יורים ובוגדים
"שוברים שתיקה" פרסמו השבוע חוברת, המכילה את עדויותיהם של כ-30 חיילים ששירתו במלחמה האחרונה בעזה. העדויות עצמן לא צריכות להפתיע: הן מאוששות את מה שידע כל מי שטרח להקשיב כבר לפני חצי שנה, כלומר שצה"ל לא ניסה אפילו להעמיד פנים שאכפת לו מחיי אדם.
פעם אחר פעם, מדווחים העדים על כך שבעצם לא היו הוראות פתיחה באש; על מדיניות של "ירי קודם, שאלות אף פעם"; על ונדליזם, ששון אלי הרג, שימוש בבני ערובה; על סרטן הרבנות הצבאית, שההפרשים בינה ובין ישראל רוזן נראים מינימליים, אם בכלל; על כך שדובר צה"ל שיקר כהרגלו (הזכויות למשפט הזה שמורות לאלוף במיל' אורי שגיא).
זה אולי לא חדש, אבל זה חשוב: צריך לראות את הפיל שמול האף.
העניין הוא שהציבור הישראלי לא רוצה.
* * * * *
מעשי הזוועה של כוחותיה המזוינים של ישראל התחילו מזמן, ופעם הם היו מושא לגאווה. למשל, שלמה בן יוסף, שהשליך רימון לעבר אוטובוס אזרחי במהלך המרד הערבי הגדול, ונתלה בשל כך, הפך לגיבור בקרב היהודים שישבו בפלסטינה, במיוחד בעיני הפלג שלו, הרוויזיוניסטים. כל כך גדולה היתה תהילתו, עד שז'בוטינסקי – שתחילה נדהם ממעשה הטרור – הוציא "פקודה רטרואקטיבית" שכביכול הפכה את בן יוסף לחייל נאמן.
סיפורו של הפלמ"ח, למשל, מתחיל בכך שיצחק שדה מורה ליגאל אלון (עוד קודם להקמת הפלמ"ח עצמו) לירות לעבר נקודת אור מרוחקת, בישוב ערבי. אלון פוגע, האור נכבה. שדה מרוצה. לימים, פלוגות הסער – סליחה, פלוגות המחץ – שלהקמתן יהיה שותף יהיו אחראיות לטיהור אתני עצום מימדים, כשאלון (לימים חביב השמאל המתון) הוא האחראי העיקרי.
על אירועי 1947-1948, מצד שני, כבר אסור היה לדבר. המסך ירד. כולם ידעו שפעם היו פה ערבים ואינם עוד, וכולם ידעו איך הם נעלמו, אבל לא דיברו על זה. מעשי הטבח שחדרו לתודעה הודחקו. האנשים שביצעו ב-1947-48' את מה שעשה הדור הקודם גילו שפתאום, הם כבר לא גיבורים. היו כמובן חריגים: אותו קיבוצניק שעליו העיד יורם קניוק שהסתובב עם אוזן כרותה של ערבי; אותו מושבניק מתל עדשים, לימים רמטכ"ל, שמרח שבוי בדבש והשליך אותו לכוורת; אבל הם כבר היו חריגים, לא גיבורים.
ודוק: לא שפשעי מלחמה נאסרו. הם עדיין בוצעו ללא הרף; פשוט לא דיברו עליהם. יחידה 101 היתה פשע מלחמה משוטט, אבל כשביצעה את מבצע קיביה – "לגרום נזק מקסימלי לאוכלוסיה ולרכוש", הורה בן גוריון לשרון – שיקר בן גוריון לכנסת וטען שהטבח בוצע על ידי "חקלאים ישראלים זועמים". רוצחי כפר קאסם נידונו לשנות מאסר, ושוחררו בלאט, כשהמדינה דואגת להם למשרות; רוצחי השבויים המצרים במלחמת סיני, באותה תקופה ממש, מעולם לא הועמדו לדין – אף שאחד מהם, תא"ל אריה בירו, התוודה עליהם 40 שנה לאחר מעשה ואמר שהטעות שלו היתה שהוא השאיר את הגופות כבולות. בירו אף לא נחקר. רפאל איתן הקפיד, כרמטכ"ל, להמתיק את עונשיהם של חיילים שהורשעו בעבירות על חוקי המלחמה.
במלחמת ההתשה, התחיל צה"ל – שאכן הותש – במדיניותו רבת השנים של הפיכת אזרחים למטרות מועדפות: משנוכח שאינו יכול לצבא המצרי העיקש, הוא הפציץ את ערי התעלה. ירי על אזרחים יהפוך למדיניות במהלך הכיבוש הארוך של דרום לבנון, במבצעים "דין וחשבון" ו-"ענבי זעם"; המטרה היתה "להפעיל לחץ על ממשלת לבנון" באמצעות ירי על האזרחים.
* * * * *
אבל, כאמור, אף שמאז 1968 התמחותו של צה"ל היא בתקיפת אזרחים, לא מדברים על כך. הישראלים לא מוכנים לשמוע על הזוועות שמתבצעות, כמעט על בסיס יומיומי, בשמם ובכספי המיסים שלהם.
התבוננות ישירה במתרחש תעלה את השאלה אם כל זה שווה בעצם. אם שווה להחזיק את ישראל כפי שהיא קיימת כיום, במחיר הזה של שליטה והתעללות באוכלוסיה כבושה, ובמקרים קיצוניים – תוך פשעי מלחמה כנגדה. האם היה שווה להקים את ישראל על גוויותיהם של אלפי חפים מפשע ונישולם של מאות אלפים. התבוננות במתרחש תאלץ את הישראלי – שאחרי הכל, תודעת השואה חלחלה כארס לגופו, וגבר במדים היורה בילד הוא גבר במדים היורה בילד, לפחות בשלב המיידי; הרציונליזציה מגיעה אחר כך – להסיק מסקנות לא נעימות על המדינה שהוא חי בה, על המתרחש מעבר לחומת ההפרדה. ולא, זה לא סבבה ושיגועים.
על כן הוא חייב לדחות את המידע. אבל כדי לדחות את המידע, הוא צריך להשמיץ את המקור. וכך הופכים מי שהיו עד לפני שבוע גיבורי ישראל, שנלחמו בעוז ברצועה – לא ממש; בפגישת "שוברים שתיקה" על בלוגרים השבוע, צוין שבאחת החטיבות נרשמו רק שתי התקלויות עם חמושים – הפכו באחת לבוגדים. הם אמרו את האמת, ולכן הם אויבי ישראל.
ומה שגרוע בכך הוא שהישראלים יודעים שאומרים להם את האמת. כולם ראו את פטריות הזרחן מעל עזה – אבל החיילים שמגלים אומץ אמיתי ומוכנים גם לומר את מה שכולם יודעים, מציגים בפנינו מראה לא סימפטית, של "עין עיוורת ולב אטום ומושחת".
