נביל שעת, אחד מאנשי המשא ומתן של הרש"פ, הודיע שלשום (ד') שהרש"פ לא תקבל את דרישתה של ישראל, שהיא תוכר כמדינה יהודית. דברים דומים נאמרו מוקדם יותר השבוע על ידי שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל רייט: הוא קרא להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית "דבר מדאיג".

לא במקרה הציב נתניהו את הדרישה הזו: זו צורה טובה לוודא שהמשא ומתן ייכשל, ובאופן כזה שיאפשר להטיל את כל האשמה על הפלסטינים. מה אתם רוצים, הוא יאמר, הם אפילו לא מוכנים להכיר בנו כמדינה יהודית!

ובצדק אין הם מוכנים.

* * * * *

אלי ישי אמר לא מזמן – המוח שלי עדיין מתעקם סביב האמירה הזו – שהמרת דתו של אדם ליהדות אורתודוקסית עושה בו שינוי פיזיולוגי: הוא מקבל את "הגן היהודי". מסתבר, כהערת אגב, שבניגוד לבנקאים גרמנים, לשרים ישראלים מותר לדבר על גנים יהודיים.

ההסבר הסלחני ביותר לדבריו של ישי הוא שבבורותו, הוא בלבל בין גנטיקה ובין התפיסה הקבלית המקובלת מאד שאומרת שנשמתם של לא-יהודים שעוברים גיור היא בעצם "נשמה מזרע ישראל". ניר בן ארצי, עמוס בחסידים שוטים, מסביר ש"לחסידי אומות העולם, שעזרו והצילו יהודים מציפורני הנאצים ימח שמם, היה שורש של נשמה יהודית מאבותם, מאתיים או שלוש מאות שנה קודם לכן. זה ברור כי בטבע הגוי אין מקום לרחמים, כיון שאין לו נשמה. הרחמים באים מהנשמה, שהיא חלק אלוק ממעל, מהקב"ה שהוא רחום וחנון. לכן גוי כמו בעלי חיים, אין בהם נשמה ולא רחמים".

רוב היהודים הישראלים לא מחזיקים בדעה קיצונית כמו זו של בן ארצי ורבני "תורת המלך", אבל הם מקבלים ללא היסוס את תפיסת עליונותם של היהודים על הלא-יהודים. בן למשפחה יהודית שכורך את גורלו במי שאינו/אינה יהודית, הוא טרגדיה משפחתית – גם, לעיתים קרובות מאד, במשפחות חילוניות-לכאורה. ישראל שומרת היטב על טוהר הגזע: היא איננה מאפשרת נישואים בין יהודים ללא יהודים.

הגזענות הזו – ולא תירוצי "המצב הבטחוני" – היא הסיבה לאפליה המתמשכת שמפעילה ישראל כלפי הלא-יהודים החיים בה. ישראל מפלה שיטתית לא רק את ערבייה המוסלמים, אלא גם את הנוצרים, הדרוזים והצ'רקסים – למרות ששתי העדות האחרונות משרתות בצה"ל. כפי שיכולים להעיד גם הבדואים, גם השירות בצה"ל – שבכל מדינה שאיננה פולקיסטית הוא כרטיס הכניסה האולטימטיבי לחברה – לא מאפשר להם לדלג מעל משוכת מוצאם. משעה שהם פושטים את מדיהם, הם חוזרים להיות "גויים".

מעניינת ההיסטריה בישראל כנגד "התבוללות": שיעור הנישואים בין יהודים ללא יהודים בישראל הוא אפסי. בשנות השמונים הוא עמד על 0.04% מכלל הזוגות הנישאים, ואפילו אם נניח שמאז הוא עלה פי עשרה, אנחנו עדיין מדברים על פחות ממחצית האחוז. יוסי ביילין הציע בשעתו מערכת של "גיור חילוני"; לא פשוט יותר להקים מערכת ראויה של הענקת אזרחות בישראל, שאיננה נשענת על מוצא או על אמונה דתית? כנראה שלא.

התומכים בגירושם של 400 הילדים הזרים מדברים כאילו הם והוריהם יביאו לקץ המדינה היהודית. אותם אנשים עצמם – בן דרור ימיני הוא דוגמא נהדרת – ניצבים לעיתים קרובות בשורה הראשונה של האנשים שמתרעמים על "חומרות" בגיור. כלומר, מבחינתם, כל זמן שילד אפריקני שומר על דת אבותיו, הוא פצצה דמוגרפית מהלכת, שיש לגרש במהירות – אבל משעה שאמר "רוצה אני" ועבר טבילה, הוא עובר מטמורפזה מופלאה וכעת הוא מיסודות מדינת ישראל שאין לערער עליהם. אם יש הבדל גדול בין התפיסה הזו ובין התפיסה של אלי ישי והקבלה, אני מתקשה להבחין בו.

סקר שנערך לאחרונה מצא שרק 42% מהיהודים הישראלים מגדירים את עצמם כחילונים. בהתחשב במספר של חילונים-לכאורה שצמים ביום כיפור, סביר להניח שהמספרים האמיתיים נמוכים יותר. אפשר להניח במידה רבה של בטחון, אם כן, שהתפיסה הגזענית הזו משותפת לרוב היהודים בישראל.

וזו הסיבה שאסור להניח לישראל להגדיר את עצמה כמדינה יהודית: אם לפני שנים אפשר היה עוד לטעון שמדינה יהודית פירושה "מדינת חזון הנביאים", היום כבר אי אפשר לטעון זאת. הגזענות הזו איננה חדשה, כמובן, אפילו לא במחוזות חילוניים למהדרין: בשנות השלושים מנעה מפא"י, אמונה רשמית על אחוות עמים, את הקמתו של גן משותף לילדים יהודים וערבים בחיפה, בטענה של חשש לנישואי תערובת. בכל פעם, ציין תום שגב, שהאתוס של אחוות עמים פגש באתוס האתנוצנטרי היהודי, הראשון נסוג מפני האחרון.

כרבע מאוכלוסיית ישראל איננה יהודית אורתודוקסית. האוכלוסיה הזו איננה יכולה להשתלב בישראל היהודית, וזאת לא בשל סכנות בטחוניות אלא בשל גזענותה הממאירה של קבוצת הרוב, גזענות שרק מתגברת עם השנים. בשום פנים אין להסכים להכרה בינלאומית בגזענות הזו – ודרישה מהרשות הפלסטינית להכיר במעמד הפלסטינים הישראלים כמיעוט נסבל לכל היותר, לא יכולה להיחשב לדרישה הגונה. הגיע הזמן להודיע לישראל שאם היא רוצה להיחשב כחברה במועדון המדינות הנאורות, היא תצטרך להפסיק להיות מדינה אתנוקרטית.

קרי, היא תצטרך להפוך – כמו שדרשה שולמית אלוני לפני עשורים, כמו שצריכה להיות כל מדינה – למדינת כל אזרחיה. אבל מתקבל הרושם ששנאת המין האנושי של יהודי ישראל לא תאפשר להם לבצע את המהפך הזה, וישראל לא תדע שלום, עד שתקרוס.

(יוסי גורביץ)