החברים של ג'ורג'

מאחז העיניים

זוכרים איך לפני שנה תבעה דפני ליף שנתניהו ינהל משא ומתן פומבי עם המוחים, מול המצלמות? זוכרים איך כל המומחים לעגו לה ואמרו שהשתן עלה לה לראש, מי היא שתעלה דרישות כאלה?

זה היה לפני שנה בערך. עכשיו אנחנו למדים שנתניהו הורה לגנוז את הפרוטוקולים של דו"ח טרכנטנברג, הוועדה שהקים לשם הסחת דעת. בשעתו הוועדה התגאתה בפתיחות ובשקיפות שלה; עכשיו הדו"ח שלה נעול למשך 15 שנה לפחות. למה? זה הדו"ח שלנו. אנחנו שילמנו עליו. הוא רכוש הציבור. אם היו שם דברים חשאיים בתחום הבטחון, מילא, אפשר היה לקבל את הרעיון שצריך לגנוז אותם, אבל זה דו"ח שעוסק בהתנהלות כלכלית עתידית רצויה, לא בסודות של מפעל הטקסטיל בדימונה. אז למה הוא נגנז? כנראה שנאמרו שם דברים לא מחמיאים על החשיבה הכלכלית של נתניהו, ועל התנהלות האוצר. על כל פנים, נתניהו לא רוצה שתדעו מה כתוב שם. אז, בראיה של שנה, מי יצא הטמבל?

נתניהו מחזיק בתפיסה של כלכלת וודו, שאומרת שאם רק נוריד את המסים על העשירים והחברות, ואם לא נפריע להן לעשות את מה שהן עושות, ההכנסות ממסים יזנקו בדרך פלא – כי לעשירים יהיה אינטרס ליצור יותר כדי להכניס יותר, עכשיו שהמסים ירדו והחסמים הביורוקרטים הוסרו – ולכולנו יהיה טוב יותר. כלומר, התפיסה הזו אומרת שצריך להוריד מסים כדי לקבל יותר מסים. אם זה נשמע לך הגיוני, כנראה שאתה, כמו נתניהו, חסיד שוטה של מילטון פרידמן.

במולדת הרוחנית של נתניהו, ארה"ב, כבר ניסו את זה. ג'ורג' וו. בוש קיבל מביל קלינטון קופה עם עודף. הוא מיהר להוריד מסים, במיוחד על חברות ועשירים, והתוצאה היתה שהוא מסר לאובמה גרעון קשה. זה היה ידוע כבר בסוף 2008. נתניהו העדיף שלא ללמוד את הלקח. פקידי האוצר (!) הפצירו בו להפסיק את ה"רפורמות" שלו, שמקצצות מסי חברות ואת מס ההכנסה על העשירים, והזהירו אותו שיווצר גרעון, והוא אמר להם בתגובה ש"אתם מבקשים ממני להמיר את דתי."

התוצאה, כמובן, היתה גרעון. המלצות ועדת טרכטנברג, מזכיר לנו שאול אמסטרדמסקי, היו מאוזנות תקציבית: הן נשענו, בין השאר, על קיצוץ בתקציב מערכת הבטחון. נתניהו העדיף להגדיל את תקציב הבטחון (ורק מפלצת הספגטי המעופפת יודעת למה). היום אישרה הכנסת את חוק הכפלת יעד הגרעון כמו חותמת גומי טובה, כמעט בלי דיון על נושא קריטי; אבל לגמרי לא סביר שהגרעון אכן יעצור בשלושה אחוזים. כלכלנים אומרים שבמקרה הטוב ביותר, הוא יגיע ל-3.7%, ובמקרה קשה במיוחד – כמו שובו של המשבר הכלכלי העולמי; שמעתם על מה שקורה בספרד, נכון? אפילו דירוג האשראי של גרמניה (!) בסכנה – הוא יכול להגיע ל-8.1%. רמות של ספרד ויוון.

