החברים של ג'ורג'

מדינת כל שושואיסטיה

הצבא ובתי המשפט מקדמים את התפיסה על פיה האזרחים צריכים להיות מודרים מניהול ענייני המדינה

הבוקר (ה’) פרסמו כל כלי התקשורת בישראל משהו שהרבה מאד אנשים בארץ ידעו אבל לא יכלו לדבר עליו: שבספטמבר האחרון חצה אזרח ישראלי ממוצא אתיופי, אברה מנגסטו (או מנגיסטו, תלוי בפרסום) את הגבול לרצועת עזה, ונעלם. מערכת הבטחון אצה לבקש צו איסור פרסום מבית המשפט עם התקרית, קיבלה אותו, והתוצאה היתה דום שתיקה בציבוריות הישראלית בנושא. הבוקר הוסר צו איסור הפרסום.

לא היה שום הגיון בטחוני בצו איסור הפרסום הזה. החמאס יודע את מי הוא מחזיק, ולאורך החודשים הוא רמז על כך ואף זאת במפורש. החמאס יודע, תושבי רצועת עזה יודעים, הפרשה פורסמה גם בחו”ל – והיחידים שאסור להם לדעת הם אזרחי ישראל.

מותר לתהות אם מערכת הבטחון היתה נוהגת כך כלפי אזרח ישראלי “ותיק.” אבל צריך לתהות עוד יותר מה היתה מטרת ההשתקה. קשה לחשוב על מטרה מלבד אחת: למנוע דיון ציבורי בפרשה, כדי למנוע תנועת מחאה שתדרוש את השבתו של מנגסטו הביתה. להחזרתו יהיה מחיר ולמערכת הבטחון נמאס לשלם את המחיר הזה. עד כדי כך נמאס לה, שב-2009 היא הרגה את יקיר בן מלך, אדם מעורער בנפשו שניסה לחצות את הגבול לעזה כדי “להציל את גלעד שליט.”

אפשר, כמובן, לנהל דיון ציבורי שקול ובכל זאת לומר שאין לשלם שום מחיר עבור אברה מנגסטו. הוא איננו חייל; הוא לא נשלח לעזה; הוא חצה את גדר המערכת על דעת עצמו, ועל כן אין למדינה שום מחויבות לשלם עבורו. אפשר לומר שהמקרה מצער, ושעם זאת אין מנוס אלא להקשות את הלב ולא לשלם עבורו שום מחיר. זו עמדה סבירה, לדעתי גם העמדה הנכונה, ואנשים סבירים יכולים להתווכח עליה.

אבל מערכת הבטחון לא רוצה דיון. היא לא סומכת על הציבור הישראלי שינהל דיון שקול. על כן היא הלכה לבית המשפט ופשוט העלימה את מנגסטו. וכמובן, ברגע שהיא הצליחה לעשות את זה, היא הרשתה לעצמה באותה ההזדמנות גם לא לדבר עם המשפחה שלו. מה תעשו, תלכו לתקשורת?

על רקע זה, צריך להזכיר גם את הרמיזות הבוטות שנשמעות לאחרונה, על פיהן לכאורה הרג צה”ל את החייל החטוף הדר גולדין. אסא כשר, הפילוסוף שעם קצת מזל יזכה לתואר של הפילוסוף הראשון שמועמד לדין כפושע מלחמה, אמר לאחרונה שהוא יודע “על בסיס מוצק” שבמהלך מבצע צוק איתן הרג צה”ל את אחד מחייליו במהלך נוהל חניבעל. כשר טוען שההבנה הזו של נוהל חניבעל שגויה, אבל הוא נאלץ להודות שההבנה השגויה הזו היא זו שקציני צה”ל מכירים. הנוהל עצמו חסוי. למה? אולי כדי שהציבור לא ידון בו, אולי כי מהווה פשע מלחמה (כן, הרג שבויים הוא פשע מלחמה גם אם השבוי הוא שבוי מצבאך.)

צה”ל החליט שהוא לא רוצה שבויים, לא חיילים ולא אזרחים. אז במידת יכולתו הוא הורג אותם, ואם הוא לא מצליח – מעלים אותם. צה”ל לא סומך על הציבור הישראלי בכל מה שקשור לניהול מדיניות. בתי המשפט, כך נראה, מסכימים גם הם.

תזכורת: המשטר הדמוקרטי מבוסס על ההנחה שהציבור הוא האחראי לנהל את גורלו. כדי לבצע את זה, הציבור זקוק לכל פיסת מידע אפשרית על הצורה שבה מתנהלת ממשלתו. הצבא הוא זרוע ממשלתית. סודיות ודמוקרטיה מתנגשים תמיד; בדמוקרטיה, ההנחה צריכה להיות שמידע מסווג רק כי היעדר סיווג יפגע ממשית בבטחון המדינה. סודיות היא רעילה לדמוקרטיה; אם מניחים לה להתפשט, תוך זמן לא רב היא מאכלת את המדינה. מוקמת מדינה-כנגד, מדינה סודית, שלא מנוהלת בפועל על ידי נבחרי הציבור אלא על ידי פקידים שאיש לא בחר.

מצד שני, כדי להתנהל דמוקרטיה צריכה ציבור דמוקרטי. לא כזה שחושב ש”הם שם למעלה יודעים מה שצריך.” לא בטוח שיש כזה בישראל.

