המחנה הציוני עוד לא קלט שאנחנו כבר לא ב-1954
ההחלטה של המחנה הציוני לתמוך בפסילת חנין זועבי היא לא רק סכין בגב, היא גם גול עצמי
אם למישהו היה ספק שאסור להצביע עבור המחנה הציוני, בוז’י הרצוג וציפי לבני חיסלו את הספקות ביום חמישי האחרון, כשהודיע המחנה הציוני שימליץ לוועדת הבחירות על פסילתה של חברת הכנסת חנין זועבי (הרשימה הערבית המשותפת).
על פניו, מי שמכיר את ההיסטוריה של מפלגת העבודה, לא צריך להיות מופתע. לפני הבחירות של 2009 (אז מנהיג המפלגה היה אהוד ברק) תמכה העבודה לא רק בפסילה של זועבי עצמה, אלא בפסילה של בל”ד כולה.
מה קרה פה? קרו שלושה דברים. קודם כל, המחנה הציוני מיהר להצטנף בחיקו החמים של הקונסנסוס היהודי. לא רק יאיר לפיד מסרב לשבת עם “הזועבי’ז,” גם מפלגת העבודה והתנועה תומכות בהרחקתה מהכנסת. מישהו במטה שלהם בטח חשב שזה יביא להם קולות. זה לא יקרה: כשבוז’י הרצוג מנסה להתחפש לדני דנון, הציבור יעדיף את המקור. כל שהוא כביצה, ביצה טובה ממנו. (במקרה של ציפי לבני, אף אחד לא היה מתפלא אם היתה מתחפשת גם למאיר כהנא. הקוקיה הזו הטילה ביצים ביותר מדי קינים מכדי שיקחו ברצינות את הטענה שיש לה אידיאולוגיה כלשהי.)
שנית, מפלגת העבודה חוזרת למקורות שלה. בשנות החמישים והשישים, היו למפא”י “מפלגות” לווין של פלסטינים ישראלים, שהיו גרורותיה לכל דבר ועניין, כבשים צייתניות של בן גוריון שתמכו פעם אחר פעם במשטר הצבאי. אם אתם לא זוכרים את זה, היו בטוחים שבציבור הפלסטיני זוכרים גם זוכרים. כשמפלגה פלסטינית ניגשת לבחירות לכנסת, הצל של מפלגות הקוויזילינגים האלה מלווה אותה; היא תמיד צריכה להוכיח לבוחריה שהיא לא ההמשך של סיף א דין זועבי. היורשת של מפא”י, מצידה, עדיין חושבת שהיא רשאית להכתיב לפלסטינים הישראלים מה מותר להם לומר ומה גבולות השיח שלהם; בלשונו של אלתרמן, היא עדיין חושבת שמותר לה לקרוא
“אתה דובר באין מחריד,
מפני שטוב אני… נדיב… דוגל בחופש…
אין זה הולם אפילו מסיבה פרטית.”
רק שבמקרה של הרצוג ולבני, אי אפשר לומר שהם טובים, נדיבים, או דוגלים בחופש.
תזכורת: ברשימת הבית היהודי לכנסת, יש בוגדים ותומכי טרור של ממש. יושב ראש המפלגה, נפתלי בנט, מעסיק כיועץ פוליטי את המחבל היהודי המורשע נתן נתנזון. יש בה אנשים שמפנטזים על הקמת מחנות השמדה, יש בה רב שפסק שמעיקר הדין אסור להעניק טיפול רפואי לשבוי, ויש בה שרלטן פוליטי שהוא כנראה הפעיל הפוליטי היחיד בארץ שמסתובב עם חותמת “פאשיסט” מטעם בית המשפט. אבל את המפלגה הזו, המחנה הציוני כלל לא היה מעלה על דעתו לנסות לפסול. מה זאת אומרת, להגביל את חופש ההצבעה והבחירה של יהודים?
אבל כלפי פלסטינים ישראלים, במחנה הציוני עדיין חושבים שמותר להם לומר מה הגבולות שלהם. הם עדיין חושבים שמדובר באזרחים סוג ב’, שישראל היא קודם כל מדינת יהודיה וכל השאר הם אורחים נסבלים, שבמידה והם עושים שימוש נועז, חריג, מטריד בחסינות שהוענקה להם כחברי כנסת כדי לחשוף את ערוות המשטר הציוני, צריך לזרוק אותם החוצה. מהבחינה הזו, באמת שאין הרבה הבדל בין הרצוג ולבני ובין משה פייגלין.
