"הסרטונים שלנו לא יישארו תעמולת בחירות, הם יהפכו לשימועים": ראיון עם אלדד יניב
הילד הנורא של בחירות 2013 לא עושה חשבון, לא רוצה להשאר בפוליטיקה לנצח, חושב שערביי ישראל נאמנים הרבה יותר משיהודים היו במצבם, הוא מכין הפתעה לנוני מוזס ורוצה לגרור את שרה נתניהו והאוליגרכים לשימועים חסרי רחמים בכנסת
אלדד יניב פרץ לתודעה הציבורית בשנת 2009, כשפרסם יחד עם שמואל הספרי את הספרון "השמאל הלאומי," ולאחר מכן היה פעיל מאד במהלך המחאה החברתית. בתוך כל זה, הוא העניק מספר ראיונות פרובוקטיביים שבהם פירט איך היה חלק מהשיטה שפועלת נגד האזרחים הישראלים.
עכשיו הוא רץ לכנסת, במסגרת רשימת "ארץ חדשה," שעד כה משכה תשומת לב בעיקר בשל שורה סרטונים פרובוקטיביים שחושפים צדדים לא מוכרים של הפוליטיקאים הישראלים. אחד מהם, שגם פורסם בבלוג, התייחס לשליטתה של שרה נתניהו בבעלה – ולעובדה שנתניהו בחש בפריימריז של מפלגת העבודה כנגד אהוד ברק. הסרטונים עשו רעש ניכר ברשת, הרבה בזכות פוטנציאל תביעת הדיבה שלהם – עד כה אף פוליטיקאי שהוזכר לא הגיש תביעת דיבה, אם כי נתניהו איים בכזו – אבל לא זכו כמעט לכל חשיפה בתקשורת הממוסדת.
נפגשתי עם יניב לראיון שלשום (א'). הוא ממוקד, אנרגטי ובאופן מפתיע – במיוחד בהתחשב בכך שאין לאיש אלוהים והוא לא מפחד מכלום – רך דיבור.
שוב ושוב אתה אומר שאין טעם ללכת עם החומר שלך למשטרה או ליועץ המשפטי לממשלה, כי ידיהם כבולות. אמרת שאף אחד לא רוצה לגמור כמו ניצב מזרחי. האם השיטה לא פשטה רגל על כדי כך שאי אפשר לתקן אותה?
"אני אומר לך יותר מזה. אני אומר לך שאיווט ליברמן ידע מראש מה הולכים לשאול אותו. כשאתה שומע את מה ששודר [בתחקיר של ערוץ 10 – יצ"ג], את התשובות של ליברמן, עם הנונשלנטיות, והחוסר לחץ ואפילו השנינות, אז מה שאני אומר לך עכשיו יישמע הרבה יותר הגיוני: הוא ידע מראש מה ישאלו אותו. ראיתי אותו ביותר ממקרה אחד כזה. עכשיו, ללכת למשטרה כל אחד יכול, לא רק אני יכול, כל אחד יכול, אבל מה יצא מזה? עוד 15 שנים של חקירה? עוד תיק שמעלה אבק אצל מבקר המדינה?
"יש דבר אחד במלחמה בשיטה שעוד לא ניסינו, וזה לייצר שקיפות של 100%. 100% שקיפות תתן לנו 100% נקיון משחיתות. עכשיו, אני לא חושב שנוכל להגיע ל-100%, אבל אני חושב שבמאבק נחוש ואקטיביסטי אפשר להתקרב. אם תלחם בשיטה מאבק חורמה, תוכל לנצח. זה נראה כמו מאבק סיזיפי, והוא מתסכל, כי אתה מטפס במעלה ההר וצונח חזרה, אבל גם במאבק כזה האבן אף פעם לא חוזרת באמת לנקודת ההתחלה. זה מתיש ושוחק את הצד השני. למאבק כזה בשחיתות יש סיכוי לנצח.
"זה לא מקרה שהחבורה הזו היא כמו עטלפים: באור הם לא יכולים לתפקד. הם אבודים. אם תחצין את אורחות חייהם בשידור חי, לא בסרטונים אלא מהכנסת… תאר לך שחברי כנסת אקטיסטיבים היו חוסמים את הכניסה ללוביסטים לכנסת. לא שמים עליהם תגים; חוסמים את הכניסה שלהם. מה היה עושה יושב ראש הכנסת? יביאו משטרה? יפנו את חברי הכנסת בכוח? אם כן, מאות אלפים יעלו לירושלים. האופוזיציה חייבת להיות אגרסיבית. אני מאד מאמין במה שחומסקי אמר: מול אלימות שלטונית, חייבים לעמוד בכוח. בנחמדות זה לא יילך."
איך אתה רואה תפקידך כחבר כנסת?
"אנחנו צריכים חבר כנסת שיגרור לוועדת הביקורת המדינה של הכנסת את היועץ המשפטי לממשלה, כי היועץ הזה לא יכול להחליט בנושא של ליברמן. אחרי הכל, הוא [וויינשטיין] היה עורך הדין של צ'רנוי. והוא לא יכול להחליט בענייני נתניהו; הוא היה העורך דין המשפחתי שלו. ואת מבקר המדינה החדש צריך לגרור לכנסת לחקירה, כי הוא עבר אודישן על ידי נתניהו.
"ורק חבר כנסת יכול לגרום אותם לחקירה. אנחנו רוצים להכנס לכנסת כי רק משם אפשר לחקור אותם. כעיתונאי, אתה יכול להגיע אליו עם שאלות, אבל יכול להפגין לו מול הבית, אבל הוא לא רואה אותך. אזרח לא יכול לעשות את זה. אתה לא יכול לגרור אותו לחקירה. תאר לעצמך שאתה גורר אותם לשימועים ובירורים. אנחנו ניצוק תוכן לתפקיד הח"כ. ואם הם לא ירצו להגיע, נעתור לבג"צ. ככה זה כשאתה ח"כ, ועם חסינות, ולא יאונה לך רע. אפשר לעשות מופעים של אומץ, אבל השינוי יגיע רק מהכנסת.
"תחשוב על אורי אבנרי: הוא הלך לכנסת כשהבין שהולכים לסתום לו את הפה באמצעות חוק לשון הרע. והוא היה, לבד, קוץ בתחת של השלטון. ואז לא היו רשתות חברתיות, ולא היו בלוגרים, היה ערוץ אחד שמשדר דקה וחצי ביום ו"קול ישראל" שכפוף ללשכת ראש הממשלה. היום, שלושה חברי כנסת יכולים לחולל מאבק עצום לשקיפות. לא נהיה המחוקקים הכי גדולים, אבל נהיה הבולמים הכי גדולים של השחיתות.
"ואנחנו לא מפחדים מתביעות. אדרבא, שיגישו תביעות. כל מה שאנחנו אומרים מתבסס על עדים שהוקלטו, שהדברים שלהם תועדו, ושיש לנו התחייבות מצידם להתייצב במקרה של הליך משפטי. עכשיו, תאר לעצמך שאתה חבר כנסת: כל זה כבר לא סרטוני בחירות, הם לא יישארו תעמולת בחירות, הם יהפכו לשימועים. ושם נוכל לנהל מאבק אמיתי, כשעורך הדין שמרון לא יכול לסוכך על נתניהו. ואני אזמן את שרה נתניהו לכנסת, ואם מישהו לא יסכים, אז נלך לבית המשפט. אנחנו נזמן את כל העדים. אנחנו נערכים לזה יותר מחצי שנה, וזה תפקיד לא פחות חשוב מלחוקק.”
