פנינו אל השמש העולה
או: לא קלה דרכנו. סוג של מניפסט לרגל הבחירות במרצ
אנחנו ישראלים וסוציאל-דמוקרטים. כל אחד מאיתנו מחזיק גם בשלל זהויות אחרות. חלקנו יהודים, חלקנו פלסטינים, חלקנו בדואים. חלקנו אתאיסטים, חלקנו יהודים מאמינים על שלל גווניהם, חלקנו מוסלמים ונוצרים. אבל מה שמחבר אותנו הוא ישראליות וסוציאל-דמוקרטיות.
שתי זהויות בעייתיות, אבל הכרחיות. להיות ישראלי הגון, פירושו לדעת שנוצרה כאן מולדת שלא התקיימה קודם, ושהיא באה על חשבון אסונו של עם יליד. פירושו להישיר מבט אל המהפכה שממנה נולדנו ולדעת שהיא היתה טרגדיה איומה, לכל המעורבים בה; להישיר מבט אל האסון ולדעת שאת הנעשה אין להשיב ושהמשימה שלנו היא תיקון וריפוי. לדעת שזו תהיה עבודה ארוכה, מייסרת, מתסכלת – אבל שאין לנו את הזכות המוסרית להשתמט ממנה.
להיות סוציאל דמוקרט משמעו לדעת שהחברה שבה אתה חי איננה צודקת; שהיא מפלה אנשים על רקע כלכלי שברובו נובע מהמצב בו נולדו; שהיא משרתת קבוצה של אוליגרכים מושחתים – ובו זמנית להרתע מן החלום המפתה של מהפכה אלימה. כי מהפכה אלימה, לצד כל הטרגדיות שתביא עמה, פשוט תוליד מעמד עליון חדש, ואלימותה תכשיר את המשך האלימות. איכשהו, אף מהפכה לא הצליחה לצאת מהשלב של הדיקטטורה של הפרולטריון, שתמיד התגלתה כדיקטטורה של האליטה המהפכנית.
הנדרש מאיתנו הוא הכבד מכל: לשכנע את הציבור שדרכנו צודקת ושעליו להצטרף אלינו, לדפוק כל יום את הראש בקיר ועדיין לקום ולעשות זאת שוב למחרת. ואם אתם מרגישים שהראש שלכם לא עומד בזה, זה בסדר. צאו לחופשה. לא תועיל לאיש אם תשרפו. אבל אנא, חזרו אלינו בכוחות מחודשים אחר כך. יש לנו פריבילגיות רבות; אין לנו את הפריבילגיה להתייאש.
אנו יודעים כי יש לנו אומה. אנו יודעים כי יש לנו מולדת. ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי להשאיר אותה טובה יותר לבאים אחרינו. לאט, בנחישות, יום אחרי יום, קרב פרלמנטרי בעקבות הפגנה. ויהיו תבוסות. לא מעט מהן. ויהיה תסכול. ואף על פי כן, אין לנו ארץ אחרת ואין לנו דרך אחרת.
ביום חמישי הקרוב ייערכו בחירות לוועידת מרצ. אני מבקש את אמונם של חברי סניף פתח תקווה בבחירות. ביחס לשאלה הבוערת שבפנינו: אני בעד פריימריז פתוחים. ביחס לדברים שהם בנפשנו – ובכן, הם למעלה.
(יוסי גורביץ)
בהצלחה
הידד לפריימריז פתוחים!
יפה כתבת
בתור מתפקד טרי יחסית למרצ, אני עומד מאחורי כל מילה. ובכל זאת שאלה, רק כדי לוודא – אתה תומך בשתי מדינות לשני עמים עם חילופי שטחים? כי ממספר פוסטים בעבר השתמע שאתה מתנגד לציונות ולא רואה מקום למדינה דמוקרטית של הלאום היהודי בארץ ישראל. אשמח להבהרה בנושא.
לא יכולה להיות מדינה דמורטית של הלאום היהודי, זהו פארדוקס. מדינה דמוקרטית היא תמיד של כל אזרחיה. מוטב אולי שתתפקד לבית היהודי.
העמדה שלך גם שגויה, וגם מסוכנת. זה כמו להגיד "או אני או הכלב" בלי לדעת שהכלב ינצח.