ושלישית, שהסכין בגב הזו – ההצטרפות לימין שמעניקה לגיטימציה לסתימת פיות של ח”כים פלסטינים – היא גם גול עצמי מהדהד, מכמה סיבות. קודם כל, יש סיכוי טוב למדי שהמשחק הציני של המחנה הציוני, משחק שמחקה את המשחק של הימין הקיצוני – אנחנו נפסול את זועבי, לתשואות הקהל, ובג”צ יבטל את ההחלטה, וכך יציל אותנו מעצמנו – לא יעבוד הפעם. כשזועבי ערערה על ההחלטה להרחיק אותה מהכנסת, הפחדנים בגלימה ניצלו את העובדה שהכנסת פיזרה את עצמה כדי להמנע מלפסוק; אבל לפני זה, הם ניצלו את הבמה כדי להשתלח בזועבי. כן, גם בבית המשפט העליון יושבים פופוליסטים. גם שם קוראים עיתונים ומחפשים את שמם. מישהו מוכן להתערב שבוז’י הרצוג לא יהיה עלה התאנה של בג”צ, כשזה יחליט הפעם שלא להתערב בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית? הוא יעשה את זה בלב כבד, כמובן, ותוך אמירות נוקבות על כך שזה ממש לא תקין אבל אי הסבירות לא מוגזמת.
אם זה קורה, מה שצפוי לקרות הוא חרם פלסטיני על הבחירות ונפילת הפסאדה של הדמוקרטיה היהודית. והמחנה הציוני ישמש, כפי ששימש בממשלות נתניהו, כמלבין הלאומי. הוא זה שיאמר לליברלים מחוץ לישראל שהנושא מורכב ושלא היתה ברירה.
אבל גם אם בג”צ יעמוד על זכויותיה של זועבי, זה עדיין גול עצמי מהדהד. להרצוג אין ממשלה בלי הפלסטינים הישראלים בשום קונסטלציה שהיא. העובדה שהוא מוכן לתקוע בגבם סכין כזו, מציבה בפנינו שתי אפשרויות: או שהרצוג טיפש מאד, או שהוא חושב שהוא יכול להעליב את הפלסטינים ועדיין לזכות באמונם אחרי הבחירות. מאחר והם כבר לא חיים בימיו של סיף א דין זועבי, לגמרי יתכן שבהחלטה הזו, הרצוג הפסיד את ראשות הממשלה.
בהנחה, כמובן, שהוא בכלל רצה בה. אם אנחנו יוצאים מנקודת המוצא שאומרת שהמטרה של הרצוג ולבני היא לא להרכיב את הממשלה הבאה, אלא למצב את עצמם במקום טוב בממשלת נתניהו, אז המהלך הזה הגיוני לגמרי: הרצוג ולבני מבהירים לימין היהודי שהם לא פחות ציונים ממנו, גם הם יודעים לשלול זכויות של פלסטינים. עכשיו אפשר לדבר על התיקים?
אז, שוב, וביתר שאת: כשתלכו לקלפיות ב-17 במארס, אל תצביעו לשום מפלגה שלא מכירה בזכויות המלאות של כל אזרחי ישראל. זה אומר שכאשר אתם נכנסים לקלפי, הפתק של “המחנה הציוני” פסול. יש רק שני פתקים שהדמוקרט הישראלי יכול לשים בקלפי: מרצ והרשימה המשותפת.
אל תהיו הפראיירים שיסדרו שוב ללבני את הג’וב של שרת המשפטים, כשזו בתמורה מוכרת אתכם.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות גדולות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים, במיוחד לזה שהתעניין במצבו של ווילי. לחתול שלום והוא מתרוצץ עם בעליו.
(יוסי גורביץ)
תודה רבה המחנה הציוני. פתרתם לי את ההתלבטות אם להצביע לכם או למרצ, והקלתם מאוד את המשימה של לשכנע את המשפחה והחברים לותר על האשליה הקולקטיבית שהשמאל הישראלי (ואני בתוכו) שחה בה בחודש האחרון. ברוך שפטרנו ואל תתקשרו שוב עד שסתיו שפיר ומרב מיכאלי מובילות אותכם.
וואו מפלגה בראשות סתיו ומרב זה חלום 3>
מפלגת היצוג המתקן?
כמה מנדטים לדעתך זה יקבל?
למה שדמוקרט ישראלי ישים פתק של הרשימה המשותפת? תזכיר לנו, מה הקשר בין בל"ד ורע"ם לבין דמוקרטיה ליברלית?
אני חושב שאני אוותר על התענוג המפוקפק של לשים פתק של התנועה האיסלאמית (רע"מ תע"ל מהרשימה המשותפת) בכנסת. תודה.
התנועה האיסלאמית היא רק רע"מ. תע"ל בראשות טיבי היא מפלגה לאומית-דמוקרטית.
ועוד פעם, אם אין שום קונסטלציה בה הרצוג מקים ממשלה ללא הרשימה הערבית הרי שאין שום קונסטלציה בה הוא ירכיב ממשלה – נקודה. כי מי בדיוק ישב עם הרצוג בממשלה הזאת חוץ ממרץ? כחלון? לפיד? החרדים? למעשה, הרצוג צודק בכך שהוא לעולם לא יהיה ר"מ יחד עם הערבים. אמנם הסיכויים שיהיה בלעדיהם נמוכים רק במעט, אבל כאן לפחות קיים סיכוי כלשהו.
https://www.facebook.com/events/452111518269455/
מה שעל כל שוחרי הדמוקרטיה להתלכד ולהצהיר.
