פעם, מזמן, אמרו על היהודים שהם ערמומיים וממזריים, שהם תמיד יודעים לצחוק על השלטון הקלגסי ולהערים עליו. חצי מההווי של הפלמ"ח וכמעט כל ההומור היהודי בנויים על הנחת היסוד הזו.

כמה עשרות שנים של כיבוש הפכו את הגלגל. אהרן בכר הבחין כבר בשנות השמונים שההומור עבר אל הנכבשים. ככל שהיהודים הישראלים הפכו ליותר צדקנים והיסטריים, ככל שדיפנו את בונקר זכויות היתר שלהם בתקנות וחוקים, הוראות וצווים, כך עברה היוזמה והאינטליגנציה על הצד השני. כי, בינינו, הצחוק והסאטירה, כמו גם המלכודת העדינה שחושפת את הרשעות הרשמית, הם נשקם של החלשים.

אחמד טיבי הנחית היום מט סנדלרים על התפיסה של "יהודית ודמוקרטית", והממשלה אפילו לא שמה לב. היא נכנסה בעיניים פקוחות למלכודת שטמן לה. טיבי העלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק, שלשונה היתה פשוטה: היא דרשה שהקצאת הקרקע בישראל תהיה שוויונית.

לכאורה, מה יותר צפוי ומשעמם מכך שממשלה תנהג בשוויון כלפי אזרחיה. אחרי הכל, זו עצם המשמעות של אזרחות: שותפות בכלל, השתתפות ברס פובליקה, במה שהוא של כולם. אבל לא: ממשלת ליברמן-נתניהו דחתה את הצעת החוק. השרים מרידור, מהצד השמאלי של הליכוד, ובוז'י הרצוג, מצד לא ברור של מפלגת העבודה, נמנעו. אף שר לא הצביע בעד.

וככה, בהצבעה שקטה ולא דרמטית, נשמטה הקרקע מתחת לתפיסתה של ישראל כדמוקרטיה. טיבי חגג את נצחונו: "שוב הוכיחה ממשלת ישראל שהיא נרתעת מעקרון השוויון האזרחי. הממשלה שאישרה את חוק הסלקציה של הח"כים דוד רותם וישראל חסון, מתנכרת לזכויות הערבים, הורסת לערבים ולא מאשרת בניית ישוב ערבי חדש מאז 1948. הממשלה נכשלה באתגר שהצבתי בפניה. וצר לי על כך."

את המשפט האחרון הוא ודאי הכתיב בחיוך עדין. באמצע המלחמה על עצם הלגיטימיות של קיומה של ישראל; שעה ששר החוץ – פיל מלחמה בחנות חרסינה – גועה שאל להם לשגרירים "להתרפס בפני מדינות העולם"; ערב הצעת חוק שתדחוק החוצה עוד קצת את ערביי ישראל, שכל כולה דרישה מהם להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית – באה הממשלה ומראה מהי מהותה של מדינה יהודית, מה שווה אזרחותם של לא יהודים במדינה כזו.

בשיעורי אזרחות למדנו שמגילת העצמאות של ישראל היא מסמך יסוד. כתוב שם, בין השאר, "מדינת ישראל… תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות." זה היה שקר כשהמסמך נכתב ב-1948 – החמושים של בן גוריון היו עסוקים אז בגירוש הילידים וגזילת אדמתם – וזה היה שקר מאז ועד היום. היום, מבלי משים, מחקה הממשלה את הסעיף הזה ממגילת העצמאות. ואחמד טיבי, שבשקדנות חופר תחת חומות "יהודית ודמוקרטית" כדי להראות שהשניים אינם מתיישבים זה עם זה, יכול להרשות לעצמו עוד חיוך.

או יהודית, או דמוקרטית. זה מה שאמרה היום הממשלה. וסביר להניח שהיא אפילו לא שמה לב. סביר להניח שהיא אפילו לא הבחינה כיצד היא שללה את הלגיטימיות שלה-עצמה, ושל המדינה שהיא מייצגת.

(יוסי גורביץ)