הגברת מוחה יותר מדי
בצלאל סמוטריץ’ שונא לא רק לא יהודים, אלא גם נשים. לא שזה צריך להפתיע
בתחילת השבוע החל בארה”ב קמפיין ספונטני, שהתפשט כאש בשדה קוצים בטרשות החברתיות: בעקבות פרשת המפיק המטריד ווינשטיין, השחקנית אליסה מילאנו כתבה בטוויטר על כך שגם היא הוטרדה מינית, וקראה לנשים שהוטרדו גם הן להגיב לציוץ שלה עם ההאשתג #metoo. ביממה שלאחר מכן, נרשמו בטוויטר חצי מיליון ציוצים עם ההאשתג הזה; למחרת התופעה הגיעה לפייסבוק וגרפה תוך יממה 12 מיליוני האשתגים. ביום רביעי יצא ידיעות אחרונות בכותרת ראשית, שהביאה את סיפורן של שש נשים ידועות – ביניהן לימור לבנת, איילה חסון ויעל ארד – שדיברו על סיפור ההטרדה המינית שלהן. ביום חמישי, פרסם ידיעות – שוב בשער הראשי – את סיפורן של חמש נשים שנאנסו.
כמי שכיסה את התופעה כשהחלה, בטור הטכנולוגי, היא נראתה לי מופלאה: שבירת שתיקה המונית אחרי שנים של השפלה ופחד. כמובן, הדברים לא נראו כך לבצלאל “בהמת הנפץ” סמוטריץ’. אמש (ה’) כתב סמוטריץ’ ש”צריך לומר את האמת: קמפיין #metoo הוא שקרי מגמתי ומסוכן, שנועד להציג את כל הגברים כמטרידים ואנסים ואת כל הנשים כקרבנות, לסכסך בין המינים (פמיניזם רדיקלי) ולפרק את המשפחה והזוגיות. מציע לכולנו לא להתרשם מההתגייסות של נשים רבות, חלקן במודע וחלקן בתמימות.”
נפרק. סמוטריץ’ טוען שמדובר ב”קמפיין”, אבל לא אומר מי מארגן אותו – כי אין ארגון כזה. הוא אומר שהוא “שקרי” ו”מגמתי”, אבל בו זמנית נאלץ לומר שחלק מהנשים התגייסו אל הקמפיין “בתמימות.” כלומר, בעוד שחלק מהנשים משקרות, חלקן אומרות את האמת, אבל לא יודעות מי מנצל אותן. אז רגע, אם הטרדה מינית ואונס הן תופעות רווחות מספיק כדי שהרבה נשים ידווחו עליהן גם מבלי להשתתף במודע במזימה מתוך הפרוטוקולים של זקנות הפמיניזם, אולי יש צורך דוחק לדבר על הנושא?
אף אחד לא אומר, בהמת נפץ חביבה, שכל הגברים הם אנסים או מטרידים. הטרדה ואונס הם רצידיביסטיים. אם נקח את המקרה של הארווי ווינשטיין, בפעם האחרונה שבדקתי 13 נשים התלוננו כלפיו. כלפי המטריד המיני שבבית הלבן יש 15 מתלוננות. כלפי שוכן קודם במקום עם עבר דומה, ביל קלינטון, יש כעשר מתלוננות. כנגד הנשיא לשעבר קצב היו שבע. בפרשת האונס בקולג’ים בארה”ב התברר בסופו של דבר שמספר קטן של טורפים מיניים ביצע שיעור עצום של העבירות. לא, לא כל הגברים תוקפים מינית ואנסים; מדובר בשיעור קטן מתוכם. אבל.
אבל חלק גדול מדי מהאוכלוסיה הגברית, במיוחד בחברות שמרניות, עדיין חי בתחושה שהטרדה של נשים במרחב הציבורי היא סוג של חיזור לגיטימי. תחושה שלא צריך לקחת ברצינות נשים, כי דעתן קלה; שלא צריך להתייחס למחאה שלהן, כי זו בסך הכל טקטיקה של מישהי שמנסה לשחק אותה קשה להשגה; כל התפיסה של “כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת.” ומאחר וברוב מוחלט של מקרי האונס, הקורבן מכירה את התוקף, קל לקפוץ למסקנה שהיו יחסי מין בהסכמה, או בהסכמה למחצית או לרביע. אחרת למה היא היתה איתו, למה היא היתה שם, למה לבשה מה שלבשה. בתורה היהודית התפיסה היא שאם אשה נאנסת בעיר ואיננה צועקת, זו אשמתה, בעוד שבשדה צריך להניח לה את חזקת הספק; אבל אפילו לטקסט התנ”כי הנתעב חודרת האימה: “ולנערה לא תעשה דבר, אין לנערה חטא מוות; כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, כן המקרה זה.”
עד לפני עשרות שנים בלבד, התפיסה המשפטית היתה שלבעל מותר לאנוס את אשתו. עד היום, החוק מבדיל בין גברים שרצחו את בנות זוגם ורואה בכך סוג נמוך יותר של רצח, רצח מתוך קנאה. עד היום, אשה שבוחרת בני זוג רבים נחשבת לפרוצה, בעוד שגבר שעושה את אותו הדבר נחשב לגבר-גבר. זו תוצאה של אלפי שנים של שעבוד גברי של נשים, שלדת שסמוטריץ’ מקדם יש חלק מרכזי. התפיסה שנשים אינן שוות ערך, שהן רכוש, שפגיעה בהן היא פגיעה בגברים ששולטים בהן כי אי אפשר לפגוע בהן ישירות היא עדיין חלק מהקודים החברתיים שהדת של סמוטריץ’ מקדמת. כפי שאני לא נלאה לומר, כשבהמת הנפץ קמה בבוקר, היא אומרת “ברוך שלא עשני גוי” ו”ברוך שלא עשני אשה.” כשהיא פותחת את ספרי החוק הדתיים, היא מגלה שאשה נקנית בשלושה דברים.
וכן, יש קשר בין הדברים. בסופה של דבר התפיסה של סמוטריץ’ היא תפיסה של אדנות הגבר הלבן, שמבוססת על אמונה מיסטית. כל מה שלא מסתדר עם האמונה הזו מצריך קונספירציה: אם נשים מעיזות לדבר על כך שנמאס להן להיות מוטרדות על ידי דומיו של סמוטריץ’, מדובר בקנוניה. אם פלסטינים מעיזים לשבש את התכנית האלוהית בעצם קיומם, והרי ברור שהם עם מומצא שנמצא פה רק כדי לדפוק את האחים היהודים, צריך להשמיד אותם. סמוטריץ’ הכריז על עצמו בעבר כהומופוב גאה. אני לא יודע מה הוא מתכנן לעשות עם גאים, אבל יש לי מושג ברור מה אומר החוק ההלכתי שלו: בערך מה שקורה עכשיו בצ’צ’ניה.
