החברים של ג'ורג'

לנו מותר

ישראל רצחה בכיר איראני סמוך לטהראן, והוכיחה שוב שהיא כל מה שהיא אומרת על איראן – בריון אזורי שמזלזל בנורמות הבינלאומיות

קבוצה של מחבלים רצחה אתמול (ו’) את מוחסן פאחריזאדה, בכיר בתכנית הגרעין האיראנית, ובכירים בישראל מיהרו להתרברב – בעילום שם, כמקובל – בכך שישראל היא זו שאחראית לרצח. ראש הממשלה נתניהו קרץ בעמוד הפייסבוק שלו ואמר שהוא מפרט את הישגיו השבוע, אבל יש כאלה שעליהם אי אפשר לדבר.

כל כלי התקשורת מיהרו ללכת אחרי הקו הממשלתי ולומר שפאחריזאדה היה אחראי על תכנית הגרעין הצבאית האיראנית – אבל נמנעו מלציין שהתכנית הזו הופסקה ב-2003. בשנת 2018, הציג נתניהו ארכיון איראני גנוב, וטען שהוא מוכיח שהתוכנית הצבאית הותנעה מחדש; המומחים בעולם חלקן עליו, וציינו שהארכיון מדבר על תכנית שהופסקה ב-2003. ו, איך לומר, לא הייתי קונה טענה משומשת מנתניהו דווקא.

אבל אני רוצה להתעכב כרגע על נקודה אחרת: הקלות שבה ישראל מרשה לעצמה לחרחר מלחמה. הפיגוע שביצעה ישראל בטהראן אתמול הוא קאסוס בלי, עילה למלחמה, פר אקסלנס: רצח של בכיר איראני על אדמת איראן. כל האנשים שעלצו על הדיווח אתמול יהפכו עכשיו, באחת, לספקנים מוחלטים ויטענו שאי אפשר להטיל את האחריות על ישראל, כי היא לא הודתה במעשה רשמית.

ובכן, הכחשה סבירה (plausible deniability) לא עובדת ככה. לרצוח, לרוץ לספר לחבר’ה ואחר כך להכחיש בקריצה זו אולי הכחשה, אבל לא סבירה. ככה זה שיש ראש ממשלה שכסאו מתנדנד, וראש מוסד שרוצה לרשת אותו. הם צריכים את הקרדיט, ולשם כך הם מוכנים לסכן את אזרחי ארצם ואולי גם יהודים בחו”ל. כי כשהתגובה האיראנית תגיע, והיא תגיע, אין להניח שהיא תקפיד על המשפט הבינלאומי יותר מנתניהו וכהן.

בינתיים, אנחנו לא משלמים חחיר, אז החגיגות בעיצומן. אבל הריטואל מוכר: כשתגיע מכת הנגד, יתחילו הצרחות. איך הם מעיזים. אם הפגיעה תהיה בישראל גופה, או בשגרירות שלה, יעלו היללות על “פגיעה בריבונות.” כאילו שריבונות היא משהו ששמור לצד אחד בלבד, כאילו שלאיראן אין ריבונות.

הבעיה היא שמבחינת הישראלים, האיראנים הם לא בני אדם אלא שדים. התרגלנו לראות בהם אויב ותו לא: אנחנו מדברים על פצצה גרעינית איראנית מאז 1984. מבחינת הישראלים, עצם ההכרזה על האיראנים כאויב מאפשרת פעולה נגדם כאילו היו כאלה – ואף אחד לא שואל שאלות. רצח באיראן הוא בקונסנסוס – אלא אם הוא משתבש. אם הרוצחים ייתפסו, למשל, הצווחות כאן ירקיעו שחקים. האם היה הכרח, או אפילו צורך, ברצח אתמול? האם לא למדנו כבר שישויות מדיניות מצמיחות מנהיגים חדשים? האם מישהו באמת חושב שמותו של אדם ישמיד פרויקט ממשלתי? אנחנו לא חיים בסרט גיבורי על.

ושאלת השאלות: האם הריגתם של מדענים איראנים, על אדמת איראן, על ידי ישראל או סוכניה – על פי דיווחים זרים, זהו המדען השישי שנרצח ב-15 שנים – לא תדרבן את איראן דווקא בכיוון ההפוך? האם הפרות חוזרות ונשנות של הריבונות שלה, רצח של בכיריה, פגיעה במעמד של ראשי משטרה, לא תדחוף אותם לכיוון שממנו חוששת ישראל – מעבר ממדינת סף למדינה גרעינית? מה תעשה ישראל, אם בעוד שלושה שבועות תפוצץ איראן מטען גרעיני קטן באיזה מדבר, תקרא לפיצוץ “פרויקט פאחריזאדה,” ותאמר שכל הפרה עתידית של ריבונותה תענה ביד קשה?

