למה סגרתי את חשבון הפייסבוק שלי
פייסבוק היא נבל-על. הגיע הזמן להרעיב אותה
אתמול (א') סגרתי את חשבון הפייסבוק שלי, כולל את עמוד הפייסבוק של הבלוג. חשבתי שמן הראוי להסביר מדוע.
פייסבוק תמיד עוררה בי דחיה וסלידה. פתחתי חשבון ראשון ב-2007 ומחקתי אותו בתחילת 2008. אלא שאז הייתי כתב טכנולוגי של כלכליסט, ולא היתה אפשרות לשמש בתפקיד הזה בלי חשבון פייסבוק. פתחתי אותו מחדש בחוסר רצון. בשנתיים האחרונות הפסקתי לכתוב בעמוד האישי שלי והתמקדתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג. אמרתי לעצמי שאני זקוק לו כדי לקדם את הרעיונות שלי, ושלמרות שמארק צוקרברג הוא נבל-על ופייסבוק היא הפסיכופטית שבחברות, ושהיא מקדמת כל דבר מאוס עלי אדמות, לוותר על האפשרות על הקול הזה תהיה טעות טקטית, ויתור על יכולת להשמיע קול שבקושי נשמע. בימים האחרונים, לאחר התחבטות ארוכה, החלטתי שהעמדה הזו בלתי מוסרית.
פייסבוק, כפי שהיא קיימת כעת, היא כלי מרכזי נגד דמוקרטיה וזכויות אדם ברחבי העולם. פייסבוק משתפת פעולה עם כל שלטון דכאני, מישראל (שאותה היא משרתת בדיכוי קולות פלסטיניים) ועד מיאמנר, שם היא שותפה ללא פחות מרצח עם. פייסבוק היא גם חברת הריגול הגדולה בעולם, שעוקבת אחרי כל אדם שמחובר ברשת, בין אם הוא פתח חשבון בה ובין אם לא. אני יודע שהיא תמשיך לרגל אחרי גם כשאסגור את החשבון, אבל זה כל כך משנה.
למה פייסבוק מסוכנת לדמוקרטיה? ראשית כל, משום שהיא שותפה מלאה לחתירה תחת הדמוקרטיה. התפיסה הבסיסית של דמוקרטיה אומרת שיש שוק דעות – ושבשוק הדעות הזה לכל אדם יש קול אחד. פייסבוק מאפשרת קיומם של מאות מיליוני חשבונות פיקטיביים, שמעוותים את שוק הדעות ומעניקים למי שיש לו יותר כסף וכוח יותר השפעה על הדיון. היא מאפשרת את קיומם של גדודי טרולים שתוקפים את מי שלא מוצא חן בעיניהם ומנסים לשבש את חייו ואת רצונו להשתתף בדיון פוליטי.
כל זה, למותר לציין, התקיים גם לפני פייסבוק – אבל קלות השיתוף בפייסבוק היתה שינוי איכותי, לא כמותי, בהטיית השיח. יתר על כן, פייסבוק לא מציגה למשתמש את הקולות של חבריו כפי שהוא חושב שהם: מחקר שנערך לפני מספר שנים מצא שרק 16% מהמידע שאדם נחשף אליו בפיד מגיע מחבריו. פייסבוק, בקצרה, היא מכונת תעמולה. לעתים, היא חורגת מכל גבול אתי – כפי שעשתה לפני שנים, כשבחנה האם היא יכולה להגביר את תחושת הדכאון או השמחה של משתמשיה. התשובה היא כן. היא עשתה את הניסוי הזה על מיליוני אנשים שלא נתנו את הסכמתם להשתתף בניסוי.
אני לוקה בדכאון מספר שנים. הסיכון במקרה קיצון של דכאון הוא התאבדות. העובדה שפייסבוק הרשתה לעצמה לשחק כך בחיים של אנשים, והעובדה שממשלות לא עשו שום דבר אחר כך, היתה עדות לכך שממשלות איבדו את היכולת לפקח על פייסבוק ולהגן על אזרחיהם. זו לבדה היתה עילה לפיגוע המוני בהנהלת החברה. זאת משום שאין לנו עוד כוח אחר להשפיע על פייסבוק. מדינות כבר חלשות ממנה. החוקים לא מסוגלים לעצור אותה. לכל היותר היא תספוג קנס שולי. והיא שילמה כמה קנסות כאלה, ולא שינתה את דרכיה. היה שווה לה.
