לצאת מספירלת היאוש
ההתחנפות לימין של אבי גבאי בנושא אונסק”ו לא תעזור לו לקושש קולות, רק תעמוד לו לרועץ. יומרץ גבאי
דונלד טראמפ המתחרפן והולך הכריז אתמול (חמישי. על כל פנים, אני חושב שזה היה חמישי. או אתמול) על הפסקת פעילותה של ארה”ב באונסק”ו, ונימק זאת בין השאר בהטיה האנטי-ישראלית של הארגון. ספק אם אכן יש כזו, אבל כמובן שנתניהו ושריו מיהרו לקפוץ על העגלה. נתניהו הורה “להיערך” לפרישה ישראלית מאונסק”ו, ככל הנראה כדי לקושש זמן לנהל משא ומתן עם אוכל החינם כרמל שאמה לאמה דינג דונג הכהן, השגריר שם, כדי למצוא לו ג’וב אחר.
עד כה, בנוהל. מה שהיה לא צפוי היתה ההכרזה של ראש מפלגת העבודה, אבי גבאי: הוא מיהר לברך על ההחלטה האמריקאית, והוסיף ש”אונסק”ו לא עוסק בתרבות אלא בעיוות ההיסטוריה היהודית ובפוליטיקה של סמלים.” בכך אימץ גבאי אחד לאחד את הטיעון השקרי של ממשלת נתניהו.
למה? מה יצא לו מזה? ישנה, כמובן, האפשרות שגבאי אכן מאמין בכך כי הוא לא מכיר את העובדות. מביך, אבל לגיטימי: גבאי הוא הרי איש ימין רך, שנתפס משקר בשאלה האם הוא מצביע ליכוד לשעבר, והגיע לפוליטיקה על כנפיו של משה כחלון. גם אז הטענה ש”אונסק”ו לא עוסק בתרבות” משונה.
אבל גבאי הוא לא רק האדם הפרטי גבאי, אלא גם ראש מפלגת העבודה. והקפיצה שלו על עגלת ממשלת נתניהו אתמול מריחה יותר מדי כמו ההתנהלות של מפלגת העבודה בשני העשורים האחרונים: התחנפות לימין כדי לקושש קולות. גבאי כנראה מיהר להודיע שהוא תומך בנתניהו – ובפועל, משמש כינור שני שלו – כדי להקדים את יאיר לפיד.
יש כאן אספקט פוליטי-מפלגתי, שגם הוא לא מרנין: לפיד וגבאי רבים על אותם הקולות, בתוך אותו המחנה – מחנה השמאל-מרכז. הם לא מושכים מצביעים מן הימין. אבל יש לפיד היא ענן פורח. מפלגת העבודה היא בכל זאת מפלגה בעלת היסטוריה ומשקל. נכון, ב-30 השנים האחרונות היא מתפקדת על תקן ערפד שמסרב למות ולפנות את מקומו, אבל בכל זאת.
מה שגבאי עשה אתמול הוא מה שמפלגת העבודה עושה מאז 1996 לפחות וכנראה מאז 1992: מעמידה פנים שהיא יותר ימנית ממה שהיא כדי למשוך קולות של אנשי ימין. זה עבד לרבין, ב-1992 – ואז התחילה הנפילה. רבין נבחר בעקבות האינתיפאדה הראשונה, שבה הוא היה מר “לשבור להם את הידיים והרגליים”, ושנה לאחר מכן הוא כבר היה במו”מ על החזרת הגולן ובדרך להסכם אוסלו. בדרך, ניהל שר החוץ שלו, שמעון פרס, מו”מ חשאי עם הפלסטינים בנושא ירושלים, שיקר לכנסת בנושא ונתפס. לרבין היה רוב םרלמנטרי ועל פי הסקרים בתקופה, רוב ניכר להסכמים שביצע – אבל פה נוצרה התפיסה שמפלגת העבודה תשקר לימין כדי למשוך מצביעים ממנו, ואחר כך תפנה לנתיב שמאלי יותר.
ימי הקריסה המבוהלים של אהוד ברק, כנראה הפוליטיקאי הכושל בתולדות ישראל – הוא איבד את הקואליציה שלו תוך פחות משנה, וצלע שבעה חודשים עם ממשלת מיעוט שהפסידה בהצבעות אי אמון – רק חיזקו את התפיסה הזו. כשברק ראה שהוא עומד להיות מובס על ידי אריק שרון (והיום קשה להבין עד כמה הרעיון של שרון כמועמד רציני לראשות הממשלה היה ביזארי בתחילת ימיו של ברק), הוא ניסה להעניק לפלסטינים ויתורים שסירב לבצע קודם לכן, כדי להפסיק את האלימות. הוא נכשל, כי הפלסטינים הבינו שאין לו שום סמכות לבצע את הוויתורים הללו ושעל כל פנים, הממשלה שתבוא אחריו לא תהיה מחויבת להם; אבל הזכרון של ימי טאבה נשאר.
ולא במקרה, מפלגת העבודה לא מצליחה לחזור לשלטון מאז. היא נתפסת, בצדק היסטורי, כמי שתרמה את המצביעים שהיא תמשוך מן הימין. אבל יש לה בעיה אחרת: ככל שהיא מנסה להתחזות יותר לליכוד, אנשים אומרים לעצמם שרגע, אם כבר, יש לנו כבר ליכוד. ואפשר לסמוך עליו יותר בנושאי בטחון. (נניח עכשיו לעובדה שבניגוד למפלגת העבודה, הליכוד פינה את סיני ואת רצועת עזה; אף אחד לא זוכר את הפינוי הראשון, ונתניהו הצליח לנטוע בלב רוב המצביעים את האמונה השקרית שמי שביצע את ההתנתקות היתה קדימה.)
הסטיה היחידה מהקו הזה, ב-20 השנים האחרונות, היתה של עמיר פרץ ב-2006, כשהוא דיבר על כך שכפי שילדי שדרות כמהים לשקט, כך גם ילדי עזה. אבל פרץ חטף סכין בגב משמעון פרס והגזענים הלבנים הזקנים של העבודה, ולמרות שהביא קולות חדשים רבים, לא הצליח להזניק את המפלגה קדימה. אחר כך באה הטרגדיה של מינויו כשר בטחון ומלחמת לבנון. אבל חשוב להזכיר: פרץ משך קולות חדשים בדיוק כאשר חלק במפורש על המדיניות של שרון והציע קו שמאלי יותר.
ברק, שהחליף את פרץ, היה אותו הברק. שהדי במרומים שאני לא מבין מדוע אנשים עדיין חושבים על האיש הזה כעל תקווה כלשהי. הוא זחל לממשלת נתניהו – למרות הבטחות שלא יעשה זאת – ואחר כך פרש והקים את מפלגת עצמאות, אותה כינה בלעג איסתכלל; זו כלל לא העמידה את עצמה לבחירה. אחר כך באה שלי יחימוביץ’, וביצעה פחות או יותר את ההימור של גבאי: מדיניות סוציאליסטית לאומית. לשפר את מצבן של השכבות הנמוכות תוך כדי הסכמה בשתיקה עם “ניהול הסכסוך” של נתניהו. זה לא עבד, ואין סיבה טובה לחשוב שזה יעבוד בהמשך.
