פטריוטיות, לא ציונות
מרצ, ציונות, ולמה צריך לשנות פרדיגמה
לכתב מקור ראשון, ישי פרידמן, היה הבוקר (ו’) סקופ: מרצ איננה מפלגה ציונית, על כל פנים לא על פי המצע שלה, שממנו הושמט הביטוי “ציוני”. המפלגה, שחשבה שאת הבוקר הזה היא תעביר בדיבורים על הבחירות לוועידה אתמול (*), לא ראתה את זה בא. אני חייב להודות שהידיעה הפתיעה גם אותי. קראתי את המצע של מרצ; לא ניסיתי לקרוא מה אין בו.
במובנים מסוימים, זה לא צריך היה להפתיע אף אחד. יוסי שריד, לשעבר ראש המפלגה, התייחס לפשרה העדינה – החברים יוכלו להיות ציונים או לא, המפלגה עצמה איננה כזו, שהרי “אם לא נלמד לחיות יחד במפלגה אחת, איך נחיה באותה מדינה?” – לפני מספר שנים. הפשרה הזו מתיישבת עם העובדה שיוצרת מרצ, שולמית אלוני, היא זו שיצרה את תפיסת “מדינת כל אזרחיה.”
בין התפיסה של מדינת כל אזרחיה – שמשמעה הבסיסי הוא מדינה על-אתנית, המדינה המודרנית – ובין התפיסה הפרקטית של הציונות יש מתח מובנה. אפשר לדבר על צורות שונות של ציונות תיאורטית, אבל בסופו של דבר כל ציונות פרקטית תעלה על שרטון קדום: העובדה שהתפיסה של “ארץ ללא עם לעם ללא ארץ” שקרית. ילידיה של פלסטינה היו, ברובם המוחלט, לא יהודים. היו די הרבה מהם ובוצע בהם טיהור אתני. השאלה היא מה עושים עם ההיסטוריה הזו, ויותר מכך – איך חיים פה עם הפלסטינים.
ועם כל הבעייתיות שיש בציונות, יש בה בעייתיות סופנית: עצם קיומה מנציח את הקיטוב. מיסודה היא מושג מקטב. הגיע הזמן, אם כן, להפסיק להשתמש בה.
בסופו של דבר, ברוב המקרים כשישראלים מדברים על “ציונות”, הם מתכוונים לשני מושגים: אהבת מולדת ופטריוטיות אזרחית. התנדבות ושירות הם מידות טובות בחברה אזרחית. אין להם, בפני עצמם, שום קשר לציונות.
אז למה לא לדבר ישירות על פטריוטיות, במקום הציונות? אהבת מולדת ואהבת היושבים בה. כל היושבים בה. יש כבר נוסח מן המוכן: פיתוח הארץ לרווחת כל תושביה, השתתת המולדת על יסודות החירות, הצדק והשלום; שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; הבטחה של חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; נאמנות לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.
כן, מהנוסח המקורי השמטתי את החלקים שמתנגשים עם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. היא טקסט פחות מוכר במקומותינו, אז נצטט אותה קצת:
“הואיל וההכרה בכבוד הטבעי אשר לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפקעות הוא יסוד החופש, הצדק והשלום בעולם;
הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזויין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות ובבניין עולם, שבו ייהנו כל יצורי אנוש מחירות הדיבור והאמונה ומן החירות מפחד ומחסור, הוכרז כראש שאיפותיו של כל האדם;
הואיל והכרח חיוני הוא שזכויות האדם תהיינה מוגנות בכוח שלטונו של החוק, שלא יהיה האדם אנוס, כמפלט אחרון, להשליך את יהבו על מרידה בעריצות ובדיכוי…”
אנחנו לא צריכים את הציונות. אנחנו לא צריכים את השאלה “אם אתה לא ציוני, למה אתה חי כאן.” אנחנו צריכים את הפטריוטיות הבריאה שהציונות היא עשב רעיל לה: אהבת המולדת ואהבת יושביה. ואהבת מולדת היא אהבת המולדת ללא תנאים, על הכרה בחסרונותיה, פגמיה ופשעיה, ומחויבות לעשות – כאזרחיה ואוהביה – כמיטב יכולתנו כדי לתקן אותם.