אז נעשה השוואה קצרה למשטרים אפלים בשנות השלושים (TM) ובין התפיסה היהודית אליבא דסמוטריץ’:
שנאת קבוצות אתניות אחרות, יהיו אשר יהיו – צ’ק.
שנאת הומוסקסואלים – צ’ק.
שנאת נשים – צ’ק.
קידום רצח עם – צ’ק.
אבל את זה שבהמת הנפץ יודו-נאצית אנחנו כבר יודעים. לא בדיוק הסוד השמור ביותר במדינה. זה כמובן לא מקרה שבהמת הנפץ מתייצבת בראש מתקפת הנגד השובניסטית: סמוטריץ’ יודע שיש גל אנטי-נשי עולה ברחבי העולם והוא רוצה לרכב עליו. הוא פשוט מפעיל כאן את הטקטיקה שהצליחה כל כך למחנה שלו אחרי רצח רבין: תבצע פשע, ואז כשיעלה קול מחאה, תטען שמכלילים כלפיך ושזה עוול יותר גרוע מהעוול המקורי. אחר כך תלך לקדם את רצח העם בשכנים, כי לך מותר להכליל. זה חטא נורא רק כשהוא מופנה כלפי המגזר שלך.
ואחרי כל זה, זה לגמרי לא מקרה שבצלאל סמוטריץ’ ניצב בצד של המטרידים מינית. הוא עושה את זמן רב. אחרי ההשפרצה האחרונה של בהמת הנפץ, ציינה דנה גת שחבר של סמוטריץ’, בכיר בבית היהודי, חובש כיפה, ניסה לנשק אותה בכוח. כשנחשפו חשדות ההטרדה המינית נגד ניסן סלומינסקי, מיהר סמוטריץ’ להתייצב לצידו. על המטריד המיני ינון מגל, אמר סמוטריץ’ שהוא “ערכי מאד” ומיהר לרמוז ש”הרי ראינו בעבר תלונות שווא.”
בקיצור, מתקבל הרושם שכשסמוטריץ’ קורא להפסיק לדבר על הטרדות מיניות, ומכנה את הדיווח עליהן קנוניה שקרית, הוא לא רק רוצה להחזיר את הנשים לימים הטובים שבהן הם היו במטבח ויחפות; הוא לא רק יודו נאצי; הוא גם מנסה לסגור את קופת השרצים של המגזר שלו. ולשם כך, למה לא להאשים נשים בשקרים? אלה רק נשים. זה לא שהן בני אדם או משהו.
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
אם היקף ההטרדות הוא כמו שעולה מהקמפיין, אז זה אינו אומר שכל הגברים מטרידים, אבל זה כנראה כן אומר שכל הגברים, או לפחות רובם, אמורים להכיר נשים שהוטרדו. לפחות במקרה שלי, זה אכן המצב.
וסמוטריץ'? מסתבר שגם במפלגה הדתית-לאומית יש לא מעט כאלה שאינם מחבבים אותו (http://www.tel-avivtimes.com/judaism/country/9711.html). אני מבין שזה כיף להכליל, אבל אני משער שאף אחד פה לא היה טוען שהקשקוש ההזוי של מרב מיכאלי על המשפחה הגרעינית מייצג את הפמיניזם.
שירי מימון אמרה, “כל מי שסביבי–ללא יוצא מן הכלל–עברה הטרדה.“ כ–10% מנשיאי ישראל היו אנסים. זו בהחלט בעיה עמוקה.
את סמוטריץ׳ לא מחבבים אולי, אבל זה לא אומר שהוא לא ילך רחוק. גם את נתניהו לא מחבבים במפלגתו.
שירי מימון אינה גבר. אני מדבר על הדרך בה גברים יכולים להעריך את מימדי התופעה.
10% מנשיאי ישראל הם קצב? אתה מבין שאי-אפשר להסיק מזה שום מסקנה סטטיסטית, נכון?
סמוטריץ' אינו ביבי. יותר סוג של פייגלין.
מימון: ברור, אני אומר רק שהבעיה רצינית. אני הייתי אומר שבין הנשים שאני מכיר טוב (אני איש), האחוזים דומים לאלו שבהערכתה.
ה–10% היתה רק חצי בדיחה. ברור שאלה נתונים גרועים. מה שהתכוונתי לו, הוא זה: אני מכיר אישית גברים שחוויתי בהם מטרידים מינית. לפיכך, אולי יש גברים שאני מכיר שאנסו, אבל אין לי דרך להעריך את מספרם. לכן עליתי על ה–10% הזה.
בניגוד לשניים האחרים, לא התרשמתי שפייגלין לא אהוד בין עמיתיו. עד כמה שאני מתעב את פייגלין, אני לא פוחד ממנו, כי אני חושב שהוא כבר לא יגיע לשום מקום. סמוטריץ׳, בניגוד, הוא כוכב עולה בזמן שיש קהל שוקק לכהניסטים ולנאצים, בארץ ומחוץ לה.
את מספר האנסים אין שום דרך להעריך מהיכרות אישית, ובין הטרדה מינית לאונס יש מרחק גדול.
פייגלין נבעט מהליכוד אחרי שניסה במשך שנים לקדם את האג'נדה שלו תוך שימוש בפלטפורמה של מפלגה מורכבת ורב-גונית, שהוא התברג אליה בעקבות קומבינה (לגיטימית לכשעצמה). סמוטריץ' תופס משבצת דומה, ובבחירות האחרונות הוצב במקום גבולי ברשימה (הוא בכלל נכנס לכנסת כי אורי אורבך נפטר). הוא גם לא נאצי אלא סוג של פונדמנטליסט דתי שיכול לקשקש כל עוד לא נלווית לכך שום אחריות. הוא הרי מבין שאין סיכוי ליישם את "תוכנית ההכרעה" שלו, או איך שקוראים לזה. הוא בוגימן נוח לשמאלנים, זה כן.
שמתי לב שגם הפמיניסטית הרדיקלית אשת הסמול לימור לבנת היא בין הנשים שהופיעו בראש הכתבה שהחמוד מצטט.
הנה עוד רעיון. סתם להשמיץ את המתלוננות הוא לא היה יכול לעשות בקלות. אבל כשארנה בנאי דברה על אונס, הוא לא היה יכול לעמוד בייצרו, וידע שיהיה לו גיבוי מאחרים כגון הצל, כי היא בסוף סתם שמאלנית.
אונס על פי ארנה בנאי:
"לא על ידי גבר זר שהתנפל עלי בסמטה חשוכה, אלא על ידי גברים שהכרתי ונאלצתי לשכב איתם כי הם רצו, כי הם דרשו, כי צריך היה לספק אותם ואת הרעב שלהם".
