שום חדי קרן לא יבואו
מרצ הכריזה הערב (ה') על הסכם עודפים עם התנועה המגונה של ציפי לבני. השמועות על כך רצות כבר יומיים. התגובה הראשונה שלי היתה הלם. אחר כך נחתתי למציאות.
במשך 20 השנים האחרונות, למרצ היה הסכם עודפים עם מפלגת העבודה. אבל מסתבר שמה שהיה מספיק טוב ליצחק רבין, לא מספיק טוב לשלי יחימוביץ', ושבוע אחרי חגיגת הדמוקרטיה בעבודה היא החליטה לחתום על הסכם עודפים דווקא עם הרשימה של יאיר לפיד, שבה החלטות מתקבלות בפה אחד – הפה של לפיד. כמו אצל ליברמן, רק בלי החן הסובייטי.
מה חשבה יחימוביץ' כשהודיעה למרצ שעה לפני החתימה (במהלך שנחמיה שטרסלר הגדיר כתקיעת סכין בגב) שהיא מעדיפה לחתום דווקא עם המועמד היותר ניאו-ליברלי בבחירות האלה? כנראה על המקום שלה בממשלת נתניהו ועל היכולת שלה להודיע לאלקטורט שהיא כל כך לא שמאל, שאפילו אין לה יותר הסכם עודפים עם מפלגת שמאל. בכירים במפלגת העבודה אמרו לבכירים במרצ שזו היתה החלטה אישית של "ראש המפלגה," בניגוד לדעתם.
זה העמיד את מרצ במצב בעייתי מאד, בלשון המעטה. חוקי הבחירות הישראליים מוטים באופן בוטה לטובת מפלגות גדולות יותר. העדר של הסכם עודפים, אמרו לי בכירים במרצ, משמעו אובדן של מנדט. זה כבר קרה. ואחריותם של מנהיגי המפלגה היא קודם כל להשיג את המנדט הזה. ככה עושים פוליטיקה. יתר על כן, בהעדר הסכם עודפים, המשמעות היתה שקולות שהצביעו למרצ היו עשויים להכניס לכנסת את המנדט הבא של הליכוד ביתנו או של זקפה לישראל.
הברירה הטבעית, אחרי העבודה, היתה חד"ש. אבל לחד"ש כבר יש הסכם עודפים – כל מפלגה מוגבלת להסכם אחד כזה – והפעילים שלה שמיהרו לגנות את מרצ על כך שהיא מסייעת ללהקת פליטי קדימה שכחו לציין שהסכם העודפים של חד"ש הוא עם רע"מ-תע"ל, רשימה ערבית מאוחדת שמכילה גם את המפלגה האיסלמיסטית בישראל. אז כן, קול שניתן למרצ עשוי לסייע לציפי לבני להכניס איזה דחליל לכנסת, אבל קול שניתן לחד"ש יכניס את הנציג הבא של האחים המוסלמים לכנסת. לא שיש משהו לא בסדר בזה, כמובן, אבל תזכירו לי להזכיר לכם את ההצבעה הזו בפעם הבאה שתייללו על ש"ס וכפיה דתית. ובין הגרסה האיסלמית של ש"ס ובין הקריקטורה של מפלגת מרכז של לבני, אם אני צריך לבחור, הבחירה ברורה למדי.
מרצ תקפה את העבודה, והעבודה תקפה את מרצ, לאורך כל השנים שבהן היו לשתי המפלגות הסכמי עודפים. יש להניח שגם ה"תנועה" של לבני יודעת שזה חלק מהסכם החבילה: שתי קבוצות שלא מחבבות זו את זו יותר מדי אבל משתפות פעולה בתחום צר כי הברירה גרועה יותר.
