אופס, הוא עשה זאת שוב
הגזען הקטן שוב הגיח מתוך אריה דרעי – והזכיר לנו את הגזענות הרווחת בקרב יהודי ישראל
יש עדיין שמאלנים שזוכרים את התקופה שבה אריה דרעי הצעיר עבד עליהם ושכנע אותם שהוא סוג של ליברל. זה היה מזמן, בשנות השמונים, כשהוא ביטל את הצנזורה על סרטים ומחזות (כן, בדמוקרטיה היחידה בעיני עצמה היתה צנזורה על סרטים ומחזות עד בערך התקופה שהיא ביטלה את האיסור על יחסים הומוסקסואליים). אישית, תמיד היתה לי פינה חמה לדרעי על כך שבכוחות עצמו הוא מנע מסגן הרמטכ”ל אהוד ברק ושר הבטחון ארנס להכניס את ישראל למלחמת המפרץ הראשונה, דפק על שולחן הממשלה, צעק ושכנע את שאר השרים להתנגד למה שעד אותו הרגע נראה כמו החלטה מוגמרת. סביר להניח שיש לפחות כמה עשרות, אם לא מאות, ישראלים שעדיין חיים היום בגלל אותו רגע נדיר מנדירים, המצב שבו שר אזרחי למהדרין מונע מאילי המלחמה שלנו לחרחר עוד אחת.
אבל יש גבול לחסד שאפשר לנטות, אפילו למעשה כזה. גט הכריתות לאריה דרעי הגיע מבחינתי סרטון ה”כוכבית גיור” שדרעי הריץ בבחירות 2013, נסיון מובהק להפצת שנאה כלפי מהגרים מברית המועצות. היום הוא בחר להשפריץ שוב שנאת זרים.
דרעי, לחוץ מאד מכל הבלגאן עם הרפורמים, הכותל וכל השאר, העלה שורה של ציוצים אגרסיביים. חלקם היו שקרים בוטים: ציוץ מס’ 3, למשל, מתעלם מכך שהרחבה השוויונית והפתוחה לכל שאמורה היתה להבנות על פי החלטת ממשלה בוטלה בהחלטת ממשלה שהוא קידם. מס’ 4 עבר ישירות לגזענות: דרעי מנסה להפחיד אותנו שהאריתראים נוהרים למקוואות בהמוניהם, באוטובוסים שנשכרו על ידי עמותות רפורמיות, ושהוא כשר פנים ייאלץ (מס' 5) לתת להם אזרחות אבטומטית אם הם יתגיירו. להד”מ. נניח עכשיו לשאלה האם גיור המוני של מבקשי מקלט לא יהיה מימוש עילאי של הצו “ואהבת את הגר”; ברור לי שהיהדות האורתודוקסית תתחלחל מהרעיון. השאלה היא אם דרעי באמת חושב שיש בית דין רבני שיגייר המונית מבקשי מקלט. ברור שהוא לא עד כדי כך מטומטם, אבל הוא חושב שהקוראים שלו כן.
או, על כל פנים, הוא חושב שהגזענות הטמונה בהם חזקה מספיק כך שפניה אליה תשכיח מהם את העובדה שהוא מוכר להם צ’יזבט שהיה נפסל כמוגזם מדי על ידי היועצים של דונלד טראמפ.
הגזענות של דרעי פורצת החוצה בציוץ שהוא מחק, שמובא כאן באדיבותו של משתמש טוויטר @eyal6699. הנה הוא לעיניכם: “זה [ריק ג’ייקובס, נשיא האיחוד ליהדות רפורמית בצפ’ אמריקה, שדרעי כמובן משמיט את תואר הרב שלו, שבו איננו מכיר] אותו האדם שטען שנישואי תערובת אינם מחלה וכי אסור לראות נישואים בין יהודי וגויה כשלון.” ההדגשה שלי.
כלומר, שר הפנים שלכם כותב במפורש שלדעתו “נישואי תערובת” בין יהודי וגויה הם “מחלה.” דרעי נבהל מעצמו ומחק את הציוץ, והחליף את הציוץ בציוץ מס’ 8 שלו. הוא קלט שזה ממש לא ייראה טוב אם שר הפנים הישראלי יצהיר על כך שנישואים בין יהודים ולא יהודים הם “מחלה.” מישהו בחוץ עוד עשוי להבין עם איזו ממשלה יש לו עסק; ממשלה שמחזיקה גזענים חשוכים כמו אריה דרעי בתפקיד הרגיש עד מאד של שר פנים.