תסלח לי, זו פשוט מעליב לנאנסות. ממתי להאנס פירושו מין שלא ממש בא לך בהסכמה, חצי מהסקס בעולם הוא כזה.
טקסטים מהמין האינושי:
״כן ממי אני עייף מת, מה את חרמנית? טוב, אני כאן״
״מה, באת חרמן? טוב, אני רק אסתובב, תהיה זריז״
״תנסה בלי ממש להעיר אותי״
״יבוא לך, יבוא לך, תן לי שתי דקות ותראה איזה יופי״
כמה זלזול בנפגעות אונס אפשר כבר לסבול?
היא נאנסה לא נכון. הבוז לה!
דמגוגיה. היא לא נאנסה נקודה. הבוז לה שהיא מקטינה אונס לכלל ״לא התחשק לי להתעקש שלא בא לי.״
אני מאמינה לה. אם היא אומרת שהיא נאנסה, זה היה אונס.
זו בחירה שאת עושה.
מה שחבל בגישה הזו זה שבחירה כזו חסרת ערך אמיתי משום שאת תאמיני לכל מי שתגיד שנאנסה. כלומר אין באמת אמון כאן, אלא קראט בלנש רטורי עם סאבטקסט סופר בעייתי
יש סיבה לא להאמין לה? היא אי פעם שיקרה לציבור?
מאיפה אני יודע אם היא שקרה.
הנקודה היא אפילו לא שקר, היא לא מתארת אונס וקוראת לזה אונס.
“קארט בלאנש רטורי“ הוא זכות שמגיעה לכל בן אדם, לבד מן המיעוט הקטן מאוד של שקרנים. אם מישהי מספרת לי שהיא אכלה חומוס אתמול, אני אאמין לה. אם מישהי מספרת לי שגנבו לה את האוטו, אני אאמין לה, בלי לנסות קודם לחשוב על דרש מפותל שיפענח אחרת את הצהרתה הפשוטה. וזו זכות שמגיעה ממני לבת משפחתי, לאורנה בנאי, ללימור לבנת, לכל אשה או גבר.
ואללה. אני מקווה שאתה לא מעסיק או מנהל. כי אם אתה כן, ומישהי באה אליך ומספרת שהיא צריכה העלאה במשכורת ואתה תמיד מאמין לה…
וברצינות: כן, אפשר ורצוי להאמין לבני אדם כל עוד אין סיבה טובה לחשוב שהם משקרים (אבל הם אינם חייבים להיות שקרנים מועדים כדי שתהיה סיבה כזאת), וכל עוד זה אינו עולה לך דבר. במקרה של בנאי, התנאים האלה מתקיימים, אז אני מאמין לה. כלומר, חסרים בסיפור כמה פרטים — למשל, מה פירוש "היה צריך לספק אותם", ומה היה קורה אם לא — אבל זה בסדר. אונס הוא חוויה טרואמטית, לספר על אונס זו חוויה טראומטית נוספת, ואף אחת אינה חייבת לעשות זאת. אנחנו גם לא בבית משפט, אז פחות מעניין אותי אם מבחינת החוק הפלילי מדובר באונס, בבעליה אסורה בהסכמה, או משהו בסגנון.
בשום אופן לא.
חזקת החפות, כנראה העקרון החוקי החשוב ביותר נובעת בדיוק מהמקום בו אדם חף מפשע אלא אם כן הוכחה אשמתו, מדובר כאן בהאשמה רצינית מאד של אדם ולא באם שתית קפה בבוקר. כלומר חיב להיות ספק מובנה בעדויות המאשימות אותו.
מעבר לכך כאן בפורום הזה גורביץ טען נגד עדות יחידנית כבסיס להרשעה ללא ממצאים נוספים, שוב הנחת הבסיס היא שאנשים משקרים או טועים.
אגב, אם משהי תספר לך שהבן שלך גנב לה את האוטו, אני מניח שתהיה יותר ספקן.
חזקת החפות זה עיקרון שמפעילים בתי המשפט ומערכת אכיפת החוק, ובצדק. אבל החיים אינם מתחילים ונגמרים בבתי משפט. אם מישהו יאמר שביבי גנב, או שהוא בגד באשתו, אני מאמין שלא תצא מגדרך כדי להוכיח שהוא טועה כי אשמת ביבי או אי-נאמנותו המינית לא הוכחה.
קודם כל ביבי זה שם של אדם, לא דמות ערטילאית של אנס כלשהו שאיש אינו יודע מיהו, גבר כלשהו ש״דרש״ מין. ביבי אני מניח במקרה כזה יתבע את המאשים דיבה משום ששמו הטוב נפגע.
מדובר כאן בהאשמות ערטילאיות, שמילולית אינן אונס בשום מימד פרשני סביר. אונס היא עבירה קשה בצורה קיצונית, נסיון לרצח למעשה. אני מנסה להתייחס לאנשים כבוגרים.
אילו ביבי היה מגיש תביעת דיבה נגד כל מי שכתב שהוא גנב, הוא היה מבלה את כל זמנו עם עורכי דין ובבתי משפט. בבגידה באשתו הוא הודה בזמנו, אבל ככל שאני מבין, לא מדובר בראיה קבילה בבית משפט (אם כי סביר להניח שהדברים אכן קרו).
לגבי בנאי, אני נוטה להאמין לה. השאלה היא איזה איום הציבו בפניה אותם גברים שדרשו ממנה מין, אבל זה לא חייב להיות איום פיזי כדי שהדבר ייחשב לאונס. בכל מקרה, היא לא חייבת לשתף פרטים. אפילו מיזנטרופ כמוני יכול להבין שאמפתיה זה בחינם.
היא בפירוש לא כתבה איום, איום זה עניין אחר לגמרי, היא אמרה ״דרשו״. היא יכלה לסרב, לא סירבה? היא אנסה את עצמה לקיים יחסי מין, מה זה הסרת האחריות הזאת? היא מודל לחיקוי, זה מה שהיא מלמדת נשים, שהאחריות היא רק על הגבר? ממתי רק גברים הם בעלי עניין במין, חזרנו למטה ה19, הגבר רוצה והיא נותנת.
אני מבין לגמרי מה אתה אומר בנוגע לאמפתיה בחינם, אבל אני באמת חושב שזה גורם נזק אמיתי לנשים, אשתי רותחת מזה שמתארים נשים כמטומטמות חסרות עמוד שדרה, שנותנות לגברים שרוצים כי הם ״דורשים״, היא רק מספקת את הרעב שלהם. נו באמת
אנחנו מדברים על דברים שונים. נאמר:
א. אני אומר לעיתונות שמישהו אנס אותי.
ב. אני תובע את תום אלקיים על שאנס אותי.