ואם זו המדינה שנקים פה, אם זו הפטריוטיות שנבחר לאמץ, מי צריך את הציונות? ואם עקרונות מגילת העצמאות וההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם מפריעות לכם, אולי הגיע הזמן שתודו בכך שאתם נאבקים על אתנוקרטיה, ושכדי להשוות לה פנים טובות קראתם לה “ציונות”?
(*) נבחרתי אתמול לוועידת מרצ. תודה לכל המאחלים.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
הטענה שהמדינה המודרנית היא על-אתנית נראית אירונית משהו ביום בו קטלוניה מכריזה על עצמאותה…
מעבר לכך, אני לא מצליח להבין מה יש לאנשי שמאל נגד הזהות האתנית וביטוייה הפוליטיים. בעולם של קפיטליזם מאוחר, בו דאגת כל אדם לעצמו הפכה למעין מצווה דתית, היאחזות בדברים שיש בהם כדי ליצור סולידריות בין בני אדם שונים היא הדרך היחידה של השמאל הפוליטי — זה שאמור לדאוג לרווחת הכלל, כן? — לשרוד. הזהות האתנית היא אחד הבסיסים החזקים של סולידריות. זה אינו מקרה שחלקים ניכרים של מדינת הרווחה המודרנית הוקמו בגרמניה הקיסרית, שנוסדה מלכתחילה על בסיס לאומיות אתנית. זה אינו מקרה שמדינות סקנדינביה הפכו למדינות-רווחה למופת כאשר הן היו גם המדינות ההומוגניות ביותר מבחינה אתנית באירופה. זה אינו מקרה שבישראל, מדינת הרווחה הוקמה דווקא על-ידי מפא"י בימים בהם השאלה "איך חיים פה עם הפלסטינים" לא ממש העסיקה את ראשיה.
וכמובן, התפיסה "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" לא טענה שאין ערבים בארץ-ישראל. היא טענה שהללו אינם עם, ואינם נבדלים במאומה משכניהם במצרים או בסוריה הגדולה. מהבחינה הזאת, היא לגמרי לא הייתה שקרית. התנועה הלאומית הפלסטינית נוצרה כתגובת נגד לזו הציונית, והיא לא ממש מצליחה להתאפס על עצמה עד היום.
הבעיה היא שאתניות היא לא מכשיר מאחד אלא אמצעי מפלג של ״הפרד ומשול״. אתניות זה בשר אדום שטיפוסים כמו טראמפ או באנון, או ביבי שלך, משלכים לבסיס הזומבים שלהם. משתמשים בה טיפוסים נאלחים כגון פאראג׳ או בוריס ג׳ונסון שמשאירים אדמה חרוכה אחריהם. אין לזה שום קשר לשמאל, גם אם באנון מכנה את עצמו ״לניניסט״.
מרקס לא דיבר על ״יהודי או לבני כל העולם יתאחדו״,הוא דיבר על פועלים בכל העולם מכל גזע. הסובייקט של השמאל הוא אוניברסלי, לא אתני. זה לא עניין של להיות נגד.
הולדת מדינת הרווחה הייתה בעולם הרבה פחות קוסמופוליטי ומגוון אתנית ולכן זו לא דוגמה רלוונטית ואין כאן הוכחה לדבר. מדינות הרווחה האירופאיות היום נותרו כאלה ברובן למרות שעברו שינויים דמוגרפיים ואין באף אחת מהן אחדות אתנית.
מאז נפילת פראנקו הקטלונים אינם נתונים לדיכוי דומה לזה של הפלסטינים. וכך גם המצב עם הוולונים והפלמים בבלגיה, או הסקוטים בברטיניה, למקרה שמחר יחליטו על ברקסיט. כך שההשוואה בין מצבם של אלה לאפרטהייד בארץ היא עוד סוג התממות.
לבני אדם קל יותר לגלות סולידריות עם אלה הדומים להם. זה אינו איזה גילוי מרעיש אלא תובנה שגם ילד בן 7 יכול להגיע אליה. לכן, בכל מה שקשור לסולידריות, הזהות האתנית היא נכס. לוותר על הנכס הזה בגלל שמארקס אמר — נו טוב, מי אמר ששמאלנים לא יכולים להיות טפשים?
אתה יכול לקלל את טראמפ עד סוף כהונתו, אבל הוא נבחר, בין היתר, בגלל בעיות אמיתיות לגמרי של פועלים לבנים במדינות שהליברלים נוטים לחלוף מעליהן בטיסה מחוץ לחוף. וכן, להגירה הבלתי-חוקית יש חלק משמעותי בהיווצרות הבעיות האלה. פיטר ביינארט תיאר את זה היטב (https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2017/07/the-democrats-immigration-mistake/528678/).