"שוברי השתיקה" מעניקים שירות חיוני לחברה הישראלית. אתה רוצה לקוות שבסופו של דבר, כשיתפזר האבק ותשקע ההיסטריה, הם יזכו להערכה שלה זכו ותיקי מלחמת ויאטנם, שהסירו את מדיהם והצטרפו למתנגדי המלחמה – והכריעו את המערכה. אבל שנות דור חלפו עד שהגיבורים האמיתיים של המלחמה המיותרת ההיא זכו לקבל את שלהם, ואני מתקשה להאמין שיש סוכן ביטוח שיוציא לישראל פוליסת קיום לדור נוסף.
(יוסי גורביץ)
"שלמה בן יוסף, שהשליך רימון לעבר אוטובוס אזרחי במהלך המרד הערבי הגדול, ונתלה בשל כך, הפך לגיבור בקרב היהודים שישבו בפלסטינה" לא ממש, רוב הציבור זועזע מחומרת העונש (הרימון לא התפוצץ, ואף אחד לא נפגע. למעשה, מדובר בעונש מוות על נסיון לרצח, בתקופה שבה היו הרבה רציחות שחלפו ללא ענישה, כולל חברו של בן יוסף) וחוסר הענות הבריטים לבקשות הדחיה הדי מנומקות (מסיבות דתיות מוזרות הרבנים ביקשו שידחו את התליה ביום). רוב הציבור בהחלט התרשם מאומץ ליבו של בן יוסף, אבל קשה לראות את זה כתמיכה במעשיו. האצ"ל התנער מהמעשה בהתחלה ובהמשך טען ש"בן יוסף לא ידע ללחום" ובן גוריון אמר שהוא מתבייש במעשה.
הציבור יצא להפגנות ולשביתות עבורו, לא רק הרוויזיוניסטים. לי זה נראה כמו תמיכה. את העובדה שהרוויזיוניסטים התנערו – בהתחלה – מהמעשה כבר ציינתי.
שביתות והפגנות הן לא בהכרח תמיכה במעשים, אלא הרבה פעמים (כמו גם במקרה הנוכחי) התרעמות מאי הצדק שבעונש המוגזם (גם באופן מוחלט, עונש מוות כשאין נפגעים הוא מוגזם, היום לא קיים עונש מוות כשיש נפגעים ברוב המדינות השפויות, כולל ישראל ואנגליה, וגם באופן יחסי, מדובר בתקופה של טרור שבו הרבה פלשתינאים רוצחים יהודים, וזה מגוחך שהטרוריסט היחיד שנענש הוא דווקא טרוריסט יהודי שאפילו לא הצליח). אם היתה תמיכה במעשים, היית רואה הרבה הרבה בן יוספים, כמו שהיו הרבה ערבים שרצחו יהודים באותה תקופה (שנות השלושים), למעשה בן יוסף היה חריג (היו עוד כמה עשרות, בטח יש לך את הרשימה) – יוצא דופן שמעיד על בכלל.
אבל משום מה נמנעת מציון העובדה שאיש לא נפגע בפיצוץ. קורא סביר ששומע על אדם שזרק רימון לאוטובוס אזרחי והוצא להורג משער שהיו שם נפגעים וכנראה גם הרוגים. למה נמנעת? כי אתה דמגוג.
אם היו הרוגים, הייתי קורא לו "הרוצח". לא היו. הוא זרק רימון. לזה התייחסתי. מה אתה רוצה? מה, הגוגל שלך לא עובד? לא מצאת את העובדה הזו ב-0.016 שניות?
התגובה הזו שלך אינה מכבדת אותך יוסי. אם אתה כותב ומשמיט פרט חשוב, אל תעזז לדרוש ממני לזכור לבד, לחפש בגוגל או להיזכר שוב בדרך בה אתה מנסח (אם היה הורג הייתי קורא לו רוצח). יאללה יאללה. והיה מחנך טהור, והיו נימוקיך ברי לבב, ואם הוא לא הרג אף אחד חבל מאוד – כבר עברו יותר מ-30 שנה מאז למדתי על בן יוסף הרי – שלא הזכרת זאת.
ואם לא הזכרת זאת, תודה, תעזוב, תתנצל. אל תתעמת במין זלזול מהתחת שעד היום ציפיתי למצוא אצל כל העולם חות ממך. "הגוגל שלך לא עובד"?
הגוגל שלי עובד, היוסי שלי שם עלי זין, עושה רושם.
צודק. מאה קולפה.
"ואם הוא הרג אף אחד *חבל מאד*"
מה ?
טוב, אולי הבנתי את הכוונה התמימה במשפט הזה…
בן יוסף כל כך מוקע שברמת אביב יש רחוב על שמו.
אתה עדיין מתקשה לסלוח לצה"ל שלא כבש את עזה ועשה טיהור אתני יסודי מבית לבית בכל פעילי החמאס (כלומר אחוז לא מבוטל מתושבי עזה) כמו שרצית שיקרה?
אתה טוען שאחוז "לא מבוטל" (לא הכרתי את המספר הזה. זה מספר ממשי? דמיוני? טרנסנדנטי?) מתושבי עזה חברים בארגון טרור המבצע רצח עם וקורא לו במופגן, ולאחר מכן מתנגד לקריאה ללחום בו באמצעים כוחניים? מה בדיוק אתה אומר כאן?
אני אומר כאן שצריך להיות ברור שלחימה בהיקף רחב בארגון טרור (בניגוד לצבא חמוש), שנהנה מתמיכה עממית די רחבה (נבחר בבחירות דמוקרטיות), תגבה מחיר קשה מאוכלוסיה אזרחית. זה לא יכול להיות אחרת.
אז די מזעזע בעיני שמי שתמך בסוג כזה של לחימה (בניגוד לאלטרנטיבות כמו לנסות להגיע עם הארגון להסכם, או פעולות כירורגיות יותר) יבוא עכשיו ויטיף לכל העולם מוסר רק כי לא הלכו עם הגישה שלו עד הסוף.
מה זה "בחירות דמוקרטיות"? שמעתי על בחירות חופשיות ושקופות שהן המרכיב החשוב ביותר של הדמוקרטיה המודרנית, אבל אני לא מצליח להבין מה זה "בחירות דמוקרטיות".
לא, רגע, הבנתי! "בחירות דמוקרטיות" הוא ביטוי אורווליאני שמטרתו לגרום לנו לשכוח שהצד ש"ניצח" בבחירות (ודוק – מדובר בניצחון מוגבל ביותר, רק בפרלמנט, שמעמדו חלש ברשות הפלשתינית) התחיל להתנהג בצורה מאוד לא דמוקרטית.
האם היו בחירות כלשהן לגוף אחר מהפרלמנט? ומדוע אסור לגוף הזוכה בבחירות לקחת בכח את נצחונו מהגורמים שהפסידו וסירבו לקבל הפסדם?
כן, היו בחירות לנשיאות ב-2005 (שנה לפני הבחירות לפרלמנט). החמאס והג'יהד בחרו שלא להשתתף. זבש"תם.