הרבה יותר קשה להכנס לכנסת כנציג של מפלגה חדשה.
יניב מהנהן. "כמעט בלתי אפשרי."
אז למה לא לחבור למפלגה קיימת?
"כי שינוי כזה מתוך מפלגה קיימת בלתי אפשרי. שום מפלגה קיימת לא היתה מאפשרת לך לחולל קמפיין בחירות כזה. הסרטונים שלנו התחילו כקוריוזים, אבל חכו להמשך: זהו דוקו-אקטיביזם, לא סתם תעמולת בחירות. זה חייב להתחיל מהקל אל הכבד, לעבור מההומוריסטי לכואב. זה לא ייגמר בגרביים: אמרנו מראש שיש לנו 20 פרקים.
"אנחנו עושים את המקסימום שניתן במסגרת האילוצים. רק ב-29 בנובמבר קיבלנו תעודת הרשמה כמפלגה. ביום חמישי השבוע נציג את הרשימה שלנו, עשרה מתמודדים: חמישה גברים וחמש נשים. ואז, החל מיום ראשון, אנחנו עולים על אוטובוס וחורשים את הארץ במסלול אלכסוני. אנחנו נהיה חודש בדרכים, ונעלה סרטונים מהמסע שלנו כמו גם עוד סרטוני שיטה. אנחנו מתכננים לסיים בסרטון שישאל מה עושים האחים עופר בכור בדימונה. נעלה סרטון נגד נוני מוזס [הבעלים של תשלובת "ידיעות אחרונות" – יצ"ג]: אנחנו אומרים שאנחנו צריכים לבחור, או דמוקרטיה או נוני מוזס. נעלה סרטון, שילווה גם בשלטי חוצות ובמודעות בעיתונים נגדו.
"עכשיו, יכול להיות שזה יאמר ששום גוף של נוני מוזס לא יסקר אותנו במהלך כל הקדנציה, אבל אנחנו רשימה חדשה, שבהחלט יכול להיות שהיא באה לקדנציה אחת: כי כדי לנהל את המאבק הזה, אסור שיהיה לך שום שיקול של עתיד, שום חישוב של קואליציה, שום חישוב של עם מי אתה רב. אנחנו באים לארבע שנים, שמונה שנים. לא חושבים על תפקיד של שר, לא על תפקיד ראש הממשלה. אנחנו נפעל תחת ההנחה שאנחנו עומדים להתפרק, נשלם כל מחיר – כולל לא להיות שוב בכנסת. אין לנו בעיה לשלם מחיר כבד. ובעידן הזה, היכולת שלך להניע ציבור לתמיכה היא עצומה. הרבה שנים לא ניהלו את המאבק הזה ככה. רק תחשוב מה הליכוד עשה לקדימה, עם 12 מנדטים, ואנחנו נוכיח שאפשר לעשות את זה גם עם שלושה."
אמרת בעבר שאם תראו, זמן קצר קודם לבחירות, שאתם לא נכנסים לכנסת, תוותרו על המירוץ.
"כן. המטרה שלנו היא לא לגרום לאובדן קולות למחנה הדמוקרטי. אם יומיים לפני הבחירות נראה בסקרים – אין לנו הרי אינדיקציה אחרת – שאנחנו לא עוברים את אחוז החסימה, אז נודיע שאנחנו פורשים ונבקש מוועדת הבחירות המרכזית למשוך את הפתקים שלנו. אבל אני מאמין שאחרי המסע שאליו נצא ביום ראשון, ואחרי הקמפיין שנרים – "נוני ונוחי לא קובעים" – אז בסופו, אני מאמין שהסקרים יראו שאנחנו עוברים את אחוז החסימה.
אני שומע ושוב ושוב את הטענה שאתה הורצת על ידי אנשים אחרים כל כך, שגם עכשיו אתה בעצם שליח של מישהו אחר.
יניב צוחק במרירות. "זה כל כך הזוי. למה שמישהו יעשה מהלך של סיכון אישי כזה, לצאת נגד האנשים החזקים במדינה, שפגיעתם רעה ואנושה – למה לי להעמיד את עצמי בסיכון כל כך גבוה כפרונט של בנאדם אחר? אתה מכיר פוליטיקאי שבכלל מסכים עם מה שאני עושה? זה מהלך שרני בלייר ואני מסכימים לעשות אותו; אין אדם אחר שמוכן לשלם את המחיר של יציאה נגד "ישראל היום", כפי שנצא, או שיהיה מוכן לצאת ככה נגד נוני, איווט, ועיני."
במובנים מסוימים אתה מתנהל כמו חוזר בשאלה. מה היתה נקודת התפנית שלך?
"אני לא בטוח שהיתה כזו. זה היה תהליך של שנתיים או מעט יותר. לא היתה שם נקודת תפנית הוליוודית – כל מראיין מציג סיבה אחרת למפנה שלי. מצאתי את עצמי מאבד את כל החברים שלי, מאבד את ליאור אשתי, מגדל קרחות חרדה. ובעיקר, בכל פעם שקראתי על הסתבכות של מישהו בעיתון, אני חושב לעצמי "עוד רגע אני אהיה כמוהו, עוד רגע אני מחליק כמוהו, ולא יוצא." ואז אתה צריך לקבל החלטה בסיסית: גלישה במורד, או תיקון עמוק.
"וזה שינוי של כל אורחות חייך. ביקורת על כל מה שעשית, וזה היה צריך להיות תהליך פומבי. בגלל שהייתי מאד מוחצן בחיים הקודמים שלי, חשבתי שבכל זאת, אני אחד מהסמלים של הסיאוב והכיעור, וחשבתי שהשינוי צריך להיות פומבי, ושאם אתעד את כל התהליך באופן כנה וחושפני, גם אם אחטוף ביקורת, אהיה דוגמא לאנשים אחרים, שיפעלו גם הם כמוני."
למה השמאל הלאומי לא המריא? למה פנית למסגרת חדשה?
"כי במחאת הקיץ של 2011 קיבלתי את השיעור הכי גדול של החיים שלי. הבנתי שהתגיות של ימין ושמאל לא מדברות יותר לאנשים הצעירים. מבחינת מאות האלפים שיצאו לרחובות, המיליונים שהשתתפו במחאה, המחנות של ימין ושמאל לא רלוונטיים יותר. מה שכן רלוונטי הוא קיומו של מחנה דמוקרטי ומחנה של זכויות אדם. מתוך הערכים האלה נובעת כל תפיסת העולם שמדברת על שוויון וצדק חברתי.