קשה להניח שדרעי חשש שהציוץ יגרום לו נזק בקהל היהודי בישראל: אחרי הכל, אפילו יאיר לפיד (”האביר הטפל”, כפי שכינה אותו היטב ליאור שליין) לא יסכים שתהיה כאן, במדינת היהודים, חתונה בין יהודי ולא יהודיה; הוא הסכים לכל היותר ל”ברית זוגיות”, חצי-נישואים. בסוף 2013, הצביע לפיד בכנסת נגד הצעת חוק שהיתה מאפשרת נישואים אזרחיים לזוגות חד מיניים. (הוא טען אז שהוא יעביר חוק ברית זוגיות אחר. שמעתם על החוק הזה מאז?) רוב היהודים בישראל, לחרפתם, אכן רואים ב”נישואי תערובת” מחלה; התפיסה הרומאית של amor vincit omnia, האהבה כובשת הכל, תפיסה שהזדקקה לאהבה החצרונית של המאה ה-12, עדיין זרה לרוב היהודים בישראל. אהבה זה נחמד. עם זר? שמישהו יביא את מלחי ההרחה.
אבל מה? הם ממש לא רוצים שידברו על זה בחו”ל. זה רע ל-hasbara. מישהו עוד יכול להבין למה אנחנו באמת מתכוונים ב”מדינה יהודית ודמוקרטית.” אז סביר להניח שלא יהיה קמפיין ציבורי שיקרא להדחת דרעי. אין לו מה לדאוג. בתחום הזה, אם לשאוב כינוי אחר של שליין ללפיד, הוא קפטן קונסנסוס.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
לזכותה של יש עתיד (לא מאמין שאני מתחיל משפט ככה) יאמר שחבריה הגישו במהלך 2013 הצעת חוק לברית זוגיות:
http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=541906
שכמובן נקברה בכנסת, כמו כל הצעת חוק לברית זוגיות או לנישואין אזרחיים, אבל אי אפשר להגיד שהם לא ניסו. וברצינות, יש כל כך הרבה הצעות כאלה על שולחן הכנסת שאפשר לסמן עליהן מספרים ולשחק סוליטייר.
קלונדייק או ספיידר?
לגבי גיור המוני של עובדים זרים, הגם שאין בו בעייתיות הלכתית כלל – שהרי כבר שנים רבות שישנם קולות אודתודוכסיים הקוראים לגיורים המוניים (החל מהרב עוזיאל בשנות ה-40') – אני כמעט לא יכול לחשוב על קידוש השם גדול יותר מפעולה כזאת שתצרף לעם היהודי את אותם חלכאים ואומללים המתחננים לחוס בצלו. מצווה מדאורייתא! מי יתן ונראה את בניהם ובני בניהם של שוטפי הכלים ומנקי חדרי המדרגות האריתראים לומדים תורה בבני ברק! צריך להיות גזען עלוב במיוחד כדי להזדעזע מהפרספקטיבה הזאת. הלוואי שיתגיירו כולם!* ברוכים הבאים בשם ה'!
* ואלה מהם שלא מעוניינים להתגייר, שיזכו לחיות בכבוד תחת גפנם ותחת תאנתם בארצות מושבותיהם עקב מעמד הפליט המגיע להם בדין.
טעות. יש בעיה הלכתית גדולה מאוד עם גיור המוני-הוא המוני. הוא תהליך של בית חרושת, הוא לא פרטני, ואולי תהליך כזה ארוך כאורך הגלות יוכל להטמיע את המידע שיש בו צורך ע"מ לחיות כיהודי מאמין ומחוייב להלכה (שזה אחד התנאים לתקן של הליך הגיור) אבל הוא לא יטמיע את החוויה, את הרוח, וככל הנראה רוב מי שיצא ממנו-לא ישמור תורה ומצוות. אז זה לא גיור תקין.
למרות שגם כיום יש רבנים שקוראים לגיור המוני (למשל הרב שרלו בקרב העולים מברה"מ) כולם קוראים לעשות זאת באוכלוסיות שעלו מכוח חוק השבות ויש בהם איזו זהות יהודית כל שהיא. וכולם מודעים לבעיתיות שבמהלך הזה.
החשמונאים לא גיְרו בכפיה המוני מואבים בזמנם?