באשר לשאלה השניה, תלוי למה אתה מתכוון כשאתה אומר "סירבו לקבל הפסדם". אם מדובר בביטול הבחירות, מעצר הנבחרים וכד', אז כן, מותר להשתמש בכח. אבל הפת"ח לא פעל כך. כן, הפת"חווים השתמשו בכל תכסיס חוקי וספק חוקי כדי לפגוע בכוחם של החמאסניקים והם אף ניסו להקשות על החמאסניקים להיכנס אל משרדם, אבל הם לא רצחו ולא כלאו את החמאסניקים ולא מנעו מהם להצביע בפרלמנט או לנסות להעביר חוקים. זה אולי נראה מלוכלך, אבל אלו הם כללי המשחק של הרשות הפלשתינית – והם הרבה יותר טובים ממלחמת אזרחים של החמאס.
החמאס לא רצה לקבל את האחריות שבניהול הרשות, אבל רצה לשלוט בה ולהנות ממעמדו הרם (בדמיון ליהדות התורה הוא מקרי לחלוטין). כשהם הבינו שהכללים לא מאפשרים את זה (הנשיא הרבה יותר חזק מהפרלמנט, אבל הוא גם זה שחייב להיפגש עם הכופרים ולדאוג למצבה של הרשות – ואת זה, כאמור, החמאס לא רצה) הם החליטו לשבור את הכללים.
רק "שמאלנים" מזן מאוד מסוים יכולים לראות בהגעתם לשלטון מעשה דמוקרטי.
למה לא? מספר ההתקלויות עם לוחמי החמאס היה אפסי. בשום מקרה הם לא הפעילו יותר מחוליה. שום דבר, חוץ מפחד באבידות בקרב חיילי צה"ל, לא מנע את תבוסתם הניצחת בשדה הקרב.
על הסכם אין מה לדבר, והחמאס אומר את זה בעצמו: הוא לא מוכן להכיר בזכות קיומה של ישראל, האמנה שלו עדיין מצטטת כמקור את הפרוטוקולים של זקני ציון. על חיסולים ממוקדים – תזכיר לי, זה לא השמאל הרדיקלי שהתנגד להם? שהלך על הנושא לבג"צ? שטען שמדובר ב"הוצאות להורג"? פתאום העמדה השתנתה?
חמאס לוחם לוחמת גרילה, מין הסתם הוא לא יצא להתעמת בשדה הקרב עם הצבא החזק במזרח התיכון.
אבל כמו שהיטבת לאבחן בפוסט שבו קראת לכבוש את עזה, מול ארגון שלוחם לוחמת גרילה אין די בנצחון מוחץ ככל שיהיה בשדה הקרב.
אלא יש צורך ב: "חיפוש מסיבי בכל בית, פירוזה בכוח של הרצועה, ומשטר כיבוש שירדוף כל פעיל חמאס ששרד עד חורמה"
כלומר פעילות שמטבע הדברים פוגעת באוכלוסיה אזרחית. אני לא מכיר צבא בעולם שמסוגל לנהל לחימה של מעבר מבית לבית בפעולות "חפש והשמד" בלי פגיעה מאוד נרחבת באוכלוסיה אזרחית.
האם אתה באמת מתאר לעצמך שזה אפשרי?
בענין ההסכם, חמאס אולי לא מסכים להגיע ל"סוף הסכסוך" (הדעות חלוקות בנושא) אבל לא ניתן להטיל ספק בזה שהוא מסכים להודנה ארוכת טווח בתמורה לנסיגה לגבולות 67
(זאת האסטרטגיה שלו עוד מימי יאסין)
אז האם ברצינות אתה יכול לטעון שכיבוש לשנות דור הוא שיביא לפחות פשעי מלחמה מהודנה לשנות דור?
או שהאמת היא שאתה פשוט מתעב את החמאס והאיסלאם בלי קשר לפשעי המלחמה שהוא מבצע או יבצע ולכן אתה מעונין בחיסולו?
אני מציע שתבדוק שוב את המשמעות של "טיהור אתני". הוא לא כל כך חל על הריגה של לוחמים חמושים.
אני מציע שתבדוק שוב את המשמעות של "לוחמת גרילה" היא מתבססת על זה שרוב הלוחמים חמושים רק בפרקי הזמן הקצרים בהם הם רוצים לתקוף, בשאר הזמן הם נראים וחמושים כמו אזרחים לכל דבר.
אז כשכתבת שאתה רוצה ב"הריגתם או מעצרם של כל פעילי החמאס", התכוונת למעשה שרק פעיל חמאס שיתפס עם נשק ביד ו/או בזמן פעולת טרור יהרג או יעצר?
דווקא נראה לי שהבנת יותר טוב בזמנו מה אתה מבקש… (הציטוט המסכם שלך היה: "מי שיידפק, כרגיל, יהיו תושבי עזה. לא נורא")
במקרה שאתה לא זוכר את כל זה –
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=318
פעיל חמאס שיימצא עם נשק בידו ייהרג או ייכנע, פעיל שייעצר ללא נשק ייחקר, באם התברר שהוא ביצע פשעי מלחמה הוא יועמד לדין בעטים ואם יתברר שלא, יישב במחנה מעצר, עם כל זכויות ז'נבה, עד סוף המלחמה. מה לא ברור בזה?
זה סילוף: הדברים נכתבו על עצם העובדה שתושבי עזה יצטרכו לחיות תחת כיבוש ישראלי – שהוא, מה לעשות, עדיין האופציה שתגרור הכי פחות פשעי מלחמה.
עכשיו כמעט הכל ברור, עשרות אלפי פעילי החמאס בעזה יעצרו וישבו במחנה מעצר עד סוף המלחמה…
רק שאלה קטנה – מתי יגיע סוף המלחמה? הרי חזית כיבוש שימשך לפחות שנות דור לפני שהפלשטינאים "יתפכחו" (והרי ידוע שכיבוש אכזרי הוא גורם מפכח…) או שאולי יהיה אפשר לשחרר אותם לפני סוף הכיבוש ולעצור אותם שוב רק אם הם יתעקשו להשאר פעילי חמאס ולא לפתוח כרטיס חבר בפתח?
לכל זה כמובן אי אפשר לקרוא טיהור אתני, איזה שם חדש ברוחו של אורוול היית נותן לזה?
ודאי שזה לא טיהור אתני. זה נקרא "כיבוש". זה לא נעים, וזה רע לתפארת. וזה עדיף על ביצוע פשעי מלחמה כנגד האוכלוסיה הישראלית. במצב אופטימלי, הפלסטינים היו מפתחים את רצועת עזה שפונתה, ומוכיחים שהם מסוגלים לשלוט בה לרווחת התושבים ומבלי להיות קוץ בתחת. זה לא מה שקרה, כידוע – ולפני שתתחיל לצרוח על המצור, לא היה מצור בחודש-חודשיים הראשונים שלאחר הנסיגה – ועל טעויות משלמים.
גירוש של עשרות אלפי אנשים מבתיהם והחזקתם במחנות זה נקרא כיבוש?