האם האפשרות של רדיקליזציה של ההנהגה האיראנית בכלל עלתה על הדעת? האם נשקלה העובדה שרצח של בכירים על אדמת איראן מועיל לממשלה האיראנית, משום שהוא מציג את הדיסידנטים באיראן כשותפים לבוגדים? מי דן בשאלה הזו? האם ראש הממשלה טרח לעדכן הפעם את הרמטכ”ל? האם מה שנותר ממשרד החוץ עודכן בנושא? האם ראש הממשלה הואיל לשתף את שר הבטחון במידע? לא שזה משנה משהו – שר הבטחון הוא יוצא צה”ל, וממילא רואה כל נושא דרך כוונת האקדח.

ואלה רק השאלות ביחס לאיראן. ישנה גם ארה”ב. משטר נתניהו משתף פעולה בגלוי עם משטר מוחמד המנסר מסעודיה ומשטר טראמפ היוצא בחימום הגזרה. מה יקרה אם הלהבות יצאו משליטה? אם, נניח, 120 חיילים אמריקאים ימותו מחר בשורה של פיגועים בסוריה ועיראק? האם העם האמריקאי, שהצביע ברוב חסר תקדים עבור מועמד שהתחייב לחזור לעסקה עם איראן, יקבל בהבנה את העובדה שישראל מעלה את בניו למולך של מלחמה עם איראן? סביר להניח שלא נגיע לתגובה המתבקשת על חרחור המלחמה הזה (הפצצה אמריקאית של מטה המוסד, למשל), משום שהלובי הישראלי עדיין חזק מאד; אבל האם מקבל ההחלטות (יש אחד כזה כרגע) שקל כראוי את האפשרות שלחץ עממי אמריקאי חזק ירסק את “היחסים המיוחדים” בין ישראל לארה”ב?

ביידן נחשב לאוהד ישראל, אבל איך הוא יקבל את המתנה שנתניהו מנסה לספק לו – מלחמה עם איראן? איך יגיב הממשל שלו, כשתחלחל אליו ההכרה שאיראן היא הגורם השפוי והמתון באזור מול הציר של בית סעוד-נתניהו?

ששון ההדק הישראלי איננו דבר חדש. התפיסה היהירה שכדור במקום הנכון יכול לפתור בעיות גיאו-פוליטיות מלווה את הציונות מראשיתה. אחרי הכל, הציונות תמיד היתה צריכה להכחיש את הלאומיות הערבית. העובדה שיש פה עמים אחרים, שיש להם זכרון, תמיד הפתיעה אותה. תרגיל צאלים ב’, שהסתיים בתאונה שבה נהרגו שני  חמישה אנשי סיירת מטכ”ל, היה אמור להיות תרגיל יבש לקראת חיסולו של סדאם חוסיין. אלמלא התאונה, סביר למדי שנסיון החיסול היה יוצא לפועל. מה קרה כשארה”ב מוטטה את המדינה העיראקית ב-2003 אנחנו יודעים. אנחנו חווים את גלי ההדף גם היום. והאם מישהו חושב שבכירי ישראל נתנו אז את הדעת על ההשלכות האפשריות יותר מאלה ששלחו את הרוצחים שפעלו אתמול?

בינתיים, משטר נתניהו הוכיח שכמו תמיד, כל מה שהוא אומר הוא השלכה: כשהוא מדבר על איראן כעל בריון אזורי, שמסוכן לשלום הסביבה, ושלא מכיר בנורמות בינלאומיות, הוא מתאר היטב את עצמו.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

57 תגובות על ”לנו מותר“

  1. Kobi Marom הגיב:

    ואני לתומי חשבתי שקריאות חוזרות ונשנות לחיסולה של ישראל, תוך מימון וחימוש של מיליציות שתוקפות את אזרחיה הוא קאזוס בלי וחרחור מלחמה. תודה על התיקון.

    • עדו סוקולובסקי הגיב:

      אז למה ישראל מכחישה רשמית שהיא מאחורי הרצח? יש קאזוס בלי או לא?