אתה רואה את ההבדל? א) היא טענה על משהו שחוויתי. אף אחד חוץ ממני לא משלם על זה מחיר או ניזוק מטענה כזו. אז למה לא להאמין? ב) היא טענה חוקית, שבסיומה אדם אשם ישלם מחיר כבד, או אדם חף מפשע ישלם מחיר כבד, או אדם אשם ישוחרר בלי להענש על פשעו. ברור ששם הכללים שונים.
כן אני רואה את ההבדל, במקרה הראשון אתה חרא של בנאדם שמניח לאנס להסתובב חופשי ברחובות ולתקוף אחרים שהם לא אתה. במקרה השני אתה עושה את הדבר נכון.
אזכיר לך שהשיחה היא על חזקת החפות. במקרה ב) יש כללים משפטיים להוכחה מוצקה. במקרה א), אפשר להסתמך על בני אדם שמספרים על חוויותיהם האישיות.
זו לא חוויה אישית סטרילית על חיבתך לקפה, זה תיאור של תקיפה שמואשם בה אדם אחר, תקיפה אלימה ופלילית.
לא מספרים בעיתון על תקיפות פליליות , מגישים תלונה במשטרה.
וואלה שאתה חכם. מאיפה למדת כל כך הרבה?
“פשוט מעליב לנאנסות“: לא שמעתי תלונות על בנאי מנאנסות. שמעתי אין ספור מנאנסות שנעלבות, בלשון המעטה, מגברים שהן לא מכירות שמסבירים להן שבעצם הכל בסדר.
המילה היחידה העקרונית כאן היא “נאלצתי“. ממש כמו “נאלצתי לתת לו את הארנק כי הוא דרש“.
אתה נותן את נרתיקך לכל דורש ברחוב? אני מניח שאם אין איום אמין לאלימות יהיה קשה לשכנע אותך. אחלה דוגמה.
אילו הייתי שומע מידידי כל הזמן על איך שהם קבלו מכות כשלא נתנו את הארנק תחת “דרישה“, אילו ידעתי שאם אתלונן במשטרה אצטרך להוכיח שלא המצאתי את זה מסיבות נקמה או תואנה או שגעון (ואולי איזה שוטר אפילו ינסה לסחוט ממני כסף, כי כנראה שיש לי בשפע), אילו ידעתי שבבית המשפט עורכי הדין של המואשם יראו שאני תמיד נותן כסף בנדיבות לכל מיני אנשים, וכך יעזרו לשחרר אותו – אז כן, יכול מאוד שהייתי נותן את נרתיקי לדורש ברחוב.
תקרא מה כתבת ותראה מה נדרשת לעשות כדי להצדיק סיטואציה מופרכת לכל אדם שעיניו בראשו. עכשיו תשאל את עצמך איפה עיניך
זו סיטואציה מופרכת לגמרי באשר לשוד ברחוב. זו סיטואציה ריאליסטית לגמרי באשר לאונס. קיוויתי שעל ידי המשל הזה אוכל לעזור לך לראות את הנושא מנקודת מבט של נשים שהותקפו מינית.
לא זו לא הסיטואציה של נשים שהותקפו מינית. אין לך מושג. אשה שהותקפה מינית מטופלת בכמעט כל במקרים בהרבה יותר רצינות משוד של ארנק ברחוב. שום דבר ממה שתארת לא קורה במציאות, פשוט לא.
אני בטוחה שניצבי המשטרה מטפלים אישית בכל תלונה על תקיפה מינית.
אוי לנו אם ניצבי משטרה יטפלו בתלונות, יש מערכת.
אוי לנו במיוחד לאחר שכמה מהם נאלצו לפרוש בשל הטרדה או תקיפה מינית.
אפילו ניצבים נענשים. תראי מה זה.
אז למה הם לא בכלא? נו נו נו לא נחשב בעיניי. בכך שהמדינה בוחרת שלא להעניש אותם היא מביעה את תמיכתה בפרקטיקה שלהם.
כי כליאת אדם בתא היא מעשה אלים באופן קיצוני ונדרשות עבירות משמעותיות והוכחות רציניות לביצוען כדי להצדיק ענישה פראית שכזו. כאשר העבירה היא אמירות פוגעניות ומטרידות הענישה לא יכולה להיות כליאה, רק פיטורין במקרה הקצה.
לפחות שניים נחשדו בקיום עבירות מין בשוטרות תוך ניצול יחסי מרות, כלומר יותר מהטרדות מילוליות.
רומן נצלני תוך יחסי מרות אינו עבירה ברת כליאה, אלא אם כן התקיימו יסודות של שוחד מיני ואז גם השוטרת בבעיה או איום מפורש בפגיעה ואז מדובר באונס. למיטב הבנתי אלו לא התקיימו.
רוב המקרים של יחסי מין תוך ניצול מרות אינם אינוס או עבירת מין אלא עבירה אתית של שני הצדדים, כיוון שצד אחד נמצא בעמדת כח המחוקק מגן על החלש.
שוב, בני אדם הם דבר מורכב מאד.
"רומן"
"במשך שעות הוא נחקר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד כי הטריד מינית שוטרת זוטרה וכן הוא חשוד כי ביצע בה עבירות מין תוך ניצול יחסי מרות. החוקרים בודקים חשד כי הניצב ביצע עבירות דומות בשוטרות נוספות. הוא חשוד גם בשיבוש הליכי חקירה לאחר שככל הנראה, לאחר שזומן לחקירה, מיהר למחוק תכתובות בטלפון הנייד. לאחר חקירה של שעות הוא נשלח למעצר בית בן חמישה ימים."
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/671/968.html
במקרה שתארת האדם נעצר, מעצר בית הוא מעצר לכל דבר, שיבוש ראיות הוא עבירה רצינית, הטרדה חוזרת ונשנית היא עבירה ברת כליאה, מה הטענה שלך בדיוק? האדם נעצר, בוודאי נשפט או משפט, איבד את פרנסתו, כנראה גם הטבות שצבר במשך עשרות שנים, אם הוא נשוי גם חייו האישיים עומדים מול אתגר עצום, מה שמפריע לך זה שלא זרקו אותו לתא לחמש שנים? את באמת מאמינה בענישה אלימה כפתרון היחיד לבעיות חברתיות? אולי נסרס אותו?
במיוחד אם אדם הוא ניצב במשטרה, שאמון על שמירת החוק, ראוי לשלוח אותו לכלא על עבירות מין ושיבוש ראיות. בזה שהמדינה נותנת לו להתחמק בקלות היא מכשירה את הדרך לעבריינים הבאים. אם אולמרט ישב בכלא על שוחד, למה הניצב הזה מתחמק על עבירות חמורות יותר?
אגב, מה גורם לך לחשוב שהוא איבד את ההטבות? אפילו קצב מקבל את הפנסיה השמנה שלו, כפי שכבר הזכרתי.