לא יודע אם שמת לב, אבל גם מדינת הרווחה באירופה כורסמה מאז 1990. והתושבים המקומיים רגישים מאוד לניסיון לכפות עליהם גיוון אתני. מיליון מהגרים הספיקו לגרמנים כדי להכניס את הימין הקיצוני לפרלמנט ולהלקות את מרקל ואת הסוציאל-דמוקרים בשוטים.
אידיאלים אוניברסליים זה נחמד, אבל לחשוב שניתן ליישם אותם היום בערב, בלי להתייחס לדבר המעצבן הזה שנקרא מציאות — ובכן, אנו חוזרים לעניין של שמאלנים וטפשות.
ממש חוכמה גדולה לרדת למחנה המשותף הנמוך ביותר. כמו שאובמה אמר על טראמפ אפשר לנצח מערכת בחירות על ידי פילוג אך אי אפשר למשול בצורה הזו. המאמר באטלנטיק לא משכנע. כניעה לסנטימנטים נייטיביסטיים פירושה הפסד הקולות של הלטינים, שזה הבסיס של הדמוקרטים. ויתור על הבסיס הזה לטובת התחנפות לקומץ גזענים,ה30 אחוז של טראמפ שממילא לא יצביעו להם, אינו בדיוק המעשה הפוליטי הנבון ביותר. אובמה נבחר על ידי אותם לבנים שהצביעו לטראמפ בויסקונסין ומישיגן כך שאנשים לא תמיד מצביעים ל״מה שדומה להם״. קלינטון נכשלה לא בגלל שלא הסיתה נגד מהגרים אלא בעיקר מכיוון שהייתה מועמדת חלשה ולא כריזמטית מספיק. אם הדמוקרטים היו הולכים שמאלה עם סנדרס כנראה שלא היינו נמצאים במצב הזה.
די עלוב ועצוב שצאצא לשבט האשכנזי שאבותיו הושמדו באירופה בגלל הסנטימנט הגזעני הזה מטפח אותו עכשיו בכזו אהבה.
לא אמרתי שאנשים מצביעים לאלו הדומים להם, אמרתי שהם נוטים להזדהות עם אלו הדומים להם. לא יפה לעוות.
אובמה נבחר, כפי שמראה ביינראט, בתקופה בה הדמוקרטים עדיין ביטאו עמדה מורכבת יותר ביחס להגירה מאשר התנגדותם הגורפת כיום לכל מהלך שנועד לבלום הגירה בלתי-חוקית. הדמוקרטים אינם יכולים לנצח בבחירות ארציות בלי מדינות האגמים הגדולים, מפנסילבניה עד מינסוטה. מושבי הסנאט במדינות האלה בדיוק יעמדו לבחירה בנובמבר 2018. נראה אם הדמוקרטים למדו משהו (אני משער שכן).
אבל מעבר לשיקולים הריאל-פוליטיים, אני פשוט לא מבין מה ההתעקשות להכניס למקום שאתה חי בו אוכלוסייה זרה שלא בדיוק אמונה על אורח חייך, תרבותך וערכיך, אבל תתחרה אתך בכיף על מקומות עבודה ומשאבים אחרים.
ביינרט גם תמך במלחמת בעירק. ראינו בארץ איך זה נגמר כשמפלגה שאמורה להיות שמאל מתחנפת לימין, זה נגמר בקול ענות חלושה של בוז׳י, בתבוסה. על כך גם מצביע התבוסה של קלינטון.
אובמה לא נבחר בגלל מדיניות ההגירה שלו אלא בגלל שהציע תקווה לבוחרים האמריקאים. קלינטון לא נכשלה בגלל מדיניות ההגירה שלה. ארה״ב היא המעצמה של המאה ה20 והיא תמיד הייתה מדינת הגירה שהשתמשה במיטב המוחות בעולם כדי להגיע לאן שהגיע, ולא רק בהצע מקומי. הפתיחות היחסית של החברה האמריקאית היא העצמה שלה. חברה בעמק הסילקון מחפשת את הטובים ביותר בעולם לתפקיד, לא את הטובים ביותר בקנטקי. מכאן ההתעקשות להביא מהגרים כי הם העצמה של ארה״ב. הגזענות וההסתגרות של שכמותך הם חולשה של מדינות עולם שלישי ושל העולם הישן שטראמפ ייבא לשם.