כרגע, מה שגבאי מציע הוא אותה מדיניות בתחום המדיני-צבאי של נתניהו, תוך שיפורים בתחום הכלכלי. ספק אם מי מנהל בכיר בבזק הוא האיש המתאים לשפר את הכלכלה הישראלית, כלומר לשפר את מצב רוב העובדים בה. אבל זו הבחירה של חברי העבודה, וזה עניינם. אלא שכשגבאי לא חולק על תפיסת המציאות של נתניהו – היאוש, האמונה בלנצח תאכל חרב, הטענה שכך דברים יכולים להמשך – הוא מעניק לו את הנצחון במו ידיו. אם אנחנו אכן על סף השמדה וכל העולם נגדנו, אז – לפחות עד שנרגיש את הסנקציות – באמת שהנושא הכלכלי זניח. אם התפיסה הצבאית-מדינית שלך היא אכן זו של נתניהו, תפיסת “החיים עצמם” לפני הכלכלה, תותחים והתנחלויות לפני חמאה, אתה לא יכול לנצח אותו. נתניהו טוב ממך בזה. הוא המקור. אתה החיקוי. ובך, כזכור, חושדים שוב ושוב שאתה מרמה.
רוצה לנצח, או לפחות לנסות? לך בנתיב האבוד של פרץ. כן, זה יעצבן הרבה אנשים. התקשורת, שהיא במחנה המרכז-ימין, תעשה לך מצנע. זה בסדר. למד מנתניהו ועקוף אותה. יש לך טוויטר ופייסבוק ואתה נפגש עם הרבה מצביעים. אלץ את השמאל הישראלי לנהל את הדיון בשאלה שזמנה הגיע ב-2002: מה עושים ביום שאחרי אוסלו. הקפד להביא פלסטינים לדיון הזה. לא בטוח שתנצח בבחירות הקרובות, כי קשה לשנות כיוון של ספינה, אבל זה בסדר. לא מנצחים בחירות בסיבוב אחד. זה לוקח זמן. קח אוויר. אבל לא תנצח אם לא תהיה אופוזיציה.
נכון, זה לא בגנים של מפלגת העבודה. בעסה. לא אמרנו שיהיה קל. בחרת להנהיג? יש לזה מחיר. הבחירה בפניך: לנסות לשנות כיוון או לריב עם יאיר לפיד על רבע מנדט. את הקול שלי לא תקבל – קונם אם לבוקר אשוב לסורי, ומאום לא אלמד גם הפעם – אבל יהיה נחמד להיות בקואליציה שלך.
ועוד דבר אחד: חמושינו האמיצים ביצעו היום ענישה קולקטיבית ומנעו מלקוחות להכנס למאפיה בעמק הירדן, בתואנה שמישהו זרק באזור אבן אתמול. טוב לדעת שישראל לומדת מההיסטוריה.
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
לפי הלינק, מדובר בבקעת הירדן ולא בעמק הירדן
מה באמת עושים ביום שאחרי אוסלו?
תומכים בטראמפ בימין הניאו-נאצי האמריקאי, לא?
כן, את זה עשו הרבה אנשים, הם בשלטון עכשיו, חוגגים כרגע על התחת של הוליווד, התקשורת והאוניברסיטאות, בדיוק כפי שתכננו. אתה לעומת זאת מילל, מקלל ומתיז רוק. אין ספק שתנצח.
ההטרלה שלך מתחילה לשעמם אלקיים. אולי לפחות תחליף את שורת הפפה הרגילה של ״אתה מילל״ במשהו מעניין יותר? או שהניאו-נאציזם אכל לך יותר מידי תאים אפורים מכדי שתוכל להרשות לעצמך קצת יצירתיות? דווקא בשבוע שעבר היית מבריק במיוחד, כשטענת בחום שמן הראוי שישראל תאמץ אסטרטגיות מדיניות סטייל צפון קוריאה. זה היה טראמפיזם מטורלל משובח –
ממש ללקק את האצבעות. בבקשה, ג׳ונג און יקר, חזור אלינו!
אתה עדיין מיילל ונטול טיעונים. אתה חייב להבין שהיכולת שלך להניע אותי היא אפס. ואילו אני מצליח להוציא ממך קצף ורוק וקללות וגועל נפש נמוך מצח כל תגובה בערך. אתה מביך, את עצמך בעיקר, אבל אני מניח שמרבית השמאלנים לא מעוניינים להראות כעלגים חסרי מנוח. תשתדל להיות איכותי יותר.
חוץ מזה פרקטית, כבר יש לנו אנטיפשיסט עם פה מטונף כאן בפורום, למען האמת הוא מתאמץ הרבה יותר ממך האמת ומנסה לפעמים לנהל דיון, אני לפעמים אפילו מחבב את העצבים הרופפים שלו. אתה סתם חקיין. דע לך בוקי, כל שהוא כ-ביצה, ביצה טובה ממנו. ואתה לא טוב בזה. אין לך את היכולת המילולית, או כושר הניסוח, או הסבלנות הנדרשת לכתיבה ששווה לקרוא, קח את זה כביקורת בונה, אל תעלב עד פעם. כל העילגות הגמלונית הזאת וההתנסחות המגושמת והמרושלת, שוב בוק, תעשה מאמץ, תשקיע במי שאמור לקרוא, תנסה להיות משעשע, או פרובוקטיבי, או עוכר שלווה, או אפילו סתם רציונאלי ונצמד לעובדות.
במקום זה אתה מילל כחתול מיוחם בחדר המדרגות שמת להכנס לשחק, לא, בוקי, לא תכנס.
חוץ מזה, הביטוי הוא ״בוקי סריקי״ ולא סרוקי.
גבאי: לא נשב בממשלה עם הרשימה המשותפת, לא רואה מה מחבר בינינו.
אני עדיין מנסה להבין מה מחבר בין חלקי הרשימה המאוחדת. מעבר לכך, לפסול אנשים מהשתתפות בממשלות עתידיות שרב הסיכויים שלעולם לא תקים זו חתיכת שטות. מפלגת העבודה צריכה ללכת על הראש של מרצ, לא על הזנב של לפיד. תועבד מרצ.
"תועבד מרצ"? נחמד, עכשיו השאלה היא איך עושים את זה.
והאמירה של גבאי היא סוג של מובן מאליו. אני כמעט חושד שגבאי אמר את זה כדי לראות את הזן המקומי של הפרוגרסיבים עושה רונדלים סביב הזנב של עצמו.
זה מוזר שאף אחד לא שאל את המשותפת אם בכלל הם רוצים להיכנס לממשלה.
העמדה שלהם בבחירות האחרונות הייתה שהם לא יכולים מבחינה אידאולוגית לשבת בקואליציה אבל הם כן יהיו מוכנים להגיע להסכם של תמיכה בממשלת מיעוט. אין שום סיבה לחשוב שעמדתם השתנתה מאז.
