בירושלים מתנהל בימים אלה בעצלתיים משפט תביעת סתימת הפיות של "אם תרצו" כנגד מפעילי עמוד הפייסבוק "אם תרצו תנועה פאשיסטית." בחקירה נגדית, קרעו עורכי הדין של הסניגוריה מיכאל ספרד וישי שנידור לגזרים את רונן שובל, השרלטן הפוליטי שניסה לטעון ש"אם תרצו" היא "תנועת מרכז ציונית." החקירה הנגדית, סיפר לי אחד הנוכחים, הזכירה לו את הסצינה המפורסמת שבה מוביל טום קרוז את ג'ק ניקולסון להתפוצצות על דוכן העדים.

עוד קודם לכן, בחקירה נגדית של עדת התביעה אתי אשד, קעקע ספרד את האמינות שלה וחשף כי חלקים ניכרים מהתצהיר שהגישה מופיעים, מילה במילה, בתצהיר של עד התביעה גונן גינת. מאוחר יותר, הוא התעלל בעד תביעה אחר, פרופ' אברהם דיסקין, והראה כי השאלה "מהו פאשיזם" – המתגוננים עומדים מאחורי הגנת "אמת דיברנו," והם הגישו תצהירים של מומחים לנושא כי "אם תרצו" היא אכן תנועה פאשיסטית – כלל לא נמצאת בתחום התמחותו.

אבל לב הדיון היה עדותו של שובל. במהלכה, הוא הודה במספר דברים מעניינים מאד: בשאלות עוקצניות, הביא אותו ספרד להודות בכך ש"אם תרצו" שלחה חוקרים פרטיים כדי להשיג מידע פנימי של ארגוני זכויות אדם; בחקירה שאחר כך, ע"י עו"ד שנידור, הודה שובל כי "אם תרצו" שלחה חוקרים פרטיים כנגד ארבעה או חמישה ארגוני זכויות אדם. מול ספרד הוא הודה כי הוא שלח חוקרים פרטיים גם למשרדו של ספרד עצמו.

וכאן הגיעה ההתפוצצות. ספרד שואל (עמ' 24 לפרוטוקול הדיון) "האם אתם עושים שימוש בחומרים מחוקר פרטי שהגיעו ממשרדי?", ושובל עונה ללא היסוס – על פי התיאור, הוא נובח את הדברים בכיוונו של ספרד – "כן. אנחנו רואים בך אדם המתעסק באופן שיטתי בפגיעה בחוסנה של מדינת ישראל. הסרבנות האידיאולוגית שלך עוד מהצבא נמשכת עד היום בהעמדת שירותיך לארגונים שרודפים שיטתית את חיילי צה"ל ומזהים את הציונות כגזענות." מאוחר יותר (עמ' 25 לפרוטוקול) קורא שובל לספרד בוגד: "לצערי עד שבית המשפט לא יקבע בדין שאתה בוגד אינך כזה, למרות שמסכת הפעילות שלך מעלה תמיהה מדוע הפרקליטות לא פועלת בעניין. כל עוד אתה לא אשם, הינך זכאי." ספרד מזכיר אז לשובל שהוא הצטרף לקבוצה "גם אני חושב שענת קם היא בוגדת" לפני שהורשעה. מצד שני, שובל מסרב לקרוא "בוגדים" למתנחבלים שפרצו למחנה חטמ"ר אפרים, גרמו נזק ותקפו קצינים: מבחינתו (עמ' 26) הם רק "עוברים כל גבול של ביקורת, מוצדקת ככל שתהיה." יהודים טובים, אחרי הכל, לא יכולים להיות בוגדים; לכל היותר הם הגזימו קלות.

כלומר, אליבא דמנהיג "המרכז" שובל, אם הוא חושב שאתה בוגד או לא נאמן למדינה, זה לגמרי בסדר מבחינתו לשלוח חוקרים פרטיים שיגנבו מידע מהמשרדים שלך. זה בדיוק מה שקרה לספרד: כשפנו אליו מעיתון הימין "מקור ראשון" כדי לקבל תגובה, הסתבר שהעיתון החזיק במחברת פנימית של המשרד. בדיקה העלתה שהמגירה של המחברות נפרצה ותוכנה רוקן. במהלך החקירה, אגב, טען שובל שוב ושוב כי מדובר בפעולה שהיא "במסגרת החוק." הוא נמנע מלהכחיש כי "ישראל היום" סירב לפרסם את המסמכים מחשש להפרת פרטיות; הוא טען שהוא "לא זוכר."