בארה״ב של פוסט-אובמה שיעור האבטלה הוא לא גבוה (בסביבות 5%) כך שהטרופ הנייטיביסטי השפל הזה לא הולך לעבוד. הוא יביא רק להפסד של הבסיס הלטיני.
נו, אם חברה בעמק הסיליקון רוצה, אז המדינה צריכה להתיישר לפי זה. "מה שטוב לג'נרל מוטורס/לאפל/לגוגל" וגו'. זו תפיסה לגיטימית, כמובן, היא פשוט לא שמאל בשום מובן היסטורי.
לא יודע אם שמת לב, אבל אחד תפקידים של מדינת רווחה הוא לבלום את תאבונן של חברות מסחריות. רוצים לשלם חצי דולר ליום לפועלים? זובי, יש חוק שכר מינימום. רוצים להביא מהנדס מבריק מהודו? זובי, אתם חברה מקומית ותספקו עבודה קודם כל למקומיים.
שיעור האבטלה, אגב, הוא נתון חלקי מאוד. תסתכל על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה (labor force participation rate). הרבה יותר משקף את המציאות.
היתרון של העולם הישן הוא שאנחנו יודעים איך הוא פועל. הוא אינו אידיאלי, אפשר וראוי לשפר אותו, אבל אנשים נוטים להעדיף דברים מוכרים על-פני פנטזיות של עולם חדש שמישהו צייר עבורם.
ודרך אגב, בוז'י הביא למפלגת העבודה את מספר המנדטים הגדול ביותר מאז 1999. היית מת להגיע ל"תבוסה" כזאת.
בוז'י בסך הכל הביא את המנדטים הקודמים + שישה מנדטים של התנועה.
ראשית, 15 ועוד 6 הם 21, לא 24.
שנית, לא בטוח שב-2015 היה דבר כזה "המנדטים של התנועה". זו הייתה מפלגת אווירה, כמו הגמלאים, כמו קדימה אחרי שנבעטה מהשלטון. בפני "יש עתיד", דרך אגב, עומדת סכנה דומה, ולכבודו של לפיד ייאמר שהוא מצליח להתגבר עליה לא רע.
שלישית, יצירת קואליציות על חשבון טהרנות אידיאולוגית היא חלק הכרחי מכישוריו של פוליטיקאי במסגרת דמוקרטית. גם ב-1999 לרשימה לא קראו "העבודה" אלא "ישראל אחת". ברק ניהל מערכת בחירות מעולה, ובזבז את כל האשראי שלו כראש הממשלה במהירות שיא, בעיקר בשל ציפיות גבוהות מדי.
מנדט לפה או לשם, ביבי עדיין הפך ראש ממשלה ובוז׳י למקושש פירורים פתטי שמגורש מהשולחן בבושת פנים. לא היה לא חזון או רעיון משלו כמו לרבין ולכן נכשל.
אנחנו יודעים גם איך העולם החדש פועל, זו אינה פנטזיה. ברלין, אמסטרדם ניו יורק או לוס אנג׳לס הם כולן קוסמופוליטיות, הן קיימות, לא פנטזיה.
זה נכון שהסיבות לסובלנות והפתיחות של האמריקאים למהגרים הן יותר קפיליסטיות ופרקטיות מסוציאליות. לא נסיתי לטעון שאמריקה מגלמת איזה אידיאל של השמאל. סנדרס עדיין לא נבחר לנשיא. העניין הוא שארה״ב צריכה את המהגרים, גם הלא חוקיים, אי אפשר להפתר מהם כי אז הכלכלה מתמוטטת. להתעמר בהם אינו מעשה מוסרי ואינו נבון פוליטית עבור הדמוקרטים או הרפובליקנים.
מנדט לפה או לשם, ביבי עדיין הפך ראש ממשלה ובוז׳י למקושש פירורים פתטי שמגורש מהשולחן בבושת פנים. לא היה לא חזון או רעיון משלו כמו לרבין ולכן נכשל.
אנחנו יודעים גם איך העולם החדש פועל, זו אינה פנטזיה. ברלין, אמסטרדם ניו יורק או לוס אנג׳לס הם כולן קוסמופוליטיות, הן קיימות, לא פנטזיה.