      • Kobi Marom הגיב:

        כי לא רוצים מלחמה של ממש, אני מניח. זה לא משנה את זה שלהציג את ישראל כצד התוקפני ואת איראן כצד המתון זה מגוחך. אם האיראנים יוותרו על שאיפותיהם לחיסולה של ישראל הסכסוך יתפוגג תוך דקה.

        • עדו סוקולובסקי הגיב:

          נהייתי איש שמאל במלחמת לבנון לפני כמעט ארבעים שנה כאשר הבנתי שישראל איננה המדינה שוחרת השלום שמכרו לי כל הזמן. התגובה של אנשי ימין הייתה תמיד 'אז אתה אומר שהערבים הם שוחרי שלום?' ומשום מה הם לא הבינו את הנקודה הבסיסית – לא אמרתי כלום על הערבים, רק על ישראל.
          פה למשל יוסי אפילו מדגיש ש "כשהתגובה האיראנית תגיע, והיא תגיע, אין להניח שהיא תקפיד על המשפט הבינלאומי יותר מנתניהו וכהן." כלומר הוא מכריז בפירוש שהאיראנים אינם תמימים ושוחרי שלום.
          אין פה שום טענה שהאיראנים הם שוחרי שלום או צדיקים. רק שגם מדינת ישראל איננה כזאת.
          העובדה שהשלטונות האיראנים מנוולים לא אומרת שמותר לישראל לבצע פיגועים נגד אזרחים איראנים ובעיקר לא אומרת שזה חכם לעשות את זה.

          • Kobi Marom הגיב:

            בכיר במשמרות המהפכה שמנהל פרוייקט גרעין זה לא בדיוק אזרח מן השורה. ותעשה לי טובה, גורביץ במפורש מתייחס לאיראנים כ"הגורם השפוי והמתון באזור מול הציר של בית סעוד-נתניהו"

        • שחר כ. הגיב:

          איך למען השם ישראל היא הצד המתון ואירן התוקפני? איך אתה כותב זאת יומיים אחרי שישראל רצחה בכיר אירני על אדמת אירן?

          • Kobi Marom הגיב:

            אחרי עשרות שנים שפרוקסים של איראן ומליציות אחרות שהיא מממנת ומחמשת התעסקו בלתקוף את אזרחי ישראל, די בקלות.

            • שחר כ. הגיב:

              אה, בצר לך אתה מכניס את כל הסכסוך. נו, אז אני אכתוב שהיהודים הגיעו לארץ ערבית בתחילת המאה ה- 20 וגרשו אותם מארצם. ואז אתה תכתוב לי אבל הרומאים התחילו ואלוהים הבטיח ליהודים ובכלל, השואה. בקיצור, לא נמאס לך מעצמך? כי לי כן

              • Kobi Marom הגיב:

                מה לעשות, הסכסוך בין ישראל לאיראן לא התחיל לפני יומיים. אם רוצים לדבר על מי הצד התוקפני בסכסוך הזה, צריך להסתכל על כל הסכסוך ולא על אירוע אחד. ואם יש משהו שנמאס לי ממנו, זה לראות אנשים שמרוב אנטי לישראל, הם מתחילים לגונן על איראן.

                • ygurvitz הגיב:

                  אז בוא נסתכל על כל הסכסוך.

                  ישראל היתה שותפה למשטר הרצחני של השאח, ואימנה את כוחות הבטחון הידועים לשמצה שלו. האיראנים זוכרים את זה. ישראל מפעילה מיליציות, טרוריסטים ואמצעי ריגול בוטים כנגד איראן מאז שנות ה-80. בתחילת שנות ה-80, בלבנון, מיליציות נתמכות ישראל חטפו מספר דיפלומטים איראניים; גורלם לא ידוע עד היום. כשאיראן נלחמה על נפשה מול הפלישה העיראקית, ישראל מכרה נשק לעיראק.

                  במקביל, צריך להזכיר שאיראן מעולם לא איימה על ישראל בהשמדה; היא אמרה שהמשטר הציוני יחלוף מהעולם, מה שודאי נכון (אין משטר שלא חולף מן העולם). ישראל, מצידה, איימה על איראן מספר פעמים בהפעלת נשק גרעיני – נשק שאין לאיראן.

                  איראן לא פלשה לאף מדינה אחרת במאה השנים האחרונות ויותר. ישראל פלשה ללבנון, שם יש אוכלוסיה שיעית גדולה, לפחות 3 פעמים ב-42 השנים האחרונות, והפעילה שם מיליציות אנטי איראניות. במקביל, ישראל פועלת עם אויביה הגדולים של איראן, ערב הסעודית ושאר המפרציות, ומספקת להן מודיעין ונשק. כל מתבונן שלא בלע את התעמולה של בית סעוד ובית נתניהו יבחין מי התוקפן פה.