פרשת קיימברידג’ אנליטיקה הבהירה את מירב הסכנה שבפייסבוק. היא מאפשרת לכל שחקן, בזוי ככל שיהיה, לדעת אינספור אינדיקטורים על כל משתמש. בהתאם, שחקנים כאלה – הקמפיינים של ברקזיט, של טראמפ, של נתניהו – יכולים להתאים מסריפ שיגיעו למשתמשים ספציפיים, ולהציג לכל משתמש תמונה אחרת של המציאות . התוצאה היא שפייסבוק מאפשרת פירוק של המציאות והרכבתה למשתמשים לפי צרכיהם של שחקנים פוליטיים. פייסבוק מאפשרת למחנה שמכחיש את המציאות – הדוגמה הבולטת ביותר היא ההתחממות הגלובלית – לשכנע אנשים שהגרסה שלהם, ה”עובדות האלטרנטיביות” שלהם, הן המציאות עצמה. ואם אנחנו לא מסוגלים לדבר על עובדות, אנחנו לא מסוגלים לנהל דיון דמוקרטי מושכל.
כל זה היה ידוע כבר שנים. למה עכשיו? כי לאחרונה פייסבוק הודיעה שהיא תאפשר לשחקנים פוליטיים לפרסם שקרים במודע. כלומר, פייסבוק היא מכונת תעמולה עבור בצע כסף. מכונת תעמולה שכבר דרסה עיתונים וכלי תקשורת עצמאיים.
פייסבוק, שיא הקפיטליזם בימיו המאוחרים, היא סכנה מהותית למין האנושי, בכך שהיא מאיימת על היכולת שלו לקבל החלטות שאינן מתומרנות על ידי תועמלנים. היא משהו שצריך לשבור. לא ברור איך, די ברור שהמדינות לא מסוגלות לזה. ומאחר וזה לא הוגן לבקש מאדם רנדומלי שיקריב את חייו כדי לבצע פיגוע, המינימום שאנחנו יכולים לעשות הוא לצאת ממנה ובכך להרעיב אותה. אני מקווה שתלכו בעקבותי ותסגרו את החשבון שלכם.
הבלוג ימשיך כמובן להתעדכן; אפשר יהיה לעקוב אחרי כתיבה יומיומית יותר בטוויטר, החשבון הוא @ygurvitz.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
או קי. אז יצאנו מהפייסבוק. מי עכשיו מעביר את המסרים והעובדות? עיתונים? בלוגרים? לאלו אין אג'נדה והם תמיד אמינים?
האירוניה הגדולה ביותר בעולם: אני מגיב למאמר על סגירת חשבון פייסבוק – בתוך מנגנגון התגובות הרשמי של פייסבוק.
פשוט אי אפשר להיפטר מהם.
אני לא מסכים איתך לעתים קרובות אבל הפעם 100%. רשתות חברתיות זה פשוט אסון לשיח הציבורי. לא ברור לי למה אנשים ממשיכים להשתמש בהן בתור פורומים פוליטיים, במיוחד תחת השם האמיתי שלהם. סוג של משאלת מוות.
הרשתות החברתיות נועדו לתת לאנשים לחגוג את קיומם. בתור מיזאנטרופ מושבע אני לא כל כך מבין מה יש פה לחגוג, אבל אני מניח שזה לגיטימי. וככל שאנשים אוהבים לחגוג את קיומם, כך הם גם נוטים שלא לעשות הבדל בין היבטיו השונים — בין תמונות של עצמם, בני משפחתם וחיות המחמד שלהם להרגלי הבילוי שלהם (את מי לעזאזל מעניין איך נראית המנה שאכלתם?) ולדעותיהם הפוליטיות. כמובן, יש גורמים שמתמקדים בהיבטים מסוימים של החגיגה העצמית האינסופית הזאת ומקדמים את האינטרסים שלהם בהיבטים אלה — ממוכרי מזון חתולים ועד מוכרי רעיונות ומועמדים פוליטיים. עד כאן המין האנושי, בנוהל.