ועוד דבר אחד: ברשת מתגלגלת בימים האחרונים מצגת של נפתלי בנט, שכחלק מסדרת "שקרנים, שקרנים ארורים ומתנחלים," מנסה לשכנע אותנו שסיפוח שטחי C הוא הפתרון לכל בעיותינו, תחת הכותרת האורלוויאנית "תכנית הרגיעה." שלום בוגוסלבסקי הוציא את מופת ה-hasbara הזה לשחיטה. על בנט עצמו כל מה שאפשר לומר הוא שכרגיל, ישראל מפגרת אחרי אירופה ב-15 שנים: בתחילת שנות התשעים הטרנד בקרב הפאשיסטים האירופאים היה לעבור מניאו-נאצים מזוקנים לניאו-פאשיסטים בחליפות עם ניחוח הייטקי.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
אני מעדיף להכניס את טלב א-סנע לכנסת בקול העודף מאשר את אלעזר שטרן. זה אפילו לא קרוב.
אלעזר שטרן (מקום 4 ברשימה) לא צריך את הקול העודף שלך בשביל להיכנס לכנסת.
איכס. פספסתי את הידיעה הזו. לא שהתכוונתי להצביע ללבני, אבל יש לי הערכה מסוימת לה וגם למצנע ולפרץ. מילא שהיא הסכימה לקלוט את האשפה של קדימה, אבל שטרן זאת הגזמה – בעיקר שהוא נכנס למפלגה ששלושת המובילים שלה נמצאים, מדינית, משמאל ליחימוביץ.
מישהו יודע איפה שטרן נמצא מבחינה מדינית?
הוא מיליטריסט, כן (מאוד מפתיע לאור העובדה שהיה חבר במטכ"ל…), אבל הוא ידוע גם ביכולתו לצאת נגד הציבור "שלו". על ישיבות ההסדר היו לו כמה דברים לא נעימים לומר.
לא שאני מעריץ את האיש, אבל בתור סיבה לא להצביע ללבני הוא לא ממש משכנע.
ברצינות? "זה אפילו לא קרוב"?
טאלב א-סאנע הוא לאומן אנטי ליבראלי. לדברי "ועדת אור" ההסתה של טאלב א-סאנע (בפרט, והנהגת ערביי ישראל בכלל) היא מהגורמים למהומות אוקטובר והתוצאות שלהן. טאלב א-סאנע ערך ביקור מתוקשר לאסד זמן קצר לפני תחילת האביב הערבי. "במהלך ביקורו נאם א-סאנע בפרלמנט הסורי נפגש עם ראשי המשטר ונפגש עם מזכ"ל ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, נאיף חוואתמה, שהיה אחראי לאסון מעלות. ". א-סאנע אמר בעבר שאחמד יאסין הוא לוחם פלסטיני דגול, שנסראללה ראוי לפרס נובל לשלום. יש ראיות שהבן אדם הוא גם מושחת לא קטן, ובין השאר מכר את קולו לממשלת רבין תמורת זכויות אדמה ענקיות בנגב.
אלעזר שטיין לא אמר שכהנא הוא לוחם יהודי דגול, לא אמר שגולדשטיין ראוי לפרס נובל לשלום. לא ערך ביקורים מתוקשרים עם רוצחים המוניים ודיקטטורים רצחניים, לא הסית ושלהב למהומות. הוא גם לא בן אדם מושחת.
זה באמת "לא קרוב" – אך ורק בגלל ששטיין עדיף במאות מונים על א-סאנע.
"רק בלי החן הסובייטי"?ומה בדיוק הופך את ליברמן ליותר סוביטי מלפיד? המבטא שלו?
ליברמן מנהל בפועל פוליטיקה סובייטית כבר למעלה מעשור. לפיד עד עכשיו רק דיבר.
ולבת של יאיר לפיד אין מליונים בחשבון הבנק שהיא הצליחה להרוויח בגיל 21 תודות לכישוריה הנדירים.
אבל הבת של אהוד ברק כן,אז זה הופך גם אותו לסוביטי?
בהחלט
פרט
הערכים שהוא מקדם, למשל. תרבות הניהול שלו. ועוד כמה דברים.
לפני כמה שנים יוסי הקדיש לא מעט פוסטים לסכנותיה של פוליטיקה אסלאמית. לא ראיתי בכך טעם, כיוון שבישראל הנושא נמצא אי-שם בין הרהורים תאורטיים (במקרה הטוב) לעלה תאנה רטורי של הימין היהודי (במקרה הנפוץ).