אתה מבין שהתמיכה שלהם תלך בדרך כל הארץ אחרי הפיגוע הראשון שיהיה כאן (ויהיה), ושממשלת מיעוט לא תוכל לשרוד כאן לאורך זמן גם בלי פיגועים, נכון?
אני מסכים איתך.
פשוט אני חושב שזה מגוחך שכולם דנים בהרכבת קאוליציה אם המשותפת מבלי לטרוח לשאול אותם לדעתם.
מי שעושה ספירלות סביב עצמה, ספירלת מוות כמו שהטראמפיסטים אוהבים לומר, היא מפלגת העבודה שממשיכה לא להציע אלטנטיבה לימין הגזעני.היא בחרה עוד פעם טכנוקרט אפרורי וחסר חזון ועוד פעם תובס. לא היה מזיק קצת אומץ לב כאן, וכן, קצת פרוגרס, כי מה יש לפח האשפה האידיאולגי הזה להציע שאין לליכוד או ללפיד?
מה להציע? למשל, ממשלה שאינה מחפשת אויבים או משסה חלקים של הציבור זה בזה אלא עובדת בשקט ומנסה לפתור בעיות. ממשלה שעובדת למען האזרחים ולא למען הטייקונים. ממשלה שתחזיר לחצי דור את התקווה לקנות דירה. וכן, גם ממשלה שתנסה בכנות לנהל משא ומתן רציני עם הפלסטינים, בלי אשליות שאם נתוודה על חטאינו וניתן לפלסטינים א', ב' או ג', הם יגנזו את זעמם ויכתתו קלשניקובים לאתים.
תגיד, אתה אמיתי? אתה באמת מאמין שמנכ״ל בז״ק לשעבר יעבוד בשביל האזרחים ולא בשביל הטייקונים? אתה באמת מאמין בהבל הזה? באמת שיהיה בהצלחה לחצי דור, אולי תהיה להם חצי דירה.
אתה באמת מאמין שמפלגת העבודה, שכל פעם שהיה לה את ההזדמנות לפתור את הבעיה הפלסטינית בנתה יותר התנחלויות והרגה יותר פלסטינים ממה שהליכוד מעיז אפילו לפנטז, אתה באמת מאמין שהם יביאו את הפתרון?
אחרי פרס, ברק, בוזי׳, שלי, ועכשיו מר מנכ״ל בז״ק שיראה לטייקונים מה זה, אחרי כל זה אתה עדיין קונה את הסחורה המשומשת והמשוששפשת הזו?
הוא לא מוכן לשבת בקואליציה עם איימן עודה אבל כן עם אורן חזן המפגר? או עם שקד הניאו נאצית? עם כל הכהניסטים והאפסים הגזעניים, כן, ואיימן עודה, לא? במה האפסים הללו טובים מעודה? בגלל שהם יהודים? הם יהיו שרים יותר טובים? מנהיגים יותר אחראיים?
גבאי הוא לא רק טכנוקרט אפרורי שיוביל את מפלגת העבודה לשום מקום שהיא נמצאת בוא כבר עשורים, או שימחק אותה מפני האדמה לחלוטין,למי באמת אכפת, אבל בנוסף לכל זה הוא גם גזען מתועב.
פשוט נפלא. אני לא חושב שיכלתי לנסח יותר טוב למה צריך להפטר ממרצ.
כי גזענים מתועבים הם כוס התה שלך?
להוריד את נושא ה״כיבוש״ מסדר היום פחות או יותר, לחסל את המלחמה בדת ולהעיף את הנלחמים בדת משורותיה, להפטר מהפמיניזם המצטלב והשטויות היחצניות שהן אוהבות. לחזור לסוציאליזם של האדם העובד, להתחיל בשיחה על מהו שכר הוגן, במיסוי פרוגרסבי חכם ולא העושק הנוכחי (מע״מ למשל הוא אסון) בהחזרת חובת החוזה בין עובד למעביד מתחת לתקרת שכר מסויימת (עובדי קבלן רק מעל לפעמיים שכר המינימום, לא עובדים חלשים), לעשות משהו עם ההסתדרות, להפסיק את המרדף הצעקני והמטומטם אחרי שחיתות שלטונית מינורית ולצאת להלחם בשחיתות הקשה, העמוקה והבלתי נתפסת כמעט של המגזר העסקי-פיננסי בארץ. יש כלכך הרבה מה לעשות במקום לצעוק ביביביביביביבי.
זיג הייל. אמן.
גם על לוח זמנים של רכבות אתה מגיב כך? (רכבות, יהודים… נו, אתה יודע.)
מה שתום מציע אלה דברים שאמורים להיות, לרוב, מובנים מאליהם לשמאל הפוליטי (להוריד את נושא הכיבוש מסדר היום אי-אפשר, וההתנגדות של תום לפמיניזם לא לגמרי מובנת לי, אבל ניחא). לא שיש סיכוי שמר"צ תיישם את ההצעה; העבודה דווקא יכולה.
אם לא הבנת, מני, הוא ציטט כאן את המצע השוביניסטי הלאומני של הלאומנים הלבנים בארה״ב. כן, זה כולל גם סוציאליזם פופוליסטי – אבל גם זה לא ממש חדש.
דיון על שכר הוגן? מיסוי פרוגרסיבי? מאבק בשחיתות של המגזר העסקי-פיננסי? את כל זה מקדמים הלאומנים הלבנים בארה"ב? אנחנו חיים על אותו כוכב לכת?
אבל עזוב, אתה לא חי בארה"ב, אתה חי בישראל (אולי אני טועה). טראמפ הוא בעיה של האמריקאים, והם יתמודדו אתה, כך או אחרת. השאלה היא מה אנחנו עושים כאן.
דרך אגב, למה אתה מניח שתום שונא נשים? אני חושב שאני יודע למה הוא מתכוון ב"פמיניזם מצטלב", אבל הדבר הזה כמעט ואינו קיים בארץ. יש כאן בעיות גדולות יותר להתמודד אתן, גם לנשים.
כמו הסוציאליזם השפוי, גם הפמיניזם האגלטרי הלך בדרך כל בשר וכרגע עסוק בעיקר בפמפום פוליטי של תפיסת המציאות הביזארית של נשים לבנות עם אפס בעיות אמיתיות. המטרה המרכזית של התנועה הפמיניסטית היום היא הצמדת הנשיות עצמה לשייכות פוליטית, אני לא מכיר מעשה יותר מיזוגני מלאמר לנשים שהוגינה שלהן אמורה להטיל את הפתק בקלפי ולא המוח. שלא לדבר על האלימות הנוראית נגד גברים, ראה את סרטה המעולה של קייסי ג׳יי ״הגלולה האדומה״ https://www.youtube.com/watch?v=wLzeakKC6fE
אני חושב שהמאבק הפמיניסטי לטובת החוויה הטרנסקסואלית פוגעני לנשים. מגדר אינו מין, אתה יכול לחשוב שאתה אשה, החברה תקבל את זה, אני אקבל את זה. אבל עם כל הכבוד את לא נכנסת לתחרות ריצה עם נשים ביולוגיות, שכן את לא אשה ביולוגית, רק אשה חברתית.