"רני בלייר, השותף שלי להקמת 'ארץ חדשה', מגיע מהשמאל הרדיקלי, הוא הצביע בל"ד. אני הגעתי ממה שכיניתי שמאל לאומי או שמאל ציוני, ואתה מבין שהשיח – גם הרדיקלי וגם הציוני – לא אמיץ ולא מעודכן. אנחנו אמורים להיות מחנה שמתעדכן, פורץ גבולות ופורץ שיח, לא להיות שמרנים בגוף של מים עומדים, ובעצם הצעירים מתקדמים הרבה יותר מאיתנו ואנחנו שמרנים, מעין רפובליקנים כאלה, שמדברים על דמוגרפיה, דמוגרפיה, דמוגרפיה, שסתם קוראים לעצמם שמאל. אנחנו עדיין עומדים באמצע השיח של שנות התשעים, שכבר מזמן לא רלוונטי. וזה מה שקרה למחנה הרפובליקני בארה"ב – ודאי אחרי הבחירה השניה של אובמה, אבל גם לפני.
"אנחנו צריכים להתחבר לרב תרבותיות. מחאת הקיץ היתה אולי בוסרית, אבל היה בה משהו מאד אמיץ. תראה מה קרה במאהל בבאר שבע: בדואית עולה על הבמה, נואמת, וזוכה לתשואות עצומות, לא לצעקות נוסח בית"ר ירושלים.
"ואז אתה מבין שהמחנה שלנו בעצם נתקע. התחלנו להסתובב ברחבי הארץ, והגענו למסקנה שהמחנה שלנו לא מציג אלטרנטיבה, הוא עסוק בחיפוש ספינים. ואת זה עשה גם 'השמאל הלאומי'. במקום להבין שאנחנו צריכים להציג אלטרנטיבה חברתית שלמה, במקום להבין שאנחנו במאבק ארוך טווח, ושלמרות זאת תפיסות עולם משתנות מהר – תראה מה קרה לטייקונים בשנתיים האחרונות; הם לא מקבלים הלוואות, המונופולים שלהם קורסים והם הופכים לפרסונה נון גרטה – אם רק אתה תציב אלטרנטיבה רעיונית. את מה קרה לטייקונים, אפשר לעשות למאבק הפוליטי – אבל רק אם אתה לא מתחפש לנפתלי בנט.
"הדרך להתמודד עם הפאשיסטים היא להציג מדיניות ערכית שלמה, וזה לא משנה אם תפיל את נתניהו עכשיו או עוד שנה. תן לו להקים ממשלה 'משלנו', כמו שאיווט אוהב; תן להם לשלוט כמו שהם רוצים. שום ליברל אמריקאי לא מעלה על דעתו שג'ון קרי צריך היה להכנס לקואליציה עם בוש. ושום מדינה לא נחרבת רק בגלל שהצד השני מחזיק בשלטון. הטשטוש מחריב את הסיכוי לשינוי אמיתי.
"וזה מה שעושה יחימוביץ'. היא קורצת למחנה הפאשיסטי. מה זה 'סיכוי אפסי שנכנס לממשלת נתניהו אבל זו איוולת פוליטית לפסול זאת'? מובן מאליו שפוסלים את זה. העובדה שציפי לבני התרסקה בפוליטיקה היא סיבה להצטרף לנתניהו? לבני התרסקה בפוליטיקה משום שסירבה בתוקף לשמש כראש האופוזיציה. כשביבי תפקד כראש האופוזיציה, הגיע זמנו. את לא רוצה לדבר על ההתנחלויות? אל תדברי. בואי לא נדוש בעבר. אבל את חייבת תוכנית מדינית.
"אין יותר מה לדבר על התכניות של שנות התשעים – מתווה קלינטון, ז'נבה, כל זה נגמר. הזמן שחלף מחייב אותנו להגיע להסדר אזורי. ראית דוגמא להסדר כזה אחרי ההתקפה האחרונה בעזה. כדי להגיע להסדר, אתה צריך שתיים מתוך שלוש המעצמות האזוריות – טורקיה, מצרים ואיראן. אם אתה רוצה להגיע להסדר שתי מדינות, אתה חייב הסדר אזורי – שיחות רק מול אבו מאזן או החמאס לא יעבדו יותר. אנחנו חייבים לדבר עם כולם – עם הפתח, עם חמאס, ארדואן, מורסי. ישראל היא מעצמה, ומעצמה מדברת עם כל מדינה."
אתה מדבר בלהט רב על זכויותיהם של ערביי ישראל. זה בלט לעין גם ב'שמאל הלאומי', שאותו בחרתם לסיים בציטוט המאמר של עזריאל קרליבך, 'זעקי ארץ אהובה.'
יניב מהנהן. "המחנה הדמוקרטי בישראל, שצריך להקים מחדש, מבין שבתוך גבולות ישראל הריבונית חייב להתקיים שוויון מוחלט. הוא צריך לדעת שאף פעם לא הענקנו הזדמנות לשוויון כזה; שמגילת העצמאות המרהיבה, שהתנועה הקומוניסטית חתומה עליה, היתה טקסט מרהיב שלא עמד במבחן המציאות, כי מיד הוקם הממשל הצבאי.
"וכשהוסר הממשל הצבאי, וערביי ישראל יצאו להפגנה לאומית ישראלית – לא פלסטינית – ביום האדמה, כשהם צעדו עם דגלי ישראל (כפי שמעטים זוכרים היום), וביקשו את זכויותיהם האזרחיות, שלא יחרימו את אדמותיהם, הם חטפו פעם שניה אגרוף בפרצוף.
"האגרוף השלישי הגיע ב-1999. הם הצביעו בהמוניהם לאהוד ברק – מועמד ציוני, גנרל שרץ על סבנה, ומחבלים וסרבל וצל"שים – וגילו שבניגוד לכל ההבטחות, הוא הקים ממשלה שאין בה שר ערבי, שלא מתכוונת לקיים את ההבטחה שלה על שוויון בהשקעות בין המגזרים. ואז הגיעו מהומות אוקטובר. ושלטון שבו גם ראש הממשלה וגם השר לבטחון פנים יורה על אזרחים ערבים שבסך הכל חסמו כבישים. מה שעשו במחאת הקיץ לא פעם ולא פעמיים ואף אחד לא חשב לירות.
"ואז אתה מבין שאזרחי ישראל הערבים הרבה יותר נאמנים למדינה ממה שהיו יהודים במצב דומה. ואתה מתחיל להבין שאנשים כמו עזריאל קרליבך וזאב ז'בוטינסקי, שהוגדרו פעם כאנשי ימין, הם אנשי המחנה הדמוקרטי, לא הפאשיסטי."
(יוסי גורביץ)
ניטפוק קטן: נראה כאילו יש לך שגיאת הדפסה בקטע "חייבים לעמוד בכוח נחמדות. בנחמדות זה לא יילך."
שתי הפסקאות שמעל התמונה חוזרות על עצמן. בוודאי ובוודאי שדורשות מעט עריכה. אף פעם לא מפרסמים ראיון שהוא תמלול מדוייק – זה לא אותו מדיום.
תוקן, תודה. תודה גם לעופר. זה לא אמור להיות תמלול מדויק – המלל המלא היה יותר מ-4,500 מילה.
הירהורים:
מצד אחד הסרטונים של מר יניב נראים כמו רכילות זולה ומלוכלכת; מצד שני, זוהי באמת תמיהה גדולה כיצד איש מכל אותם פוליטיקאים לא תבע אותו על לשון הרע.
כי למה להם לבזבז זמן על מישהו שאף אחד לא סופר. אם הנהג אוטובוס שאתה נוסע איתו יגיד שביבי גנב אז ביבי צריך לתבוע אותו? אז לו וליניב יש את אותה השפעה.
