המאיים הסדרתי
ארי שביט כתב הבוקר עוד מאמר. אני יודע, אני יכול להאשים רק את עצמי. ובכל זאת.
שביט חזר לנושא החביב עליו: איום עלינו בפצצה האיראנית. במאי 2006, אחרי שהבוחרים שלחו את שנוא נפשו אולמרט לבית ראש הממשלה אבל לפני המלחמה, הוא טען שהישראלים "לא מפנימים" את הסכנה האיראנית, ושמתקפה אמריקנית קרובה באיראן – ושכדי לסייע לה, יש למנוע את ההתכנסות. מה עניין שמיטה להר סיני, לא ברור; למעשה, הקולות העולים כיום מן הממשל האמריקני בנושא הם בדיוק הפוכים: "בושהאר תמורת יצהר".
אז טען שביט שהאמריקנים יתקפו ב-2007. זה לא קרה. בשם אותו דחליל עצמו – תקיפה אמריקנית באיראן – קרא שביט ביוני 2008 לדחות את הבחירות, כדי לאפשר לממשל בוש לתקוף את איראן בטרם ייכנס אובמה לתפקידו. גם זה, כידוע, לא ממש קרה.
לפני חודשיים, הוא קרא לשמעון פרס לאלץ את נתניהו ולבני להקים ממשלת אחדות כדי להיאבק יחדיו בפצצה האיראנית, שעל פי חישוביו צפויה להגיע מתישהו ב-2010. הוא הודה אז במשתמע שבעצם, יש אפשרות לחיות עם הפצצה האיראנית, אבל קיים הסיכון "שישראל תלך ותדעך בצל החרדה מהפצצה", והוא פסל אותה במשתמע. ממשלת נתניהו-לבני, להערכתו, היתה יכולה להביא… משהו. ממשלת נתניהו-ליברמן, מצד שני, "לא תוכל להתמודד עם האתגר האיראני מפני שהיא תהיה מצורעת".
נו, היום אנחנו כבר יודעים מה הגרלנו. אז מה יעשה שביט? יתווה חזון בלהות של אובאמה המובס ב-2012 בשל, לא פחות, איראן. זו, לדעת שביט, תתחיל למוטט את כל המשטרים במזרח התיכון החל מ-2010. התהליך המופרך ביותר שמתאר שביט הוא התפטרותו של מובארק עקב לחץ ציבורי. אולי באמת ראוי היה להפסיק את הקריאה כאן. "אפגניסטן בערה", נסחף שביט, כאילו איננה בוערת לנגד עינינו; "פקיסטן קרסה, רוסיה הרימה ראש" – הלו, שביט? אתה צופה בחדשות מדי פעם?
שביט רוצה שארצות הברית תצא למלחמה כנגד איראן, ולצורך כך מוכן לספסר בנבואות אימה זולות. זכותו. ייאמר לזכותו שבתרחיש שלו, שהוא בכל זאת קצת יותר עדין מזה של שר בטחוננו, איראן לא משתמשת בנשק הגרעיני שלה. ההתגרענות שלה ממוטטת את כל המזרח התיכון כבמטה קסם, בלי יריה.
השאלה המתבקשת היא, אם איראן לא תפעיל את הנשק הגרעיני שלה, מדוע יש לצאת נגדה למלחמה. סביר שנזקה של מלחמה – התקפה אמריקנית רביעית על מדינה מוסלמית (סומאליה, אפגניסטן, עיראק) – יהיה גדול יותר מזה שמתאר שביט: תבוסה אמריקנית מוחצת בעיראק, בתור התחלה, התקוממות עממית ברחבי המזרח התיכון. כלומר, כל נבואות הזעם של שביט יתגשמו דווקא אז.
אבל שביט, אחרי הכל, כבר הוכיח שהוא כותב חסר אחריות. הוא זה שלחץ את אולמרט למתקפה האחרונה ההיא בלבנון, ששפכה דם לשווא. הוא לא פרש אז מכתיבה. הוא המשיך, וכנראה ימשיך, לחרחר מלחמות. וכשתפרוץ המלחמה שלה הטיף במשך שנים, ותסתיים באסון, הוא שוב יהיה שם, בפוזת המטיף, לא מבין מה לא בסדר.
(יוסי גורביץ)
שביט או שליט?
בוודאי התכוונת לכתוב "שביט" ולא "שליט" אי-אילו פעמים.
הרבה יותר גרוע אפילו: ארי שביט הוא רק הסימפטום. אותם אנשים (ליכוד, תומכי "תוכנית אלון") שבמשך שנים דיברו על החשיבות "הביטחונית" של הגולן והגדה המערבית, מחצצרים היום בסכנת הטילים הגרעיניים מאיראן. אותם אלה שמאמינים ב"עם לבדד ישכון", רצים לחפש בריתות בינלאומיות ואינטרסים משותפים עם הפריצים של העולם
מה לגבי ביביהו ושטייניץ ימח שמם וזכרם שמעלים את מחיר הסיגריות במחטף כנקמה על הדלפת חוק ההסדרים?