אם המואשם שמו קצב או זאבי, אז לא. אם שמו אחר, אז אולי כן, אולי לא. זה תלוי במעמד המואשם ובמעמד המתלוננת, ובכל מקרה זה הימור.
תודה לתום אלקיים ששיתף את כולנו באיך חיי המין שלו נראים. אותו תום אלקיים שאם בשעת לידתו אימו הייתה יודעת לאיזה תהומות ייתפתח בנה הייתה מוסיפה לו ״גועל נפש״ כשם אמצעי.
והינה אפשרות אחרת לדיאלוג בין בני אנוש עם קצת יותר כבוד הדדי:
– היי, רוצה לשכב?
– האמת, אני ממש עייפ/ה.
– אוקיי, לילה טוב.
כמה זלזול במין הנשי אפשר כבר לסבול? לא הרבה. אבל לתום גועל נפש אלקיים אין גבולות: כשיש לו הזדמנות להתבהם ולזלזל בעדויות של נשים שעברו תקיפות, ניצול וחוויות מיניות קשות אחרות (וברמות חומרה משתנות, כמובן. לא הכל אונס) הוא לוקח את ההזדמנות בשתי ידיים. אם אפשר להיות דוחה – אז עד הסוף.
זה עובד בשני הכוונים אם לא הצלחת להבין מהטקסט.
אני מניח שלא חיית עם נשים, הן לא מטומטמות, לא חסרות אונים ואוהבות מין לפחות כמו הגבר שלצדן, כלומר לפחות הנשים שחיו אתי, אולי אתך זה אחרת.
כן, ואם אתה לא הצלחת להבין מהטקסט שאני כתבתי, אז גם הוא עובד לשני הכיוונים. מראש התאמתי אותו ללה-לה-לנד של תום גועל נפש אלקיים, שם יש שוויון מגדרי ואין כפייה. כך הוא משכנע את עצמו שהנשים שבדמיונו הפרוע חיו איתו (או האומללות שבמציאות המדכאת באמת חיו איתו) הרגישו.
ואת הפוסט חסר כל המודעות העצמית הזה, האינטיליגנט עוד חותם בהכרזה מצ׳ואיסטית שהוא מזיין יותר טוב. מחיאות כפיים סוערות, גבר-גבר. יאללה לבורגס להסניף עם אורן חזן.
יוטב לטרול נטול המוחין שיינתק את המקלדת מהמחשב, כי כל תגובה שהוא כותב מורידה אותו עוד מתחת למי האפסיים שבהם הוא משכשך בנחת כבר תקופה ארוכה.
גורביץ?
שרלוק, אתה נהייה הזוי מתגובה לתגובה. באמת שכדאי שתיקח הפסקה מהטרלה.
בוקי בוקי, כמה אתה מת שאתייחס אליך
אין לך מושג עד כמה התגובות הילדותיות שלך משעממות. מה שכן, בהחלט נעים לי לראות אותך יוצא מהכלים 🙂
לתומי חשבתי שאתה נגד סתימת פיות. אין פתטי מטרול שלא יכול לעמוד בחום במטבח.
הוא בעד חופש דיבור כל עוד מדובר בחבריו הניאו-נאצים.
אני בעד כללים זהים לכולם.אבל גורביץ לא באמת מסוגל להיות הוגן. לא נורא.
למרבה השמחה, אחרי משא ומתן מפרך של מספר שבועות קרן גדולה בקליפורניה (שם אני כרגע) החליטה לקנות חלק לא מבוטל מהפרוייקט שלנו, אז סחבק, עייף, שמח עד הגג, והולך למסיבה במליבו עד כמה שעןת.
אני עד אשוב זיזי, קשה לי למצוא זמן לבילויים האזוטריים שלי.
יפה לך. מסיבת צהריים במליבו נשמע כיף.
כללים זהים לכולם זה שמותר ואף רצוי להטריל את הטרול הראשי בבלוג. טרול שמתכיין על זה ממטרילים אותו זה משעשע. אני נגד צנזורה, אתה לא.
מזל טוב! לוס אנג'לס וסביבתה הם אחד המקומות המעטים שטוב להיות בהם בארה"ב בעונה זו.
לא יודע אלו חוקי מס חלים במקרה של רכישות כאלה, אבל מקווה שהאוצר של מדינת ישראל יקבל נתח כלשהו מהעסקה. לאומיות כלכלית וכל זה.
איזה כיף שכתבת את הפוסט הזה כשחצי תאוותי בידי.
האמת היא שיכלת לכתוב אותו בשנת 1989 ללא שינוי, עם כל ה״כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת״, באמת? כל פעם שהפמיניזם במשבר, הוא מוציא מהבויידעם את אותן טקטיקות עבשות, לא פלא שאפילו סמוטריצ׳ מרשה לעצמו להתגולל על זה.
בשנת 2017 ראוי לשים לב להבדל בין שנאת נשים לביקורת על פמיניזם, הטשטוש בין השניים הוא או ביטוי של שנאת נשים, או פוליטיקה נטולת כל אמפטיה לנשים.
אחד הדברים המדהימים בפרשת ווינשטיין היא לא וויינשטיין, אלא קבוצת הפמיניסטיות המיליונריות עם המגאפונים שידעו ושתקו, זה הסיפור באמת.
שתקו? היללו, מריל סטריפ קראה לו אל, לג׳ודי דנצ׳ יש קעקוע שלו על התחת, ג׳ין פונדה ידעה , גווינט׳ פלאטרו הותקפה על ידו והודתה לו כשזכתה באוסקר, ווינשטיין הוא טורף אלים שתקף כל אישה בסביבתו, כולן ידעו עליו, כולן שתקו, מדובר בשמנה וסלתה של דוברות הפמיניזם, כאלו שמטיפות מהפודיום לכולנו על אומץ.
סמוטריץ הוא הבעיה׳? מפורסמות מקפצות על העגלה וגם כעת לא מספרות מי תקף אותן, אולי גם הן בעד טורפים המסתובבים חופשי, או שזה קשור לידיעות הנוגעות לחמאה וצד מריחתה.
או שזה משהו אחר.
בדיון לפני מספר ימים כאן כתבתי על ההתעלמות של פמיניסטיות מערביות מדיכוי בקרב חברות מסורתיות שאינן חלק מקבוצת הרוב, הדוגמא שנטפלתי אליה הייתה בדואיות, אבל זה רחב הרבה יותר. פמיניסטיות לא אוהבות לדבר על זה, משום שזה חושף משהו מעניין.