אז זהו- האמנם אף אחד לא סופר או שהסרטונים מתחילים לתפוס תאוצה?
קשה לי להאמין שהאשמות כאלו חמורות/נבזיות [מחק את המיותר] נשארות ללא תגובה.
אם שורה של פוליטיקאים בכירים יתבעו אז בטוח שהסרטונים יתפסו תאוצה. האסטרטגיה הנכונה מבחינת הפוליטיקאים זה לתת להם להתפוגג ולהילחם בהם רק אם הם צוברים משקל
אף אחד לא מתייחס לסרטונים האלה לא בגלל שאלדד יניב הוא נהג אוטובוס, אלא כי כל כלי התקשורת קיבלו מראש איומים משפטיים, ולאף אחד מהם אין כסף להסתבך בתביעות דיבה בסדר הגודל הזה.
יותר מ 300000 צפיות ביוטיוב + כתבה ב "הארץ." [http://www.haaretz.co.il/news/elections/hasima/1.1880552]
כבר שווה התיחסות\תביעה?
או שהם מ-פ-ח-ד-י-ם ?
42 מליון צפיות ביוטיוב, למרות שבלי כתבה בהארץ… http://www.youtube.com/watch?v=_ZSbC09qgLI
אני לא מביע עמדה בעדם או נגדם אבל הם עדיין בשלב שהתעלמות תרדים הכי טוב
מצויין. הרבה דברים נכונים שממש מטריד למה אף אחד לא אמר אותם קודם.
כדאי גם לשים לב – אין יותר תעמולת בחירות במשורה. האינטרנט הוא כר אינסופי. שם כולם שווים.
אחוז החסימה הזהר – יניב מגיע!
אני ממש מתחיל לחבב את האיש. למרות זאת לי לראות את עצמי מצביע לי…אולי במשך הזמן. אולי בכלל איחוד עם מרצ (למרות מה שהוא אומר( זאת אפשרות. הוא די מזכיר את התפיסה שלהם. נחיה
גם אני מתחיל לחבב את יניב. חבל שגורביץ לא שאל אותו אם הוא ימשיך בחיים הפוליטיים גם אם לא יכנס לכנסת.
כן זה גורביץ'
יחפור מגילות שלמות על שחיתויות של אנשים שהוא לא אוהב,אבל כשמדובר ברב-שחיתויות כמו יניב הוא מוחל לו כאילו היה הכומר שלו. אם כזה ראיון מלקק אתה יכול לקרוא לעצמך עיתונאי בכלל?
גורביץ, בבקשה.
http://www.youtube.com/watch?v=j-OAi7Tz718
דרור, הבעיה היא עם מושחתים בהווה.
מושחתים לשעבר שעברו צד אינם בעיה.
הם פיתרון שיש לעודד ולחזק.
האיש מגלם בעצמו את כל השלילי שבפולטיקה.
מלבד הרכילות הזולה שעולה מתוך התסריטים, שבאמת לא מפליא שאף אחד מתייחס או תובע נגדה, נראה שמדובר באדם חסר מצפון ועכבות (מוסריים).
לא שוכח שהאיש הריץ את ברק לרשות הממשלה בסוף הניינטיז ואחרי שהאחרון התברר כקטסטרופה, עוד פעל כדי להריץ אותו לרשות העבודה 8 שנים אחר-כך.
אדם שמעיד על עצמו שהיה מעורב בשחיתויות מחרידות של הון-שלטון לא יכול לעמוד בתנועה לשקיפות שילטונית.
אני מתרשם שמדובר בנוכל מקצועי, שלומר עליו שהוא לא אמין, יחשב כאנדרסטייטמנט.
חוזרים בתשובה הם לעיתים קרובות המאמינים הכי אדוקים.
ראיון מחכים ומעניין מאוד
הבעיה של אלדד יניב היא אחת; הוא בן אדם מהסוג שלא הייתי מסכים לקנות ממנו מכונית משומשת. מצד שני, כנראה גם לא הייתי יכול להרשות לעצמי את המכונית שלו.
הוא לא אמין. והסרטונים שלו נראים כמו רכילויות סוג ב' של הברנז'ה.
מביך כמה הוא חושב שאנשים נאיבים ושוכחים מה הוא עשה עושה ויעשה
לא הבנתי את חלק מהתגובות פה. הבן אדם לא מסתיר שהוא היה חרא. לטענתו, הוא מנסה לתקן. אפשר לפחות לתת צ'אנס ולהקשיב למה שיש לו לומר, לא?
אפשר להקשיב למה שיש לו לומר, אבל מי נותן אמון באדם שהיה שקוע עד צווארו בהון – שלטון ובנוכלות? הוא משדר הפרעה אנטי-סוציאלית בצורה כה מובהקת שאני באמת מתפלא מהקרדיט שנותנים לו בשמאל.
חשוב על הקמפיין (הנוכחי) שלו: הוא מנהל דיאלוגים מניפולטיביים במפורש, כאשר ברקע נשמעים צלילים מלחיצים, ומספר אנקדוטות בלתי-מבוססות שהוא כביכול נחשף אליהן בעברו, אותו עבר שהוא כביכול מנסה לתקן אך בפועל ממנף לטובתו בהווה. ברצינות? מישהו באמת קונה את זה? הסרטונים שלו הם סיבה להצביע עבורו?
גם כנוכל הוא אינו מוכשר יתר על המידה.
וואו.
קשה לי לחוות דעה על כמה אמינים הדברים שהוא אומר פה, אבל הוא עשה חתיכת סיבוב פרסה מימיו הקצרים בשמאל הלאומי.
מתהדר באיש בל"ד, לדבר עם החמאס, האזרחים הערביים – הוא כבר לא מכוון למצביעים של יאיר לפיד.
את כל זה אתה תראה אותו עושה בראיון ליוסי גורביץ ולקהל שלו. אתה תראה אותו עושה את זה גם בראיון לקהל של ידיעות אחרונות וערוץ 2? מסופקני.
כן, אבל הבלוג של גורביץ הוא לא שמורת טבע.
הוא אמר דברים זהים בכנס מצביעים.
בחור נחמד. חבל שהוא נשמע כמו פרנואיד מטורף.
"לגרום אותם לחקירה" , אני מניח שצריך להיות 'לגרור אותם לחקירה'
ואותי מטרידה מאוד רשימה שמנצלת את הפלטפורמה של הבחירות כדי לרוץ לכנסת 'בכאילו' ובעצם לפרסם את המסרים שלה. זה תרגיל מלוכלך שירחיק אנשים הגונים.
למה אתה חושב שהם רצים בכאילו, ולמה שזה יהיה מה שירחיק אנשים הגונים ולא עלילות ברק/מופז/לבני/לפיד?
לתועלת הציבור: רצח המוני כמדיניות מוצהרת, במניפסט השמאל הלאומי.