                  • Kobi Marom הגיב:

                    ישראל לא הייתה יותר שותפה למשטר של השאח מחלק נכבד מהעולם המערבי.
                    איכשהו לאיראן יש הרבה פחות בעיות עם בריטניה, אתה יודע, המדינה שעמדה מאחורי ההפיכה שהעלתה את השאח מאשר שיש לה עם ישראל.
                    ישראל אם כבר תמכה באיראן בתחילת המלחמה שלה עם עיראק, מתוך תקוות שווא שיהיה אפשר לשמור על סוג של יחסים לא רשמיים, ושינתה את עמדתה רק לאחר שהבינו שהרטוריקה האיראנית נגד ישראל היא לא רק מילים ריקות.
                    ההיתממות המגוחכת בפסקה האחרונה לא ראויה אפילו לתגובה.

                    • ygurvitz הגיב:

                      דווקא בריטניה? בריטניה היא מטרה מועדפת של הרטוריקה העוינת של המשטר האיראני. אין קנוניה שבריטניה היא לא חלק ממנה. אבל, אתה יודע, בריטניה לא מאיימת להפציץ את איראן ב-30 השנים האחרונות, ולא רוצחת את אנשיה. אז, ראה זה פלא, הציבור מתייחס אליה אחרת.

                      הסיבה היחידה שישראל עוינת לאיראן היא העובדה שאיראן היא איום על ההגמוניה הישראלית במזרח התיכון. איראן איננה איום על ישראל, אלא על ההגמוניה שלה. יש הבדל.

                    • Kobi Marom הגיב:

                      ובכל זאת, לבריטניה יש יחסים רשמיים עם איראן. קרירים, מתוחים, אבל קיימים. ישראל לא איימה להפציץ שום דבר באיראן לפני שהאיראנים הפציצו(באמצעות הפרוקסים שלהם) את ישראל. אתה יכול לשחק עם זה כמה שתרצה, העובדה הבסיסית היא שהסכסוך בין ישראל ואיראן קיים רק בגלל שהשלטון האיראני יצר אותו.

                  • Буран הגיב:

                    אתה מתבלבל, ישראל הייתה מעורבת במכירת נשק לאיראן בזמן מלחמת איראן-עיראק, ולא למשטרו של סדאם חוסיין.

                    איראן גם נוכחת צבאית, באופן ישיר או באמצעות פרוקסי, בלפחות חמש מדינות ערביות במזה"ת, כך שהתיאור של "לעולם לא פלשה לאף מדינה" אינו מדויק, אז גם פה אתה מעט מתבלבל.

                    • ygurvitz הגיב:

                      ישראל מכרה נשק לשני הצדדים. לעיראק היא מכרה נגמ"שים.

                    • Буран הגיב:

                      יש מקור לכך שישראל מכרה נשק למשטר סדאם חוסיין? להזכיר, בזמן המלחמה ישראל אף התקיפה את הכור העיראקי (זמן מה אחרי שאיראן התקיפה את אותו הכור בדיוק).

                    • ygurvitz הגיב:

                      עיתונות התקופה, במיוחד סביב מלחמת המפרץ, כשהאמריקאים תפסו נגמ"שים ישראלים, תוצרת קיבוץ כלשהו. זה היה מביך.

                    • Буран הגיב:

                      שים לב שלא באמת סיפקת מקור שאפשר לקרוא ולנתח. נשמע כמו גלגולים של שמועות.

                    • ygurvitz הגיב:

                      אתה מאשים אותי בשמועות, ואז מפריח דברים שאין לך מושג עליכם. אני לא מתכוון לנבור בבית אריאלה בשבילך.

                    • Буран הגיב:

                      הרשת לא נותנת לי כלום על תמיכה ישראלית במשטר סדאם-חוסיין בזמן מלחמת איראן-עיראק, רק תמיכה באיראן ובמרידות הכורדים. תמיכה במשטר סדאם חוסיין לא נשמעת הגיונית לאור העובדה שישראל ועיראק עדיין במצב מלחמה, ושישראל תקפה את המשטר בשנת 1981.

                      בסדר, נסתפק בכך.

                    • Wabbit הגיב:

                      מה המצב? חשבתי שנגמלת

                    • Буран הגיב:

                      הכל בסדר, מה איתך?