אבל מכיוון שלא טוב ליבו של האופה הוא שמניח לחם על שולחננו וגו', פייסבוק צריכה לייצר הכנסות ממשהו. היא מייצרת אותן מפרסום, ולכן עושה כל דבר אפשרי כדי לגרום למשתמשיה להישאר בתוכה כמה שיותר ולצרוך כמה שיותר תוכן. לצורך כל היא מקדמת תוכן קיצוני שמעורר תגובות אמוציונליות — עניין של קליקבייט פשוט, אבל כזה שאחראי ללא מעט מההקצנה הפוליטית שאנו עדים לה בשנים האחרונות.
לא נראה לי שאפשר לעשות עם זה משהו באופן יזום. אבל אני, למרות המיזנטרופיה, דווקא נוטה לסמוך על השכל הישר של בני האדם ועל כך שכעבור זמן מה הם פשוט יבינו מה העניין ויתייחסו לפרסומים בפייסבוק באותה מידת רצינות שהם מתייחסים לדפים משורבטים בכתב יד על לוחות מודעות. השאלה היא מה יקרה עד אז.
עד כמה שהבנתי פייסבוק מאבדת משתמשים בקצב איטי אבל יציב, כשמי שמרוויח מזה אלו בעיקר אפליקציות בידוריות כמו אינסטגרם. בד בבד, יש מגמה גוברת להשתה של רגולציה ממשלתית על רשתות חברתיות כדי להלחם בדברי שטנה והסתה (זה כבר נעשה באופן לא פורמלי). בקיצור, נראה לי שתור הזהב של הרשתות-החברתיות-בתור-אגורה-פוליטית בא לסיומו, והרשת בדרך להפוך למדיום להעברת תמונות של אוכל וחתולים [אני מודע לאירוניה וכו']. לא יודע אם זה טוב או רע, אבל אני יודע שלי אין מה לחפש בזה. נראה לי שגם לגורביץ לא.
https://tech.walla.co.il/item/2942331
וגם
http://www.theblaze.com/stories/2016/01/05/an-israeli-group-created-fake-anti-israel-and-anti-palestinian-facebook-pages-guess-which-one-got-taken-down/
מנטרלים כל טענה שפייסבוק "משתפת פעולה עם כל שלטון דכאני, מישראל".
גם טויטר הוא ממש לא מציאה.
תשמור האלה ותציל. וידאו של 100 דקות שבו מישהי על תקן "ראש מדבר" מסבירה על מה אנשים אחרים מקשקשים בטוויטר? למי יש זמן או כוח לזה?
אני מאמין כי פייסבוק בתהליכי דעיכה טבעיים גם כך, שכן היא פחות מדברת לדור הצעיר. לצעירים היום יש אינסטגרם, טיק-טוק (?) ושות'.
פייסבוק נותרת פלטפורמה של מזדקנים.
מה שכן, אתה צודק כי מדובר במכונת תעמולה הרסנית. זכורה לי פייסבוק בסביבות שנת 2007-2008 שהייתה באמת רשת חברתית נטו, ללא קבוצות וללא פוליטיקה. היום אין זה המצב.
עם זאת, בכך שאתה פורש מפייסבוק, אתה מאבד *הרבה* קהל.