(הערה כללית: אם יש משהו שנוא עלי הוא להמנע מתמיכה בגוף חמוד כל כך. אבל על אף תחושות הבטן המחבבות, יש בעיה: הם באמת די נאצים. זו לא טענה מטאפורית, והיא גם לא אקדמית במיוחד. מדובר בתוצאה ישירה של מדיניות החוץ שהשמאל הלאומי מנסה לקדם. משמעותה הכללית היא שבמידה ונופלים טילים על ישראל, יש לרצוח הרבה מאד פלסטינים. אין בישראל כיום שום גוף ימני יותר מ"השמאל הלאומי", והמדיניות שלו נדירה גם בנוף ההיסטורי מחוץ לישראל. למעשה, לא מדובר בכלל ב"ימין"; כך נראה רוע.)
בקיצור, כתוב במניפסט שחייבים לצאת מכל השטחים, כי אם לא נצא לא תהיה ישראל.
סעיף ל"ה עוסק במציאותיות. ברור לכותביו ש"יגיעו טילים לתל-אביב. גם לנתב"ג. ולדימונה". גם לי היה ברור, אבל לא יכולת הנבואה המצומצמת הזו היא העניין. העניין הוא הפטנט של השמאל הלאומי לפעולה במקרה שיורים טילים על ישראל. הנה הוא: "וכשנצא, נלחם ביורי הטילים והקסאמים והמרגמות מייד כשהם יישלחו. יותר מלבנון, יותר מעזה. בלי לתת לרקטות להחליד – בלי לחכות שבע שנים – אלא על המקום – ובכח. והרבה. כי זה שאני שמאל – לא אומר שאני פראייר. לא אומר שאני יוסי ביילין. הבנת את זה, ברוך ?"
ובכן, אני לא רואה את עצמי כשמאל – כמו שכתב עפרי אילני, יותר קל בלי לנסות אפילו. אבל הימין שאני חבר בו, לא אוהב כלל את הסעיף הזה. צריך להזכיר שוב ושוב – כי הרוע הזה הוא בלתי נתפס, בוודאי כשהוא מחובר לאדם מתוק כמו רני בלייר – שלא מדובר בסתם דיבורים בריוניים מהסוג שרצח את רבין, מהסוג שהוביל ללינץ' בירושלים, מהסוג שמייצר את המחבלים המתאבדים. מדובר במשהו הרבה יותר חמור, כלומר מדיניות רצחנית ומנומקת. אין לאלדד יניב שום שיטה אחרת להתמודד עם רקטות, פרט לטבח המוני. הוא לא מחביא שום שפן למקרה הזה. עד עכשיו, אף אחד מהדוברים הרהוטים שעומדים לרשות השמאל הלאומי לא טרח לשנות את הטקסט הזה.
קישור למקור: http://cafe.themarker.com/nodes/t/121/602/0/file_0.pdf
באופן כללי זה מסמך מאד מאד מביך. אני לא בטוח שהמחברים שלו עומדים מאחוריו היום.
הסתכלתי על הציטוט בסעיף ל"ה. איפה אתה רואה פה קריאה לרצח המוני?
כתוב שם "נלחם ביורי הטילים והקסאמים והמרגמות מייד כשהם יישלחו". עפ"י הניסוח, מדובר פה במלחמה בחמושים. מה פתאום רצח המוני?
אתה טועה. הנאצים פה זה בעיקר אתה.
אין בסעיף ל"ה שום דבר המדבר על רצח המוני של פלסטינאים.
ומדוע "חבר בימין" כהגדרתך קורא לעצמו סמולן?
ושוב, את רבין לא רצחו "סתם דיבורים בריוניים". את רבין רצחו החברים שלך.
לא יעזרו פלפולי ה"נהפוך הוא" שלך – השמאל הוא שמאל, והימין הוא פשיסטי, גם אם הוא מכנה את עצמו "סמולן".
טפו.
חברים וחנן
נדמה לי שיש פה בעיה פרשנית. הקטע שציטטתי מכיל התייחסות ישירה למעשי ברוטליות לא מבוטלים, כלומר למלחמת לבנון השניה ולמבצע בעזה מיד לפניה. בשני המקרים האלו, ישראל של אולמרט ביצעה לראשונה את טכניקת התגובה הלא-פרופורציונלית. כמדומני שמקובל היום שהיא היתה יותר מדי מחוץ לפרופורציה. החבר יניב, שבעצמו לא ירה באף אחד אף פעם, דווקא חושב שצריך להרוג הרבה יותר.
שנית, יש כאן עניין מרכזי שקשור למבנה התיאורטי הכללי של השמאל הלאומי. השמאל הלאומי האמין בנסיגה משטחים אבל בשימור מדינת ישראל, אבל לא האמין שכתוצאה מכך יהיה שלום. התוצאה היא שבניגוד לשמאל הרדיקלי, שרוצה שלא תהיה פה ישראל, ובניגוד לשמאל הציוני מפעם, שהאמין שאחרי נסיגה תהיה מדינת ישראל וגם יהיה שלום, השמאל הלאומי מחויב להמציא תשובה למקרה שבו תהיה מלחמה נגד ישראל. אבל, היות והוא בעד נסיגה, הפתרון שלו לא יכול לכלול את הפטנט העתיק של השתלטות על שטח, ושליטה עליו מתוכו. זה אסור. הפתרון של השמאל הלאומי מתואר בסעיף הזה: הם יהרגו המון פלסטינים, עד שהיקפי ההרג יבלמו את הפלסטינים מירי רקטות ושאר פעולות טרור. לכן, רצח המוני הוא לא רק גחמה ודיבור בריוני, אלא פונקציה שנראית די הכרחית במבנה שמוצג במניפסט. לדעתי, הוא משקף רוע, ואפילו מאד.
אין שום בעיה פרשנית אלא נסיון שלך להסיט את הדיון. לפי הלוגיקה של "השמאל רוצה לנסות שלום ואם זה לא ילך מלחמה – ובמלחמה כמו במלחמה – יהרגו המון – ולכן השמאל רוצח" – היא נסיון לטשטש את העובדה הברורה שהמדיניות של הימין (שאתה חבר בו) תוביל בהכרח לשפיכות דמים גדולה הרבה יותר. ההצהרות הלוחמניות של כל אחד מנפוחי הימין (צריך למוטט את שלטון החמאס / צריך טרנספר / אלוהים יעזור לנו וכו') הופכים אותם לרצחניים הרבה יותר, ולא רק בפוטנציה מפלפלת את עצמה.
אין למעשה הבדל בין "השמאל הלאומי" לבין השמאל הציוני ושמאל רדיקאלי אין באמת בארץ.
ובהתחשב בזה שכל ההתפלפלות שלך מנסה להטפל לטיוטא ראשונית ישנה וחסרת קשר ממשי לדברים שאלדד יניב טוען ולראיון שלעיל – לך תחפש את החברים שלך.
נשמה, במקרה הזה אני דווקא בצד שלך. יניב הוא מה שאתה קורא פשיסט, כלומר אדם רע שצריך לבלום אותו. בטח לא לסייע לו.
הראיון הזה הביא אותי הכי קרוב שהגעתי ללחבב את האיש (אם כי לא ללהצביע לו), אבל בחייאת: "באופן כן", לא "כנה".