אמירות מהסוג של ״לא לכל הנשים יש וגינה״, הם פוגעניות כלפי נשים ושוללות את החוויה הנשית שהיא יחודית ובעלת משמעות.
להזדהות כאישה, להתנהג סטראוטיפית כאישה, להרגיש אישה, לרצות להיות אשה, עדיין לא הופך אותך לאישה. זה לא אומר שאת לא קיימת, או לא חשובה, או שהחוויה שלך אינה בעלת ערך או ראויה ליחס מכבד וחיובי. היא כן.
את רק לא אשה.
מזל שאנחנו לא שואלות אנשים כמו אלקיים למשטר את הפמיניזם שלנו.
אף אחד לא צריך למשטר לכן כלום, תעשו מה שאתן רוצות. אבל אם אתן הופכות כל דבר למלחמת מינים, תתכוננו לכך שגברים ונשים שיש להם דברים מעניינים יותר לעשות בחיים יפטרו אתכן במשיכת כתפיים, במקרה הטוב.
רוב האנושות מושכת כתפיים כלפי הכל, פחות או יותר, זה לא ייחודי לפמיניזם.
בשבילך זהבי
http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/0309132515623368
אה, המאמר ההוא. סוף סוף נמצאה דרך בה מאמר על קרחונים יכול להגיע לתקשורת ההמונים ולחגוג בבלוגים שאין להם דבר עם מדעי האקלים. זה שאין במאמר הזה יותר מדי מדע, זו בעיה אחרת (הוא יכול היה להיות זוג מאמרים לא רעים באנתרופולוגיה ובהיסטוריה של המדע, עם יותר השקעה).
זו דוגמה משעשעת לאינטלקטואליזם שמטרתו צויירה דקה אחרי שנורו חייציו. הנקודה היא שהוא פורסם ועבר ביקורת למרות שאין בו תוכן מדעי.
כתב עת מדעי אינו עתון. אני משלם לא מעט על המנויים לכתבי עת מדעיים, אתה מניח שאתה יכול לסמוך על מה שפורסם כעל מדע, או לפחות נסיון כן לעשות מדע. לא שרלטנות.
העובדה שמטרידה היא שזה מתקבל, שזה עובר, שכולם מנידים בראשם ואומרים, אנחנו בני-ברית ולכן נשתוק כאשר מזנים את הפרדיגמה שלנו, או מרדדים עבודת המחקר לכלל הפקת דעה לא מנומקת במיוחד, כאשר משפילים מדענים מבוגרים רבי זכויות כמו טים האנט על בדיחה, כאשר בליל מילים לא קוהרנטי נחשב מאמר מדעי. לא אכפת לי שאנשים מדברים שטויות, אכפת לי שאנשים מפחדים להגיד להם שאלו שטויות.
כתבי עת מדעיים לפעמים מפרסמים שטויות. כל מי שקרה אותם במשך כמה שנים יודע את זה. רצוי שזה לא יקרה, ובמקרה המדובר אפשר היה לכתוב מאמר אנתרופולוגי על תפיסת הקרחונים על-ידי השבטים הילידים של צפון אמריקה או מאמר היסטורי על תפקידן של נשים במשלחות מחקר גיאוגרפיות, אבל לאף אחד מאלה אין דבר עם חקר האקלים. בדיון שהמאמר עורר, דרך אגב, היו כמה מדענים שאמרו שמדובר בשטויות. אז מהבחינה הזאת הכל בסדר.
ההתקפה על טים האנט היא משהו אחר — בעצם, משהו מהותי יותר שנוגע לשאלה מדוע סדר היום הפרוגרסיבי נהפך לקריקטורה. ללא מעט אנשים בעולמנו (לא רק הפרוגרסיבים, ממש לא) קשה לבודד תחומים ספציפיים כשהם מדברים על בני אדם אחרים. קשה להם להכיר בכך שאדם יכול להיות מדען חשוב וגם נאצי, מדינאי דמוקרטי דגול וגם בעל עבדים, או סתם טבח מעולה במסעדה שכותב בפייסבוק דברי שבח לחמא"ס. מכאן מבחני טהרה מפגרים שהולכים ומחמירים ככל שמתברר ששום אדם בעל מעמד אינו יכול לעמוד בהם, מכאן התנפלות על פסלים שעמדו בשקט מאה שנה ולא הפריעו כמעט לאף אחד, מכאן מחזור כל שטות פרובוקטיבית שמישהו כתב ברשת חברתית כלשהי, ועוד מרעין בישין.
כאמור, זה אינו ייחודי רק לפרוגרסיבים. אבל הללו גם עושים יותר רעש וגם מאכלים מבפנים תחומי ידע שלמים ותנועות פוליטיות שהביאו לאנושות תועלת לא-מבוטלת. חבל.
אתן גם לא צריכות מאמץ מיותר, הפמיניזם שלכן הפסיד וכעת מתעופף בדרכו לפח האשפה של ההסטוריה. הביקורת הקטלנית על המיזנדריה וההתעלמות מהמדע ומההסטוריה תבוא מאנשים אחרים עם שמות אחרים. הבנות שלכן יביטו אחורה בצער וחמלה, כמו על ארצי באנקר ממין נקבה.
אני רק אלקיים, להמשיך הלאה, אין מה לראות.
כנראה שאתה לא ממש מעורה בענייני הפמיניזם, אלקיים. כשאני רואה נשים עוזרות לנשים אחרות לצאת ממעגל הזנות, עד לרמה של קניית מוצרי מזון לבית, או כשנשים מפגינות כנגד האנס הטבעוני, אני יודעת שיש עוד הרבה לשנות, אבל אנחנו בדרך הנכונה.
אני בהחלט מתרשם מסיוע לזונות רחוב, אלא שהמלחמה בזנות או באונס שניהן מדגימות שוב את היטפלות שוב למין כפוי או קנוי . הרוב העצום של הנשים אינן בזנות ואינן קורבנות אונס. הרוב צריכות גישה לחינוך, מניעת נישואין בגיל צעיר, שוויון בפני החוק, אפשר להתחיל ברהט במקום בתחנה המרכזית בתל אביב, עשרות אלפי נשים, ביגמיה משתוללת, כפית נישואין ועד. שני חסה ואחד גבינה לבנה לא יעזור להן. אבל מוסלמים גבוהים במדרג הקורבנות מנשים, אז שידפקו הנשים בשקט באוהל, יש גברים סיסגנדרים שצריך לתפוס, או תרבות האונס שצריך לעצור או שטות אחרת שפוטרת אותך מהצורך להתמודד עם נשים מופלות, סובלות, שצריכות עזרה ממש.