הקבוצות בפייסבוק זה דבר מעולה, לא היה לי עניין בפייסבוק עד שגיליתי את הקבוצות. בתחומים מקצועיים ולא ברברת אינסופית של קשקשנים הם מספקים פתרון יחסית טוב עם חסרון גדול של ממשק עריכת תגובה פרימיטיבי ביותר לעומת הכלים המשוכללים של פורומים מבוססי וי בולטין. אבל מצד שני, יש את הנוחות של דילוג על רישום וסיסמא. אותו יוזר בכל הקבוצות. בסופו של דבר אני לא כל כך מסכים עם יוסי, שמסיר את האחריות לגמרי מקהל המשתמשים ומפיל הכל על צוקרברג. אנשים בוחרים לעצום עיניים, להיות מושפעים . ההיסטוריה הוכיחה היטב שאין שום צורך ברשתות חברתיות או טכנולוגיה מודרנית כמו אינטרנט ואפשר היטב לשטוף את מוחות הבוחרים בטכנולוגיות בנות 90 שנה עד כדי בחירה בשלטון הרסני כמו בגרמניה רוסיה, וישראל.
יש בעיה עם קבוצות אידיאולוגיות בפייסבוק. במיוחד קבוצות שמסננות את חבריהן. אלו ישמשו בתור תיבת תהודה שתקצין עוד ועוד את המשתתפים בה.
ראה לדוגמא את תאוריית הקשר Flat Earth הגורסת כי כולנו חיים על עולם שטוח. מניסיון אישי, יצא לי להתווכח עם כמה ישראלים בפייסבוק שמאמינים בזה, או לפחות מעמידים פנים שהם מאמינים בזה.
אני חושב שללא הרשתות החברתיות ובפרט ללא פייסבוק התאורייה הזו לא הייתה תופצת כה הרבה תאוצה.
הרשתות החברתיות עושות שני סוגים של נזק: א) מעצימות כל שטות שולית ומספקות לה תיבת תהודה; ב) יוצרות נורמה וציפייה לתגובה מיידית, בעניינים שבחיים האמיתיים דורשים בד"כ הרבה יותר זמן. עכשיו גנץ הוזמן לוושינגטון להשקת "עסקת המאה", הוא מתלבט — דבר לגיטימי וראוי לכשעצמו — וברשתות כבר תוקפים אותו על כך. תנו לבנאדם לעבוד, לעזאזל.
(אני חושב שהוא צריך לנסוע ולקחת את העסקה בשתי ידיים, אבל זה עניין אחר.)
טוב שטראמפ בוחר לפרסם את תוכניתו כעת. תהיתי לעצמי האם ניגרר לסבבי בחירות אינסופיים שיימשכו עד סוף כהונת טראמפ (במידה ויפסיד בנובמבר) והתוכנית תיוותר היסטוריה.
בקשר לתוכנית, אני בספק אם היא תביא מה שהישראלים רואים בחזונם כ"שלום", אבל אין ספק שהיא משרתת את האינטרסים הישראלים וכמו כן היא בגדול עלולה להוביל למה שקרוי בעגה הישראלית "שקט". לתוכנית יש צד כלכלי, שעוד לא פורסם. אז הפלסטינים לא מקבלים סוכריות מדיניות, אבל אולי הצד הכלכלי ישפר את חייהם.
יאיר גולן (of all people) צייץ שהוא נגד.
הכוונה לציוץ הזה?
https://twitter.com/YairGolan1/status/1220020928349921280
יש פה מעט דמגוגיה. הוא טוען שסיפוח הבקעה יוביל לסיפוח של מליוני פלסטינים. זה לא נכון. ראשית, התוכנית של ביבי לא מספחת את הכפרים הפלסטיניים בבקעה. באופן אישי, אני חושב שזו טעות – צריך לספח את הכפרים הללו ולהעניק אזרחות לתושביהם. כמה פלסטינים מתגוררים בבקעה (להוציא את העיר יריחו)? כמה עשרות אלפים? זה לא מה שימוטט את הרוב היהודי.
שנית, הסיפוח הוא אינו של כל הגדה, רק סיפוח של כל הגדה יוביל לאזרוח של "מליוני פלסטינים".
כמו כן אני רואה שהוא בעיקר מאשים כי סיפוח הבקעה הוא "ספין". אין פה ממש התייחסות קונקרטית למעשה עצמו חוץ מן הדמגוגיה שציינתי מעלה.
גולן לא ממש מעניין. מצד שני, זה שעמיר פרץ התנגד ל"עסקת המאה" זה מדאיג יותר. הוא באמת רוצה להיות מגן זכויות הפלסטינים?