לגבי הטענות על העבר של יניב: הכל נכון, ובכל זאת, הוא כבר היכה על חטא כל כך הרבה פעמים. האם אני מאמין שהוא השתנה? לא בדיוק. אני כן מאמין שהדעות שלו השתנו. פעם הוא עף על עצמו כעורך הדין של האנשים הרעים, ואז מכר את הפרארי שלו ועכשיו הוא עף על עצמו כלוחם צדק. אז זה אמנם לא נראה משהו, אבל לפחות המטרה כנראה טובה. צריך לזכור שגם את ווטרגייט אי אפשר היה לחשוף בלי עזרתם של אינסיידרז, ואני נוטה להאמין שהסיפורים שהוא מספר אמיתיים.
את הטענות לרכילות אני באמת לא מבין – אם נתניהו מימן את מחאת המילואימניקים ואת הקמפיין של עמי איילון בעבודה, יש כאן הכל חוץ מרכילות.
הטענה על מימון הקמפיין של איילון היא מפוקפקת ביותר. הפריימריס היו ב-2007. מבקר המדינה, לפי יניב, חקר את הדברים, אבל המבקר החדש (שמונה בידי ביבי באופן מושחת) סגר עם מינויו את התיק, ופיטר את החוקר שעסק בזה. עולה שאלה מתבקשת – המבקר (לינדשטראוס) יושב על זה 5 שנים ולא נוקט שום צעד? כמה מסובך זה יכול להיות? בפרשת עמותות ברק (שאלדד עצמו מכיר היטב מבפנים) יצא דוח חריף של המבקר שנה לאחר האירוע, והחומר הועבר לבדיקת היועץ המשפטי.
על התיק של ליברמן יושבים כבר כמה? עשור? יותר? אני לא בטוח שמשך גרירת התיק מעידה על חולשת ההוכחות בו, ייתכן שלהפך.
קודם כל זו לא האשמה מסובכת. שנית, לפי הסיפור של יניב, המבקר החדש הורה להפסיק את החקירה ופיטר את החוקר, ובכך כביכול בלם את הטיפול בנושא. האם המבקר הקודם, לינדנשטראוס, והחוקר שפוטר, גם הם מושחתים? אם לא, מדוע לא עשו משהו עם הנושא, כפי שעשה מבקר המדינה בפרשת עמותות ברק?
אולי לא מושחתים, אבל לחיצים או זהירים יתור על מידה. מי יודע. מה שכן, אני לא בטוח שיש קשר בין הזמן שהתיק יושב על שולחן הפרקליטות לחוזק הראיות בו.
משפט דרעי נמשך הרבה שנים גם כן. אבל לפי דין תורה הוא זכאי, אז זה לא נחשב.
לפי מה שקראתי התיק הרלוונטי הוא מ-2006. תוך כדי חקירה שהחלה ב-2001 התגלו דברים חדשים, רציניים יותר. יש נטייה לטשטש ולהציג את הכל כאותו מקרה שהחל ב-2001.
בל"ד ?!
בלד זה ימין הכי קיצוני בפוליטיקה בגלל זה הם לא תומכים באבו מאזן .
תשמעו, יש לנו כאן הזדמנות בלתי חוזרת לסלק לפחות חלק מהמסכות של פוליטיקאים ושאר בעלי מעמד מדושנים. מעולם לא היתה כאן הזדמנות כזו. בעצם, היה אחד כזה. אורי אבנרי. למרות שפעל בתקופה בה היתה לו נגישות קטנה מאד לקהל, הצליח ולו במעט לטלטל ולעורר מחשבות. ממרומי גילי ונסיוני, הסירטונים שמועלים על ידי ארץ חדשה משקפים נאמנה לפחות את האוירה. גם אם לא כל פרט שם מדוייק (ואולי כן). אנחנו הרי מרגישים שזו האוירה. אלה האנשים. עסוקים בעיקר בהישרדות ובנהנתנות תחת מגבלותיהם האנושיות. עלינו הם חושבים מעט מאד (למעט החברים ממרצ), ואלה הטריים שעדיין חושבים עלינו, אינם חופשיים להתבטא. הם כפופים לראשי מפלגה שאינם יכולים להרשות לעצמם או לח"כיהם להתנער מחזות ממלכתית. לכן, עדיף ח"כ מארץחדשה מאשר ח"כ במקום 20 (למשל) בליכוד או בעבודה.
ולא, מעולם לא דיברתי עם אלדד יניב או עם רני בלייר.
חבורה של מפגרים מגיבים פה…הבנאדם היה בפוליטיקה הוא לא היה עבריין מורשע, ואמר שהוא עשה תפנית, אז מה אתם מ**** תשכל. עדיין, הוא עשה פי אלף יותר ממה שכל אחד ממותחי הביקורת הצבועים כנגדו עשו ויעשו בחייהם. הדברים שהוא אומר בסרטונים הם נכונים, וזה ברור לגמרי, ובגלל זה אף אחד לא תובע אותו. ולא כותבים עליו כי מפחדים ממנו. הוא האיש שאומר המלך הוא עירום, ומי שטוען שאי אפשר להאמין לו כי הוא גם היה כזה הוא פשוט אידיוט. כל מי שהיה בפוליטיקה מתלכלך, ובראיונות איתו הוא נשמע לא רק עקבי, אלא אינטיליגנטי, רהוט וכריזמטי בצורה מעוררת הערכה. הלוואי הלוואי שייכנס לכנסת. סוף סוף מישהו רציני בין אוסף של חדלי אישים.
אתה די צודק.
השאלה היא למה לפצל את מחנה השמאל החלש מאד גם ככה לעוד רסיסי מפלגות שאולי כן ואולי לא יעברו את אחוז החסימה.
לך בכוחך זה והושעת את ישראל, נכון לרגע זה אני איתך באש ובמים ומצפה לך בקובצת "הגיעו מים עד נפש", בקש להצטרף על אתר.
שיקוף יקרה כשאלדד יניב יספר בדיוק מה הוא עשה בעברו. הבעיה היא, שכשידעו מה עשה- אף אחד לא יסמוך על נוכל חלקלק שכמותו. נחש. עקרב ונמר לא מחליפים את עורם.
יש ראיון ישן ב"הארץ" , הוא פירט די בהרחבה את מה שהוא עשה.
חוץ מזה, שקיפות בפוליטיקה הוא ערך שכל אזרח צריך לשאוף אליו.
נחש או עקרב מתאימים מאוד לתפקיד שהוא הטיל על עצמו, אני לא רואה את אופנהיימר הרכיכה מצליח להתמודד עם בריוני הימין מבלי למצמץ.
אז בפעם הקודמת הוא לא דפק חשבון לאזרחים, עכשיו הוא לא דופק חשבון ואין לו אלוהים מביבי וחבורת הזבל הנאלחה שממררת את חיינו, צריך אחד כזה בכנסת.
http://www.youtube.com/watch?v=qRTBVPgHM3Y
לא הוא לא חשף את כל מה שעשה,הוא רק רמז ש"על דברים כאלה אנשים נכנסים לכלא".
אין ממנים פרנס על הציבור, אלא אם כן קופת שרצים תלויה מאחוריו
"אזרחים ערבים שבסך הכל חסמו כבישים" – זה ממש לא מה שכתוב בדוח ועדת אור.
נא לזכור שאזרח ישראלי, ז'אן בכור, נהרג מפגיעת אבן של מפגינים ערבים בכביש הפוך. רבים נפצעו.
האזרח שנהרג נפגע מאבן שנזרקה מהגשר בג'אסר אל-זרקא. זה לא קשור לחסימת הכביש בואדי ערה.