אתן לא בדרך הנכונה, או על דרך בכלל. אתן נהנות מהמומנטום שהשיגו האמהות שלכן, מהרצון הטוב והתמיכה בתנועה שהביאה אותך לבית הספר והאקדמיה, עכשיו אתן הולכות על הקל, הפשוט, הקרוב לבית. נשים רחוקות זה לא נח
אני בהחלט מקבלת שיש הרבה נשים שזקוקות לעזרה בעולם הזה. אם הקבוצה שלנו תעזור לנשים בזנות, והקבוצה שלך תעזור לנשים ברהט, כבר תרמנו תרומה גדולה לעולם יפה יותר.
בעולם בו סרטה של קייסי ג׳יי מוחרם באוסטרליה על ידי ארגונים פמיניסטיים ״בדרך הנכונה״, את לא באמת יכולה לרחוץ בנקיון כפיים ולנפנף בקורת.
הבחירה למי לסייע ובמה להתמקד היא פוליטית, אז למה נשים בזנות עדיפות על בדואיות? יש הרבה יותר בדואיות הבעיות שלהן קשות מאד, את בוחרת להתעלם מהן ולסייע לנשים במצוקות מאד מסויימות. אשה שמתגרשת בראשון לציון תקבל יותר סיוע מילדה בדואית שלעולם לא תראה בית ספר, זו הבחירה שלכן ואת לא יכול להטיל אותה עלי בנונשלנטיות.
אני לא חרטתי על דגלי סיוע לנשים, אני לא אוסף תרומות ומגייס כסף כדי לעזור לנשים, אני לא קורא לעצמי פמיניסט, את כן. את יכולה להתמודד עם הטענות ביושר או לנפנף. בחרת לנפנף, זה לא אומר מאום על ״אלקיים״ אבל אולי קצת כן אומר עלייך.
אם תרומתך לאנושות מתבטאת בתגובות זועמות אצל גורביץ, סביר להניח שלא תוכל להשפיע עליה. ובזאת אסיים את הדיון איתך.
בקיצור ברחת
נו באמת. האשמה על סמך השתייכות היא אחד הטריקים המפגרים שבספר. לא מתאים לך. הדס קשורה לפמיניסטיות הצווחניות מאוסטרליה כמו שאתה קשור למטרידים מינית מעמק הסיליקון.
העניין עם הנשים הבדואיות אינו בכך ש"המוסלמים גבוהים יותר במדרג הקורבנות" (יש שמאי קורבנות מוסמכים?). העניין הוא שהיכולת של פמיניסטיות מרקע מערבי לחולל שינוי בחברה הבדואית דומה ליכולת של המדינה לשמש ספק מונופוליסטי של לחם. גם יכלה המון משאבים וגם יביא חורבן במקום תועלת בגלל כשלים מובנים. תודה לאל, יש פמיניסטיות בדואיות, ומוטב לתת להן להוביל את התהליך הזה (עם סיוע מצד החוק הפלילי במקרים בהם יש הצדקה לכך; לא מזמן עצרו כאן מישהו שרכש לו כלה בל 14 — או 16? — מהר חברון).
בכלל, אנחנו גם לא עוזרות לנשים קונגולזיות, לדוגמה. גם טרם צעדנו לערב הסעודית בעם גדול. זה כמעט כאילו אנחנו צריכות לעבוד למחייתנו ולא יכולות להקדיש את כל חיינו לעזרה לאחרות.
אני לא דיברתי על קונגולזיה, אלא על עשר דקות מהבית שלך. אני גם לא מדבר עלייך באופן אישי חלילה, אלא על תנועות שמגייסות כסף, שזו עבודתן.
אני כרגע גרה בחו״ל, אבל גם כשגרתי בארץ, במרחק עשר דקות נסיעה באוטובוס (לא כולנו התברכנו במכונית) היו נשים שהרוויחו יותר ממני. באשר לתנועות שמגייסות כסף, גגל ״מען – הפורום לארגוני נשים ערביות בנגב״
זו בדיוק הנקודה שלי. לא כל הנשים חולקות אינטרסים, היותך אישה לא שם אותם בקבוצה פוליטית מסויימת, לשרי אריסון וילדה ברהט אין אותם בעיות, אינטרסים או שאיפות, שלושתינו אני מניח צריכות עולם בו נשים וגברים יכולים להשיג בדיוק את אותם דברים, לא עולם בו גברים הם אוייב של נשים. בוודאי לא עולם בו ״פמיניזם״ הוא בעיקר חשיפת נוצותייך היפות בציבור, התקרבנות סדרתית, או השתלחות חסרת פשר בגברים.
התנועה הפמיניסטית היא התנועה החברתית החשובה ביותר בימי חיי, במרבית חיי הבוגרים תפסתי עצמי בתור פמיניסט, אני כבר לא יכול לאמר זאת, אני לא לבד, פאגליה, או סומרס אומרות את אותן דברים. משהו רע קורה בתוך התנועה, משהו מאד עצוב מתחולל בחיכוך שבין הפמיניזם והמשפחה הגרעינית, משהו מעורר קבס מתפתח באופן שבו פמיניסטיות מתמודדות עם דיכוי נשים בחברות איסלמיות.
אגב, נשים יכולות לנצל נשים לא פחות מגברים, הסייעניות, המשתיקות, והמאפשרות של הרווי ווינשטיין היו הנשים החזקות ביותר בהוליווד, הקורבנות שלו היו נשים חלשות שרוצות להצליח במקצוע חסר רחמים.
לצערי התגובות לא נטענות במחשב ולא נוח לכתוב תגובה עם ציטוטים וקישורים בסלולרי. אחכה שבעל הבית יתקן את המערכת.
קראתי הודעות שלך על נשים וטכנולוגיה. אם אי פעם טענת שהיית פמיניסט, ובכן…עם בעלי ברית כאלה, מי צריכות אויבים?
"היותך אישה לא שם אותם בקבוצה פוליטית מסויימת" – נכון, אין קשר בין היותי אישה לבין התנחלויות כן או לא, אבל בדרך כלל יש קשר בין היותי אישה לבין תמיכה בחוק הפללת הזנאי, תיקון להארכת חופשת לידה וכדומה (וכן, אני יודעת שאתה מתעב את כל החוקים הפמיניסטים, חסוך ממני בבקשה, לא מעוניינת להתחיל להתווכח אם הפללה כן או לא).
הסוגיה של נשים בחברות איסלאמיות היא מורכבת, ואם אי פעם תקרא את הדיונים בקבוצות פייסבוק כמו שיח פמיניסטי תבין שיש דעות רבות ושונות בקרב פמיניסטיות (זהבה גלאון ושולי מועלם שתיהן פמיניסטיות, לדוגמה).
אני שונאת את הביטויים "נשים חלשות" או "נשים חזקות". מי שמך לקבוע מי חזקה ומי חלשה? גם נשים (וגם גברים) סוקולד חזקות לא ששות לדבר על הפגיעות המיניות שעברו.
אני לא תום, אבל מה הבעיה העקרונית עם טענה לפיה הנשים, ככלל, פחות מתאימות לעבוד בהיי-טק מגברים? (אני מפשט בכוונה, כן.) או, לצורך העניין, עם הטענה לפיה הגברים, ככלל, פחות מתאימים מנשים לגדל ילדים או לעבוד במקצועות החינוך לגיל הרך?