הבעיה המרכזית בקרב נשים בדואיות מבחינת הפמיניזם היא שהן לא תופסות עצמן כמדוכאות, מנהיגות מוסלמיות (לינדה סארסור היא דוגמה מופלאה ממש) נושאות את החיג׳אב בגאווה למרות התפיסה המערבית לפיה זה פריט לבוש מדכא, הדוברות של נשים חרדיות או דתיות לא מחפשות שחרור מכלום, חשוב לציין שהנשים הללו מתוחכמות לפחות כמו הגברים. אז איך זה שהבדואיות לא שורפות את האוהל? התשובה פשוטה מאד, נשים הן חלק אינטגרלי מהחברה בה הן נמצאות, הן לא מחוצה לה, אם החברה בכללותה מדכאת אז נשים לוקחות חלק מרכזי בדיכוי, נשים בדואיות קודם כל מדוכאות על ידי נשים בדואיות.
יש לזכור שפמיניזם מערבי הוא בדיוק כזה, מערבי. הוא לא נוגע לנשים באמת, אלא לערכי החברה המערבית בכלל, ולמקום שהיא נותנת להישגים, מעשים והתנהגויות מסויימות. חברות מערביות בעשורים האחרונים קידשו את העבודה, את ההשכלה הפורמלית, את החירות האישית והניעות החברתית. או בקיצור כסף והאמצעים להשגתו.
בחברה בה הצלחה נמדדת בחשבון הבנק, בתואר על הקיר ובמרדף התמידי אחרי הג׳ונזס, הורות אינה ערך, משפחה היא נטל על החירות האישית וילדים הם מטרד בלתי אפשרי. זה לא נורא מקורי, כמעט כל זכר בן עשרה או עשרים חשב זאת וחשב שהוא מיוחד, יחודי וחופשי בעד שהוא פשוט עיכל את ציפיות החברה ממנו ולא ידע כי באו אל קרבו. פמיניזם מערבי לפעמים מזכיר סוג של גבריות צעירה, כולל הממד ההומופובי הזכרי של פחד מחדירה(מקינון) האובססיה המחוצ׳קנת למין וביטוייו, הנטיה לאלימות, חרמות, קללות, ובוז ריקני למסורות ומוסדות.
סמוטריץ׳ שהוא זכר עתיק למדי, צודק בדבר אחד, עליזה מילנו כן עושה יחסי ציבור להוליווד. אלימות מינית ראוייה ליחס יותר מכבד מהחרטא הזאת והיא לא עניין נשי בכלל, גם גברים מוטרדים מינית ולא מעט. ממתי אונס הוא בעיה של נשים בלבד? ממתי אלימות במשפחה היא בעיה של נשים? ילדים מוכים הרבה יותר על ידי אמהות מאבות. האם גברים באמת אלימים לנשים? נשים לסביות הן הקבוצה שסובלת הכי הרבה מאלימות במשפחה. אני יכול להמשיך עד הרבה, אבל משהי תיכף תצעק לי ״תקשיב״ שזו הגרסה הפסיב-אגרסיב של ״תשתוק״.
אז הנה, מיטו, גם אני הוטרדתי מינית, על ידי נשים, לא פעם ולא פעמיים. זה מגיע די מהר האמת בכל חברה שניהלתי, אני אדם נשוי באופן מופגן, ובכל זאת הצעות מגונות, פוטסיס, וגם דברים בוטים יותר קרו וקורים, זה מטריד באמת, אני מכיר המון גברים שהוטרדו כך, זה כמעט אף פעם לא מחמיא.
אבל, כל עד זה לא אלים, או חוזר על עצמו, אני מקבל שזה חלק מהיותך חלק בחברה אינושית בה לפעמים יש אי הבנות, מניפולציות, קריאות לא נכונות של נחמדות, מצבים אינטימיים שלא תוכננו, סיטאוציות חברתיות של שכרות וסתם גסות רוח.
הנסיון לכרוך את אלו עם אלימות מינית, או לשים אותם על רצף כאילו אין ממש תהום באמצע שם זה שקר גס שמנרמל אלימות מינית כאילו היא חיזור נמרץ מדי. היא לא.
אגב, בסוף גברים צעירים מתבגרים (אם יש להם מזל ושכל) ומבינים שהורות זה הדבר הכי טוב שקרה להם, שמשפחה היא כל מה שנשאר, שאין בעולם ג׳ונזס בכלל ושילדים הם הנחמה היחידה על הטרגדיה הבלתי נמנעת שהיא חיי אדם.
או במילותיו האלמותיות של מורטי.
https://www.youtube.com/watch?v=oHAWkpGCP7A
"האמת היא שיכלת לכתוב אותו בשנת 1989 ללא שינוי, עם כל ה״כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת״, באמת? כל פעם שהפמיניזם במשבר, הוא מוציא מהבויידעם את אותן טקטיקות עבשות"
יאפ, משנת 1989 ועד היום עדיין יש אונס בעולם, כישלון פמיניסטי אדיר.
אם השיח הפמיניסטי לא השתנה מ1989 ועד היום למרות השינוי החברתי העצום ב30 השנים מאז, אז בהחלט. כשלון פמיניסטי אדיר
השינוי החברתי הזה כלל צמצום משמעותי של רמות התקיפה המינית? כי אם לא, נמשיך לדבר על תקיפה מינית עד שזה יקרה.
ועד איך שכלל. עד השינוי כלל, שינוי רדיקאלי בתפיסת אלימות במשפחה, מהפכה בהסדרי גירושין שהובילה להסדרי פרינאפ, כניסה מסיבית של נשים לשוק העבודה ושינוי מהקצה לקצה בשיח המקובל במקומות עבודה וחקיקה האוסרת יחסי מין בהנתן יחסי מרות. ועד ועד.
אנחנו לא בעולם של מאדמן ולהתנהל כאילו אנחנו כן זה לא רציני.
אנחנו חיות בעולם שבו אדם שמתלוננות נגדו 15 נשים יכול להיבחר לנשיאות ארצות הברית, שבו אנס ממשיך לכתוב בהארץ, שבו אייל גולן זמר השנה, שבו רומן פולנסקי ממשיך לביים וקייסי אפלק זוכה באוסקר…להמשיך? אפילו קצב לא היה יושב בכלא אם הוא לא היה טיפש דיו לדחות את עסקת הטיעון.
אנו חיות בעולם בו נשים מתלוננות בציבור אך לא במשטרה מתוך הנחה ביזארית לפיה העובדה שהתלוננו בציבור מספיקה על מנת להרוס חייו של אדם. יש משטרה, למשטרה יש סמכויות חקירה, או שאדם זכאי או שהוא אשם. רומן פולנסקי לא יכול להכנס לארה״ב.
את רוצה לחיות בעולם בו אפשר להחריב חיי אדם על בסיס אמירה בעלמא?
אני רוצה לחיות בעולם שבו הבת שלך תוכל לספר שתקפו אותה מינית ויאמינו לה, גם אם לא יצטרפו אליה שלושים נשים אחרות. ולא, זה שרומן פולנסקי לא יכול להכנס לארצות הברית זה ממש לא עונש ראוי לאנס ילדות.
