החברים של ג'ורג'

33 תגובות על ”אמא, הבטחת לנו קריקטורה לשבת!“

1. אמנון הגיב:

   23 במאי 2009 בשעה 12:26

   נהדר.

2. אייל הגיב:

   23 במאי 2009 בשעה 13:23

   רק לא הבנתי
   למה רשום לו טוקבקים על החשבון חשמל?

   • אור ברקת הגיב:

     23 במאי 2009 בשעה 13:42

     רפרנס ל"חשיפה" שחברת החשמל שכרה חברת יחסי ציבור שבין השאר שלחה טוקבקים מטעם לפאר את חברת החשמל בפורומים שונים.

     • ygurvitz הגיב:

       23 במאי 2009 בשעה 13:45

       למה המילה חשיפה מופיעה במרכאות כפולות?

       • אור ברקת הגיב:

         23 במאי 2009 בשעה 13:47

         כי העובדה שחברות מסחריות שונות ופוליטיקאים מסוימים משתמשים בטוקבקים בשכר לא כל כך חדשה. זה שבמקרה הזה עיתון מיינסטרימי טרח לבדוק ולהוכיח לא משנה את זה.

         • ygurvitz הגיב:

           23 במאי 2009 בשעה 13:51

           אני דווקא חושב שכן. זה בדיוק ההבדל בין שמועה ובין ידיעה.

           • אור ברקת הגיב:

             23 במאי 2009 בשעה 13:59

             נכון, בעיקרון.

             במקרה זה אני מקביל את זה לכתבה שתפורסם בה ייכתב שעל פי מחקר שנעשה חלק גדול מהטוקבקים באתרי חדשות בארץ מורכבים מאד-הומינם עילג במיוחד – לא בדיוק שמועה הדורשת הוכחה מוצקה.

             • נמרוד אבישר הגיב:

               23 במאי 2009 בשעה 15:19

               יש מחקר כזה של נייגר וזנדברג, אאז"נ. דווקא מעניין.

           • אוטו פוקוס הגיב:

             23 במאי 2009 בשעה 17:00

             אני חושב שמה שמעניין כאן הוא לא הידיעה עצמה, שלא מחדשת הרבה לרוב הקוראים, אלא דווקא מה שנמצא מאחורי הקלעים שלה: מי בחברת החשמל הרגיז את משפחת מוזס, ואיך? כתבה כזו, שמרוחה על פני העמוד הראשון של המוסף הכי חשוב במדינה, מסריחה מחיסול חשבונות. הידיעה האמיתית צריכה להיות על המניע לכתבה.

             לחילופין, יכול להיות שעורך המוסף באמת רצה "סתם" כתבה בנושא טוקבקים בשכר. אם זה המצב, אז עדיין מעניין למה הוא בחר דווקא בחברת החשמל כקורבן, ולא למשל בבנק הפועלים (שאפשר לנחש שמאמצי הטוקבקים בשכר שלו מגמדים את אלו של חברת החשמל). הייתי מנחש שזה לא מקרי, ופשוט הרבה יותר נוח לשכיר של משפחת מוזס לתקוף חברה ממשלתית, שלא יכולה להתנקם בו או במעסיקיו באופן אישי. לתקוף חברה של מישהו שקשור באופן זה אוא אחר לאלו שמחזיקים לו ברצועה (כחבר או כיריב), או חס-וחלילה חברה שממש יש להם מניות בה, זה כבר עניין מסוכן.

             • עדיגי הגיב:

               23 במאי 2009 בשעה 20:02

               ברור שגם לבנק הפועלים יש צבא טוקבקיסטים משלו, אבל בניגוד אליו – חברת החשמל היא חברה ממשלתית (לפחות לעת עתה). אלו כספי המסים שלך שהולכים למימון השטויות האלו, ולא כסף של טייקון זה או אחר (שגם הוא מבוסס על כספי המסים שלנו, בעצם, אבל זהו דיון אחר שלא רלוונטי כרגע).

             • אוטו פוקוס הגיב:

               24 במאי 2009 בשעה 0:23

               חברת החשמל פועלת לא מכספי המיסים, אלא מכספי חשבון החשמל. מה שכן, היא מונופול בחסות הממשלה, כך שזה כמעט זהה.

