זה היה בוקר רע לבנימין נתניהו. ימים ספורים אחרי שדו"ח של בנק ישראל קיבע במסמרות ברזל את מה שכבר הרגשנו כולנו – שמדיניותו של נתניהו היא האחראית להרחבת הפערים החברתיים ולחלוקה מחדש של ההון כך שיזרום יותר אל המאיון העליון – הוא קם בבוקר לביקורות שליליות מכל הכיוונים על העלאת מחירי הדלק. ואם זה לא היה מספיק, אז הישג שהוא וסנצ'ו פנשה שלו במשרד האוצר נופפו בו שוב ושוב בשבועות האחרונים, הירידה לכאורה במספר המובטלים, קרס בקול רעם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודתה הבוקר בשפל רוח שהחישובים שלה היו מוטעים – מי היה מעלה על הדעת שהמנעות מדגימת ישובים מוכי אבטלה תשפיע על חישוב שיעור האבטלה? – ושבפועל יש בישראל כ-20% מובטלים יותר ממה שנתניהו ושטייניץ מכרו לנו.

אופס.

על כן, מיהר נתניהו לעשות מה שהוא יודע לעשות טוב מכל אדם אחר: לנפנף בסדין אדום, כדי להטעות את הצופה. כן, הוא אמר לנו, אתם משלמים יותר מסים, אבל המסים האלה מממנים את כיפת ברזל. הוא אמר את זה פעמיים.

עכשיו, התגובה האינסטינקטיבית שלי היתה שאם נתניהו דווקא רוצה להעלות מסים, אני לגמרי בעד, אבל שיעלה את המסים הישירים ולא את העקיפים: שיחזיר את מסי החברות ואת מס ההכנסה על המאיון העליון למה שהם היו לפני ה"רפורמה" שלו מלפני עשור. וכתגובה אינסטינקטיבית, היא היתה נכונה. אבל היא נפלה קורבן לסדין המתנופף של נתניהו. זה בכלל לא הדיון.

המסים של תושבי מדינת ישראל כמעט ולא מממנים את כיפת ברזל. היא ממומנת בעיקרה על ידי הממשל האמריקאי, שהשקיע 205 מיליונים בשנה הקודמת בארבע סוללות כיפת ברזל. בימים האחרונים הודיע הפנטגון שהוא פונה לקונגרס להקצות עוד כספים לשם כך, בעקבות הצלחתה של המערכת בסיבוב האחרון מול עזה. הידיעה לא נקבה בסכומים, אבל מקורות אמרו לפוקס ניוז שמדובר בכחצי מיליארד דולרים – עשר סוללות במחיר כ-50 מיליונים כל אחת. הסכום הזה נפרד מהתמיכה הצבאית הרגילה של ארה"ב בישראל, בשווי כשלושה מיליארדי דולרים כל שנה. המימון של האמריקאים כל כך מרכזי, שכשצה"ל ניסה לאחרונה לעשות את אחד התרגילים הקבועים שלו מדי עונת תקציב – רוצים לקצץ בתקציב שלנו? תמותו – והודיע שלמרבה הצער, הוא נאלץ לתעדף את הפנסיה של אנשיו בגיל 42 על פני רכישות סוללות כיפת ברזל, הוא אמר ש"הכסף האמריקאי לא עונה על כל הדרישה." בכירים בפנטגון הבהירו אז לצה"ל שאת התרגילים שלו בלוחמה פסיכולוגית, מוטב שיגביל לציבור הישראלי ושלא יגרור אותם לסכסוך.

עכשיו משתמש נתניהו באותה לוחמה פסיכולוגית של צה"ל: המסים גבוהים? הם בשביל כיפת ברזל. הוא סומך על האילוף של הציבור הישראלי, שעצם הנפנוף בפרת הבטחון הקדושה יגרום לו להסתדר בשלשות, להצדיע, ולשלם בחרי אף עוד מסים, לקבל משכורת נמוכה יותר מהמקובל במדינות ה-OECD ולשלם מחירים גבוהים יותר מהמקובל שם. האילוף, משוכנע נתניהו, מספיק טוב כדי שאף אחד לא ינסה לברר את הנתונים האמיתיים. בקצרה, הוא חושב שאנחנו מטומטמים.

נתניהו הוא קריקטורה קומוניסטית ישנה שקמה לתחיה: הוא מנפנף בתירוצים בטחוניים כדי להסתיר את העובדה שהוא מעביר את כספי האזרחים אל המאיון העליון. זכרו את התרגיל המהיר הזה, בפעם הבאה שנתניהו ינסה למכור לכם משהו.

הגיע הזמן להפסיק את הבדיחה הזו על חשבוננו; היא יקרה מדי. יוצאים לרחובות, ומפילים את תשלובת נתניהו-תשובה-דנקנר.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים תמכו מספר קוראים בבלוג באמצעות קרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות להם ולאחל להם שיזכו לראות במהרה בימינו את נתניהו מחפש ג'וב חדש – אולי כשר אוצר באיטליה. במחשבה שניה, האיטלקים סבלו מספיק.

(יוסי גורביץ)