אני מסכים לגבי פולנסקי
אני מקווה שהבת שלי תנהג קצת יותר בעוצמה ונחישות מאשר ״לספק את רעבונו״ של תוקף, הבת שלי תדע להגן על עצמה מתקיפה, תלך למשטרה אם תותקף, תרדוף את התוקף עד שייאסר, אני אלך איתה כל הדרך,
אמונה של זרים מוחלטים בחוויה שלה שווה בערך לתחת.
דבר ראשון, אי אפשר לדעת אם הבת שלך תדע להגן על עצמה או תקפא ברגע האמת עד שהתקיפה מתרחשת. זה נכון לגבי כל אחת ואחד.
תזכור שלכל אישה שנאנסה יש אבא, ועדיין רובן לא מתלוננות. גם אלה שמתלוננות, עבור רובן התיק נסגר מחוסר עניין לציבור או חוסר ראיות. אם תצליחו להגיע לקו ההרשעה, העונש שיקבל האנס תלוי במוצאו. כמה שנים טובות לאריתראי או ערבי, מעט מאוד לאשכנזי מבית טוב עם קשרים כמו אלון קסטיאל. לקארה דלווין, גווינית פאלטרו והרבה מן השאר יש הורים עשירים ומקושרים, אבל וויינשטיין עדיין תקף אותן, והן לא העזו לדבר עד עכשיו. אז כן, נחמד לפנטז שבמקרה של הבת שלך הצדק ייעשה, אבל סביר להניח שזה לא מה שיקרה.
הבן שלי יודע להגן על עצמו, מדוע שבתי לא תדע? היא לא פחות חזקה וחכמה. שנית, מי שהותקפה ואחר כל היללה את התוקף כנראה קיבלה תשלום או טובת הנאה אחרת כדי לשתוק, כך היה באמת. גרוע מכך כולן וכולם סביבו ידעו ושתקו, אני מקווה שבתי לא תחיה בחברה אכזרית צבועה ומכוערת כמו זו ההוליוודית
לפנטז שהצדק יעשה זה משפט מגוחך וילדותי. צדק הוא עניין סובייקטיבי, אמו של האנס בטוחה ששנה בכלא זה המון. מה. שצריך להעשות זו תלונה, חקירה, מעצר, משפט וענישה מתקנת לא גזר דין מוות . ניטשה כתב פעם שצריך להזהר עם אלו שאדיר בהם יצר ההענשה.
גם הבן שלך יכול לקפוא ברגע שתוקפים אותו, ועם כל הכבוד לבת שלך, אישה ממוצעת עדיין שוקלת פחות, נמוכה יותר וחזקה פחות מגבר ממוצע. מעבר לזאת, אם היא שיכורה או הכניסו לה סם למשקה, זה לא ישנה כמה היא חזקה או חכמה.
לא דיברתי על מה שקרה אחרי התקיפה, דיברתי על התקיפה עצמה. לגווינית פאלטרו יש הורים חזקים ומקושרים, ועדיין היא הותקפה. לכל אחת זה יכול לקרות.
אתה כבר חי בחברה בה כולם יודעים ושותקים, ככה האנס הטבעוני פעל, ככה ביל קוסבי פעל, ככה משה קצב פעל, ככה מי יודע עוד כמה אנסים פועלים בינינו.
אם אין לך יצר הענשה של התוקף של הבת שלך, אשריך, אני לא הייתי מסוגלת לנהוג בשוויון רוח ובאובייקטיביות כזו.
גווינת׳ פלאטרו בחרה לשתוק, בחרה, בחרה, בחרה לתת לתוקף להמשיך לתקוף, ידעה שהוא תוקף עד ושתקה עד, לטובתה האישית בלבד, היא מבחינתי חלאת אדם. שפמיניסטית מגנה כל החולרה הזו נשגב מבינתי.
אני מניח שאת מעריצה את הוריהם של נרצחים בפעולות טרור שמוחלים לרוצחי ילדיהם ואף נפגשים עם הורי הרוצחים.
אם ילדתי תותקף אני לא אהיה שווה נפש, אבל בתמונה הכללית אני לא חשוב. חשוב שהאדם יעצר, ששמו הטוב יוכתם פלילית, שבתי תעמוד מולו ותאשים אותו, שתדע שאין בושה, שזו לא אשמתה ושהוא לא יצא מזה ללא פגע. זהו. פצעיה לא יגלידו כי הוא בכלא, פצעיה יגלידו כי אנחנו החבוש אותם באהבה.
למה שאעריץ את הוריהם של נרצחים בפעולות טרור שמוחלים לרוצחי ילדיהם?
טוב, אז את לא.
יש עד חלק לתגובה, אולי תתייחסי גם אליו.
קודם כל אני רוצה לדעת למה אתה מניח דברים שמעולם לא אמרתי.
סתם הנחה, טעיתי.
אתה מתייחס לזה כאילו יש מגפה של תלונות שווא על אונס, בניגוד לכל פשע אחר, ולא הוא.
אני מקווה שבנך לא יהיה המקרה הבודד שחייו יהרסו. עבירות אלימות אינן סיפור עצוב לספר לחברות, זו אחריותך האישית ללכת למשטרה ולדווח, אם לא עשית זאת את מאפשרת את התקיפה הבאה, את מוזילה עבירות מין, כשאת עד מספרת על אי דווח בעיתון את גם מלמדת ילדות לא לדווח. מה לא ברור?
עוד לא שמעתי על מישהו שחייו נהרסו כתוצאה מתלונת שווא, או אפילו כתוצאה מתלונה אמיתית. אפילו קצב יצא מהכלא לפנסיה מפנקת, משפחה וחברים תומכים, והוא עדיין בטוח שכולן העלילו עליו.
באמת? אתה חושב שחייו של קצב לא נהרסו? באיזה עולם אתה חי?
לא שמעת על אנשים שפוטרו מעבודתם, אנשים שהתגרשו, אנשים שאבדו את שמם הטוב, באמת? תלונה על הטרדה מינית היא דבר נורא. אתנ מזלזל בזה באופן שקשה לי להבין.
מעולם לא שמעתי על אדם שאיבד את עבודתו, אשתו או שמו הטוב על סמך תלונה שהתבררה כתלונת שווא. יכול להיות שיש כזה פעם בעשור, אבל זה מסוג ידיעות של אדם נשך כלב. כן שמעתי על עובד עיריה שהעלילו עליו שלקח שוחד מאסירים, ולקח זמן עד שניקו אותו מההאשמות והוא הצליח לשקם את שמו הטוב.
באשר לקצב, כפי שכבר הזכרתי, הוא היה יכול להימנע מהכלא לו היה פחות יהיר ומנותק מהמציאות, וזאת למרות שהוא אנס. גם אחרי שיצא מהכלא יש לו פנסיה של 60000 שקל לחודש ועדה שלמה של תומכים. הוא לא התנצל ולא הביע חרטה.