               מצד שני, בלי פרסום ויח"צ, שעולים לא מעט כסף, הדימוי הציבורי של חברת החשמל היה טרף עוד יותר קל לטייקונים למיניהם, כמו למשל בעלי העיתונים שנהנים כל כך להשמיץ אותה. אלו משמיצים אותה בציבור לא כגחמה, אלא כמהלך מחושב, על מנת להקל על הכלכלבים שלהם בכנסת להפריט אותה לחתיכות, רק על מנת שיוכלו לבלוע אותה לשובעה ולהחיל להדפיס כסף. ממש כפי שעשו האחים עופר ל"כמיקלים לישראל" (חברה לניצול ים המלח, שהמנכ"ל שלה הוא, הפלא ופלא, בן למשפחת מוזס), ודוגמאות רבות נוספות לא חסרות.

               מאחר ואני חסיד של שליטת הציבור במשאבים הלאומיים החשובים שלו, החשמל בתוכם, אני לא בטוח ששכירת חברת יח"צ שתפעל כנגד ההשמצות הזדוניות למען מאמצי ההפרטה של בעלי ההון היא מהלך כל כך פסול (מנגד, אגב, אני חסיד של עבודה מאורגנת, ולכן ההשמצות של היח"צנים כנגד הועדים דווקא מעצבנת אותי…).

             • אור ברקת הגיב:

               24 במאי 2009 בשעה 0:55

               יש יח"צ ויש יח"צ – טוקבקים מטעם נופלים בצד הלא נכון

           • אור ברקת הגיב:

             23 במאי 2009 בשעה 19:05

             אגב שמועה, זכרתי שראיתי כתבות מעין אלה בעבר :

             http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3515380,00.html

3. נמרוד אבישר הגיב:

   23 במאי 2009 בשעה 13:35

   עדיגי, אם תמשיכי לבעוט לי בבטן יתפתח דימום פנימי.

4. ענר רבון הגיב:

   23 במאי 2009 בשעה 17:50

   זו השליחות החדשה? הטפלות לכתבות על ניאו נאצים מרחבי העולם כאות ומופת לפרנויה היהודית? נסה ערבי הצדעה לישראל בהוליווד, יש שם יותר חומר לניקוז מרירות

   • עדיגי הגיב:

     23 במאי 2009 בשעה 20:00

     אתה מדבר אליי? למיטב זכרוני, לא עברתי ניתוח לשינוי מין בעת האחרונה.

     • אור ברקת הגיב:

       23 במאי 2009 בשעה 20:06

       נראה לי שצורפת ללהקת המעודדות.

       • ygurvitz הגיב:

         23 במאי 2009 בשעה 20:39

         לא, היא הפכה לזומבי. אני מפעיל אותה באמצעות חוטים.

         • עדיגי הגיב:

           23 במאי 2009 בשעה 20:59

           גולם, אם כבר!

           • ygurvitz הגיב:

             23 במאי 2009 בשעה 21:03

             לא, גלמים תמיד יוצאים משליטה. זה אף פעם לא נגמר טוב, עבודה קבליסטית זולה. עם זומבים אתה תמיד יודע מה אתה מקבל.

             • אור ברקת הגיב:

               23 במאי 2009 בשעה 22:24

               עוד פעם אתה מעדיף נצרות על פני מיתולוגיות יהודיות טובות. אנטישמי.

             • ג'ו הגיב:

               24 במאי 2009 בשעה 7:06

               זומבים מהנצרות??

             • ygurvitz הגיב:

               24 במאי 2009 בשעה 7:10

               נצרות, פגאניות, וודו – מה זה משנה, כולם גויים.

             • בוב גה"ז הגיב:

               24 במאי 2009 בשעה 8:59

               אבל את הזומבים אתה צריך להאכיל במוח, ואין בארץ הרבה מזה.

             • אור ברקת הגיב:

               24 במאי 2009 בשעה 14:43

               החלפתי זומבים וערפדים שבהם כן יש מוטיבים נוצרים. אבל יוסי צודק, מה זה משנה

5. בוב גה"ז הגיב:

   23 במאי 2009 בשעה 23:02

   ומי אדוני?

6. נמרוד אבישר הגיב:

   24 במאי 2009 בשעה 0:18

   יוסי, אהמ, נראה לי שיש לך, אפעס, בעיה קלה של טרולים מרובי ניקים. לא משהו שאתה לא מכיר.

7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

   24 במאי 2009 בשעה 2:50

   http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1083842.html

   בפעם הבאה יביאו את ארון הברית….

   • איתמר קרביאן הגיב:

     24 במאי 2009 בשעה 10:17

     לזה דוקינס היה קורא "טיעון מתוך הרס בלתי-מושלם": הרבה חיילים נהרגו, אבל כמה ניצלו. לכן אלוהים קיים.