פרויקט 300: רוב הציבור רוצה פשעי מלחמה
פרט קטן מהסקר ביחס לדימויו של צה”ל
“הארץ” פרסם הבוקר (ג’) ידיעה על סקר נרחב של המכון הישראלי לדמוקרטיה ביחס לדימויו של צה”ל. עיקר הידיעה מוקדש לכך שרוב הציבור מגלה אי שביעות רצון מהבהמה הירוקה. מי שעקב אחרי הבלוג הזה במשך שנים, לא יופתע מהתהליך הזוחל שבו צה”ל הופך למשטרת ישראל. אי אפשר שיהיה אחרת כשעיקר פעילותו של צבא הוא הטלת טרור על אוכלוסיה אזרחית כבושה; עמידה בנשק מעל מיטתו של ילד לא מקדמת, בלשון המעטה, מצוינות צבאית, והרקבון מחלחל לכל המערכת. הסקר כולל נתון שצריך לגרום לאלופי צה”ל להרטיב בלילות: 46.8%, רוב מבין הנשאלים, סבורים שצה”ל צריך להפוך להיות צבא מקצועי.
אני רוצה, עם זאת, להתייחס לנתון שלא זכה ליותר מדי תשומת לב. על פי הסקר, 54.1% מהנשאלים חושבים שצה”ל לא צריך להקפיד על פעולה בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי. רוב אוכלוסיית ישראל, אם כן, מאמינה שצה”ל צריך לבצע פשעי מלחמה – זו המשמעות של פעולה שלא בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי – או, אם לדייק, מאמינה שצה”ל לא מבצע מספיק פשעי מלחמה.
במקביל, רוב עצום של הציבור (77.4%) מאמין ש”ההתנהגות המוסרית בזמן לחימה” היא “טובה או מצוינת.” איך מיישבים את שני הנתונים האלה? אה, זה לא כל כך מסובך. הציבור מולעט בתעמולה מזה עשרות שנים, שאומרת שכל מה שצה”ל עושה הוא צודק ונכון, במיוחד כשהוא רוצח עזתים. לא היתה לנו ברירה, אתם מבינים, ועל כן “ההתנהגות המוסרית בזמן לחימה” היא “טובה או מצוינת”: הציבור הישראלי רוצה שצה”ל יבצע עוד פשעי מלחמה, אבל הוא לא מוכן לקרוא להם פשעי מלחמה.
צה”ל תומך בציבור, כמובן. בנקודה הזו, על כל פנים, לא כשהוא מחסל את עתידו של הציבור בכך שהוא ממשיך מלחמת נצח לצרכי קיומו ושותה את התקציב שהציבור זקוק לו נואשות. טכנית, חיילי צה”ל לא יכולים לבצע פשעי מלחמה – לצה”ל אין חוקים ביחס לפשעי מלחמה. ועדת טירקל דיברה על הנושא הזה לפני כמעט עשור (בפברואר 2013) ודרשה שצה”ל יקבע חוקים כאלה. אבל, נו, זו רק ועדת חקירה ממלכתית. צה”ל העדיף להתעלם מההמלצה הזו. מי צריך את כאב הראש הזה?
אז המשמעות היא שגם כאשר חיילי צה”ל רוצחים, והם רוצחים, הם יועמדו לדין – במקרה של הפנטזיה הפרועה שבה הם עומדים לדין – רק על עבירות של הריגה. הם לא יועמדו לדין באשמת פשעי מלחמה – והרשעה בפשע מלחמה היא הרשעה שאי אפשר למחוק, שהולכת אחרי הפושע לכל מקום ולתמיד. יש להניח שגם שופטי בג”ץ נשמו לרווחה: נחסכה מהם התפתלות קבועה בעתירות שדורשות להגדיר פשע מסוים כפשע מלחמה.