זה נכון שהסיבות לסובלנות והפתיחות של האמריקאים למהגרים הן יותר קפיליסטיות ופרקטיות מסוציאליות. לא נסיתי לטעון שאמריקה מגלמת איזה אידיאל של השמאל. סנדרס עדיין לא נבחר לנשיא. העניין הוא שארה״ב צריכה את המהגרים, גם הלא חוקיים, אי אפשר להפתר מהם כי אז הכלכלה מתמוטטת. להתעמר בהם אינו מעשה מוסרי ואינו נבון פוליטית עבור הדמוקרטים או הרפובליקנים.
בקשר לבחירות 2018 לא הייתי עוצר נשמתי לקראת איזה מהפך דמוקרטי בסנאט:
http://beta.latimes.com/politics/la-na-pol-trump-2018-senate-20170217-story.html
ברלין, אמסטרדם, ניו יורק או לוס אנג'לס הן ערי ענק. אין להן קיום ללא עורף של עיירות וכפרים, בהם אנשים מגדלים מזון, כורים כל מיני מחצבים, מייצרים מוצרי תעשייה, ובאופן כללי חיים את חייהן כפי שחיו לפני, נאמר, 50 שנה. לא כולם רוצים, יכולים או צריכים לחיות במטרופולינים קוסמופוליטיים.
ארה"ב הסתדרה לאורך כל המאה ה-20 בלי 11 מיליון מהגרים בלתי-חוקיים. למה אתה חושב שהיא לא תסתדר עכשיו? אז השכר על עבודות צווראון כחול יעלה. זה מה שהשמאל אמור לשאוף אליו, לא? אין צורך להתעמר באף אחד. בתור התחלה, מספיק למנוע הגעת מהגרים בלתי-חוקיים חדשים. אחר כך אפשר לחשוב מה עושים עם אלה שכבר שם. בתנאים מסוימים, חלק ניכר מהם יעדיפו כנראה לעזוב בעצמם. אחרים יכולים לקבל אזרחות. על הפרטים אפשר לדון, אבל בשביל זה כדאי להפסיק להפריח סיסמאות ולקבל את העובדה המובנת מאליה שארה"ב אינה יכולה לקלוט את כל מי שגורלו לא שפר עליו בארצו המקורית.
אני לא מדבר על מהפך דמוקרטי בסנאט. אני מדבר על כך שהדמוקרטים יצטרכו לעבוד קשה כדי לשמר את הנציגות שלהם באותן מדינות מפנסילבניה עד מינסוטה. הם גם מבינים את זה. יהיה מעניין.
האנשים שמגדלים מזון, או כורים במחצבים וכל יתר העבודות השחורות, גם מחוץ לערים הגדולות, הם בכל מקרה מהגרים. ארה״ב אף פעם לא הסתדרה בלי מהגרים. למעשה, אחרי 911 הרבה יותר קשה להיות מהגר בארה״ב: פעם, למשל, בשנות ה90 היית יכול לקבל מספר סוציאל סקיוריטי עם ויזת תייר.היום זה הרבה יותר מסובך וגם הדמוקרטים לא שיפרו את המצב או הקלו אותו. ההכשחה הזו לא מביאה לצמצום מספר המהגרים.
טראמפ שיקר לך ושכמותך: עובדי כורי הפחם לא עומדים לחזור. המאה ה19 לא עומדת לחזור. אי אפשר לגרש מיליוני מהגרים, טראמפ שיקר כשאמר שיעשה זאת.
מה שהוביל לסגירת מפעלים וכורי פחם היא לא הגולבליזציה (שיש הרבה מחקרים שמראים שהוסיפה משרות) או המהגרים, אלא הטכנולוגיה שיתרה משרות רבות. העולם לא הולך לחזור אחורה אלא אם המשוגע הממונה על הכפתור האדום יחליט ללחוץ עליו.
טראמפ כבר הפליל את עצמו בשידור חי ובטוויטר כמשת"ף של הרוסים. היום עצר הFBI את מנהל הקמפיין שלו. ההסתה נגד מהגרים לא תעזור לטראמפ, הוא הולך בדרכו של ניקסון, אם כי הבגידה בציבור האמריקאי פה היא הרבה יותר חמורה: לא סתם ריגול אחרי מפלגה מתחרה אלא שיתוף פעולה עם מדינת אויב על מנת להחליש את מוסדות הדמוקרטיה האמריקאית. בסופו של דבר גם ה30 אחוז שעדיין נותרו נאמנים לטארמפ הולכים להבין זאת בקרוב. גם באנון מבין זאת כשהוא אומר שפיטורי קומי היה המעשה הפוליטי הטפשי ביותר שטראמפ עשה. הסתה נגד מהגרים לא הולכת להציל אותו כאן.