                      כשאני רואה אי-דיוקים אני מתקשה לשבת ביציע.

                    • רועיל הגיב:

                      זה תמיד כל כך ברור ושקוף. ברגע שמופיע יוזר חדש שממשיך להתווכח גם כשאין לו שום דבר לכתוב אתה יודע שזה אישרגיל. איזה ברי מזל אנחנו שהוא בא לתקן את אי הדיוקים שלנו. צורת הטיעון החביבה עלי היא שהוא כותב ״אני מניח ש…״, או ״אם הייתי צריך לנחש״, או ״אני מהמר״ – ומייד אח״כ הוא לוקח את מה שהניח/ניחש/הימר כעובדה, כמו ילד בן שלוש שמבלבל בין משאלות לב למציאות.

                    • Буран הגיב:

                      רועיל, חכה רגע אחד עם האד-הומינם הזה שלך בבקשה. אתה כותב שאני "ממשיך להתווכח", אבל האם תוכל להראות לי איפה עשיתי דבר שכזה?
                      יוסי העלה פה טענה מאוד מעניינת על כך שישראל חימשה את משטר סדאם חוסיין בעבר. אני חיפשתי על כך מידע ברשת, הן בעברית והן באנגלית, ולא מצאתי דבר. זה למה ביקשתי לראות מקור.
                      מקור לא קיבלתי, הפנייה כללית ל"עיתונות התקופה" המתפרשת על פני עשור זה לא באמת משהו מועיל, אז אמרתי "בסדר, נסתפק בכך".
                      זהו. נגמר הויכוח.

                      וכן, לו היה עליי להמר, הייתי מניח שהנשקים המדוברים נשלחו לכורדיסאן העיראקית ולא למשטרו של סדאם חוסיין. לישראל יש היסטוריה ארוכה של קשרים עם הכורדים בעיראק, כולל חימוש שלהם, וזה למה אני מניח זאת. זה הרבה יותר הגיוני להניח את מה שמתועד לעומת מה שלא מתועד.
                      שים לב, אני לא קובע עובדה, אני מניח.

                      ובנימה אישית, טוב שהופעת, כבר הרגשתי שהדיון לא שלם ללא צקצוקי הלשון שלך.

                    • רועיל הגיב:

                      טוב, אתה לא באמת שואל איפה ראיתי שאתה ממשיך להתווכח, נכון?

                    • Буран הגיב:

                      בינתיים, זה נראה שאתה זה שמתעקש לגרור ויכוח שהגיע לסיומו כבר לפני כמה ימים.

                • שחר כ. הגיב:

                  אנטי-ישראל! ענה לך על זה גם עדו סוקולנסקי. אני לא אנטי ישראל. אני מתנגד למהלכים מסוימים בהם נוקט השלטון הישראלי. אני משער שגם אתה כך. איכשהו אצלך זה לגיטימי ואצלי זה אנטי ישראל ופרו אירני.
                  ׳הסיבה היחידה שישראל עוינת לאיראן, היא שאיראן עוינת לישראל׳. מסכים לחלוטין. מכאן מתחייב גם שהמשפט ׳הסיבה היחידה שאירן עוינת לישראל היא שישראל עוינת לאירן׳ הוא משפט נכון. אז מה עכשיו? צריך לקבוע מי התחיל?

                  • Kobi Marom הגיב:

                    לא, זה לא מתחייב וזה פשוט לא נכון. יש דברים בעולם שהם לא סימטריים.

                    • שחר כ. הגיב:

                      יש דברים בעולם שהם לא סימטריים, נכון, אבל לא הדבר הזה. אתה קובע יש מאין, בזכות הידע האינסופי שלך, שהסיבה היחידה שישראל עוינת את אירן היא שאירן עוינת את ישראל. זה בעצם מה שרצית להגיד, ואין זו מסקנה שהגעת אליה אחרי בחינה מדוקדקת של המצב. זו דעתך שאתה מציג כעובדה, או נכון יותר זה הסיפור שישראל מספרת לעצמה ולאזרחיה – הם אשמים, הם התחילו – ואתה אוכל אותו לתיאבון כמו ילד טוב של אמא. אין בכך כדי לרמוז שהפרסים לא מספרים לעצמם סיפור משלהם.

                      בדיוק באותה דרך, וכאן יש סימטריה, אני קובע שאירן עוינת את ישראל משום שישראל עוינת את אירן. למה מה? לדעתך ישראל לא עוינת את אירן?