למה לעצור שם? מה הבעיה העקרונית עם טענה לפיה נשים תימניות, ככלל, מתאימות פחות לעריכת דין ואשכנזיות, ככלל, מתאימות פחות לשטיפת רצפות?
תראי, אני עשיתי כאן מהלך בעייתי מדוגמא אחת לשנייה ואפילו לא שמת לב. גידול ילדים זה משהו שבני האדם עושים מאז היותם סוג של קופים. סביר להניח שזה יבוא עם הבניות אבולוציוניות בנות מיליוני שנים, חלק ניכר מהן תלויות מין ("מגדר" בהקשר אבולוציוני נשמע מונפץ מדי). הייטק קיים בקושי כמה עשרות שנים, וההקשרים האבולוציוניים, אם קיימים כאן בכלל, הם עקיפים בלבד. אבל את כל כך מתמסרת לזעם הקדוש שאפילו לא שמת לב 🙂
עכשיו, האפשרות של התניות אבולוציוניות עקיפות בכל מה שקשור להייטק אינה "זוועתית" לכשעצמה. היא נושא שאפשר לדון בו, לשקול שיקולים לכאן ולכאן, להסיק מסקנות מעשיות כאלה או אחרות, או לא להסיק אותן כלל. לי אין נגיעה מקצועית ישירה להייטק, אבל אני מוכן להסכים עם כך שעידוד נשים להיכנס לתעשייה הזאת, או ללמוד תחומים אקדמיים הקשורים אליה, הוא מהלך ראוי במצב העניינים הנוכחי. מצד שני, אני חושב שאין טעם לצפות שנשים יתפסו 50% מהמשרות בתעשייה בכלל, או ממשרות הניהול שבה. ואני בעיקר לא מבין למה להפוך התבטאות כלשהי בנושא הזה לעילה למלחמת קודש.
במקום להאשים אותי במלחמת קודש, יש מצב שתתנסח עניינית?
אני לא מאשים אותך. אבל אם קראת את התגובות בבלוג הזה בעניין הנשים בהייטק, את בוודאי גם יודעת באיזה הקשר הן באו.
כן, קשה
לי לקחת ברצינות בחור שכותב Considering women spend more money than men ולא מביא שום רפרנסים. שלא לדבר על השטויות שהוא כותב בטוויטר.
"
טוויטר כמעט מיועד לכתיבת שטויות. לכי תכניסי רעיון מורכב ב-140 תווים.
ולא, אני לא חושב שג'יימס דיימור הוא מגדלור בענייני המגדר או השפעתו על התפקוד בעבודה. עוד גיק שיודע איך לתכנת, קרא דבר או שניים על אבולוציה וחושב שהוא בא לחדש משהו מה-זה-מקורי. אבל הדרך להתמודד עם זה היא לכתוב לו תשובה ברשימת התפוצה ההיא, או למשוך כתפיים ולהתעלם, לא להפוך אותו לגיבור תרבות.
גיבור תרבות? 15 דקות התהילה שלו נגמרו לפני חודש בערך. הבעיה היא שנראה שחלק גדול מאוכלוסיית המתכנתים הזכרים הם שיבוטים שלו. בפני עצמו הוא כלום.
"עוד גיק שיודע איך לתכנת, קרא דבר או שניים על אבולוציה וחושב שהוא בא לחדש משהו מה-זה-מקורי."
מדויק:)
אבל רוב האנשים, כנראה גם בארצות המערב, לא קראו דבר על האבולוציה מאז סיימו את בית הספר, ואינם יודעים איך לתכנת, אפילו ברמת הקונסםפט (אלגוריתמים, הפיכת משימות לפונקציות שניתן לקרוא להן מפונקציות אחרות, כל זה). זה לא הופך אותם לראויים פחות להבנה או הערכה.
המתכנתים הזכרים, כמו רוב בוגרי תארים אקדמיים, הם בד"כ אנשים חכמים מהממוצע עם יכולת לקלוט נתונים מהסביבה ולפתור בעיות שהנתונים מציבים. רובם, כמו רוב הגברים באופן כללי, אינם שונאים נשים (גם אם יש להם דעות קדומות כאלה ואחרות). אם הצלחת לקומם אותם נגדך — לא את אישית, אבל כמה נשים שאת דעתן את כנראה מאמצת — לא הרווחת דבר, רק הפסדת.
אתה מכיר את אלה שאומרים "אותי הנכים איבדו" אחרי שנאלצו לעמוד בפקק, בזמן שמימיהם לא חשבו על מה זה אומר להיות נכה? אז ככה לגבי אותם המתכנתים. לא איבדנו אותם ולא קוממנו אותם, הם מעולם לא היו איתנו.
רוב האנשים לא חיים יום יום לצד נכים, אז הם לא חשבו מה זה אומר להיות נכה. לעומת זאת, כמעט כל הגברים חיים יום יום לצד נשים: אמהותיהם, אחיותיהם, בנות זוגם, בנותיהם. אפשר לצפות שתהיה להם יכולת גבוהה יותר להבין את הבעיות של נשים ולהזדהות אתן במידה כזאת או אחרת. זה פוטנציאל שטפשי לוותר עליו.
עד כמה שראיתי רוב הגברים עושים הפרדה בין הנשים שהם תופסים כ"שלהם" ושאר הנשים. ברור שאם הבת שלי תתלונן על תקיפה מינית אז היא אומרת אמת, אבל שאר הנשים מוטלות בספק, ברור שהבת שלי תצטיין במתמטיקה, אבל ככלל נשים לא טובות במתמטיקה, וכו'. כך שאין כאן באמת פוטנציאל.
כלומר, את מוותרת מראש על סיכוי לזכות בתמיכה מצד 50% מהאוכלוסייה במטרות שאת רואה כצודקות. אני באמת צריך להגיד לך שזה לא חכם?
תראה, בשרשור הזה בלבד אתה ואלקיים ניסיתם "להסביר" לי איך לנהל את המאבק הפמיניסטי (אני פמיניסטית כבר כמה עשורים ותורמת מזמני, כספי ומרצי למאבק). אתמול, ידיד שלי ניסה להסביר לי על ההבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים (התואר הראשון שלי הוא בביולוגיה), אינספור גברים מסבירים לי בפייסבוק למה זה סבבה להיות בזנות ותקיפה מינית זה לא כזה נורא, ובוגר הרווארד ועובד גוגל לשעבר מסביר לי למה המוח שלי לא מסוגל להתמודד עם מתמטיקה (כנראה התקבלתי לחוג לנוער למתמטיקה של בר אילן כשהייתי צעירה בטעות). כל אלה רק מהזמן האחרון ורק מה שקופץ לי לראש עכשיו. פלא שאני מיואשת?
אני? מסביר? סתם מעלה הצעות והרהורים. תרגישי חופשייה להתעלם אם את רוצה, זה רק אינטרנט.