לסכנותיה של פוליטיקה "רוסית" יוסי עוד לא הקדיש שום פוסט. אולי הגיע הזמן, בהתחשב בכך שבמקומות הריאליים במפלגת השלטון העתידית רבע מהמועמדים הם יוצאי בריה"מ לשעבר.
חפש "ברה"מ ביתנו" ותקבל מספר פוסטים על הפוליטיקה של ליברמן.
אה, זה לא אותו דבר.
יוסי הרי לא תקף את הפוליטיקה של מפלגה ספציפית בעלת אידאולוגיה אסלאמית. הוא תקף את הפוליטיקה האסלאמית באשר היא.
הנקודה היא שהפוליטיקה ה"רוסית" בישראל ראויה לתקיפה לא פחות, ואנשים כמו זאב אלקין או יולי אדלשטיין אינם טובים יותר מליברמן מהבחינה הזאת.
לא שאין דמויות פוליטיות סבירות במגזר ה"רוסי". רומן ברונפמן הוא מקרה קלאסי של פוליטיקאי בעל עמדות "מערביות", ומישהי כמו מרינה סולודקין היא סתם דמות פרווה מהסוג הנפוץ כאן. אבל הפופולריות של אלה בקרב הציבור ה"רוסי" שואפת לאפס. משום מה, הציבור הזה מעדיף בריונים נהנתנים שיכורי כוח. ועל זה, כדאי בהחלט לבוא אתו חשבון (באופן רטורי, כמובן; ממילא הבלוג הזה אינו יכול לעשות שום דבר מעבר לכך).
למה הפוליטיקה של אלקין היא "רוסית" ולא יהודיסטית?
איסלמיזם מקבל יותר תשומת לב כי זאת תופעה רחבה ולא מוגבלת למפלגה אחת. מרבית האיסלמיסטים בישראל אפילו לא מצביעים לכנסת, והם רק מיעוט מבין האיסלמיסטים הפלסטינים, שבתורם מיעוט בקרב איסלמיסטים ערבים וכד' לגבי כלל המוסלמים.
בישראל, רק ליברמן מייצג פוליטיקה פוטיניסטטית (אין פוליטיקה "רוסית" כמו שאין פוליטיקה "ערבית"). כל הפוטיניסטים בישראל מצביעים לליברמן אין טעם להבדיל בין שני הגופים – הראשונים מיוצגים יפה ע"י האחרון.
סגנון התנהלות, כוחנות שהאיש אינו רואה צורך להסתיר אותה תחת מעטה של ערכים ליברליים, קשרים עסקיים עם כל מיני גורמים מפוקפקים בארץ המוצא.
הפוליטיקה ה"רוסית" היא זו שמתנהלת בקרב המצביעים דוברי הרוסית, כשם שהפוליטיקה ה"ערבית" היא זו שמתנהלת בקרב אזרחי ישראל הרואים את עצמם כערבים. אין טעם להכחיש את קיומן.
ד"א, מה זה "פוטיניסטים"? אני ממש לא מחבב את פוטין, אבל יחס אוהד או בלתי-אוהד אליו הוא לא ממש העניין החשוב על סדר היום הפוליטי בישראל.
ועוד עובדה חשובה: הנוסחה לחישוב חלוקת המנדטים העודפים מוטה לטובת מפלגות גדולות יותר.
כלומר – ברור שלמר"צ עדיף לחתום עם התנועה של לבני מאשר עם מפלגה קטנה יותר. מה לעשות.
הביקורת כאן צריכה להיות על מפלגת העבודה (שהעדיפה לחתום עם לפיד), ולא על מר"צ.
אבל מה יקרה אם ההסכם הזה הוא בדיוק מה שיגרום לזה שמרץ תפסיד מנדטים?
מתימטית, חתימת ההסכם מביאה לה יותר מנגטים בתוחלת מאשר היא היתה מקבלת בלי ההסכם. זה מה שמשנה. כפי שיוסי כותב, לא היה להם עם מי לחתום. אז קדימה היא בחירה סבירה לגמרי.