במקרה של מנגסטו, הבעיה מוצגת בבהירות. חשיפת היעדרותו היתה יכולה לעורר דיון ציבורי לא רצוי לצבא – ועל כן הדיון הזה הועלם. הצבא החליט שלא אזרחי ישראל הם בעלי הבית אלא הוא. הצבא יטען, כמובן, שהכל בסדר כי שופט חתם על זה. הגיע הזמן להבין שבנושאי בטחון, שופטים הם ברוב גדול של המקרים חותמת גומי.

ועכשיו אנחנו צריכים לתהות מה עוד צה”ל לא רוצה שנדע ומסתיר את זה באצטלת שווא של בטחון.

נוהל חניבעל, למשל?

עדכון: בינתיים פורסם שבידי החמאס אזרח ישראלי נוסף, בדואי, ששמו לא פורסם. כל מה שנאמר על מנגסטו נכון פה עוד יותר.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

12 תגובות על ”מדינת כל שושואיסטיה“

  1. מודי תולששש הגיב:

    הבעיה הכי חמורה של הדמוקרטיה המקרטעת שלנו היא שקיפות. הממשלה והכנסת עושות ככל יכולתן להסתיר דברים, גם ע"י צנזורה, ובעיקר ע"י שליטה פוליטית וכלכלית בעיתונות. גם המידע שבסופו של דבר מתפרסם בבלוגים, לא מגיע לציבור הרחב.

    וניטפוק: חמאס. לא החמאס.

  2. nachum הגיב:

    הפרשה פורסמה בחו”ל!

  3. עמרי הגיב:

    אני יודע שזה לא קשור לנושא הפוסט, אבל הדר גולדין לא יכול להיות הפילוסוף הראשון שיועמד לדין על פשעי מלחמה. התואר שמור לאלפרד רוזנברג, פילוסוף נאצי שנשפט לתליה במשפטי נירנברג.

    • עמרי הגיב:

      *אסא כשר, ברור שלא הדר גולדין.

    • יפתח הגיב:

      את ברנאר אנרי לוי צריך להעמיד לדין לפני אסא כשר.

    • סמולן הגיב:

      סוקרטס, הסתה שהובילה לעליית שלושים הטיראנים. כמו תכניה של הקמרי. מכל מקום, כשר לא פגע באיש בעצמו, וגם אין לו סמכויות פיקוד. לא נותר אלא להאשים אותו בהשחתת הנוער. (הקוד האתי באמת מתקרב לדרגה הזו)

  4. ינון הגיב:

    בפסקה הראשונה נכתב "צו פרסום" במקום "צו איסור פרסום" – פעמיים.

  5. רונן הגיב:

    שכחת את גבריאל דוויט – גם כן אתיופי שהגיע ללבנון בדרך כלשהיא
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461660,00.html

  6. שפתי כהן-יגאל כהן הגיב:

    אפרטהייד ורפובליקת חומוס בהשגחת הבג"צ, הבד"צ, מועצת רש"ע ורבני פש"ע.
    קציני סדום ועם עמורה.
    כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים.
    הפשע העי מאורגן בישראל זו כנופיית שלטון החוקן.
    אלה מה"נפקד נוכח " הידוע.

  7. רונן הגיב:

    עוד כמה דברים:
    1.היום אחרי הצהריים אביגדור ליברמן אמר שלא היה ידוע לו כלום על העניין בזמן שהוא היה חבר בקבינט ושר חוץ! אם דבר כזה הוסתר משר בכיר שקובע מדיניות אז זה דבר חמור ביותר.
    כמדומני שגם צחי הנגבי (היה יו"ר חוץ חוץ ובטחון) לא ממש ידע.
    2.עמדה של איסור פרסום לזמן מסוים כדי להשיג עסקה שקטה היא עמדה לגיטימית. במקרה הזה כבר עבר יותר מדיי זמן וההסתרה הייתה לא במקום.
    3.לא מסכים שלא צריך לשלם שום מחיר. נראה שהאיש לוקה בנפשו ולכן עבר לעזה. אפשר לשחרר תמורתו פלסטינאים שעברו מעזה כדי לחפש עבודה (ולא לחבל).
    4.יש גם בדואי בסיפור. עליו בכלל לא מדברים…

  8. כנען בננה הגיב:

    בסך הכל אני נוטה להסכים עם רוב מה שנכתב בבלוג, אבל הפעם רציתי להעיר שדווקא יש הגיון מסוים בלשמור על שקט תקשורתי, והוא הניסיון לשכנע את החמאס שישראל לא שמה קצוץ על אזרחים אתיופים (ואני בכלל לא מדבר על בדואים), מה שכנראה גם די נכון, ולכן שפשוט אין כל סיבה להחזיק בו. עם קצת מעקב מתאים, מחכים שישוחרר ויברח למצרים או שימצא עבודה כדייג בעזה ואז חוטפים אותו הביתה במבצע נועז. כמובן שבמקרה של אזרחים וותיקים היהודים יותר בעיני הממסד לא היו לוקחים סיכון כזה (חס וחלילה עוד עלול לקרות לו משהו), אבל מכיוון שנראה שבכל מקרה הם לא מוכנים לשלם שום מחיר זו דווקא אסטרטגיה לא רעה, מבחינתו של החטוף לכאורה

טראקבקים/פינגבקים

  1. הקתרינה של נתניהו | החברים של ג'ורג'