ולא, זה שמישהו מעביר ביקורת על הגישה שלך אינו אומר שהוא נגדך, או שהוא רוצה להקטין אותך, או כל השיט הזה. העולם לא נוצר כדי לגרום לנו להרגיש נוח עם עצמנו. אני מעריך את מה שאת עושה, באמת (כלומר, אם תיאורך נכון, מה שאין לי סיבה מיוחדת לפקפק בו). אני פשוט מנסה להבין איך תנועות שמקדמות מטרות שברובן אני תומך כרו לעצמן את הבור שאליו הן מחליקות עכשיו.
אני לא בעל ברית שלך.
נשים שונות אחת מהשניה יותר משהן שונות מגברים בממוצע, הטענה שלך כאילו נשים מסכימות על משהו בשל מינן מעליבה, בחיים לא היית אומרת את זה על גברים משום שברור לכל שגברים מחזיקים בכל ספקטרום הדעות האפשרי.
אני לא מתעב את כל החוקים הפמיניסטיים זה דחליל שהקמת לך.
ברור שיש דעות שונות בקרב פמיניסטיות, אני חושב שסומרס נפלאה, ופאגליה נהדרת.
אני אגיד לך מי שמי לשפוט, זה ששם עניים מתחת למצח שלי. נשים צעירות הנדרשות לבעלי כח המנוצלות מינית הן חלשות. ג׳יין פונדה, אייקון. ידעה על הרווי ויינשטיין לפחות שנה, היא לא הותקפה אבל היא שתקה.
בסדר.
טוב.
לא מסכים אתך, ראשית, אני לא מאשים את הדס בהשתקה של קייסי, אלא מעיר על מצב הפמיניזם באופן כללי.
שנית, אני חושב שזו טענה בעייתית מאד, מדוע פמיניסטיות מרקע מערבי מסוגלות לחולל שינוי בנשים יהודיות שעלו מתימן? או מרוקו, או אתיופיה? הפעילות הפמיניסטית בישראל נעצרת כמעט לחלוטין בגבולות של היהודיות. אני לא מבקש מפעילה פמיניסטית לסייע למוסלמיות בערב הסעודית, אני מדבר על ישראל, על סכנין, על רהט, על אזרחיות ישראליות.
הפמיניזם באופן כללי הוא כמו היי-טק באופן כללי: המון בני אדם עם אג'נדות שונות שמקדמים אותן בכלים שונים ובסביבה שונה. רק שלפמיניזם יש היסטוריה ארוכה יותר.
הנשים היהודיות שעלו ממרוקו, תימן ואתיופיה נכנסו, עם עלייתן לארץ, למסגרות חברתיות שנבנו בעיקר ע"י גברים ונשים מרקע מערבי. על השבר הקהילתי והתרבותי שזה חולל אני לא צריך לספר לך. אבל על רקע השבר הזה, היה קל יותר להצמיח מודלים אחרים. הייתי יכול לדבר על "הרס יצירתי", אבל אני לא אוהב את המונח הזה.
לעומת זאת, הנשים המוסלמיות בישראל חיות במסגרות חברתיות שלא עברו שבר דומה. גם שם יש שינויים, וניתן לראות אותם, למשל, בצניחה חדה בילודה בציבור המוסלמי (נדמה לי שאפילו אצל הבדואיות, אם כי שם הירידה מתונה יותר). אבל אי-אפשר לכפות את השינויים האלה מבחוץ; אפשר רק להרוס אותם מכוונות טובות. תסתכל, להבדיל, על הניסיונות לגייס את החרדים לצה"ל.
כן. זה הטיעון הקלאסי להפקרת נשים.
אלא שהחוק הרבה פחות סבלני לנקמת דם למרות כל המסגרות החברתיות. כן זה קורה, אבל בשוליים. לעומת זאת ביגמיה, מניעת חינוך ואלימות הגד נשים נפוצה מאד. לא מקבל את זה. גיוס חרדים היא סנקציה נגד חרדים, אין מה להשוות לטעמי.
בעבירות על החוק הפלילי המשטרה והפרקליטות צריכות לטפל, לא הפמיניסטיות.
גיוס חרדים הוא ניסיון להטיל עליהם חובה שמוטלת על שאר האזרחים היהודים בישראל. העניין הוא שיש מספר לא מבוטל של חרדים שהיו מוכנים להתגייס, מסיבות שלרוב אין להן הרבה עם אידיאולוגיה ציונית או עקרונות שוויון אזרחי. אבל הנכונות שלהם איכשהו נעלמת אם הופכים את סוגיית הגיוס לכלי ניגוח פוליטי.
הטענה שלך הרי לא נועדה להתעמקות במשנת ג׳ודית באטלר, אתה מעלה אותה בעקבות האלט רייט, והמטרה שלכם היא להפלות קבוצות מוחלשות והלצדיק זאת על-ידי התיאוריה של באטלר. חלאות כמוך חושבים שאנשים גאים לא ראויים להתחתן, או ללכת לצבא, או לשירותים שאובמה התקין עבור המגדר שלהם. המטרה שלכם היא לפלג ולהחזיר את החברה אחורה: לשמור על הפסלים של בעלי העבדים ומה שהם מייצגים, לשמור על הנשים במקומם, וכמובן ליצור מחלוקות בין קבוצות מוחלשות: שחורים נגד מהגרים, נשים נגד הומואים וכו׳ מה שמצוי על סדר יומו של פוטין על מנת להרוס את החברה האמריקאית על ידי אידוטים שימושיים כמוך.
כשיש לכם בוגד נשיא שהועלה על ידי פוטין, זה נראה קל, אבל זה לא. טראמפ הוא כישלון מוחלט, חקיקה אחת לא הצליח להעביר, חוץ ממנוי גורסיץ׳: שום כלום, כישלון מוחלט. הטוויטים שלו ממשיכים לפגוע באמריקה ובעלות בריתה מבחוץ, ממשיכים לפלג ולהחליש את החברה האמריקאית מבפנים (שערורית הNFL, הגנה והדהות עם סופרימיטים נאצים רוצחים, לקיחת כספי ביטוח בראיות ממליוני אמריקאים שימותו בגלל זה, השתלחות בנשים,זיהום האדמה האמריקאית על ידי הדקוטה פייפ-ליין שאובמה עצר, מינוי מכחיש התחממות גלובלית כראש נאס״ה, אפלייה קשה של פורטו ריקו וזלזול גזעני בה, וכו׳ טוויטים שמשמשים את המדיניות של אדונו, פוטין).
כל כלב בא יומו וככל שהחקירה של מולר הולכת ומתהדקת כך הופך טראמפ ליותר מוטרף. אפילו בנון טוען כבר שאין לו סיכוי של יותר מ30 אחוז לשרוד את סוף הקדנציה הכושלת שלו.
לא מפתיע שגזען עלוב כמוך יהיה גם שונא נשים. נסית כבר לטעון בעבר שנשים שעובדות בתחום שלך פחות טובות ממך, למרות שמי שהמציאה בכלל את התחום שאתה עובד בו היא אישה (אדה לאבלס).