                    • Буран הגיב:

                      אין סימטריה. איראן היא התוקפן. ישראל היא המגן.

                      לעיונך :

                      https://twitter.com/khamenei_ir/status/531366667377717248

                    • ygurvitz הגיב:

                      איפה התוקפנות? שים לב שאתה מבין את המונח.

                    • Буран הגיב:

                      נניח, הקטע שאומר שנוכחותם של היהודים מותנית במשאל עם של הפלסטינים, ובמידה והם לא יסכימו לכך, היהודים לא יישארו.

                      או נניח, הקטע שקורא לחמש את הגדה ורצועת עזה. כמו כן, תמיכה ישירה בירי רקטות.

                    • ygurvitz הגיב:

                      ושוב, איפה התוקפנות? זה טקסט. הוא אולי לא מוצא חן בעיניך, אבל טקסט הוא לא תוקפנות. בניגוד, למשל, לרצח של בכיר משטר באזור הבירה.

                    • Буран הגיב:

                      עזוב את זה שהטקסט נכתב בידי הדמות הבכירה ביותר באיראן, אבל הטקסט הזה באמת היה רק אוסף מילים כתובות לולא היה מגובה בידי מעשים בשטח, כמו חימוש חיזבאללה, חמאס והג'יהאד.

                      אנו רואים פה את התוכנית האיראנית לגבי עתיד הישראלים כתובה בשפה ברורה.
                      את הארגונים הללו יש לחמש, אומר חמינאי, כדיי שילחמו "באויב הציוני החלש", כאשר בד ובד יש לקדם "משאל עם" שיחליט אם ליהודים בכלל מותר להשאר.
                      זאת אומרת, טיהור-אתני, המותנה במשאל עם, חגיגה לדמוקרטיה.

                      החלק הנוגע למשאל-העם הוא כנראה סוג של ניסיון מוזר לתת לגיטימציה לכל התוכנית, אך חימוש הארגונים וההתקפות על מדינת ישראל מיושמות בשטח מידיי יום ומוכתבות מטהרן.

                    • Kobi Marom הגיב:

                      לא צריך ידע אינסופי בשביל לדעת שמה שאמרתי נכון. זאת פשוט המציאות. לא היה לישראל סכסוך עם איראן עד שאיראן החליטה אחרת. ובעצם אפילו אחרי שאיראן החליטה אחרת לקח זמן עד שישראל שינתה את עמדתה.

                    • ygurvitz הגיב:

                      ישראל ואיראן היו בסכסוך מרגע נפילת משטר השאח ועליית משטר עויין למשטר השאח. למשל, סביב שאלת הנשק שמשטר השאח קנה (ושילם עליו) אבל ישראל סירבה לספק למשטר האייטולות, כשזה נלחם על חייו מול עיראק.

                    • G. הגיב:

                      מבלי להגן על המשטר האיראני, שממה שאני רואה הוא מזעזע, הסימטריה בין איראן לישראל מבחינת הרטוריקה ומדיניות החוץ היא מהממת. בגלל המשטר האיראני, ישראלים מקבלים טעימה ממדיניות החוץ של עצמם. אפשר להתווכח מי יותר קיצוני, מי התחיל ומי פחות חכם, אבל זה לא רלוונטי – ישראל קיצונית, תוקפנית ולא חכמה בויכוח הזה, ומתנהגת כמו ביריון שבוכה כשביריון אחר מרביץ לו.

                    • שחר כ. הגיב:

                      מי קובע שלא היה לישראל סכסוך עם אירן עד שאירן החליטה אחרת? אתה. האירנים קובעים אחרת. אני לא בקי בטענותיהם וזה גם לא ממש מעניין אותי, כמו שאני לא מתעניין בטענות ישראל. מתקיים כאן סכסוך אזורי על שליטה במזרח התיכון. משני הצדדים עומדים בני אדם. אפשר לצייר את הצד השני כמפלצת הזוממת להשמידנו ואפשר לא. אני בוחר באפשרות השניה, כי היא נותנת לי יותר תקווה. מי שלא בוחר באפשרות הזאת וודאי עושה זאת כי הוא מרוויח משהו מכך.

                    • Kobi Marom הגיב:

                      שליטה במזרח התיכון? אל תצחיק אותי.
                      זה אולי הסכסוך שיש לאיראן עם הסעודים.
                      הסכסוך של איראן עם ישראל הוא רק על דבר אחד. איראן רוצה להשמיד את ישראל, וישראל לא רוצה להיות מושמדת.