רגע, למה חד"ש חתמה עם רע"מ-תע"ל ולא עם בל"ד החילונית? חד"ש ובל"ד שונאות זו את זו עד כדי כך?
ההגיון היה שחד"ש תחתום על הסכם עודפים עם מרצ, ורע"מ-תע"ל עם בל"ד.
ההגיון היה שהתנועה הירוקה לא תתמודד באופן עצמאי, אלא תחבור למרצ על בסיס כוחה היחסי בציבור.
ההגיון היה שמפלגות המרכז תתאחדנה לאיזו רשימה שבאמת יכולה לדבר לאגף הליברלי של הליכוד ולהעביר קולות מגוש הימין לגוש המרכז.
ההגיון היה שאלדד יניב יוותר בסוף על התמודדות.
אם כל זה היה קורה, היה סיכוי (לא גבוה) להעיף את שלטון הימין כבר בבחירות האלה.
אבל כל זה לא קורה, ואחר כך אומרים על השמאל שהוא הגיוני ורציונלי, בעוד שהימין אמוציונלי…
למרות כל הדיבורים על האחים המוסלמים
אני רוצה להזכיר לך שלמרצ יש דם על הידיים.
הם תמכו בעופרת יצוקה (לפחות בהפצצה מהאוויר)
הם ישבו עם רבין שהוא פתח במבצע דין וחשבון ושהוא גירש 400 איש ללבנון, והם ישבו בצד בזמן מהומות אוקטובר בשנת 2000.
בכמה מלחמות חד"ש ורע"מ-תע"ל השתתפו בהם?
אני רוצה להזכיר לך שגם בעל הבלוג תמך בעופרת יצוקה. אני לא מזכיר את זה כדי להשמיץ את בעל הבלוג, אלא כדי להזכיר שלא כל מה שברור היום לאנשים שבסך הכל מחשיבים עצמם ליברלים הומניסטים היה ברור גם אז. למדנו והתקדמנו. אני אישית תומך בחד"ש אבל נראה שמרצ מציעים מצע פרוגרסיבי באופן מספק. ויכוחים של מרצ לעומת חד"ש הם סוג של ניטפוק חסר משמעות: זה טוב וזה טוב, ואי אפשר לטעות יותר מדי לא משנה למי מהן מצביעים. בואו נעבור הלאה עם זה.
גם כהנא לא השתתף באף מלחמה. נראה לי שאני אצביע לממשיכי דרכו.
רק לשם הבהרה – אין לי מחלוקת אידיאולוגיה של ממש עם חד״ש ואת טיבי אני מעריך מאוד ( ומצטער לראות אותו לצד ש״ס המוסלמית) – אבל לרחוץ בטוהר ידיהם של מי שמעולם לא היו בין מקבלי ההחלטות זה מצחיק. בעיקר שיש כמה חברי כנסת ערבים שתומכים במאבק מזויין בישראל, במקום לייצג שמאל פלסטינאי שתומך בצימצום האלימות.
גם לחד"ש יש הסטוריה של תמיכה במלחמות מפוקפקות, אלא שהם תמכו במלחמות של ברה"מ ולא של ישראל.
אני רק הערה: האם הכותב מודע – צחקוק מרושע – לתקדימים ההיסטוריים של הדימוי "סכין בגב" ?
אתה לא מסכים עם מילה שכתב שטרסלר במאמר, למעט ההערה שלו על סכין בגב למרצ. אז למה לעזאזל אתה מצטט אותו?
הכי הגיוני שחד"ש הייתה חותמת עם בל"ד אם היא לא הייתה מעוניינת בהסכם עודפים עם מרצ, אבל בל"ד נחשבים בעיניהם עד היום למסיגי גבול שהעזו להתחרות איתם על הקול של: המשכילים, הנוצרים, הזרוזים שמסרבים לברית הדמים, והמוסלמים היותר מתונים או עם כיוון חילוני.