האם הוא התנגד, או רק תהה לגבי תזמון פרסומה של התוכנית?
עמיר פרץ: "אין דבר רציני בהצעה מדינית מספר שבועות לפני בחירות"
(https://www.maariv.co.il/elections2020/news/Article-743142)
יש פה גם ביקורת על העיתוי, אבל הרבה יותר מזה. עדיף היה לשתוק.
אני חושב שזה קשור יותר לפוזיציות בתוך העבודהגשרמרצ. העבודה התחברה עם שתי תנועות שאחת נמצאת מסורתית שמאלה ממנה והשניה נמצאת ימינה ממנה (או לפחות אגנוסטית ביחס לשטחים). יש פתאום בסיס של פעילים וחברים שצריך לאותת לו שאנחנו עדיין בקטע.
מר"צ די נדחפו לאיחוד הזה מתוך בהלת אחוז החסימה (שהייתה חסרת יסוד בעיני, אבל זה כבר לא משנה). הגעתם לרומא, תנהגו כמו רומאים. שמאל חברתי אין, מאבק בכיבוש אאוט.
מעניין לראות איך כל עניין הכיבוש התמוגג לו מסדר היום הפוליטי בישראל. רק מרצ מדברת על זה וגם בקושי.
זה גם מכניס אותם למסלול התנגשות פוטנציאלי בקואליציה עם כ"ל, אם וכאשר.
יש ניחושים מה תוליד תוכנית טראמפ? האם נראה סיפוחים בקרוב? עוד לפני הבחירות?
ומה קורה אם מתבצעים סיפוחים ובנובמבר טראמפ לא נבחר שנית? האם נשיא דמוקרטי יבטל את ההכרה בסיפוחים בגדה ואת ההכרה בגולן? האם יעביר חזרה את השגרירות לתל-אביב?
לגבי העניין הראשון, ביבי הפך את האי-החלטיות לאמנות, והקואליציה הבאה, תהא אשר תהא, הולכת להישען על 60 ח"כים ואסימון. בהתאם לכך אני לא מאמין שנראה סיפוחים גם אחרי הבחירות אלא אם טראמפ יעמוד עם אקדח על הראש שלו (בסגנון מה שעשה בוש האב אבל מהצד השני).
לגבי העניין השני, זו שאלה טובה. די ברור שטראמפ השתמש בהכרה בסיפוח בתור קלף פוליטי ביחס ליהודים האמריקאים. מצד שני, למהלך הזה יש תמיכה משמעותית בקונגרס ככה שאי אפשר להתנער ממנו בקלות. אני רואה מישהו כמו סנדרס משקיע בזה מאמץ פוליטי משמעותי, אבל ממש לא את ביידן.
ביבי פיטפט לאחרונה על סיפוח בקעת הירדן יותר מידיי. אני לא חושב שהוא ירצה להגיע ל-2 למרץ בלי סיפוח. הוא יאשים את גנץ וטיבי גם בזה?
הוא מפטפט על סיפוח כבר איזה שנתיים ואני לא חושב שיש מאז תזוזה בנושא.
יש דווקא.
ראשית, התוכנית שהוא הציג בחודש ספטמבר, כולל הצגה של גבול ברור.
שנית, לפי כל הדיווחים יש גושפנקא מטראמפ לסיפוח הזה.
שלישית, הוא בוושינגטון ברגעים אלו כדיי להציג את התוכנית עם טראמפ מחר בערב.
אם כך, למה עוד נותר לחכות? ניתן להכריז על סיפוח בעת מועד הכרזת התוכנית עוד מחר בערב.
אני משוכנע שתהיה הכרזה, אני פשוט לא חושב שתהיה תזוזה. בערך כמו עם השגרירות.
אני תוהה לגבי השגרירות. אני שומע טענות שהיא כן עברה ואני שומע טענות שהיא לא עברה.
עובדתית, עדיין קיימת 'שגרירות' בתל אביב, אך היא עתה מוגדרת כשלוחה. כמו כן, קיימת שגרירות בירושלים, במבנה אשר ממוקם באיזור ארמון הנציב. נדמה לי גם שהשגריר עובד משם. האין זה כך?