אולי אפשר גם להוסיף למחנות תאי גזים ככה על הדרך, אם כיבוש זה מין עסקה כזאת של "הכל כלול" לא עדיף לנצל את המושג עד הסוף? ככה בכלל נפתור את כל הבעיות שלנו וגם נרגיש טוב עם עצמנו שזה כולה כיבוש וזה עדיף מהאלטרנטיבה.
אה כן, נזכרתי, למה התעלמת במופגן מהאלטרנטיבה לכיבוש המפואר שלך? (הודנה לטווח ארוך בתמורה לחזרה לגבולות 67)
סליחה? ממתי לוחמים חמושים שנלקחו בשבי הם "אנשים שגורשו מבתיהם"? מה הלאה? מחבלים מתאבדים כ"נהרגים כתוצאה מפעילות הכיבוש"?
כי זו לא אופציה. החמאס מעולם לא היה ארגון פלסטיני אלא ארגון סלפיסטי, שטען שהוא נלחם על החזרת פלסטיניה לידי הוואקף, וגבולות '67 מעולם לא עניינו אותו. ועדיין לא הבנתי מה הרווח הישראלי מהפסקת אש, שאת יציבותה אנחנו מכירים היטב.
איך שוב אתה חוזר ללוחמים חמושים?
להזכירך, כתבת ש"פעיל שייעצר ללא נשק ייחקר, באם התברר שהוא ביצע פשעי מלחמה הוא יועמד לדין בעטים ואם יתברר שלא, יישב במחנה מעצר, עם כל זכויות ז'נבה, עד סוף המלחמה"
כלומר מדובר בגירוש למחנות של עשרות אלפי אנשים שרובם יתפסו בלי נשק ולא היו מעורבים בשום פשע מלחמה.
אופציה או לא אופציה, עובדה היא שחמאס מציע כבר שנים הסכם ביניים ארוך טווח, מה שנדחה על ידי ישראל ופתח.
אתה אומר, ניסינו הפסקת אש זמנית ולא עבד, אז אין טעם לנסות בכלל הפסקה לטווח ארוך.
לא נראה לך שבכל זאת יש לכל הצדדים המעורבים אינטרס טיפה יותר חזק לעקוף ברצינות הסכם ביניים ארוך טווח שכולל גם את הגדה, לעומת איזה הודנה לחצי שנה בעזה בלבד? (שאתה בטח יודע שההפרות שלה לא היו נחלה בלעדית של צד אחד…)
לא כדאי לתת לזה בכל זאת איזה נסיון קטן לפני שמטיפים לכיבוש לשנות דור בתור האלטרנטיבה המועדפת למניעת פשעי מלחמה באזורנו?
ייעצר אם הוא פעיל חמאס, יא זלאמה, חבר בארגון טרור. קשה לי להאמין שלא הבנת את זה.
קשה לי להאמין שלא שמת לב שחמאס הוא כיום התנועה הלאומית שמייצגת את העם הפלשטינאי, לעצור מישהו על חברות בחמאס מקביל ללעצור את כל תושבי ישראל שמשרתים בצהל (בסדיר או במילואים) על חברות בארגון טרור (אם קראת את הפוסט הזה בטח שמת לב לאי אלו פשעי מלחמה וטרור נגד אוכלוסיה אזרחית שבוצעו ע"י צה"ל לאורך ההיסטוריה).
כאשר נתעורר, נשאל על מה נלחמנו.
זאת המטרה-
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."
האם אנחנו בדרך לשם? כן, ובשיפור מתמיד.
וזה מול מה שאנחנו נלחמים-
"לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו". החדית' הנ"ל נכתב לפניי 1,200 שנה, הציונות לא אשמה במלחמת הדת שאנו נתונים בה. אסלם לא מוכן לקבל יהודים כאזרחים שווי זכויות, ולכן עד שכן, אנו במלחמה.
ומשהו בנוגע לישיבת נחלים, ויהדות בכלל. יהדות היא דת של בחירה, אם רב בישיבת נחלים בוחר ללמד טכסט על שנאת הזר, הרב בישיבת נחלים עשה בחירה. רב אחר, במקום אחר, יכל לבחור טקסט על אהבת הגר.
אוי, מביך
מי שרצה ידע.
מי שבוחר להמשיך את הקורבן ימשיך.
השאלה הקשה היא איך מגדלים פה עם מערכת חינוך מוכשלת ותקשורת מתדרדרת את הדור הבא של המתגייסים.
פעם הדברים נעשו מאמונה בצורך, היום הם נעשים מתוף אפטיה.
מספיק היה לצפות בשידורים של אל ג'זירה אינגליש כדי לראות את הכל על מה שמתרחש.
http://www.youtube.com/watch?v=5MpWPQcDNi4
http://www.youtube.com/watch?v=4dspqUNJ_7A
איזה טיהור אתני ואיזה נעליים. מדובר בגג פרוע מאתיים בני אדם בטופ שאם אתה מחסל \ לוכד אותם, מוטטת את שדרת הפיקוד של חמאס ומנעת כל אפשרות שהיא תעמוד בפני התקוממות של פת"ח שמה.
יש שתי סיבות אפשריות למה לא נכנסו לבית החולים ולכדו את השפנים שהסתתרו שם:
1) פחדו מקרבנות
2) מצרים וסעודיה לא הסכימו, ולא רצינו לריב איתם על זה. טעות, לדעתי. הם היו מסכימים בדיעבד. קצת עושים ברוגז בשביל דעת הקהל וחוזרים לשת"פ נגד חולי הרוח.
אהלן רחביה
כמה נקודות.
אם שדרת הפיקוד של החמאס הייתה כל כך קטנה דחלאן לא היה בורח למצריים. הוא היה הולך על רעיון ההפיכה של דייטון-קונדוליסה-בוש. אם אני לא טועה אני זה שהתעצלתי לתרגם את הפסקה הזאת והשארתי אותך לתרגם אותה ביחד עם שלוש רבעי המאמר ההוא מוניטי פייר 🙂
מספר האזרחים שנהרגו לא מראה שמישהו בצה"ל או במשרד הביטחון פחד מיותר מדי קורבנות. המלחמה הייתה לפני בחירות אבל ברק לא פחד מסימפטום ענבי זעם. הוא רץ על טיקט שר הביטחון הבא.
מצריים וסעודיה היו רוצות שאנחנו נטפל בחמאס ובתנועה האיסלמית כמו שמצריים מטפלים באחים המוסלמים.
אולי זה פשוט המשך המדיניות שחיזקה את החמאס בתקופת האינתיפדה הראשונה ?
זאת שמעדיפה יריב דמוני מיריב לשולחן הדיונים ?
"האם אנחנו בדרך לשם? כן, ובשיפור מתמיד."
אתה באמת מאמין בזה?
ואתה יכול לדבר עד מחר על בחירה. תכלס, 95% מהיהדות המלומדת והנלמדת בארץ היא של שנאת הזר ולא של אהבת הגר. יהדות של אהבת הגר יש לרב אריק אשרמן, שהממסד הדתי בכלל לא מכיר בו כי הוא לא אורתודוכסי. ביהדות לא אורתודוכסית יש עקרונות של אהבת הגר, וזכרת כי גר היית, תיקון ***עולם*** וכו'. אצל האורתודוסים? (השמטת הכ' במתכוון) – נאדה מיט גורנישט.