אני מאוד מסכים עם רוב מה שאתה אומר.
אבל יש הבדל גדול מאוד בין הטרדה מינית של גבר ע"י אישה ולהפך, ברוב המקרים, והוא החשש הפיזי מתקיפה. הנשים שהטרידו אותך – האם הן היו גדולות וחזקות ממך, והיה לך חשש של "רק שזה לא ידרדר לאלימות"?
כי נשים רבות שהיכרתי פלירטטו עם גברים ושכבו עם גברים כי "עדיף להיות נחמדה. עדיף סקס רע מאשר לקבל מכות",
נו באמת, מכות זו אלימות פרופר ואונס, איום אמין באלימות שווה ערך למכות, זו לא הסיטואציה שאני מדבר עליה. ומי שאמרה לך משפט כזה צריכה ללכת למשטרה. איזו סלחנות ביזארית.
ישנן לא מעט סיטואציות בהן אתה נגרר למין, היא לא ממש נעימה, היא קצת מסריחה מאלכוהול וזיעה, היא מדברת שטויות ומחר לא תראה אותה, אבל כרגע אתם בבית שלה ושניכם קצת שיכורים וזהו, אתה תעשה את זה כי היא מאד רוצה והגעתם עד כאן. אם זה אונס אני נאנסתי לפחות חמש פעמים שאני זוכר ובטח עד כמה שלא.
בסדר. מאמין לך על חוויותיך האישיות. למה אתה לא מאמין לנשים שמספרות על חוויותיהן שלהן? למה אתה חושב שמה שעבר עליהן הוא בדיוק מה שעבר עליך?
אני מאמין, אבל זה לא אונס.
זה מין כמעשה חסד, מין כחוב של הקרמה, מין כהימנעות מפגיעה רגשית במישהי, מין כי לא נעים, מין של שיכורים שקמים בבוקר בבוקר ומזדעזעים.
איפה כל זה ואיפה אונס, כל האחריות על קיום היחסים עלי, אני הסכמתי, אני נשמתי עמוק שכבתי וחשבתי על קבוצות שאינן מכילות את עצמן, אני זייפתי, ואפילו החמאתי לפני שהלכתי.
ביג פאקינג דיל.
היא קוראת לזה אונס. אתה אומר שלא (על סמך סיפורים על שכרות שאינם מבוססים על שום דבר שידוע לך על בנאי). זאת אומרת שאתה לא מאמין לה.
יש ויש מעשים בעולם כמו שאתה מתאר. זה לא מה שהיא תארה.
כן, מה הקטע על לבנות תילי תילים של תיאוריות על סמך שלושה משפטים בעיתון? היא אומרת שנאנסה, אני מאמינה לה. זה עד כדי כך פשוט.
סבבה, אני מבין את זה. אתה מאמינה לה כמו שאדם דתי מאמין באל, ללא סימוכין. סוג של דת. בהצלחה עם זה.
אם אין לך הוכחה שהיא משקרת, אני אתן לה להנות מהספק. אם זו אמונה באל, הרי שכל פעם שאתה סומך על אדם אתה מאמין באל.
אני מאמין לבנאי כמו שבן אדם חילוני או דתי מאמין לבן אדם אחר שמספר על מה שקרה לו. כמו שאני אאמין לך אם תספר שהלכת אתמול לרופא שיניים.
האם אתה באמת לא מבין את ההבדל בין האשמה של אדם באונס וחיווי פשוט?
התיאור שלה אינו כולל שום אקט אלים, או איום, או יחסי מרות, או משהו שדומה לאונס. אם תסביר לי איך זה אונס אני אקבל, עדיין אף אחד לא הסביר, כולם מאמינים. איפה בטקסט שלה של יש מימד של כפייה אני עוד לא הבנתי, כלומר מלבד העובדה שהם רצו, או בקשו סקס מה שאני מניח שגם אתה עשית מתישהו בחיים.
נכון, היא לא הסבירה את הכל בפרוטרוט. אבל היא השתמשה במילה אונס, שפירושה היא יחסי מין ללא הסכמה. אם היא השתמשה במילה הזאת, פרושו הוא שהיא לא הסכימה.
הסכמה היא דבר נזיל, והזיכרון האנושי יכול להיות מתעתע מאוד. אני לא יודע עם מי אורנה בנאי שכבה ולמה, ומה היא חשבה על כל העניין אחר המעשה. אבל אני יכול לגמרי להעלות על הדעת מצב, בו בנאי, או אתה, או אני, עשינו משהו (לאו דווקא מין) מתוך ציפייה מסוימת, וכאשר הציפייה הזאת נכזבה, התחלנו לחשוב שלא באמת רצינו לעשות את זה מלכתחילה.
האם זה נכון במקרה של בנאי? אני לא יודע, וכאמור, אני נוטה להאמין שהיה שם משהו חמור יותר מסתם ציפייה נכזבת. אבל יש פה עניין כללי יותר, והוא אינו קשור רק לגברים המשיגים לעצמם סיפוק מיני בדרכים כאלה ואחרות (אם כי אין לי מושג מה יכול להיות מספק בסתם הטרדה מינית). העניין הכללי יותר הוא שמין מבוסס על, ומייצר, מגוון עצום של חוויות אנושיות. זרמים בעלי משקל בדתות המונותאיסטיות רואים את המין – לפחות את המין ה"כשר" – כאמצעי להבאת צאצאים בלבד, ואני מאמין ששנינו נסכים שזוהי תפיסה מוגבלת מאוד. אבל התפיסה המערבית-ליברלית-מודרנית לפיה מין "כשר" נועד בהכרח להנאה הדדית היא מוגבלת לא פחות. יש עוד סיבות בגללן אנשים עושים מין: כי זה מה שבני זוג מצופים לעשות זה עם זו, כי משעמם, כדי שיהיה מה לספר לחבר'ה, כדי להשיג דבר כלשהו שאינו קשור ישירות למין (למשל, תמיכה כספית מגבר עשיר), וכן, גם כדי להביא ילדים. להתכחש לדברים האלה זה פשוט מטופש. גרוע ממטופש: זה מייצר אצל המון אנשים ציפייה שפעילות כלשהי אמורה להסב להם הנאה צרופה. אבוי: החיים האמיתיים אינם מתנהלים כך, ושום דבר אינו מהנה-בלבד. ציפיות שאינן יכולות להתממש לא יביאו דבר מלבד אכזבה. ההבחנה בין יחסי מין שגורמים סתם אי-נעימות ליחסי מין הכרוכים בפגיעה פיזית או נפשית ממש היא גם כך לא פשוטה; אין טעם לטשטש את ההבחנה הזאת עוד יותר.
נהדר
אז אתה לא מבין
ואתה לא מסביר