זה המשך ישיר למדיניות השובנסטית של חד"ש שזרקה מתוכה את הנשים ממקום ריאלי, והעדיפה בהסכם עודפים לחזק את ש"ס של הרחוב הערבי, ולהכניס עוד ח"כ ערבי-מוסלמי יחד עם כל פוליטקת החמולות ודיכוי הנשים על פני חיזוק רשימה יותר חילונית ופמנסטית.
ניתוח מלומד על עובדות מומצאות. חד"ש הלכה פעם אחת עם בל"ד ופעמיים חתמה אתה על הסכם עודפים. כעת עוד לא ידוע מה יהיה, כי הסכמי עודפים אפשר לחתום עד 23 בדצמבר. ניסית במקרה לבדוק אצל בל"ד למה היא חותמת או לא חותמת על הסכמי עודפים?
המטרה היא ליצור גוש שמאל-מרכז, לכן חייבים להתקרה ללפיד ולהביא אותו לגוש. הסכם עודפים בין העבודה ללפיד יעשה יותר תועל מברית קבועה בין העבודה למר"צ. שלי רוצה להרחיב את הגוש והסכם כזה הוא התחלה.
בדיוק. בראייה כוללת הסכם עודפים בין העבודה ללפיד יועיל הרבה יותר לגוש כולו (והכוונה לכל המפלגות שנמצאות שמאלה מביברמן) מאשר הסכם עם מרצ שאולי יתרום לה מנדט.
איזה גוש? לפיד כבר הצהיר על כוונתו לשבת עם ביבי. בהתחשב במה שאנחנו יודעים עליו, הוא לא איש שמסוגל להיות אופוזיציונר גם אם היה רוצה להיות בגוש המרכז-שמאל, קל וחומר כשהוא תומך נלהב של ימין-מרכז (משמעות "מרכז" כאן היא שאיננו דתי, מכל בחינה מהותית הוא ימין קיצוני).
כוונתו? פחחח…
לפי הסקרים, מפלגתו של לפיד עומדת לקבל מספר חד-ספרתי של מדנטים, פחות מ"הבית היהודי" וש"ס, ורק קצת יותר מיהדות התורה.
כדי להניח שבמצב כזה לפיד יוכל להשפיע באיזשהו אופן על מדיניות הממשלה, צריך להיות אידיוט. לפיד הוא אולי לא אדם משכיל במיוחד, אבל אידיוט הוא לא. אני לא חושב שהוא ימהר להצטרף לממשלה, אם כי סביר להניח שהוא היה רוצה להצטרף אליה.
אם הוא רוצה להצטרף, למה לו שלא להצטרף? מה הוא ירוויח מישיבה באופוזיציה? האם הוא בכלל יודע אופוזיציה מהי ולמה היא קיימת? ולמה אתה חושב שהוא בא לכנסת כדי להשפיע?
האיש הוא אגו טהור. מבחינתו כל תפקיד שיתנו לו יהיה טוב – העיקר שהשם הרשמי יהיה בומבסטי מספיק, גם אם התפקיד עצמו יהיה ריק מתוכן. מהבחינה הזאת הוא גרסה פחות מוצלחת של פרס והוא יגמור כעוד שר לענייני זקפה לאומית ופיתוח הנגב.
אגו טהור כן, השאלה היא האם הוא יודע לחשב את צעדיו למשך יותר מדקנציה אחת. אני מעדיף לתת לו את הקרדיט הזה, לפחות לעת עתה. ולהצטופף בירכתיים של קואליציית ביברמן-בנט-חרדים ממש לא יעשה טוב להמשך הקריירה הפוליטית שלו.
מצד שני, אבא שלו, שגם לא היה טיפש, החריב במו ידיו את מפלגתו בגלל שהוא לא אהב את האיש שמרכז המפלגה הציב כמס' 2 ברשימה. אז לך תדע.
כמה מתאים למרצ למתוח ביקורת על חזרתה של לבני לפוליטיקה במפלגה חדשה, ושבוע אח"כ (או אולי פחות?) לחתום איתה על הסכם עודפים. למי שחשב שמדובר במפלגה ערכית – פחחחחחחחח. מפלגה אינטרסנטית בדיוק כמו כל השאר.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מהעולם.