העולם אינו סובב סביב טראמפ, די כבר לדחוף אותו לכל דיון. הוא יעזוב את הכסא, במוקדם או במאוחר. אני חושב שעדיין אין סימנים לכך שהוא לא יישאר עד סוף הקדנציה, אבל זה פחות משנה. הצורך שלך להמציא לך בובת וודו ולתקוע בה סכינים וירטואליות הוא פתטי.
העניין הוא שגם כאשר טראמפ יילך, הבעיות יישארו. ומישהו אחר יוכל לרכב עליהן כמוהו, זה לא כזה מסובך. הדמוקרטים, אם הם רוצים להגיע לאנשהו, צריכים להתייחס לבעיות האלה בכובד ראש. והתייחסות בכובד ראש אומרת, בין היתר, שאם מספר המשרות הפנויות לעובדי הצווארון הכחול מצטמצם, מכל סיבה שהיא, רצוי להגביל גישה למשרות האלה לכל מי שאינו תושב חוקי של ארה"ב. אם זה דורש חומה בגבול מקסיקו, שתהיה חומה בגבול מקסיקו. אחר כך אפשר לחפש פתרונות אחרים לטווח ארוך.
הבעיה אינה המהגרים, אלא ההסתה נגדם. הבעיה היא שחלאה כמו מילר שיושבת בבית הלבן תוקפת את הערכים האמריקאים שחרוטים על פסל החירות. הבעיה היא שפוטין ניצח.
טראמפ אינו בובת וודו.הוא אמור להיות מנהיג העולם החופשי. הוא מוותר על התפקיד ומעביר את השרביט לסין ופוטין לאחר שהאחרון התערב אישית במערכת הבחירות האחרונה. אם אתה לא מבחין בדרמה ההיסטורית שמתרחשת כאן או שאתה עיוור או שאתה מתמם.
חומה במקסיקו? אני זה שדוחף את טראמפ?
חומה בגבול מקסיקו הפכה לשם או כינוי של הדונלד? חשבתי שמדובר בסך הכל במכשול פיזי שאמור למנוע ממי שאינו מורשה להיכנס לארה"ב לעשות זאת.
המהגרים הבלתי-חוקיים הם בעיה, ועוד איך. כלומר, זה מה שעשרות מיליוני בוחרים בארה"ב חושבים. תמשיך להתעלם מכך ונראה לאן תגיע. כמובן, זו בעיה שאי-אפשר לפתור ע"י תעמולה, לשום צד.
ברור שחומה במקסיקו היא מטונימית לטראמפ. הוא הגה את הרעיון הגאוני כשנוכח לדעת שזה עובד טוב בכנסים שלו. הוא שיקר גם כשאמר שמקסיקו תשלם על זה ואז רץ לבקש כסף מהקונגרס. אבל נדמה לי שאתה יודע את כל זה ומתממם.
מכשול פיזי? יש מנהרות, יש הרים, יש נהרות- בניית חומה כזו היא בלתי אפשרית וגם טפשית כי רוב המהגרים מגיעים במילא בטיסה.
את הבוחרים בארה״ב מעניינת רפורמת הגירה הרבה פחות מביטוח בריאות או מסים. התמיכה בטראמפ וברטוריקת השנאה שלו ירדה כבר ל30 אחוז והיא הולכת ומצטמת. אותם אנשי ימין ומרכז שמתחזים למתונים ומנסים לנרמל את התואבה הזו הם הבעייה האמיתית והם עוד יתביישו בעצמם בשנים הבאות כשהבוגד יענש.
אני לא-לא מסכים, בגדול, אבל אני מוחה על הרעיון שאומר "הסובייקט של השמאל הוא אוניברסלי". פעם אחר פעם ב-150 השנים האחרונות, במיוחד מאז ארועי 1917-1918 ברוסיה, השמאל מוכיח שהוא מוכן לוותר על הקוסמופוליטיות למען הישגים פוליטיים. לשמאל אין DNA אוניברסלי יותר מאשר לימין. אם כבר, הלאומנות החריפה והאלימה הומצאה על ידי השמאל במהפכה הצרפתית, כשהסיבוב האתני בא הרבה אחר כך ואיחר למסיבה.