                    • שחר כ. הגיב:

                      אתה באמת משתמש בנימוק הילדותי הזה? ישראל הקטנה והמסכנה, היא רק רוצה להישאר קיימת ולא מושמדת.

                      שניה אחרי חתימת ההסכם עם המפרציות והדיבורים על הסכם עם סעודיה אתה טוען שאין כאן סכסוך אזורי על שליטה.

                      אבל לאחר שיחול שינוי ביחסי אירן ארה"ב, והשינוי הזה כבר התחיל עם כניסתו הצפויה של ביידן לבית הלבן, ייחתם הסכם מחודש עם האירנים. איפה תהיה אז ישראל? כרגיל, מחזיקה בידה של ארה"ב, כי אין לה מילה בלעדיהם. ומה יהיה על הסכנה האירנית? היא תשקע בחזרה למקום ממנו משו אותה המוחות המקולקלים שהגו אותה.

                    • Kobi Marom הגיב:

                      תגיד אתה אמיתי? אני אומר שאיראן רוצה להשמיד את ישראל כי זה מה שהאיראנים אומרים ומגבים את זה במעשים. ההתקרבות בין ישראל וסעודיה הוא בסך הכל תוצאה של קיומו של אויב משותף, לא איזה רצון ישראלי בשליטה במזרח התיכון. ולכן, כן, הצד של ישראל בסכסוך הזה הוא שישראל לא רוצה להיות מושמדת.

                    • שחר כ. הגיב:

                      רק לפני כמה ימים דיבר נתניהו על מכת מנע נגד האירנים, וגם גיבה זאת במעשים, כלומר, רצח את 'אבי תוכנית הגרעין' האירנית על אדמתו. חשבת פעם שאולי גם השלטון האירני מרגיש כך? לא רצון אירני בשליטה במזרח התיכון, סתם פחד מלהיות מושמדת.
                      אני לא באמת חושב כך על אירן. היא במלחמה על שליטה אזורית. אבל למה לי לקבל את ההסברים הנלעגים של ישראל, כביכול היא היתום המסכן, נעבעך?

                    • ygurvitz הגיב:

                      ב-72 שנות קיומה של ישראל היא פלשה לירדן אינספור פעמים, ללבנון לפחות שלוש, לסוריה לפחות פעמיים, הפציצה את עיראק ואת טוניסיה, פלשה לטוניסיה, והיא מפרה את הריבונות של סוריה ולבנון על בסיס יומי. היא מחזיקה בשטחים שתפסה מסוריה 53 שנים, והיא מנהלת משטר אפרטהייד בשטחים שתפסה מירדן משך אותו הזמן. היא ביצעה פעולות מלחמתיות כנגד דובאי וכנגד איראן.

                      אחרי כל זה, צריך חוצפה יוצאת דופן, או עיוורון יוצא דופן, כדי לטעון שישראל איננה תוקפן.

                      כמו כן, איראן לא קראה להשמדת ישראל. היא קראה לחיסול המשטר הציוני. זה לא אותו הדבר.

                    • Kobi Marom הגיב:

                      אפילו אם נקבל את התיאור המגוחך וחסר ההקשר הזה, זה לא משנה את זה שהסכסוך בין ישראל ואיראן קיים רק כי הממשל האיראני בוחר בקיומו. צריך חתיכת חוצפה כדי לטעון שישראל היא הצד התוקפני כשהסיבה היחידה שאתה מותקף הוא שאתה תוקף אותה.

                    • ygurvitz הגיב:

                      "רק כי המשטר האיראני בוחר בקיומו"? 35 שנים של איומים ישראליים בתקיפת איראן, *ותקיפות בפועל*, ו"רק המשטר האיראני בוחר בקיומו"?

                    • Kobi Marom הגיב:

                      אה, ועשרות שנים של חימוש, אימון ומימון של מיליציות שמפציצות את ישראל, תוך כוונה מפורשת להשמדת ישראל לא נחשבות פתאום? כן, רק הממשל האיראני בוחר בקיומו, ואם הוא יבחר באמת להפסיק אותו, הוא יתנדף תוך דקות.

                    • ygurvitz הגיב:

                      וישראל לא חימשה ומימנה מיליציות אנטי איראניות? היא לא מפציצה מתקנים איראניים בסוריה ועיראק? היא לא הקימה את "פיקוד העומק", שהמטרה הרשמית והמוצהרת שלו היא תקיפת איראן? שני הצדדים בני זונות. אחד חזק יותר, זה הכל.