אבן שנזרקה מהשמיים?
אלדד משווה את התפרעויות הערבים להפגנות המחאה בקיץ שעבר, ומתעלם מאלימות המפגינים הערבים. בדוח ועדת אור נכתב על ההפגנות:
"עוצמת האלימות והתוקפנות שבאה לידי ביטוי באירועים הייתה גבוהה ביותר. נגד אזרחים ואנשי כוחות הביטחון נעשה שימוש באמצעי תקיפה מגוונים, אשר כללו יידוי בקבוקי תבערה, שימוש בגולות מתכת שיודו בקלע במהירות גבוהה, יידוי אבנים באמצעים שונים, גלגול צמיגים בוערים ובמקרים בודדים גם ירי של אש חיה. יהודים הותקפו בדרכים בשל היותם יהודים, ורכושם הושחת. במספר מקרים אך כפסע היה בינם לבין מוות מיד המון מתפרע, ואכן במקרה אחד נהרג אזרח יהודי עובר אורח. נעשו נסיונות לעלות לעבר יישובים יהודיים ולאיים עליהם. צירי תנועה ראשיים נחסמו לפרקי זמן ממושכים, והתנועה ליישובים יהודיים שונים שובשה קשות, ולעתים אף נותקה לפרקי זמן ארוכים".
כפי שציינתי, האבן נזרקה מהגשר. אבל דווקא שם לא נהרג אף מפגין מאש המשטרה. כל ההרוגים היו בואדי ערה ולא תוך כדי נסיון לעצור הסתערות על ישוב יהודי אלא בתוך יישובים ערביים כמו אום אל-פאחם. זה נכון שכביש 65 נחסם, אבל אף אחד לא חשב לירות במפגינים נגד ההתנתקות שחסמו כבישים ראשיים לא פחות.
אבן שנזרקה על-ידי מתפרעים ערבים, שלפי יניב "בסך הכל חסמו כבישים".
קרא את דוח ועדת אור.
http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/or/inside2.htm
הנקודה אינה שהשוטרים פעלו נכון אלא שמעשי המפגינים הערבים היו רחוקים מאד מ"סתם חסימת כבישים", סיכנו – וגם לקחו – חיי אדם.
במובן הפסיכולוגי האינטואיטיבי, יניב משדר עבורי דמות של אופורטוניסט חסר מעצורים. מאידך גיסא, אולי אנו זקוקים בהחלט למנקה אורוות בנוסח יניב, בהחלט כפי שנטען למעלה, בדומה לאורי אבנרי, וגם בדומה לזליכה.
מעין משוגע רובספיירי, שישלח למלחמת הכל בכל כנגד הכנופיה הזו אשר הפכה את ישראל לאוליגרכיה בונפרטיסטית מכוערת. אני מתחיל לשקול ברצינות להצביע ל"ארץ חדשה", אולי הגיע הזמן למתאבדים שיעיים. נראה מה יהיה מצבם בסקרים באמת.
הבעיה שלא תמצא אותם בסקרים. התעלמות מוחלטת. מעניין למה?
מתוך דוח ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר: " בשעה 10:50 דווח, כי התהלוכה בטמרה מתקדמת לכיוון כביש 70 [34] בקטע שבין צומת יגור לצומת סומך. על פי העדויות, בסביבות השעה 11:00 היתה בצומת טמרה התקהלות צעירים שעמדו בתוך הצומת וחסמו אותו. על פי הדיווח בעיתונות, עם תום התהלוכה הבעירו הצעירים צמיגים בכביש הראשי וחסמו אותו[35]. הצעירים הניפו מוטות ברזל ומקלות וקראו סיסמאות. לא נעשה נסיון לפזר את מפרי הסדר, הואיל וכוח המשטרה שבמקום לא היה ערוך לפזר התקהלות של מספר גדול של אנשים[36]. המשטרה חסמה את הכביש, כדי למנוע מכלי רכב להיקלע למהומה. אותם כלי רכב, שנקלעו למקום ההפגנה למרות חסימות השוטרים, עברו "בדיקה" על ידי המתפרעים, כדי לברר אם נמצאים בהם יהודים. כלי הרכב שבהם התגלו יהודים ספגו בעיטות וחבטות בחלונות, ובמקרים אחדים אף הוכו נוסעיהם על ידי ההמון. בינתיים החלו המתפרעים לנפץ את הרמזורים ואת עמודי התאורה במקום"
האם זה דומה להתנהלות המפגינים במחאת הקיץ?
די דומה להתנהלות המפגינים בשכונת התקווה ביוני האחרון, תחת שרביטם של חברי הקואליציה הנבחרת שלך. לא זכור לי שמישהו הועמד לפני כיתת יורים.
אין לי שום מושג על מה אתה מדמגג. כיתת יורים?
התיאור בדוח אור שונה מאד מאד מזה של אלדד יניב: "השר לבטחון פנים יורה על אזרחים ערבים שבסך הכל חסמו כבישים. מה שעשו במחאת הקיץ לא פעם ולא פעמיים ואף אחד לא חשב לירות".
זו לא "בסך הכל חסימת כבישים", וזה גם לא נגמר בקטע שציטטתי:
18. צומת דיר אל-אסד. בשעה 13:25 לערך החלה תהלוכה באזור צומת דיר אל-אסד. במהלך התהלוכה יידו המשתתפים אבנים, ברזלים ובקבוקים לכיוון כלי הרכב שבציר 85 ולכיוון השוטרים שהיו במקום. רכב של מפקד תחנת המשטרה המקומית הותקף על ידי ההמון, ניזוק ושמשתו האחורית נופצה. ההמון ירד לצומת הקרובה, יידה אבנים ופגע במכוניות חולפות, ואף גרם כתוצאה מכך לתאונות דרכים בהן נפצעו אזרחים[73]. אחרי כן, החל ההמון להיכנס לקניון סמוך (קניון דבאח), שם ערכו יהודים קניות באותה שעה. במוקד הטלפוני החלו להתקבל קריאות רבות לעזרה מתחום הקניון
דוח ועדת אור לעיונך:
http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/or/inside2.htm.
ועוד אחד לסיום: " ג'דיידה, כפר יאסיף. בפני הוועדה נשמעה עדות על רעולי פנים בצומת ג'דיידה, אשר חסמו את הכביש באזור הצומת ועצרו כלי רכב על מנת לברר אם הנוסעים בהם יהודים או ערבים. באחד המקרים, כשהוברר להם כי נהג רכב הוא יהודי, רגמו אותו ואת רכבו באבנים רבות, עד שהנהג חילץ עצמו בקושי רב מן האירוע, כשהוא פצוע ומדמם[78]. לאחר מכן הוצת רכבו."
"בסך הכל חסמו כבישים"?