כדי לסתום את החור בתקציב, העדיפו נערי האוצר ונתניהו – להוציא שלוש השנים של אולמרט, נזכיר, הוא היה בעמדת שליטה כלכלית בעשור האחרון – להעלות את המסים העקיפים. כלומר, לפגוע יותר במי שהכנסתם נמוכה יותר. זוכרים את החברות עם הרווחים הכלואים, ואת הטבת המס הפנטסטית שהעניקה להן ממשלת נתניהו? עכשיו חשפה זהבה גלאון שהן משלמות הרבה פחות מס ממה שנטען שהן משלמות. האוצר טען שהן שילמו 7.9%, אבל היום הודה סגן שר האוצר שהן שילמו רק 3.3% מס חברות, כלומר פחות מחצי מהשקר הקודם שלו ובערך שביעית ממה שמשלמות חברות רגילות. אם הן היו משלמות את המס שהן אמורות היו לשלם, לא היה גרעון.

אז מה קרה כאן, בעצם? נתניהו ביצע חלוקה מחדש של הרכוש. הוא העביר עושר מידיהם של אנשים עובדים לידיהם של תאגידי ענק. הוא העניק להם, פעם אחר פעם, הטבות מס – שמי שמשלם עליהם הם אנחנו. אין ארוחות חינם, שב ואמר אתמול נתניהו – בחוצפה נדירה; נזכיר שהוא דווקא לא נוהג לשלם על ארוחות – ואכן, אין: אנחנו אלה שמממנים את ארוחות הפאר שנתניהו מגיש לתאגידים ולעשירים.

בעוד שהמסים על התאגידים והעשירים ירדו, האוצר מתכנן להעלות מסים ולקצץ בתקציב. הביטוי "קיצוץ בתקציב" הוא שם קוד לקיצוץ השירותים לאזרח. כלומר, כדי שלחברים של נתניהו יהיה טוב יותר, לכם יהיה רע יותר. מערכת הבריאות על סף קריסה? התחבורה הציבורית מזכירה את זו של טשקנט? זה בסדר, התנחמו בכך שלתשובה, אריסון, בן דב והנוכלים האחרים יהיה טוב יותר.

כאן המקום להזכיר שוב: מעמד הביניים בישראל קורס. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפיצה כל חודש את השכר הממוצע במשק – נתון שאין לו שום משמעות לאדם הממוצע. הנתון האחרון עמד על שכר ממוצע של 8,881 ₪ בחודש – אבל הלמ"ס בעצמה מודה ש-65% מהאוכלוסיה נמצאים מתחת ל"ממוצע" הזה. הלמ"ס לא מספקת את הנתון הקריטי הרבה יותר, השכר החציוני; בדה מרקר ביררו אותו. הוא עומד על כ-6,000 ₪ ברוטו. 75% מהעובדים במשק מקבלים פחות מ-10,243 ₪ בחודש; מחציתם מקבלים פחות מ-5,812 ₪ בחודש; 25% מקבלים פחות מ-3,451 ₪ לחודש – שזה כבר פחות משכר המינימום. זה שמשרד האוצר, שמסרב בעקביות להגדיל את מספר הפקחים של משרד התמ"ס, מתעקש לא לאכוף.

למה הנתון של 10,243 ₪? כי זה הקצה העליון של מעמד הביניים בישראל. הקצה התחתון הוא הכנסה של 3,451 ₪. אין בפועל מעמד ביניים בישראל; הוא קרוב הרבה יותר למעמד התחתון מאשר למעמד העליון. השכר הממוצע והחציוני עלה בשנתיים האחרונות ב-2.8% בלבד. מחירי המזון, הדיור והמחיה זינקו הרבה, הרבה יותר. וחברות המזון כבר מדברות על גל העלאה נוסף במחירי המזון אחרי החגים.

אלו תוצאות המדיניות של האיש שהעיתונות הישראלית העדיפה לכנות "קוסם כלכלי." הוא לא קוסם, הוא מאחז עיניים. ההצלחה היחידה של נתניהו בתחום הכלכלי היא לשכנע את הציבור שהוא מבין בו, ולסמוך עליו.

הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם. אנחנו משלמים מחיר גבוה מאד עבור חשיפת אי ההבנה של נתניהו בכלכלה. שילמנו את דמי הלימוד; אבוי לנו אם נניח לאיש הזה להמשיך ולקבוע את גורלנו גם אחרי הבחירות הבאות. הוא חייב ללכת.

(יוסי גורביץ)