הייתי בטוח שאתה הולך להתעצבן על זה
כבודו צודק. שטייניץ זה תופעה בעייתית מאוד. כשארי שביט ייבחר לכנסת הוא יהיה שטייניץ. גם גלעד ארדן זה בעיה. יו"ר אל-סם. אולי צריך להחליף את השם של עלה ירוק? אל-תתערב: ללגליזציה ולהפסקת המלחמה בסמים
"מעלים את מחיר הסיגריות במחטף כנקמה על הדלפת חוק ההסדרים" – אני מבין שהמדליפים התבררו כמעשנים כבדים? מזל שהם לא חובבי הטיפה המרה – לא הייתי עומד דומם מול העלאה נוספת של תעריפי הגולדסטאר!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3708314,00.html
גורמים בשירות המדינה אומרים כי מדובר בתקנה שהייתה אמורה להיות חלק מחוק ההסדרים, אך לאחר שפרטי החוק דלפו ל-ynet והתפרסמו אתמול, הוחלט באוצר להחיל את התקנה באופן מיידי. זאת, כדי למנוע את מהומה ואגירה בשוק הסיגריות.
אנחנו סופית מדינת צבא.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3708336,00.html
עצורים בהפגנה?? בלונדון זה לא היה קורה!
אם אני זוכר נכון (אני לא בטוח) הבלוג הזה קרא לתקוף את סוריה, מייד עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה. זאת בידיעה, אני מניח, שלסוריה מאגר נרחב של טילי קרקע-קרקע קונוונציונלים ואחרים, שנסראללה יכול רק לחלום עליו.
כך שלצאת נגד חוסר האחריות של שביט בתמיכתו במלחמה – נו, מילא.
ראוי גם לציין ששביט מדבר על "מצור מדיני כלכלי" ולא על תקיפה צבאית של אירן.
מאיפה לקחת את זה? בכתבה מדובר רק על עימות. לאור התבטאויות העבר של שביט, למה החלטת שהוא מדבר על מצור כלכלי מדיני?
לקחתי את זה מהמשפט במאמר שבו כתוב "אם לפני שלוש שנים היה אובמה מחליט להטיל מצור מדיני-כלכלי על טהראן, הוא היה משנה את פני ההיסטוריה."
אני לא חושב שגם שביט תומך במהלך צבאי. עד כמה שקראתי תקיפה אוירית לא יכולה לפגוע בכל המתקנים (בלי להשתמש בנשק גרעיני) וברור שאובמה לא יכניס את צבא ארה"ב לאירן.
לפינ שלוש שנים אובמה לא היה יכול להחילטי על מצור כלכלי כנגד אף אחד.
המאמר שלו כתוב כאילו הוא מאמר מ 2012. אני מבין שעד עכשיו טרם טרחת לקרוא אותו?
כדאי להבחין בין הראיונות של ארי שביט בהם הוא מצליח לא אחת לדובב את המרואיין שלו לחשוף היבטים מעניינים בעלי ערך עיתונאי, לבין המאמרים הטרחניים ומלאי החשיבות של שביט שבאמת לא מעניינים אף אחד.
במחילה, יקי, אבל דווקא בראיונות שהוא עורך מתגלה שביט במלוא טרחנותו. סמוך עליו ששאלותיו תמיד ידבררו איזה "אנחנו," שטוף סנטימנטליות ואגריסיבי. תמיד הוא יזדעזע בשם איזה נאיוויות מדומה כל עת שמרואיין, נגיד עמוס אילון (שהראיון איתו הוא מופת שביטי), יעיז להציע שהקורדינטות שלפיו הוא מארגן את עולמו אינן לאומיות במובן הצר מצר של שביט. בשורה התחתונה, כשרונו של שביט, כמו של יאיר לפיד, הוא יכולתו לאשר לעצמו ולקוראיו שוב ושוב שאין מקום יותר חמים מהמרכז, לא משנה מה תוכנו. איכשהו, בראיונות, בהם כל זה מנותב דרך שאלות וסיכומי ביניים, זה יותר ברור מאשר בהצעות המדיניות חסרות האחריות של האיש. (ואגב: עבודה טובה, יוסי).
עזוב את שביט. אין מביאים ראיה מן השוטים.
מה שמעניין זה הידיעה הזאת והתגובות אליה:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nro20090430_77587
אני מבין שמדובר ב"הטוש", ושהסיכוי למצוא שם מישהו שאינו חולם בסתר לבו על היעלמות המיסוי הפרוגרסיבי משול לסיכוי למצוא מצביעי ליכוד באום אל-פחם. אבל משהו אומר לי שגם כותבים שמאלנים-עלק ממדורי דעות יריעו להחלטה הזאת, שמבחינה סוציאלית, היא החלטה שמרנית לחלוטין.
זה נכון, אבל רוב האנשים לא מבינים את זה.