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1715061 "חלק מהמפגינים תקפו עוברי אורח, בהם מסתננים מאפריקה, הבעירו פחי אשפה וניפצו זגוגיות של מכוניות. […] כמה בני אדם ניפצו שמשת חנות מזון לקהילה זרה, שברו חלונות של מספרה ובזזו את תכולתה. אחרים עצרו מוניות שרות בקו 16 שעברו במקום, בדקו אם יושבים בהם זרים ודפקו על חלונותיהן. "
כן. אז אני אחזור על עצמי, רק הפעם אני אשאל באופן ישיר, במטרה לקבל תגובה ישירה:
1. היכן אתה מוצא את ההבדל הקונקרטי בין התיאורים שהבאת מדו"ח ועדת אור לבין התנהלות המפגינים בפרעות כנגד האפריקאים בשכונת התקווה, בהנחייתם של יו"ר הקואליציה ויו"ר הועדה הממשלתית לזכויות הילד, חבר כנסת ישראל דני דנון, חברת מפלגת השלטון ודוברת צה"ל לשעבר, חברת כנסת ישראל מירי רגב, חבר כנסת ישראל מטעם מפלגת השלטון יריב לוין, אשת החינוך ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, חברת כנסת ישראל מטעם מפלגת הסו-קולד אופוזיציה רונית תירוש?
2. בכמה בנות ובני אדם היה צריך לירות למוות בשכונת התקווה בערב ה-23 ליוני 2012 על מנת שמירת עיקרון שלטון החוק, מאדם אחד עד 13?
היום, יום ג', 17:00, גינת לווינסקי, דרום ת"א
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151218491042615&set=a.135387837614.110087.61966557614&type=1&theater
תשובות לשאלות שלי אליך לא קבלתי. תראה שהביצים שלך שקולות לפה שלך ותבוא לעמוד שם, לצידי. (או שאתה סומך על משטרת ישראל שלא תבחין בין דם לדם?)
פרעות אוקטובר 2000 פרצו ביחד עם האיתנפאדה השניה, בלי קשר ל"אכזבה" כל שהיא מברק. אין מה להשוות את זה למחאה בקיץ, ההתנתקות, או כל דבר אחר שקרה בישראל – מעולם לא היו עוד פרעות בסדר גודל דומה שהחלו בצוותא עם פתיחת מערכה נגד ישראל. אפילו לא במלחמות ששת הימים או יום הכיפורים. בזמן שגל האלימות האדיר פרץ ביו"ש (גל אלימות שעתיד להביא יותר מ-1000 הרוגים ישראלים), גל אלימות אדיר נוסף נפתח מבית והתוצאות בהתאם.
להגיד שערביי ישראל יותר נאמנים מאשר היהודים אם הם היו במצבם זו בדיחה גרועה. יהודים היו במצבים קשים בהרבה והפגינו מאה אחוזי נאמנות, כולל שירות בצבאן של מדינות שהתעללו ביהודים אחרים. מאות מחבלים וסייעני טרור באו מקרב מערביי ישראל, כ-40 אחוז מערביי ישראל מכחישים שואה וכ-50 אחוז לא רוצים שכן יהודי.
יש לך מקור לנתון של "מאות מחבלים וסייעני טרור"? אני לא זוכר כל כך הרבה מקרים וברב המקרים שהיו (כמו הפיגוע האחרון באוטובוס בת"א) המעורבים היו ישראלים באופן טכני אבל הגיעו מהשטחים וקיבלו אזרחות בעקבות איחוד משפחות. או שגדלו בבית של איחוד ממשפחות. כלומר לא מדובר באנשים שגדלו באווירה "ערבית ישראלית".
http://www.shabak.gov.il/SiteCollectionImages/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/terror-summary-4years-new.pdf
לפי דו"ח השב"כ, משנת 2000 עד אמצע 2004 כ200 ערבים ישראלים השתתפו בטרור (בפיגועים בהם נהרגו למעלה מ135 ישראלים). לפי פירסומים אחרים של השב"כ מאז 2004 יש בד"כ בין 20-40 ערבים ישראלים שנעצרים על מעורבות בטרור מדי שנה.
אבל אתה צודק שחלק גדול מהם (40 אחוז) הם פלסטינים מהגדה המערבית שקיבלו אזרחות ישראליות באמצעות איחוד משפחות. מצד שני, אני לא בטוח למה אתה חושב שאווירה "ערבית ישראלית" היא בהכרח ממתנת. לעצרות השנתיות של ראאד "היהודים שתו את דמם של ילדים נוצרים" סלאח מגיעים בממוצע כ-40 אלף אנשים, והן לא שונות בדבר מבחינת התוכן מעצרות שעמיתיו בג'יהאד האסלאמי או החמאס מקיימים בעזה.
אני קצת מבולבלת. מצד אחד אני אוהבת את הדברים שהוא אומר כאן, מצד שני אני זוכרת את הראיון ההוא ב"הארץ" שבו הוא סיפר לא מעט על איך זה להיות בצד השני ולעבוד עבור מחוללי השחיתות. אני לא בטוחה שאנשים משתנים בכזו קלות. הפעילות שלו במסגרת המחאה החברתית הרגישה לי כמו תפיסת טרמפ.
אני אגיד משהו על אלדד יניב: הוא היחיד שהופך את הבחירות האלה למעניינות. בעצם – גם נפטלי בנט.
יוסי, מה פירוש השימועים שיניב מדבר עליהם? האם זה קיים כחלק מהעבודה הפרלמנטרית בישראל? האם מישהו יכול להפנות את הקוראים למידע בנושא?
+1
שימועים ? בכנסת? איזה שימועים?
חברי כנסת יכולים להזמין את היועץ המשפטי לממשלה לשימוע?
אלדד יניב מדבר אידאולוגיה וערכים של דמוקרטיה וזכויות אדם, באופן אותנטי. ואני מאמין לאלדד יניב.
עניין אחר-
יש כאן ובמקומות אחרים, תגובות שתוקפות את יניב בשלל דרכים (גם אם לא בדיוק במילים שאני כותב):
חלק מזלזלים בו ומפחיתים בערכו
חלק מציירים אותו כאינטרסנט
חלק מציירים אותו כרוע/פסיכופט/א-סוציאלי
חלק מציירים אותו כשטן ערמומי
להערכתי, חלק לא מבוטל מתוקפי יניב אלדד (לא כולם!), הם הם התגובה של אנשי ההון-שלטון, בשל פחדם מחשיפותיו של יניב ומתכניותיו לביעור השחיתות.
כמה אירוני.
בזמן מבצע עמוד ענן, פרץ מישהו לאתר YNET וגנב את רשימת כתובות הדואר שלהם.
איך אני יודע? מכיוון שאני מעניק לכל אתר כתובת דוא"ל ייחודית ומשתמש בה רק באותו אתר. כמו כן, הפורץ שלח לי הודעה ובה הסיסמה שלי ב-YNET. אין מה לדאוג, גם סיסמאות אני נותן בקפידה.
אבל מה שיותר מעניין הוא שאחר כך התחילו מפרסמים ישראליים לשלוח אלי דואר זבל לכתובת הזו. כלומר, מפרסמים ישראליים לקחו את פרי עבודתו של פורץ מחשבים לצורך פרסום בית העסק שלהם.
והיום, קיבלתי מכתב שמפרסם את הסרטונים של מפלגת "ארץ חדשה" – לאותה הכתובת שבה נרשמתי ל-YNET.
ככה ירדה בעיני האמינות של אנשי המפלגה לאותה רמה של המפרסמים בדואר זבל. מי שמשתמש בפירות הפריצה של מחשבים כדי להעביר את המסר שלו – מעביר את המסר ההפוך.
— אריק