א. אני לא מאמין יותר שפתרון שתי המדינות מעשי.
ב. אני מתנגד למדינה של ה"לאום היהודי", מה שזה לא יהיה. היא לא יכולה להיות דמוקרטית. כלומר, אולי כן בעולם האידיאות, אבל לא בעולם הממשי.
יוסי, תודה על התשובה העניינית.
מה לגבי מדינות לאום אחרות? גם גרמניה ואיטליה לא יכולות להיות דמוקרטיות?
הדוגמא של המדינה הציונית יחודית, ללא אח ורע בעולם: פלישה לשטח תוך הכרזה שפעם הוא היה שייך ליהודים, נישול הילידים, ואחר כך קביעת חוקים שמונעים מהם לשוב ולקבל את אדמותיהם. המאבק הציוני הוא מאבק על שימור אדנות כנגד הילידים, ולכן לא יכולה להיות מדינה יהודית שהיא גם דמוקרטית. הרי הפחד הגדול ביותר של הציונים הוא משלטון הרוב וממצב של קול אחד לאדם אחד.
לא הייתי מביא את איטליה כדוגמא לדמוקרטיה משגשגת, אבל בעיקר בגלל בעיות השחיתות הפוליטית שלה. אם הפכת לאזרח איטלקי, אתה אזרח איטלקי. זהו. בישראל, האזרחות היא קליפה שמכסה על כך שהמשטר הוא בעצם אתנוקרטיה.
גרמניה די פתרה את הבעיות שלה בנושא.
למה דווקא משגשגת? מה רע בסתם דמוקרטיה מתפקדת, בארץ שבה לפני 80 שנה — כלום במונחים היסטוריים — התקיים משטר רודני?
אבל עזוב איטליה, היא גדולה ורחוקה יחסית. גם צפון קפריסין גירשה את רוב התושבים המקומיים (תקרא להם ילידים אם אתה רוצה) ודי נשענת על כוח צבאי כדי למנוע את שיבתם, אם כי במקרה שלה, מדובר בצבא זר ולא מקומי. האם צפון קפריסין היא דמוקרטית? פרידום האוס חושב שכן (https://freedomhouse.org/report/freedom-world/2017/northern-cyprus).
לא הייתה שום פלישה, הגירה שהתנהלה ע"פ תקופה של 70 שנה היא לא פלישה, במיוחד כשזה עירב רכישה של אדמות כדין. כמו כן אין שום משמעות למילה "ילידים" כאשר 75% מיהודי ישראל נולדו פה, והמספר רק עולה מידיי יום.
השמאל תקוע ב1967, השמאל הרדיקלי תקוע ב1948, הימין שועט קדימה.
מרצ מפלגה ציונית. אתה לא. מה אתה עושה שם?
מנסה לשגנע אותה להשתנות.
ומדוע לא להצטרף ולתרום למסגרת לא ציונית, שמבוססת על שותפות יהודית-פלסטינית, במקום?
בדיוק. מרצ היא מפלגה ציונית, אין צורך לשנות אותה כשיש מסגרות לא ציוניות למי שמעוניינים בכך.
“חלקנו יהודים מאמינים על שלל גווניהם, חלקנו מוסלמים ונוצרים.“ אם כבר, אז שיהיה “חלקנו מוסלמים ונוצרים על שלל גווניהם.“
בהצלחה
" ולדעת שאת הנעשה אין להשיב ושהמשימה שלנו היא תיקון וריפוי."
טוב לדעת שלמרות ההצהרות על שיוויון מלא גם לך יש גבולות,
אני לא בטוח איך אתה פותר את הבעיה ההיפותטית לעת עתה, של חיים במדינה הנשלטת ע"י ממשלה בראשות מפלגות ערביות שכן מעונינות "להשיב את הנעשה".