זה נכון שמהפכה מביאה לאלימות. זה נכון שתנועות שונות, כולל הציונות, שלבו טרופים של השמאל באידיאולוגיה שלהם. כל זה עדיין לא הופך את האידיאלים של השמאל או את הסובייקט שלו לאתניים: אלו עדיין אוניברסליים.
יש לנו אשכנזים ומזרחים עם מגוון תרבויותיהם, ולמרות שהשוויון החברתי בין כולם עוד לא הגיע, אף אחד לא קורא להפרדה גאוגרפית בין העדות, וגם לא לכור היתוך מאולץ.
כור ההיתוך היה דווקא רעיון לא רע, במיוחד אם משווים את זה למדיניות הנוכחית של שיסוי עדה אחת ברעותה. כמובן, מה שאפשר את כור ההיתוך הייתה התפיסה שלמרות ההבדלים הבין-עדתיים, כל היהודים חולקים מוצא משותף וייעוד משותף. התפיסה של מוצא משותף — עם הדגש על תפיסה, מה קרה באמת מבחינה ביולוגית זו שאלה סבוכה — היא אחד היסודות של הזהות האתנית.
"ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" התכוונה, ומתכוונת, שגם לא היו בארץ מספיק ערבים להתחשב בהם, וגם שכל ארצות ערב הן בליל אתני אחיד, ולכן אין סיבה ליפואי לא לעקור את ביתו בשמחה ולעבור דירה לקהיר או בגדד או קזבלנקה.
מי החליט מה זה "מספיק"? ב-1890 חיו בארץ שבין הירדן לים התיכון 530,000 תושבים, מתוכם 430,000 ערבים מוסלמים. זה לא מעט; למעשה, זה קרוב לאוכלוסיית אלבניה באותה תקופה, ואיש לא טען מעולם שאין מספיק אלבנים להתחשב בהם.
התפיסה "שכל ארצות ערב הן בליל אתני אחד" היא שאחראית למבנה הנוכחי של הגבולות המדיניים במזרח התיכון, ולמרחץ הדמים שהמבנה הזה מייצר מזה 50 שנה בערך, בלי יותר מדי קשר למדינת ישראל. מייסדי הציונות, על אף מגבלותיהם המובנות, היו כנראה חכמים יותר מזה.
זה נכון שאתניות זה גורם מאחד, ולא מפתיע שבמדינות הומוגניות מבחינה אתנית יש יותר סולידריות טבעית בין אנשים. יש הגיון מסויים בזה שמדינה שכזו תנסה לשמור על הומוגניות. אבל אנחנו חיים במצב נתון, ויש הרבה מדינות שאינן הומוגניות מבחינה אתנית. ארה״ב למשל, או ישראל, או חלק ממדינות אירופה לאחר המלחמה. אתה לא חושב שבכאלו מדינות יש חשיבות גדולה למסגרת מדינתית על-אתנית? זה לא סותר לכידות בין חברי האתנוס לבין עצמם, או סולידריות קהילתית ביניהם.
אחרי שהמצב הנתון נוצר, ודאי שראוי לדאוג לזכויותיהם של כלל אזרחיה, גם אישיות וגם פוליטיות. האם אפשר לקרוא לזה מסגרת על-אתנית? אולי. אבל עדיין, כמעט תמיד, יהיה מצב של קבוצה דומיננטית, בעלת תפיסה של מוצא משותף וסוג של תרבות משותפת, שאבותיה הקימו את המדינה והיא זו שמקיימת אותה (בתפיסתה העצמית, לפחות). אין טעם להילחם נגד זה; אדרבא, השאלה היא איך מתחזקים את המצב הזה ושומרים על זכויות המיעוטים תוך כדי.
יש גם את העניין של ציונות כהכרזת הזכות למדינת מקלט יהודית, תופעה פחות או יותר ייחודית, בניגוד לפטריוטיזם. בכל מקרה יהיה טוב לכולם אם במקום להתווכח על דבר שכל אחד מגדיר אחרת, יחליטו להצהיר על עקרונות, לא על המותג.