ברור, כי רק לאנשי השמאל אין שום קנאה, ושם תאווה ושום כבוד (ר"ל אגו בלתי מרוסן), וכל מי שמותח חלילה ביקורת על מרצ עושה את זה ממניעים לא ענייניים.
איך אמר ינאי המלך? ""אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס"".
ארפ…
אני הגבתי לתגובה שלך שהתייחסה להתבטאויות של אנשי מר"צ.
מצד שני, אחרי מה שהלך בשבוע האחרון בין ה"עבודה" ל"תנועה" של לבני, הצמרת של מר"צ נראית אידילית.
גורביץ מדגים כאן עד כמה צדק בן-דרור הימיני בסירובו להיכנס לפוליטיקה:
במקום להעביר ביקורת אמיתית, אדון גורביץ מפגין משמעת סיעתית למופת. כשלוקחים ממנה ביס, העוגה כבר לא שלמה, לוגיקה בסיסית.
ככל הידוע לי, לחד"ש עדיין אין הסכם עודפים עם אף אחד. עם רע"ם-תע"ל זו באמת אפשרות וכך היה בפעם הקודמת, אך זה עדיין לא נסגר. מתחייב לעדכן.
לגופו של עניין, הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית הוא רק מרכיב אחד ברע"ם-תע"ל. היא כוללת גם את מפלגת היחיד של אחמד טיבי ואת המפלגה הערבית הדמוקרטית של טאלב א-סאנע, שהוא כלל אינו גרסה של ש"ס ועליו בעצם מדובר בהסכם עודפים, כי הוא המקום החמישי המתנדנד של רע"ם-תע"ל.
ביום חמישי בל"ד וחד"ש חתמו על הסכם עודפים.
מר גורביץ', להזכירך – כמפלגת אופוזיציה רע"ם-תע"ל הייתה מתואמת עם מרצ בהרבה יותר הצבעות מאשר עם קדימה או עם העבודה בגירסת הטרום-עצמאות, וסביר להניח שכך יהיה גם בכנסת הבאה עם הגוף המשונה הזה של לבני. אז אט לך מלהשמיץ..
משום מה אתם מתעלמים ממפלגת דעם, שמסתמנת כאלטרנטיבה יהודית-ערבית אמיתית למפלגות השמאל המסורתיות
מתעלמים, כי זה כמו להצביע לראלף ניידר בבחירות האמריקאיות.
יש כאן הימור נוסף מצד העבודה: הקולות של מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה הולכים לפח, בלי קשר להסכם עודפים. כלומר אם לפיד לא נכנס לכנסת, זה כאילו שלעבודה אין הסכם עודפים בכלל.
אמנם בסקרים לפיד גבוה מעל הרף, אבל מדובר במפלגת "מצב רוח" והאוויר יכול לצאת מהבלון באותה מהירות שנכנס. הייתי אומר שהסיכוי שמרצ תעבור את אחוז החסימה גבוה משל לפיד.
לחד"ש אין הסכם עודפים עם בל"ד?
בשלב זה של מצב הדברים במדינה, אני אעדיף כברירת מחדל להכניס לכנסת את נציג האחים המוסלמים על מי שהטביע אותנו במאגר הביומטרי(שטרית) ומי שרצה להטביע אות קלון על מושמטי צה"ל (שטרן).
ומדוע לא הסכם בין מרצ לבל"ד?
כי החליטו לסגור פערים עם שלי, מסתבר, ולהיראות כמפלגה ציונית.
לפחות לפי ההתנהגות של תומכי בל"ד באינטרנט, הם שונאים את מרצ ואת המפלגות מימין לה באותה מידה.
הבטחתי לעדכן ולכן אקיים:
לחד"ש יש הסכם עודפים עם בל"ד:
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) חתמה אתמול (חמישי) על הסכם עודפים עם בל"ד. במעמד החתימה השתתפו יושבי ראש שתי התנועות, ח"כ מוחמד ברכה וח"כ ג'מאל זחאלקה. "אנו מקווים שההסכם יביא לכך שאחת המפלגות תשיג מושב נוסף בכנסת", אמר ח"כ זחאלקה.