כשהיא יוצרת לעצמה "מנהגי נגד"), צצו ההסברים האלה. ומה המקור של ויקיפדיה העברית לטענה הזו? כתבה של כתב חרד"לי בנרג.

לא הוכחה מי יודע מה. על כן נבון ניסה אחר כך לשלוף הוכחה אחרת, גם היא מוויקיפדיה העברית: הציטוט שלו היה "לאורך הדורות, התרחשו בתקופת חג המולד, שהתאפיינה בחיזוק הקשר לכנסייה, גם בתקיפות אנטישמיות נגד יהודים, שהואשמו בבגידה בישו וברציחתו. מחזות פסיון שהועלו בעולם הקתולי חיזקו השקפות אנטישמיות אלו, ולא פעם היה חג המולד עת מצוקה ליהודים. על רקע זה, התפתחה מסורת של הסתגרות בבתים והימנעות של היהודית מקשר עם האוכלוסייה המקומית בתקופה זו, פן יבולע להם." הוא מגיע מהערך "יחס יהודים לחג המולד," ומדובר באחד הערכים העלובים ביותר שראיתי. ראשית, לטענה הזו אין כל הוכחה, או אפילו נסיון להוכחה. שנית, מחזות פסיון – כפי שיודע כל מי שיש לו הבנה מינימלית בנצרות – מגיעים בחג הפסחא, לא בחג המולד. והפסחא הוא אכן מוקש ומוקד להתלקחויות ביחסי יהודי-נוצרים לאורך כל השנים. כמעט כל עלילת דם, למשל, מגיעה סביב הפסחא.

כלומר, לטענה של נבון אין כל הוכחה, מה שהופך אותה לעלילת דם. יתר על כן, נראה שהוא התחיל לחפש הוכחות כאלה רק לאחר שההנחה שלו אותגרה. כלומר, הנחת היסוד שלו – תמימה לחלוטין מבחינתו – היא שאכן, יש מסורת נוצרית של פוגרומים בערב חג המולד. ולמה שלא תהיה? מה עוד יעשו נוצרים בערב חגם, אם לא יטבחו ביהודים? יתפללו? יקדישו מחשבה למשפחתם, לשנה שחלפה ולשנה שתבוא? אלו פעולות של בני אדם, וכידוע אתם קרויין אדם ואין הם קרויין אדם. איש נוצרי, מה יש לו בחייו? פוגרומים, ובית הלל אומרים אולי קצת אלכוהול.

אבל יש תועלת באספקלריה האפלה של נשמתו הבורה של נבון: היא מאפשרת לנו הצצה אל התפיסה של הרוב הגדול של יהודי ישראל. כאלה שאין להם מושג מהן דתות אחרות, רק שהן "נגדנו." כאלה שיונקים את שנאת המין האנושי עם חלב אמם, משוכנעים שכל מה שהגויים הרשעים רוצים לעשות, ועוד בליל החג שלהם, הוא לטבוח ביהודים. זו, מבחינתם, אמת כל כך בסיסית, בסיסית כמו "הלכה שעשו שונא ליעקב," שהיא כלל איננה נזקקת להוכחה. מה עוד יעשו הקריקטורות האלה בערב החג? מה יש להם בחייהם פרט לשנאת יהודים?

לשנאת האדם הזו יש פן פרקטי מאד: הרב הסובלני נבון היה רוצה לאסור על הצגת צלבים ועצי אשוח בישראל. זו, אחרי הכל, ארצנו הקדושה. מספרם של האנשים שהיה תומך בדרישה הזו גדול בהרבה מהחוגים שאליהם נבון רגיל לדבר. "זו מדינה יהודית," חוזרת ונשנית האמירה. מדינה? גטו חמוש, שיכור מהפראנויות שלו.

השנאה הזו לנוצרים, כמו גם השנאה למבקשי המקלט, היא ההוכחה לכך ששנאת האדם של יהודי ישראל היא לא תוצאה של הסכסוך עם העולם הערבי. הגזענות היא ליבתה של היהדות האורתודוקסית. הענקת מדינה לפלג הזה של היהדות רק אפשרה לגזענות הזו להתחמש ולצאת סוף סוף למסע הנקמה שלה כנגד ההיסטוריה.

נוהגים לתאר את הרצל כחוזה המדינה. רק שהאנטי-ציונים מתבררים כחוזים מדויקים יותר: הלורד רוטשילד כתב להרצל ש"אומר לך בגילוי לב, שאני רואה באימה הקמת ישוב יהודי, והנימוק הוא פשוט וברור. ישוב כזה יהיה מתנשא בבחינת אני ואפסי עוד. זה יהיה גטו עם כל הדעות הקדומות של גטו. זו תהיה מדינה יהודית קטנה, אורתודוקסית ולא ליברלית, שתבודד ותפלה לרעה את הגויים ואת הנוצרים [ושתפעל] … על פי העקרון 'עשה לאחרים את שנעשה לך.'" לוסיאן וולף, ממנהיגי יהודי בריטניה שנאבק נגד הצהרת בלפור, כתב כבר בתחילת המאה הקודמת שמדינה יהודית "לא רק תחריף את הקשיים העומדים בפני יהודים בלתי משוחררים, ותסכן את חירויותיהם של היהודים המשוחררים בעולם כולו, אלא שבפלסטינה עצמה היא תביא ליצירת מדינה יהודית המתבססת על הגבלות אזרחיות ודתיות מהסוג המדיוואלי ביותר; מדינה שכתוצאה מכך לא תוכל לעמוד ושתגרום חרפה מתמשכת ליהודים וליהדות. אכן, אי אפשר שיהיה אחרת, כאשר לאום פוליטי נשען על מבחנים דתיים וגזעיים; ואין כל לאומיות יהודית אפשרית אחרת."

הרצל, כמובן, היה נחרד מהיהדות כפי שהיא מתבטאת בישראל. הנבל של הספר השני שלו, אלטנוילנד, הוא רב בשם געייר (מילולית: אוכל נבלות), שרוצה לשלול את זכויות האזרח של הלא-יהודים במדינה. לא במקרה, הספר הזה לא נמצא ברשימת הספרים המומלצים של "אם תרצו." מותר להמר שרוב היהודים הישראלים היו דוחים את הרעיון של שוויון זכויות לזרים בתיעוב.

אחרי הכל, הם בסך הכל מחכים לחג הקרוב שלהם כדי שיוכלו לרצוח יהודים.

(יוסי גורביץ)