לפי מילון אוקספורד, "ציונות" היא "תנועה למען פיתוח הלאום היהודי והגנה עליו בישראל." הגדרה זו, כמו ההגדרה שהציע יוסי גורביץ, היא פרשנות. למעשה, הציונות הייתה תנועה שקמה בשלהי המאה ה-19 ומטרתה הייתה לכונן מדינה ליהודים. "ציוני" הוא אפוא מי שתומך בהקמת מדינה למי שמשתייכים ל"עם" היהודי. רווחת שמועה שמדינה כזו הוקמה בשנת 1948. שמה: מדינת ישראל. מסקנה: ציוני הוא מי שתומך בהקמת מדינה יהודית חדשה, בנוסף לזו הקיימת, או מי שתומך בהחרבת המדינה היהודית הנוכחית והקמתה מחדש בצורה משופרת. מי ייתן ואחת משתי האופציות הללו תתממש, משום שהמדינה היהודית הקיימת היא חרפה גזענית, אימפריאליסטית, קולוניאליסטית, קפיטליסטית ואלימה. בכל אופן, "ציונות" ו"ציוני" הינם מונחים עבשים, אנאכרוניסטיים שאבד עליהם הכלח. במקום להיות "ציונים", כדאי ורצוי שהיהודים – בראש ובראשונה היהודים החיים ב"ארץ ישראל" – יהיו בני אדם.
ומה ההבדל בין פטריוטיות לבין ציונות?
הרי במאמר זה מצויין במפורש "בסופו של דבר, ברוב המקרים כשישראלים מדברים על “ציונות”, הם מתכוונים לשני מושגים: אהבת מולדת ופטריוטיות אזרחית."
שזה נכון.
אך הפטריוטיות הזו היא עבור המדינה הנוכחית, מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית (אזהרה : טריגר), ולא עבור מדינת-כל-אזרחיה ערטילאית כלשהי.
אתה צודק. בגלל זה דיבורים על "פטריוטיזם" משמשים כמעט תמיד להצדקת הסטטוס קוו ובעיקר החלקים המדירים בתוכו.
פטריוטיזם זה מטופש.
ציונות זה מטופש.
הפתרון הוא קוסמופוליטיות יהודית.
פתרון למה?
לבעיות האזור.
המזרח התיכון? איך בדיוק קוסמופוליטיות יהודית תועיל לו?
היהודים יהוו שכבה טכנוקרטית ופיננסית חוצת גבולות. כמו באירופה של לפני מלחמות העולם.
רוב היהודים באירופה לפני מלחמות העולם לא ממש היו טכנוקרטים, והיכולות הפיננסיות שלהם התבטאו בעיקר בחור בכיס. היה מיעוט של טכנוקרטים ופיננסיירים, כן, ואנחנו יודעים עד כמה עמי אירופה אהבו את זה…
לא שיש לכל זה איזושהי רלוונטיות למזרח התיכון. רוב תושבי האזור הזה אינם רוצים את היהודים בתור שכבה טכנוקרטית או פיננסית. הם רוצים את היהודים שוחים בים לכיוון אחד, או לפחות לא יפריעו לאלו שרוצים את זה.
זה לא משנה מה הם אוהבים או לא, זה משנה מה טוב להם. ממילא מי שישלוט במזה"ת בקרוב לא יהיו ההמונים אלא ממשלות אליטה (טהראן ואנקרה ואולי ריאד), שיוכלו להעניק צ'ארטרים ליהודים כמו באירופה המלכותית בעת החדשה המוקדמת. זו הדרך היחידה להבטיח יציבות, לפתור את שאלת היהודים, ולקדם את האזור.
כמו שאומרת הבדיחה היהודית הישנה, עכשיו נשאר לשכנע את הרוזן פוטוצקי…
לא שזה תענוג כזה גדול לחיות תחת שלטון האליטות של טהראן, אנקרה או ריאד.
יד רוחצת יד. היהודים יקדמו ליברליזציה (מטעמים עסקיים גרידא) והמשטרים יהפכו לסובלנים יותר. בקשר לריאליות, הציונות ממילא צלחה על בסיס הסכמה של המעצמות, כך שבקונסטלציה בינ"ל אחרת הדברים עלולים להשתנות דראסטית. בשנת 1900 לא היה ניתן לחזות במדויק את העולם של עוד 40 שנה, וכך גם בימינו.
6 וחצי מיליון יהודים יהיו טכנוקרטיים? על מה אתה מדבר? למה שמישהו פה ירצה לחיות תחת שלטון איראני-תורכי ? ולמה שאני אאולץ להיות "קוסמופוליטי" רק בגלל שאני יהודי-ישראלי ?