                    • Kobi Marom הגיב:

                      כמובן שכן. רק מה, הסיבה שהיא עשתה את זה היא התוקפנות של איראן כלפיה.

                    • שחר כ. הגיב:

                      תגיד, אתה לא בוחן מציאות, קורא ספרים, רואה סרטים? רק ישראל היום? איפה לאחרונה, חוץ מאצל יגאל מוסינזון, מצאת תיאור כל כך שחור-לבן של המציאות? לא שמעת שהעולם מאוכלס בבני אדם? לא מלאכים ושדים, בני אדם. הם כולם רוצים את אותו הדבר בערך. שמעת פעם על הביטוי צריך שניים לטנגו? מאיפה יצאת לעזאזל?

                    • Kobi Marom הגיב:

                      אני לא קורא ישראל היום, ואם הייתי רוצה רק לשמוע על איך אנחנו נהדרים וכל השאר חראות לא הייתי עוקב אחרי הבלוג הזה. בוודאי שהאיראנים הם בני אדם, אבל לא כל סכסוך בין בני אדם הוא סימטרי.

                    • Буран הגיב:

                      ראה, אין דרך יותר פשוטה להגיד את זה. האיראנים לא רוצים אותנו פה. קרא את התוכנית של חמינאי. הוא אומר זאת בשפה ברורה. לישראל אין שאיפה לפרק את איראן ולראות את תושביה עוזבים. ההפך הוא נכון.

                    • שחר כ. הגיב:

                      ראה, אנסה גם אני את הדרך הפשוטה. אנחנו הגענו הנה לארץ שחיו בה ערבים. מאז אנחנו ובני בריתנו במאבק נגדם ונגד בני בריתם. הכל כמובן טבול בפוליטיקה ואינטרסים ומה לא. אירן היא בת בריתם של הערבים היום. שנינו, לפיכך, יריבים מרים. כל הטענות שלך – מה הוא אומר, מה שאיפתו, מה אנחנו אומרים, מה שאיפתנו – דיבורים. הם התחילו, אנחנו הגבנו – דיבורים. או במילה מדוייקת יותר – תעמולה.

                      אם מדברים על מעשים – אפשר לחתור להסכם עמם. זה יצריך דיבורים ובעיקר מעשים מסוג מסויים. מנגד, אפשר לחתור לשמירה על מצב המלחמה הקיים, כי נצחון לא נראה אפשרי. גם זה מצריך השקעה מסויימת שנראה שאתה בוחר להשקיע אותה.

                    • Буран הגיב:

                      אמרת קודם, צריך שניים לטנגו. זה נכון. לא רק למלחמה, אלא גם לשלום. זה לא נראה כרגע שהמשטר האיראני מסוגל, אידיאולוגית, להכנס לשיחות נורמליזציה או שלום עם ישראל. יש הרבה משטרים אחרים במזה"ת שעשו זאת, למרות שהסוגיה הפלסטינית לא נפתרה, אבל נראה שהמשטר האיראני קיצוני מידיי בעניין של ישראל.

                    • שחר כ. הגיב:

                      ובכן, על כך אנחנו חלוקים. מציאת נקודת המחלוקת בין שנינו גם היא שווה משהו; זה בדרך כלל לא קורה.

                    • Буран הגיב:

                      "כמו כן, איראן לא קראה להשמדת ישראל. היא קראה לחיסול המשטר הציוני. זה לא אותו הדבר."

                      זה לא נכון.

                      http://www.thetower.org/2064-israel-must-be-wiped-off-the-earth-iran-launches-missiles-marked-with-threat/

                      "A day after Iran announced that it tested a number of ballistic missiles across the country, in defiance of a United Nations Security Council ban, the Islamic Republic launched two more missiles marked with the threat “Israel must be wiped off the Earth” in Hebrew, CNN reported on Wednesday."

                      תמונה מצורפת במאמר. "ישראל צריכה להמחק מעל פני האדמה" כתוב על הטיל. זה כתוב בעברית, כדיי שנבין.

  2. Yehonatan Zur הגיב:

    מכונת התעמולה של בלפור בעוד 123…

  3. Буран הגיב:

    למה להתחיל לספור מעכשיו?
    גם התקיפה על מתקני הנפט בעיר ג'דה בשבוע שעבר מצד סוכניה של איראן בתימן יכולה להוות קאסוס בלי עבור ציר ישראל-סעודיה-מפרציות.