אכן. רוב היהודים לא מודעים לכך והתלמוד לא מתלהב, בלשון המעטה. הורדוס נחשב לעונש ההיסטורי על המהלך הזה.
אדומים, לא?
כל ההנחה הזאת של הפרדה בין יהדים לגויים=גזענות פגומה מיסודה דווקא בגלל המהלך הזה של הגיור המובא בקטע. יהדות איננה קבוצה אתנית, דבר שהמאמר מוכיח. היא קבוצה דתית מעיקרה וכיום נוצר מאין מצב ביניים של אנשים המוגדרים כיהודים חילוניים, אך זה לא אומר שהיהדות איננה קבוצה דתית. למה? כי אם אני ארצה להיות סיני, לא משנה איזה טקסים אעבור, אני עדיין אהיה שייך לקבוצה האתנית של יהודים מרכז-אירופאים. לא יעזור כלום. לעומת זאת יש טקס דתי שהופך אותך ליהודי.
קבוצה אתנית של יהודים מרכז-אירופאים? יש דבר כזה? כלומר, אני מניח שאתה מתכוון לאלה שבעברית המודרנית קוראים להם אשכנזים, אבל יש כמה בעיות.
קודם כל, עד היכן משתרע ה"מרכז"? האם, למשל, אלזס היא חלק ממנו או לא? ומה עם רוסיה, אוקראינה ובלארוס? את אלפרד דרייפוס אנחנו רואים, מן הסתם, כאשכנזי. כך גם את דוד בן גוריון, את שמעון פרס, את יוסף שפרינצק ואת רחל המשוררת. אבל יהודים שעלו לישראל מאותם מקומות כמו האייקונים הציונים הנ"ל, רק מאה שנה מאוחר יותר, הם בעיני הישראלי המצוי כבר לא אשכנזים אלא רוסים. גם אלה שיעלו מאלזס, ארץ לידתו של אלפרד דרייפוס, ייתפסו היום מן הסתם כצרפתים ולא כאשכנזים.
זה בדיוק העניין עם הזהות האתנית: אין לה גבולות קבועים, ובד"כ גם לא טקסי מעבר מוגדרים. מי שהיה אשכנזי אתמול יכול להפוך מחר לרוסי, צרפתי, ישראלי, או השד יודע מה.
בהעדר גבולות קבועים, קבוצות אתניות מתקיימות בדרך כלל על יסוד הנחה של מוצא משותף, המבדיל אותן מקבוצות אחרות בעלות אופי דומה. וכמובן, הן מתקיימות כל עוד חבריהן מעוניינים להדגיש את המוצא הזה. בישראל, למשל, למרות כל האופנה העדתית, יש לא מעט אנשים (כולל הח"מ) שחושבים שהניסיונות לחלק את תושבי הארץ היהודים לפי המקום ממנו עלתה סבתם לפני 50 שנה הם לא יותר מקוריוז מטופש. לאור כל מיני מגמות שקיימות בישראל – למשל, היקף הנישואים בין בני עדות יהודיות שונות – סביר להניח שבעוד כמה עשרות שנים תשובת הישראלי המצוי לשאלה האם הוא אשכנזי או מזרחי תהיה גירוד בפדחת. לעומת זאת, אין ראיות למגמה כלשהי של מחיקת גבולות אתניים בין יהודים לערבים לסוגיהם, וחלוקה נוקשה למדי בין הקבוצות הללו תישאר כנראה אתנו בעתיד הנראה לעין.
ואם נסתכל קצת אחורה אל התקופה שבין התנ"ך לפלמ"ח, נראה שהיהודים בדרך כלל הצטיינו בלשמור על ייחודם כקבוצה אתנית. היו גיורים המוניים פה ושם, אבל הקבוצות שהתגיירו איבדו די מהר את תודעת המוצא הייחודית שלהן ואימצו את תודעת המוצא של היהודים שראו את עצמם כצאצאים של שבטי ישראל המקראיים, או שאיבדו תודעה יהודית כלשהי. אם אי-פעם תקום קבוצה משמעותית שתאמץ את הדת היהודית אבל תשמר תודעת מוצא ייחודית שלה שאינה הולכת אחורה אל ימי התנ"ך, אפשר יהיה לדבר על כך שהיהודים חדלו להיות קבוצה אתנית. אבל אין סיכוי גדול שזה יקרה.