האם עשית סקר לברר ש"" מהיהדות המלומדת והנלמדת בארץ היא של שנאת הזר ולא של אהבת הגר"?
לשם השוואה, באם נגיד ש95% מאוכלוסית עזה פנאטים דתיים, יקומו (ובדק) ויתקנו אותי. אז מדוע להכפיש את היהדות באופןן גורף?
כי אנחנו רואים איך נראים היהודים? ולא, הרפורמים לא מהווים אפילו אחוז מאוכלוסיית היהודים בישראל.
מה אתה מצטט בדיוק?
אתה לא יכול לבקש מאנשים למוטט את הצידוק שלהם לחיות כאן; יש מקום לבקש מהם להישיר מבט במציאות ולנסות לתקן את המעוות (או, הכל כך, כל כך מעוות) במציאות הזו, אבל אובדנות מנוגדת לאופי אנושי בסיסי מדי מכדי לדרוש אותה.
אולי אתה קונה את אותה משוואה שהימין הדתי מנסח: הדרך היחידה להתקיים היא במחיר זוועות הכיבוש והאפרטהייד. אבל אני לא יכול להאמין בכך; אני בוחר להאמין שאפשר לקיים מדינה ולשמור בצורה סבירה על גבולותיה ועל אזרחיה, מבלי להידרש לזוועות כאלו. אנחנו לא מחפשים פתרונות אחרים כי אנחנו מעדיפים שאלף פלשתינאים יסבלו, יפצעו, ואף יהרגו, מאשר לשפוך טיפת דם יהודי. את זה יש לשנות.
נראה לי שאתה ויוסי די מסכימים.
אלא אם כן אתה מגיב למישהו אחר, וכמו חצי מהאנשים כאן גם אתה לא יודע לשרשר תגובות.
מדהים איך התגובות לפוסט שאומר "רבותי, אל תכחישו באופן אוטומטי, קורות זוועות ויש לחקור אותן ולמנוע הישנותן" התגובה (האוטומטית) היא "מה אתה רוצה, שיהרגו את כולנו?", כאילו ירי בזקנים וילדים, קריעת מחברות וחרבון במגירה הם מה שמציל אותנו מכליה.
דמוסתנס, להחליף ניק. בהנחה הסבירה שבחרת את הניק הזה מתוך ספר מד"ב, אנא זכור שקארד גרם לגיבורים שלו לבחור שמות מופלצים כדי להזכיר לנו שלמרות האינטיליגנציה שלהם, הם עדיין ילדים מתלהבים.
הציבור לא יתייחס ברצינות לביקורת הזאת כי היא באה ממי שמטרתו היא לשלול את המהווים הלאומיים שלו אבל זאת לא בעיה באמת, הרי היעד האמיתי של הביקורת היא לא הציבור הישראלי אלא הציבור בחו"ל.
אילו היעד היה הציבור בחו"ל, הפוסט היה נכתב באנגלית.
לשוברים שתיקה יש גם אתר באנגלית. ובכלל זה היתממות להגיד שרוב הפעילות של השמאל הקיצוני לא מכוונת עם הפנים כלפי חו"ל, הרי שם נותנים להם כבוד מלכים, מזמינים אותם להרצאות שבהם הם מדברים על כמה ישראל היא רעה, נותנים להם כל מיני פרסים לזכויות אדם וכו'. באמת נראה לך שזוהי הדרך להשפיע על דעת הקהל?
אז עכשיו חיילים קרביים הם שמאל קיצוני. טוב לדעת.
לא. פשוט לא הבינו מהי המשמעות להיות לוחם בצבא. הם רגילים לירות במטווח, לשמור בעמדה ולעמוד במחסום, כשהיו צריכים לעבור ממצב שיטור למצב לחימה, הם לא היו מסוגלים להכיל את זה.
ברגע שנכנסו פנימה, אין מצב להתקשקש יותר מדי. אם אתה מג"ד בשטח ואתה מבין שאם אתה מפעיל כח אש מטורפת אתה מקטין את הסבירות שיקרו לך מקרים כמו גולני בלבנון 2006 או המילואימניקים בג'נין, גם אם זה לא וודאי אתה הולך על זה. לכן לטעמי רוב הציבור לא מתרגש מכך, לדעתי הוא יודע מה על חשבון מה.
לגבי הארגון "שוברים שתיקה" הרי שעדויות אנונימיות לא מחזקות את הטענות שלו בארץ, כי הרי ברור שפה הוא יתקל בהתנגדות לעדויות, לא בחו"ל ולכן ברור שאם היה מכוון אותן לארץ היה צריך לפרסם אך ורק בגילוי מלא. הטענות על חיילים בסדיר הוא מגוחך משום שהרי רבים מהעדויות מפורסמות לאחר השחרור, אז שיחכה שלוחמי עופרת יצוקה ישתחררו. כמובן שעד אז יכול להיות שועדת האו"ם תסיים את עבודתה.
"פשוט לא הבינו מהי המשמעות להיות לוחם בצבא"
כי להיות לוחם בצבא זה לכתוב "מוות לערבים" על קירות הבית ולהשחית רכוש.
אבל כידוע כל זה לא קרה, התמונות הן פוטושופ והעדויות אנונימיות, ואם הן לא היו אנונימיות (כמו אלו של יוצאי מכינת רבין) אז הצבא כבר היה מוצא איך לדפוק את המתלוננים ולפגוע באמינותם (כמו שהוא עשה במקרה לעיל).
איזה חיילים בדיוק? מדובר בעדויות אלמוניות שאין שום אפשרות לאמת אותם.
גם אני וגם אתה מכירים אנשים שמכירים אנשים שהיו שם, ומי שמתעניין שומע סיפורים. ושנינו יודעים "שדובר צהל משקר כהרגלו"
כיוון שבפעם שעברה שהעדויות היו פחות אלמוניות פתחו בחקירת המתלוננים אני לא יודע למה זה נראה לך מוזר שהם נזהרים עכשיו.
גם דעת הקהל הבינלאומית היא קהל לגיטימי. אם הציבור הישראלי לא מוכן לטפל בזה, אז שיטפל העולם. אם צה"ל לא שופט את פושעיו, שישפטו אותם בהאג. ככה זה.
זה עדיין מגוחך להאשים את הציבור הישראלי בהתעלמות מביקורת שהוא לא היעד שלה.
אפשר לחשוב שהעדויות מוסתרות מהציבור הישראלי.
אבל הדו"ח של שוברים שתיקה כן נכתב באנגלית, המטרה?
לגייס את דעת הקהל העולמית נגד מדיניות ממשלת ישראל.
ובאיזה שפה אייפ"ק עובדים ? ביידיש ?
הם לא משפיעים בחו"ל ?
וממתי זה לא בסדר?