ההכרה בהוצאות מטפלת (ובהוצאות משכנתא, למשל) היא בעלת כסות של הטבה "סוציאלית" מבורכת ("המדינה תעזור קצת בגידול הילדים") למרות שכפי שאמרת, בפועל היא רגרסיבית לגמרי.
אני לא חושב שאני מבין, ואני מדגיש שזה לא נאמר בסרקזם. למה הכרה לצרכי מס בהוצאות כגון מטפלת בילד היא "רגרסיבית לגמרי"? על-פניו נראה שיש בה הגיון שוויוני מסויים, בעיקר כשמדובר בעידוד השוויון בין המינים, למרות שבהחלט סביר שאין לי את הרקע המתאים לשפוט.
הכרה בהוצאות – זה עוזר למי שיש לו מספיק כסף להוציא; מעונות יום חינם מגיל 6 חודשים – זה מה שיאפשר לכל אשה לעבוד
ולא זו בלבד. ערך ההטבה הגלומה בניכוי הוצאה מסוימת ממס עולה ככל שעולה משכורתו של אדם. כלומר, מי שיש לו יותר, יקבל יותר, ומי שיש לו פחות יקבל פחות.
אני רק יכול לספר איך במרכז הרשע הקפיטליסטי, הידוע יותר בכינויו "ארצות הברית של אמריקה" זה עובד:
כל שנה הנישום מדווח לרשויות המס על ההוצאה השנתית שלו לטיפול בילדים (כולל קייטנות קיץ) שמטרתם שמירה על הילדים. יש תקרה על הסכום המוכר לילד בשנה.
מתוך הסכום הזה, הנישום מקבל החזר לפי הכנסתו. המינימום הוא 20% (לאלה עם הכנסה גבוהה) והמקסימום הוא 35%.
לדוגמא, אם שילמת במשך השנה 5000$ למעון יום לילד אחד, 3000$ מתוך זה מוכרים לצורך מס. אם אתה מקבל יותר מ 43000$ בשנה תקבל זיכוי מס של 600$ אבל אם המשכורת השנתית היא 21000$, הזיכוי יהיה 1000$.
בנוסף, בארה"ב אפשר לפתוח חשבון שבו אפשר לשים כסף פטור ממס עד 5000$ בשנה, אם הכסף מהחשבון הזה מיועד לחינוך ובריאות.
שאלה לא קשורה, יוסי:
כתבת בזמנו שאתה מעוניין להעלות לאתר את ההרצאה שלך על מלחמת האזרחים האמריקאית?
האם זה באמת עלה (או יעלה)? – לא הצלחתי למצוא
פשלה שלי. יש כבר קובץ, והוא אפילו הועלה לאתר, אבל הוא נפל בין הכיסאות. אשתדל למצוא אותו ולקשר אליו בהקדם.
תודה..
במקום לתקוף את שביט, הגיע הזמן לתקוף את "הארץ" שזהו בכיר כותביו.
רותי סיני סוציאליסטית מידי.
אור קשתי גם.
גיא לשם, תמי ליטני ורונן זרצקי עזבו וחלק ניכר מהעורכים התחלף.
שחר אילן יקר מידי.
הארץ הופך די במהירות לדה-מרקר. נותר רק להינות ממה שנשאר כל עוד נשאר משהו.
רותי סיני כותבת בכלכליסט…
לא כל כך קשור,
אבל מה עם איזה מאמר סמי היסטורי לרגל חג הפועלים?
משהו בין הרצאה של היסטוריון לבין מאמר פוליטי על מצב הסוציאליזם במזרח התיכון למשל.
לא חוגג, מצטער.
מה, "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" לא מעורר בך את כל בלוטות הרגש? 🙂
מחריבים את העולם הישן כל יומיים בערך.
האם אני מודאג מהגרעין האירני? כן.
האם אני מאמין באופציה צבאית ישראלית? לא.
באופציה צבאית אמריקנית? כן, אבל הם לא רוצים.
האם גרעין איראני יהיה סוף העולם? לא, אבלל הכללים ישתנו.
האם ישראל צריכה לרכוש F35?, כן כי הוא חמקן וזה עליית מדרגה איכותית.
ביי שלומי
מה נעשה איתו בדיוק?
נרגיש חזקים חזקים. אבל ממש. גבר גבר.
LOL
אמרת את זה במשפט השני. אתה יכול להאשים רק את עצמך. (כל עוד מדברים ומקשרים לארי שביט, ארי שביט מנצח).
שווה קריאה. אולי יעלה לכם חיוך:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1081938.html
עד 2026(!) אהוד ברק מתכוון לחזור להיות ראש ממשלה.
גם שמעון פרס.
תשמע, יש לו מוח אנליטי
הביטוי האולטימטיבי לאישיותו העיתונאית (ואולי גם בכלל) של ארי שביט – http://www.haaretz.com/hasite/spages/867754.html
הדיאגנוזה שלי – הוא עוד לא יצא מאושוויץ מצד אחד ועוד לא התעורר מחגיגות הניצחון ב-1967 מצד שני.