אז כולם מרוצים, חוץ מקורבנות הדיקטטורה הצבאית הישראלית. שאותם, למותר לציין, אף אחד לא סופר. זו הרי משמעותו של משטר אפרטהייד. הם צריכים כנראה להתנחם בכך שהציבור הישראלי מאמין שההתנהגות המוסרית שלו היא טובה או מצוינת.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
הערה מנהלתית ב’: הכתיבה בבלוג היתה בלתי סדירה, אם להיות סלחני כלפי עצמי, בחודשים האחרונים. השקעתי את מירב זמן הכתיבה שלי בבדיון. אני מאמין שהתוצאות היו ראויות, אבל זו בינתיים דעתי בלבד. שקלתי לסגור את הבלוג, כי המטלה “לכתוב בבלוג” בלוח המטלות שלי העלתה אבק והיתה מקור מבוכה מתמשך. תהיתי אם יש בכלל טעם לכתוב: מה אני כבר יכול לשנות? לפחות, כשאני כותב על מאגי באימפריה הביזנטית, אני יוצר סוג של יופי. מה הטעם להמשיך לדפוק את הראש בקיר? מי בכלל קורא? למי אכפת?
והבוקר החלטתי שעוד לא. הבוקר הגעתי למסקנה שמה שחסר לי הוא הרגל הכתיבה, ועל כן אני אנסה לחזור אליו גם בעל כורחי. הפוסט הזה הוא הפוסט הראשון בסדרת פוסטי 300: אני אכתוב – על כל פנים, אנסה – 300 מילים לפחות מדי יום במשך חודש. אחרי זה, נראה לאיפה אנחנו הולכים.
(יוסי גורביץ)
תודה יוסי. יש מי שמחכה לדברים שלך.
אבנרי ז"ל תהה אף הוא לא אחת האם רבבות המילים שכתב בשבועון ובספרים השפיעו במשהו על מישהו .לדעתי כן אבל לא מספיק .קשה מאוד מאוד להילחם בשטיפת המוח מהעריסה ועד לקבר שהאדם היהודי סופג בבית,בגן,בבית הספר ,מקום העבודה והסביבה שלו
נפלא שאתה חוזר לכתוב.
קשה מאי פעם לפענח את המציאות בלי הטורים שלך.
תודה. התגעגנו.
אמרתי לך פעם שאתה הבלוגר הכי טוב במדינה? אני עדיין חושב ככה אבל זה מה שאתה – בלוגר. ניסית להיות פוליטיקאי במרצ ולא ממש הצלחת בזה ואני גם לא רואה אותך מועמד לכנסת מטעם חד"ש.
תפנים, אתה לא יכול לשנות. לא כמו שאתה חושב. היית בטוח ש'תוריד' את יאיר לפיד ותראה איפה הוא עכשיו. מה אתה כן יכול לעשות?
אתה יכול לעזור לאנשים כמונו שצריכים את הקול ואת זוית הראיה שלך.
כמה אנחנו, הקוראים שלך חשובים? זאת שאלה קשה כי מספרית אנחנו בטח לא כוח משמעותי במדינה.
אגב. קשה לי להסכים עם קובי אבל האמת היא שחיילי צה"ל באמת מוסריים בהרבה ממה שאפשר היה לצפות. רק תראה את התמונות מהכלא בעיראק חודשיים בלבד אחרי שהאמריקאים פלשו לשם.
זו גם טעות טקטית. הבעיה היא לא החייל הסאדיסט במחסום אלא עצם קיומו של המחסום
בודק את הבלוג מדי יום בציפיה לפוסט חדש. אמשיך לעשות זאת כל עוד הבלוג באוויר
או שאולי, רק אולי, הציבור הישראלי רואה שוב ושוב שהפארסה שמכונה החוק הבינלאומי מופנית כנשק כלפי ישראל ולכן לא נותן בו יותר מדי אמון.
וכן, ביחס לכל צבא אחר במצב דומה, צה"ל בסך הכל די טוב. רחוק ממושלם כמובן, אבל רק צריך להסתכל על מעללי צבאות המערב בלחימה מול דאע"ש ואירגוני טרור אחרים כדי לראות שאחרים גרועים בהרבה.
שמחתי מאוד לקרוא את הפוסטים החדשים, ועוד יותר שמחתי על התכניות לחודש האחרון. הבלוג שלך מעולה. אולי אתה לא יוצר כאן ״יופי״, זה נכון, אבל אתה כן מצליח לנסח כאן קול אמיתי וכן, ששומר על יושר, אמפטיה אמיתית וצלם אנוש במקום ובתקופה שבה הם הפכו למצרכים נדירים. אני מקווה שתמשיך לכתוב כאן.