הדוח נכתב בשלוש השפות
הזדמן לי להיות באוניברסיטה היכן שארגון סטודנטים מוסלמי ואנטישמי הזמין את אבירי זכויות האדם מישראל להרצות.
http://www.splcenter.org/intel/intelreport/article.jsp?aid=952
ג'ף הלפר מ"הוועד הישראלי נגד הריסת בתים" בחר לשתף פעולה עם אנטישמיים, גדעון לוי ביטל לאחר שהבין מי הזמין אותו.
אני מניח ש"שוברים שתיקה" ישמחו לטיסה חינם לקילפורניה, אז מה עם בדרך צריך לשתף פעולה עם אנטישמיים?
אתה מוציא כאן דיבה. מה זה "אני מניח"? למה אתה חושב – נימוקים, בבקשה – שהם יעדיפו את דוגמת הלפר ולא את זו של לוי (לא שאני מכיר את הנושא או שופט את הלפר)?
אייפ"ק הוא ארגון אמריקאי, שתומך במטרה שאזרחים אמריקאים מאמינים בה. אני מניח שניתן לגלות דרך רשם העמותות האמריקאי מי תומך וממן את אייפ"ק, שם מוכר אחד הוא חיים סבן.
מי ממן את "שוברים שתיקה"? האתר שלהם לא מגלה.
ועל ההשוואה למחאה נגד מלחמת ויאטנם, ההפגנות הסוערות כנגד מלחמת ויאטנם היו בקמפוסים ברחבי ארה"ב. אם "שוברים שתיקה" באמת רוצים להשפיע על דעת הקהל הישראלית, יש צורך בעבודת רגליים ברחביי קמפוסים בישראל. מה לעשות שבכל מקום בישראל נמצא חייל מילואים לסתור את טיעוני שוברים שתיקה, הכי כיף זה לנאום במקום שאיו מי שיסתור אותך- לדוגמה קמפוס בדרום קליפורניה.
הכי כיף זה לדבר במקום בו אתה לא בסכנה אם תדבר ואני לא בטוח שהקמפוסים בישראל הם מקומות כאלו.
כשאני סיפרתי על מה שחוויתי באינתיפאדה השנייה אף אחד לא ניסה לסתור אותי, אבל כן טענו שאני בוגד ושאסור לי לדבר על דברים כאלו. אני בהחלט מבין את אלו שלא מזדהים היום, זה באמת מרגיש מסוכן לספר על דברים כאלו.
האם אתה טוען שצה"ל לא מבצע מעשים שלא ייעשו בשטחים?
(לפי מה שהבנתי, את שוברים שתיקה מממנת הקרן החדשה לישראל)
חיילים אמריקנים ומפגינים אחרים נגד המלחמה פעלו לא רק בארה"ב, אלא גם בארצות אחרות, ובמקרים קיצוניים (ג'יין פונדה, למשל) בצפון ויאטנם עצמה. זה לא הפך את המאבק שלהם לבלתי לגיטימי.
מה גם שהמתנגדים בשנות השישים המוגדומות זכו ליחס קשה מאוד מהסביבה, כולל שבירת עצרות באלימות קשה.
רגע, לא הבנתי. אתה מפעיל אתר "הסברה" באנגלית. מי מממן אותך? ולמה אתה חושב שרק לצד שלך ראוי לתת ביטוי בשפה זרה?
שיררתי באחת מיחידות החרמ"ש כלוחם במשך שלוש שנים, חיילים בצה"ל עוברים על החוק ביהודה ושומרון.
ללא הכרותי עם הארגונים אנטישמיים במסווה של אנטי-ציונות הייתי תומך ב"שוברים שתיקה", לצערי ערכי זכויות האדם שעליהם גדלתי אינם תואמים לערכי זכוית האדם של רוב הארגונים המזמינים להרצאות בצפון אמריקה. כל פעיל זכויות אדם ישראלי, צריך לשאול האם הארגון המזמין מאמין באותם ערכים של הפעיל. ג'ף הלפר לא נעצר לשאול, גדעון לוי שאל וביטל.
השאלה מה הפורום המתאים לטיפול בבעיות משמעת של חיילים, תיעוד ותביעה של חיילים עבריניים, הרצאה לתלמידי כיתה יב' באשדוד, או הרצאה לפניי ארגון סטודנטים אנטישמי בדרום קליפורניה. עוד לא שמעתי על הרצאה מאת חייל אמריקאי באוניברסיטה העברית על הפרת חוק הצבאי אמריקאי בזמן מלחמת עירק.
ואני תומך ב"שוברים שתיקה", גם אם יש שני ארגונים איסלמיים ושלושה אנטישמיים שישתמשו בדבריהם, כי לאמת יש ערך משל עצמה והיא עצמה איננה אנטישמית. נתון שיהיה מי שיעוות את דבריך למטרתו. חובה עליך לוודא שיקשה עליו לעשות כן – וחובה עליך לומר את דבריך.
חבל שאתה נותן ל"ארגונים אנטישמיים" לקבוע מה יצא מפיך.
למה נמחקו התגובות כאן?
יפה איך אתה מסיט את הדיון ולא טרחת לענות אם אתה באמת מאמין שאנחנו בשיפור מתמיד…
יש טיעונים לכאן ולכאן בשאלה האם להיענות להזמנה של גוף שלילי. יש ערך רב בלעמוד שם ולצד האמת על החרא שלנו להטיח להם את האמת על החרא שלהם בפנים. כמו שלא הייתי דוחה הזמנה מצד איתמר בן גביר לדבר בחברון, בשביל ההזדמנות להביא איזו קרן אור למושב החושך, ככה אני מניח שאם הייתי מרגיש שאצא חי לאחר ששאלתי את הקהל לדוגמא כמה מבני משפחת יאסין, רנתיסי, א-זהאר, הנייה וכיו"ב נפגעו בפעולות התאבדות כיאה לשהידים ומה זה אומר על הבייבי השיקי שלהם, הייתי נענה גם להזמנה של טינופות שחושבות שחמאס לגיטימי אבל הציונות א-פריורי לא.
אולי לא בישראל, אבל באירופה זה קורה, ובוודאי קרה בזמן מלחמת וייטנאם. אתה בטח חושב שג'ון קרי היה בוגד בגלל עדותו בועדת החקירה של "חייל החורף" ב-71'.
אהלן חנוכה, אגב. מה שלומך?
אמממם, אם זכרונני איננו מטעני, הוא הלך על רעיון ההפיכה, עד שהיא כזה נחשפה נכשלה, לא?
בכל מקרה, אם אתה מוריד את מאתיים הבכירים בממשל ובזרוע הצבאית (מאה כל אחד) תוך פרק זמן אחד, אתה לחלוטין מסיג אותם למצב של כמה שנים טובות לאחור (מה שלא בהכרח אומר שייקח להם כמה שנים להתאושש. אבל אתה כן זורק את חמאס בחזרה לסדר גודל ארגוני ויכולת להוציא לפועל בצורה נרחבת ומתואמת של שנות 90 מוקדמות. לא הקוואזי-מדינה שיש להם עכשיו.