לפני שתהיה פה ממשלה בראשות מפלגות ערביות, תהיה פה מלחמת אזרחים חדשה על בסיס אתני, שבה דווקא לחזונו-לכאורה של סמוטריץ' יש סיכוי טוב להתגשם…
העולם דפוק, וממשיך לדבוק בגבולות הקיימים גם אם עמים שלמים אינם מעוניינים בהם וגם אם ברור לכולם שהם מהווים מתכון למלחמות חדשות מעת לעת (ראו את הכורדים בעיראק). אם היהודים והערבים בין הירדן לים באמת ייתקעו כולם במדינה אחת, יהיה קשה עד בלתי-אפשרי להיפטר מהתסבוכת הזאת. מי שאינו מבין את זה הוא עיוור או חסר דעת. מי שמבין את זה ומתעלם מתוך שיקולי רווח פוליטי קצר-מועד הוא נוכל.
היי, לא יודע אם שמת לב, היהודים והערבים תקועים באותה מדינה בין הים לירדן כבר 50 שנה.
כל המפלגות הציוניות ממנו את ההתנחלויות בידיעה שיתקעו עם הערבים בין הירדן לים. אף אחת מהן לא פינתה אפילו התנחלות אחת במסגרת הסכם עם מדינה שכנה. הם עשו זאת ועושים זאת בידיעה שהמהלכים הללו מונעים קיומן של שתי מדינות. כלומר כל המפלגות הציוניות וכל התומכים בהם, לשטתך שלך, וכולל אתה עצמך, הם נוכלים.
לא שאני חושב שהשיטה שלך הולכת לעבוד. בהצלחה עם פינוי יותר מחצי מיליון בנטים, אתה באמת חושב שאפשר לעשות זאת ללא שפיכות דמים ומלחמת אזרחים? וגם אם נניח שתצלח את המהמורה הזו לא פטרת עדיין את בעיית הפליטים הפלסטינים. אתה עדיין תחיה עם ערבים, במדינה אחת או שתיים. אלא אם כן אתה מתכנן בסתר טרנספר או טיהור אתני שמהם אתה טוען אתה מנסה להמנע. במדינה אחת או שתיים אתה תאלץ לחיות עם ערבים או לעזוב את המקום.
הפלסטינים פה, היו פה ויישארו פה. הגיע הזמן שהציונים יקבלו את זה כעובדה. מי שרוצה ״להיפרד״, ״להיפטר״ או סתם לא לחיות עם פלסטינים יכול לעבור לאנטרקטיקה – ככל שאני יודע אחד המקומות היחידים בלי פלסטינים.
גם הלבנונים על עדותיהם הם "פה", וגם הסורים על עדותיהם. תודה לאל, הם לא בעיה שלנו — לא יותר מהסונים, השיעים והכורדים בעיראק. כך בדיוק צריך להיות גם עם הפלסטינים. בשביל זה המציאו גבולות מדיניים.
הפלסטינים נמצאים בתוך ישראל והיו נשארים בתוך ישראל גם אם הייתה עושה ניסיון כן לקבוע לעצמה גבולות מדיניים. הלבנונים והסורים לא, וההשוואה ממש לא תקפה.
באיזה מובן תושבי שכם, חברון או יריחו "נמצאים בתוך ישראל"? הם אינם בוגרי מערכת החינוך הישראלית, רובם אינם מדברים עברית, רובם אינם עובדים בישראל, ורובם אינם מביעים שום עניין בחיים בתוך ישראל. הם אינם צריכים את ישראל וישראל אינה צריכה אותם.
המפלגות הציוניות עשו את מה שכמעט כל פוליטיקאי, וכמעט כל אדם, יעשה בהינתן הזדמנות: השתלטו על משאבים בלי לתכנן את העתיד. ראית פעם נתונים על חובות משקי בית — בישראל, בארה"ב, לא משנה? אז זה אותו סיפור, רק שכאשר אתה לוקח הלוואה, הבנק לפחות מאלץ אותך לתכנן איך תחזיר אותה (לא שזה תמיד עוזר).
הבעיה היא לא "לחיות עם הערבים", הבעיה היא לחיות במדינה בה יש שתי קבוצות אתניות ששונאות זו את זו, מסיבות טובות, ויחסי הכוחות ביניהן שווים פחות או יותר. זה לא עובד כמעט בשום מקום בעולם, אין סיכוי שזה יעבוד פה. אז כן, אנחנו כאן והם שם, עם גבול מבוצר באמצע, ולא ממש משנה באיזה קו הגבול יעבור.
מזל טוב לחבר הוועידה!