למיטב הבנתי מה שקרה זה שהשגריר עבר מהשגרירות בת"א לקונסוליה הותיקה בארמון הנציב. אם אתה רוצה לקרוא לזה שגרירות, בסדר.
בגדול הבירוקרטיה של משרד החוץ היא התגלמות ה-deep state (בארה"ב ולא רק) ככה שההימור שלי זה שהם מעדיפים לחכות לבוס החדש בינואר 2021 ואז להחליט אם לארוז או לא.
זכור לי כי במשך זמן-מה עקב זאת שהשגריר עדיין התגורר בהרצליה, השגרירות לא עברה רשמית. אבל כרגע השגריר למיטב הבנתי כבר לא מתגורר במעון בהרצליה ולכן באופן רשמי השגרירות עברה לירושלים. אכן, הקונסוליה הוסבה להיות שגרירות. אני חושב שזה מספיק, לא?
אם בינואר 2021 ייכנס בוס חדש ייתכן והוא יהפוך את כל זה.
גוגל מראה U.S. Embassy Israel בירושלים ולצדו U.S. Embassy Branch Office Tel Aviv.
מדינת ישראל ומדינת תל אביב, או משהו.
נשמע מדויק. השגרירות בירושלים וקיימת שלוחה בתל אביב.
שגרירות נוספת בירושלים היא זו של גוואטמלה.
פרגוואי גם העבירה את השגרירות לירושלים (או אולי רק הכריזה על כך) אבל במהרה ההחלטה התהפכה עקב חילופי שלטון במדינה.
אני מקווה לראות גם את השגרירות הבריזלאית עוברת השנה, כמו שהבטיח בנו של נשיא ברזיל בולסונרו.
נכנסתי לפייסבוק לאחרונה אך ורק בתקופת הבחירות 2019–2020 כדי להדהד את המסרים של המפלגות שאני תומך בהן. אני מתעב את פייסבוק עמוקות ומשתדל לא להשתמש בו לשום דבר אחר פרט להדהוד מסרים שאני מסכים איתם לאחר שיקול דעת. אני רואה בכך תרומה למאבק של המפלגות שלי לעלות לשלטון בדרכים חוקיות ודמוקרטיות, והפעילות הזאת שקולה להתנדבות לפעילויות שטח (גם את זה אני עושה). בעת הזאת, היציאה מפייסבוק אינה משרתת את מטרת העל, להגיע לשלטון. אני ממליץ לכל מי שקורא את התגובה הזאת לשקול שוב את יציאתו מפייסבוק. בקיצור: כלי חשוב, יש להשתמש בו עכשיו, לשים בצד כשכבר אינו מביא תועלת.
לענ"ד, ליציאה לרחוב יש ערך רב יותר פשוט כי היא מאותתת שהפעיל הקריב לטובת העניין זמן ואנרגיה (שלא לדבר על התמודדות עם מזג אוויר). פוליטיקת אינטרנט נתקלת בציניות בעיקר כי לא מושקע בה כלום.
פייסבוק זה לא רק פייסבוק, זה גם ווטסאפ ואינסטגרם. לפייסבוק אני לא נכנס (כמעט) כבר כמה שנים, אבל לגמול את החברים ומקום העבודה מווטסאפ, זה כבר סיפור הרבה יותר קשה.
ובגלל זה כולם צריכים להצטרף למסטודון:
https://www.youtube.com/watch?v=IPSbNdBmWKE&feature=youtu.be
יוסי היקר,
אני מתנצל על העיסוק הטכני – אבל זה חשוב:
האתר של הבלוג אינו מאובטח. אנא, השקע מעט בשדרוג האתר (או שכנע את שותפיך לאתר "ההם") לאתר מאובטח – https. אחרת (זה לא איום, רק תאור המצב…) דפדפנים מסויימים יתריעו על השימוש בדף ואולי בעתיד גם יחסמו אותו.
נהניתי מאד מהמאמר עצמו (וגם לי אין דף פייסבוק)