הרי אין להם תרבות של שקיפות ארגונית ומנהל תקין וגישה למידע וזה. הכל ממודר וחשאי. אתה מוריד עשרה בכירים, העשרה שמתחתם יכולים לזרום לתפקיד שהתפנה. אתה מוריד עומק של מאה בבת אחת… האיש ה-101 ממש לא כשיר לזרום למספר 1. מבין?
אבל אני מדבר על להוריד. אם החמצת נגיד את אחמד ג'עברי או את מוחמד דף, הרבה לא עשית. (אגב, גם להבריח לחו"ל זה יותר טוב מכלום… הכוונה להוציא מהזירה).
שלומי מצויין.
השבח לאבולוציה ולציפי חוטובלי.
דחלן ברח כשהבין שבוש כולו דיבורים והמימון לא מגיע.
את מה שאת המציע:
לא עשינו לאש"ף באינתיפדה הראשונה ?
לא על החורבות של אש"ף צמח החמאס ?
משעל מדמשק לא משחק תפקיד אם נוצר בעזה ווקום ?
עוד פעם לשלוח לו דייט קולה עם שני שלומיאלים ?
קצת קשור, ומטריד:
http://www.notes.co.il/talila/58600.asp
אני מסכים בכלליות שהאנונימיות של שוברים שתיקה היא מהלך נפסד לחלוטין. אם אתם מאמינים שהאמת חשובה, צאו בריש גלי. אחרת אתם סתם פחדנים שרוצים ללכת עם ולהרגיש בלי (כאשר "עם" אומר שלא ינדו אותם חברתית וירקו עליהם ברחוב. ובאופן נבזי משהו אני גם אגיד שהם לא רוצים שמעמדם במילואים יפגם).
גילוי נאות: הייתי שמח שמעמדי במילואים ייפגם כבר. חלאס.
אני מסכים שהיה עדיף אילו העדויות לא היו אנונימיות, אבל בהתחשב בכך שהצבא נהג לרדוף את הפעילים שחשפו את זהותם, אפשר להבין מדוע הם ויתרו על התענוג של טרטור במצ"ח והעמדה לדין על אישום פיקטיבי. שלא לדבר על מה שהיה קורה לחיילים הסדירים.
האנונימיות איננה מדיניות של שוברים שתיקה אלא בחירה של אותם חיילים כך שלא ברור על מה ההתרעמות. וודאי שהיינו שמחים אם החיילים היו אומרים הדברים בגלוי.
1. בנוגע לפגיעות באזרחים:
אי אפשר לנצח לוחמי גרילה ללא פגיעה באזרחים.
לוחמת גרילה הורסת את עיקרון האבחנה בין אזרחים ללוחמים, והצד השני של הרס העיקרון הוא פגיעה באזרחים.
כשהחוק הבינלאומי אישר את לוחמת הגרילה הוא הפך את העיקרון של אי פגיעה באזרחים מכלל שאפשר לקיימו לאידאל שאפשר לשאוף אליו אך לא לקיימו.
כשעם בוחר בטקטיקה של לוחמת גרילה הוא בוחר להקריב את אזרחיו.
2.בנוגע לארגוני שמאל ישראלים:
יש קו דק בין אזרחים המעבירים ביקורת על מדינתם, שזה דבר חיובי, לבין אלו המסייעים לאוייבי המדינה.
ההבדל הוא בשני תחומים:
א. האם האוריאנטציה של הארגון היא לשנות את התנהגות הממשלה מתוך העם, או להפעיל לחץ על הממשלה מצד גורמים בחו"ל.
ב. האם הארגון נוקט בסטנדרטים הוגנים כלפי ממשלתו.
חלק גדול מארגוני השמאל בחו"ל נגוע באנטישמיות המתחפשת לאנטיציוניות:
א. הם, מנימוקים של כפרת עוונות על האימפריאליזם, נוקטים בסטנדרטים כפולים: הם מתייחסים רק להפרות זכויות האדם וחוקי המלחמה שנעשות על ידי אנשים לבנים.
ב. הם מחשיבים את היהודים כלבנים למרות שלא היתה מדינה יהודית בתקופת האימפיאליזם ובמקרים רבים היהודים הופלו בגזענות על ידי האומות הלבנות בתקופה זו.
זה בעייתי להשתמש בהכללה כדי להעניש את מי שלא היה שותף בפשע.
ג. האנטישמיות איבדה את הלגטימיות שלה ולכן אנשים המחזיקים בדעות אנטישמיות, כמו היהודים שולטים בעולם, מצדיקים את דעותיהם באנטיציוניות: הם רק תוקפים את מחצית היהודים שמעיזים לרצות מדינה משלהם ואת היהודים בשאר העולם שמעיזים לתמוך במדינה זו.
בקיצור ככול שאירגון שמאל ישראלי קרוב יותר לבגידה כך הוא יענה יותר על הקריטריונים הבאים:
א. יחזיק באידאולוגיה של אירגוני השמאל האנטישמיים מחו"ל, כפי שפורטה למעלה.
ב. יקבל מהם מימון.
ג. פעיליו ישתפו פעולה עם אירגונים אלו, למשל הרצאות בחו"ל.
ד. פירסומיו יכוונו לצריכה בחו"ל, למשל הודעות וראיונות לכלי תקשורת זרים.
ה. המתדולוגיה של איסוף הראיות נגד ישראל תהייה מפוקפקת, כדי להשיג מה שיותר ראיות בלי קשר לאמינותן.
אני אתן לאנשים שמכירים את שוברים שתיקה, יותר טוב ממני, לשפוט את האירגון לפי כללים אלו.
Valete, inquit Shlomi
ומדוע צריך לנצח לוחמי גרילה?
לוחמת גרילה, מטבעה, מתקיימת רק בקרב אוכלוסייה שרוצה להשתחרר משלטון בו היא אינה מעוניינת, או להעיף מקרבה אוכלוסייה אחרת ובלתי-רצויה. במקרה הראשון, אין שום סיבה להמשך קיומו של שלטון השנוא על האוכלוסייה עליה הוא שולט, ובמקרה השני כל ניצחון יוביל בהכרח למעשי זוועה, לכן עדיף למצוא פתרון אחר שאינו כרוך בניצחון של אחד הצדדים.
למה ניסיון לגרום להפעלת לחץ חיצוני על המדינה זה סיוע לאויביה?
1. לגבי לוחמת גרילה.
במקרה של אוכלוסיה המנסה לגרש אוכלוסיה אחרת, יש אפשרות שגורם שלישי ינסה לכפות שקט על הצדדים.
גורם צבאי זה יצטרך לנצח את לוחמי הגרילה של 2 הצדדים כדי, למנוע מעשי זוועה.
חוץ מזה לא כל לוחמי הגרילה הם תמימים מבחינה מוסרית, גרילה זו אסטרטגיה לא מטרה, למשל לוחמי גרילה משתלטים על אזור ואז משתמשים בו כבסיס ממנו חוליות חוצות את הגבול והורגות באזרחים במדינה אחרת.