נקודה קריטית נוספת שעלתה בחקירתו הנגדית של שובל היא ש"אם תרצו", על כל דו"חותיה (המועתקים בחלקם מארגון מקורב, NGO Monitor), מעולם לא הכחישה טענה פרטנית שהעלו ארגוני זכויות האדם. שובל טוען (עמ' 21) ש"אמירות האמת של הארגונים נדירות ביותר וצריך להתייחס לכך בהתאם. זאת בגלל שמגמתם לכבול את ידי החיילים. תפקידם להביא אותנו לדמוקרטיה מתגוננת." ספרד מקשה: "תסכים ש'אם תרצו' על של מחקריה לא בודקת את האמת העובדתית שבדו"חות של ארגוני זכויות אדם, היא מבקרת את המניעים והעמדות שלהם. אתם מעולם לא לקחתם דו"חות והתחלתם לבדוק האם הם מדויקים עובדתית או לא." שובל משיב: "בעקרון אנחנו לא מבצעים בדיקות כאלה אך היו מקרים שבדקנו. משימת הארגון היא לא לעקוב אחרי הארגונים שמבקשים להרוס את המדינה." ההדגשה שלי.

רגע, רגע, עצור! אם משימת "אם תרצו" היא לא לעקוב אחרי הארגונים, מדוע היא שיסתה בהם חוקרים פרטיים? ואם "אם תרצו" לא בודקת פרטנית את הטענות של ארגוני זכויות האדם, מנין לשובל הבטחון ש"אמירות האמת של הארגונים נדירות ביותר"? זה די פשוט: שובל לא עוסק באמת, הוא עוסק בהפצת תעמולה. וגבלס כבר ידע שאם תחזור על שקר מספיק פעמים, יהיה מי שיתפוס אותו כאמת. זה המודוס אופרנדי של שובל ושל שולחיו.

שובל נתפס במה שנראה כמו שקר נוסף: הוא טוען (עמ' 27) שקבוצת הפייסבוק "תרמה מהותית" לכך שהכומר תומך היטלר ג'ון הייגי הפסיק לממן את "אם תרצו"; מאוחר יותר (עמ' 28) הוא אומר שהוא שוחח עם שניים מאנשי ארגונו של הייגי – ומודה שקבוצת הפייסבוק לא הוזכרה בשיחה. ארגונו של הייגי הודיע כבר לפני יותר משנתיים ש"'אם תרצו הוליכה אותנו שולל לגבי הפעילות שלהם. האמנו להם כשהם סיפרו לנו שהמשימה שלהם היא חינוך יהודי גרידא."

לא רק אותם הוליכו שובל ו"אם תרצו" שולל. הם העמידו פנים שהם ארגון מרכז, ואיימו בתביעת דיבה גם על ויקיפדיה אם זו תכתוב את האמת, בזמן שהם תמיד היו ארגון ימין קיצוני. הם העמידו פני ארגון עצמאי, בזמן שהם היו בעצם זרוע של לשכת ראש הממשלה נתניהו, הזרוע למבצעים מלוכלכים שלה, התוקף החיצוני שמעניק לגיטימיות תקשורתית – באמצעות "דו"חות" שעכשיו מודה שובל שלא עסקו כלל באמת עובדתית – לפעולות של נתניהו וסער.

שובל מרשה לעצמו, עכשיו, לשלוח פורצים – סליחה, חוקרים פרטיים שהוא מקפיד לא לדעת איך הם עובדים – למשרדיהם של מתנגדיו. פעם, בימי החושך של בן גוריון, זה היה הג'וב של השב"כ; נתניהו, כרגיל, הפריט את המשימה. "אם תרצו" היא קבלן הביצועים שלו. עכשיו חשבו מה ירשו לעצמם שובל והמיליציה שלו אם נתניהו והבית היהודי – שובל היה פעם מועמד שלהם לכנסת – יקבלו רוב. עוד סיבה לשלוח את נתניהו, עוד שלושה ימים, למקומו הראוי: פח האשפה של ההיסטוריה. ויחד איתו נשלח לשם גם את רונן שובל.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)