הסרט HIDDEN FIGURES לך תראה ותבכה. אתה לא קווין קוסטנר בסרט הזה, אתה התולעת הגזענית שעובדת תחתיו.
בדיחה ישנה המספרת על מ"כ בטירונות שפונה לאחד מחייליו: "טוראי כהן, על מה אתה חושב כשאתה מסתכל על דגל המדינה במגרש המסדרים?" "על בחורות, המפקד." "אבל למה???" "כי אני תמיד חושב עליהן, המפקד."
אני יכול, איכשהו, להבין נער שטוף הורמונים שתמיד חושב על בחורות. למה אדם שפוי יחשוב תמיד על טראמפ וינסה לדחוף אותו לכל דיון, נשגב מבינתי. (גילוי נאות: אני לא מחבב את טראמפ. אני גם לא מקבל כל מה שבנון אומר כאמת צרופה.)
״אני לא מכיר מעשה יותר מיזוגני מלאמר לנשים שהוגינה שלהן אמורה להטיל את הפתק בקלפי ולא המוח״- זה רפרנס לביקורת מישל אובמה על הנשים שהצביעו טראמפ, נשים שהצביעו נגד עצמן למעשה. מלבד היותה של הישות הוירטואלית ״תום אלקיים״ מזבלה של אתוסים שמגיעים מהפרופגנדה הפוטינית ואידיוטים השימושיים שלו באלט רייט, הוא בפירוש העלה את הפולמוס בין גברת אובמה לאידיוט טראמפ.
כך שאתה צריך להפנות את הבדיחה שלך והשאלה שלך אליו. הוא חסיד שוטה של טראמפ ששותה בצימאון כל שטות שלו ושל הסיינט פול שלו, באנון, ואילו אתה ממה שנקרא מכשירי טראמפ: לא מתלהבים מהסגנון, מסתכלים הצידה כל פעם שהוא עושה או אומר משהו זוועתי וטוענים שזה בכלל לא קשור.
אני אפילו לא יודע מה אמרה מישל אובאמה, קשה לי לחשוב על אדם שפחות מעניין אותי ממנה. זה שאתה אומר שנשים מסויימות ״הצביעו נגד עצמן״ בעצם אומר שאתה שולל מהן את האנושיות שלהן. כי הרי אין להם שום אינטרסים מעבר להיותן נשים, הן לא עובדות וחושבות על מיסים, או נגד להרוג עוברים בחודש השמיני, או שאולי הן שמרניות, או רפובליקאיות, או ליברטרניות, או כל מנעד הקיום האינושי שאתה שולל מהן כי יש להן קוס ואתה לא מסוגל לראות מעבר לזה אדם שלם.
אתה שונא נשים(ואדם באופן כללי), אתה רוצה חיילות קטנות וטיפשות שיצביעו כמו ״נשים״ ולא בני אדם שיצביעו כמו שנראה להם. איכס, הקאתי קצת בפה.
אתה מזכיר קצת את מילניה בטמטום שלך. מצטט את מישל ואז מכחיש.
אפס עלוב, אני שונא נשים? אני מפרסם פה פוסטים על כמה הן נחותות ממני במקום העבודה שלי? אני זה שתוקף פמיניזם כל הזמן, נשים שלוחמות על זכויותיהן ולא על הזכות לאבד את השליטה על גופן ולתת לחלאה כמוך לקבוע אם זה מוסרי או לא שיעשו הפלה?
כמו לתום: אזהרה אחרונה לפני מחיקה. הפורום הזה לא מיועד להתקפות אישיות.
אפס טיעונים, מאה אחוז השתלחות המניחה לי מניעים על מנת להתעלם ממה שכתבתי, השמאלן כאדם מרטיב. כנראה שאני צודק.
או, אגב בורות שחורה.
מי שהמציא את התחום שלי הוא הומו מבריק בשם אלן טורינג שפיתח את הקונספט התיאורטי של מכונת חישוב אוניברסלית המסוגלת לדמות כל מכונת חישוב אחרת(בגבולות בעיית העצירה) , לפניו יש חשיבות הסטורית מסויימת לבאבאג׳ ואם ממש ממש רוצים אפשר לציין את הערותיה של לאבלייס לספר של לואיג׳י, זו תרומתה של הגברת אדה, הערות לספר. המציאה כלום ושום דבר, הסיבה היחידה שמציינים אותה היא משום שהיא אישה לבנה, בת של, ואשה. אין לה שום תרומה משמעותית למדעי המחשב.
התאוריה המדעית מתמטית של טורינג נוסחה כלמבדה קאלקולוס של אלונסו צ׳רצ׳ והארכיטקטורה של המחשב המודרני היא ברובה עבודה של פון ניומן שגם כתב את התוכנה הראשונה למכונה מהסוג הזה. המהנדסים שבנו את המכונות הראשונות עלומים, אהל רבים רבים שותפים למהפכה. צריך לציין גם את שנון והעבודה שלו על אינפורמציה ואם רוצים תמונה עדכנית של מהו מיחשוב בעצם ראוי לקרוא קצת דייויד דויטש או מהצד הפיזיקלי סת׳ לויד ולני סוסקינד והחבורה של בסטנפורד עושים גלים.
אדה לאבלייס, נו. זה שאנחנו מנומסים ממש ורוצים לקדם נשים במדעים, לא דורש לעוות את ההסטוריה, אתה עבד של תרבות פופולרית נמוכת מצח מלאת שקרים יענו ״לבנים״. מצטער, לעובדות לא אכפת מהרגשות שלך.
תגיד, מה אתך? אני מסכים (כמעט) לכל מלה.
חוץ מ “מה מחבר בין חלקי הרשימה המאוחדת“–זה לא קשה להבין. זו קואליציה שהם צריכים כדי לשרוד אפילו אם הם שונאים אחד את השני, ממש כמו קואליציות ממשלה יהודיות. מה שמאחד את החלקים הוא ששום ממשלה, ליכודית או עבודתית, לא תכניס אף אחד מהם לקואליציה, זועביז או לא, כי הם ערבים שדורשים במפורש הכרה באינטרסים ערביים.
אני חושב שהמאוחדת מעכבת את הבלתי נמנע, מפלגה ערבית ישראלית שאינה חותרת תחת המדינה לא בקריצה ולא במשיסה.
הציבור הכי לא מיוצג בחברה הישראלית הם ערבים מהמעמד הבינוני, חילונים למחצה ולרביע, ישראלים לגמרי, מצביעים למאוחדת כי צריך, אבל ישמחו לאלטרנטיבה. המאוחדת מונעת את הקמתה של המפלגה הזו שכן תוכל להשתתף בקואליציה של העבודה וכן תוכל להביא את חלק לא מבוטל מהאלקטורט הערבי לכלל ביטוי.
הרי אתה לעולם לא תצביע להם, אז מה פתאום אתה נותן להם עצות? הם לא מייצגים את הדעות שלך, אלא את הדעות שלהם.