הדרך להפסיק פיגועים אלו היא לטפל בבסיס ממנו הם יוצאים, כלומר כיבוש וטיהור.
המנעות מלעשות זאת פירושו שלפיגועים מותר להתקיים.
2. לגבי שיתוף פעולה עם אירגונים מחו"ל כדי להפעיל לחץ.
ביקורת כלפי פנים, כשאזרח מבקש להשפיע על ממשלתו, היא פעולה לגיטימית כי לאזרח יש אחריות כלפי מדינתו.
הפעלת לחץ מבחוץ אינה זוכה ללגיטימיות אוטומטית זאת, כי גורמים מחו"ל אינם חולקים את האחריות כלפי המדינה.
הפעלת לחץ מבחוץ אינה אוטומטית בגידה, אבל היא נשפטת לפי סטנדרטים מחמירים יותר מפעולה כלפי פנים.
אם האירגונים בחו"ל איתם משתף פעולה האזרח לצורך הפעלת הלחץ מבחוץ הם עוינים למדינה, אז זו בגידה.
יש הבדל בין ביקורתיים לעוינים, ביקורתיים הם אלה שאינם מרוצים מפעולות המדינה אך מפעילים כלפיה סטנדרטים הוגנים, שיתוף פעולה עמם יכול להיות לגיטימי.
עוינים הם אלו שמפעילים כלפי המדינה סטנדרטים לא הוגנים או אלה שמטרתם מנוגדת לאינטרסי המדינה.
כפי שהראתי רבים מארגוני השמאל בחו"ל הם אנטישמיים, כלומר עויינים, ולכן שיתוף פעולה איתם לצורך הפעלת לחץ מבחוץ זו בגידה.
Valete, inquit Shlomi
ולמה לעזאזל כל מי שממומן ע"י אירגונים נוצריים פסיכים שרוצים להתחיל את מלחמת גוג ומגוג כדי שישו יחזור, או המיליונרים היהודיים שמבעירים את השטח ע"י מימון התנחלויות באמצע של האמצע של ישובים או שכונות פלסטיניים, או הלובי היהודי-ימני האמריקאי שמקדם מבחוץ מדיניות שרוב אזרחי ישראל מתנגדים לה בלי להיות כאן ולשאת בתוצאות לא מואשמים בבגידה?
מפני שהימין הוא אוטומטית "בעד המדינה" ו"בעד האינטרסים של המדינה" והשמאל הוא בוגד עד שיוכיח אחרת על סמך קריטריונים מופלצים שמישהו המציא.
שלומי: "במקרה של אוכלוסיה המנסה לגרש אוכלוסיה אחרת, יש אפשרות שגורם שלישי ינסה לכפות שקט על הצדדים"
כן, אבל גורם שלישי כזה, על-מנת להצליח, יזדקק בד"כ להסכמה מסוימת של שני הצדדים למעשיו. לפעמים על-מנת להגיע להסכמה כזאת הגורם השלישי ייאלץ להפעיל כוח, אבל זה כמעט אף פעם לא יהיה במימדים שבהם ניתן לדבר על ניצחון צבאי של ממש (התערבות נאט"ו במלחמת בוסניה היא דוגמא טובה).
שלומי: "חוץ מזה לא כל לוחמי הגרילה הם תמימים מבחינה מוסרית, גרילה זו אסטרטגיה לא מטרה"
ודאי. אבל זו אסטרטגיה שהתמודדות צבאית אתה תובעת מחיר גדול מדי מחברה המחשיבה את זכויות האדם, ובראשם הזכות לחיים — מחיר חברתי ומוסרי בעיקרו, אבל בסופו של דבר, גם כלכלי ופוליטי. לכן, כדאי מאוד להימנע מהתמודדות עם ארגוני גרילה *בשטח שלהם*
שלומי: "למשל לוחמי גרילה משתלטים על אזור ואז משתמשים בו כבסיס ממנו חוליות חוצות את הגבול והורגות באזרחים במדינה אחרת"
נכון, ובמקרה כזה עדיף קודם לחזק את הגבול, אח"כ לנסות להפעיל לחץ מדיני על מי ששולט בשטח בו משתמשים לוחמי הגרילה כבסיס, אח"כ לבצע פעילות צבאית מוגבלת וממוקדת ככל הניתן נגד לוחמי הגרילה, ורק אם כל אלה אינם מצליחים, ולוחמי הגרילה מצליחים להסב לצד השני נזק בלתי-נסבל, אפשר לשקול מבצע צבאי בהיקף נרחב — אבל גם מבצע כזה לא מוכרח להסתיים בניצחון צבאי חד-משמעי.
(הערה: אני לא חושב שאירגוני הטרור הפלסטינים הצליחו אי-פעם בעשור האחרון לגרום לישראל נזק כזה שמן ההכרח היה להגיב עליו במלחמה. הפיגועים של אביב 2002 וירי הרקטות על הנגב המערבי ב-2006-2008 היו קרובים לרף הזה, אבל בשני המקרים, לדעתי, הייתה לישראל אפשרות להשתמש בצעדים פחות דרסטיים מאלה שננקטו בפועל.)
למה, אחרי שחיזקת את הגבול אתה צריך לעבור את כל הצעדים המסובכים הללו?
אי אפשר פשוט לכבוש את השטח, לתפוס את לוחמי הגרילה שלא נהרגו, ואז לשפוט אותם על פגיעה באזרחים.
אם אתה שולל אופציה זאת אתה למעשה נותן חסינות לאלה ששולחים חוליות להרוג אזרחים.
האם תהיה מוכן לתת חסינות דומה למפקד צבאי שיורה על הרג אזרחים?
אני לא הייתי נותן חסינות כזו, לא למפקד הצבאי ולא למנהיגי הגרילה.
הרג האזרחים שדרוש למען תפיסת אותם אנשי גרילה הוא נובע ישירות מכך שעמם של אותם אזרחים בחר באסטרטגיה של גרילה.
כשעם בוחר בגרילה הוא בוחר להקריב את אזרחיו.
אם ארגון גרילה עושה פשעי מלחמה אין לתת לו חסינות בגלל המחיר של אותה בחירה להקריב אזרחים.
שום אסטרטגיה צבאית לא אמורה לתת חסינות לנוקטים בה מלעמוד למשפט על פשעי מלחמה שהם היו יכולים להימנע מהם.
פגיעה באזרחים בעת מיגור לוחמי גרילה אינה נמנעת ולכן אינה סיבה להעמדה לדין, אלא אם כן היא מוגזמת.
Valete, inquit Shlomi
שלום יוסי,
האם מחקת תגובה עניינית של יועד שכללה ביקורת על תמיכתך מעת לעת בכיבוש של כל הרצועה ?
תודה
כן, כל התגובות של יועד – כמו גם של טרולים אחרים, כמו עידו לם – נמחקות מיידית. זו מדיניות מוצהרת שהוא מודע אליה.