כפי שכתבו בתגובות לפני, מה שרשמת בסוף (״יש רק שני פתקים שהדמוקרט הישראלי יכול לשים בקלפי: מרצ והרשימה המשותפת״), 50% ממנו לא ממש מתיישב עם המציאות, למראה הצער.
לא ממש מדויק.
"כשבוז’י הרצוג מנסה להתחפש לדני דנון, הציבור יעדיף את המקור". אני לא מכיר את הבחור הזה שקוראים לו "ציבור" ולמה הדעות שלו חשובות כל כך לי, אבל אני כן יודע שזה היה צעד בכיוון הנכון כדי לשכנע אותי. עדיין יש שם את לבני (שאני מסכים לגבי כל מה שכתבת עליה), אז זאת בעיה מבחינתי. אבל חוץ מזה הרצוג מנסה להוכיח שלנגד עיניו עומדת קודם כל טובת היהודים.
וכן, מעצם השם "המחנה הציוני" הייתי מצפה שהם קודם כל יהיו ציוניים. בעצם יתמכו ביהודים יותר מבערבים. איך כתבת (אמנם התכוונת בזה למשהו רע, אבל לדעתי זה לא): "ישראל היא קודם כל מדינת יהודיה וכל השאר הם אורחים נסבלים". רעיון הציונות הוא קודם כל בית ליהודים. אם נשאר מקום אז גם לאחרים, אבל רק במקרה שהם מוכנים לקבל את הטענה המקורית.
בוויכוח הזה אי אפשר להיות גם צודק וגם חכם. מבחינה צודקת צריך להחזיר את האדמה לערבים, אבל אז לא תהיה זהות יהודית למדינה והיא תאבד מהלגיטימיות שלה, ואז כדאי שיהיה לך דרכון זר או שתלמד לשחות. באופן כללי ההיסטוריה מלמדת אותנו שעדיף להיות חכם מאשר צודק, לכן אני מעדיף ראש ממשלה שמשתדל להיות חכם (אבל לא חכמולוג) מאשר אחד שמשתדל להיות צודק (או חס וחלילה, צדקן).
שאלת תם: אז למה אתה שוקל להצביע למחנה הציוני ולא לליכוד?
אני לא שוקל להצביע לליכוד (כבר עברו הרבה שנים מאז ששקלתי). זה שבתחום הביטחוני דעותיי יותר ימניות משלך לא הופך לתומך של ביבי. יש גם את הסוגיה החברתית כלכלית. אם הרצוג יכול להוכיח שהוא אלטרנטיבה סולידית מבחינה ביטחונית אני העדיף אותו.
בינתיים אני "תקוע" עם כחלון. סוג של מרד. לא המצב שהייתי רוצה, אבל זה מה יש.
זו באמת היתה שאלת תם. בכל מקרה אני מסכים עם רוב מה שאמרת, נראה לי מוזר שיש אנשים שחושבים שהרעיון שאומר שמדינת הלאום צריכה לייצג את הלאום שלה הוא משהו שאפשר להתווכח עליו. זה רק מראה כמה שלמרות השפה הטרנדית, אנשים מסוימים עדיין חיים בסוג של אינטרנציונליזם קומוניסטי ורואים בו מודל ממשי.
בכל מקרה העניין הוא שאין כיום כמעט הבדל בין הצמרת של הליכוד לצמרת של העבודה (סביר להניח החלקים היותר רדיקלים כמו סתיו שפיר וכו' ימודרו במידה והמפלגה תשב בממשלה), כך שחוץ מהעניין הכלכלי, שגם הוא לא לגמרי מוברג במחנ"צ, אני באמת לא רואה סיבה אצל אנשי מרכז פלוס-מינוס לא להצביע ליכוד.
לכחלון וחבריו אין מצע מדיני כך שהם די נונ-אישיו.
סתיו שפיר רדיקלית? כיום? במה בעצם?
אז באופן כללי ניתן להגיד שהחלטת האו"ם שקבעה שציונות היא גזענות מקובלת עלייך.
לא אכפת לי מה האו"ם חושב עליי. בזמנו הגעתי למסקנה, אם מה שמצריך גוף גדול ובינלאומי להבין את גודל הבעיה שלי זה 6 מיליון נרצחים, אז אני לא ממש רוצה להסתמך על הגוף הזה בעתיד.
כרגע מה שיש לי ביד זה מדינה יהודית עם יכולת גרעינית (על פי פרסומים זרים, כמובן) אבל ללא התמיכה של האו"ם. זה מצב שאני מעדיף עשרות מונים על פני מה שהאו"ם מציע לי (אפילו אם אני סומך על המילה "שלו", ואני לא).
לא שאלתי אם אכפת לך מה האו"ם חושב עלייך.
אתה מסביר לנו כאן שציונות חייבת להיות גזענית ולכן זה הזכיר לי את ההחלטה של האו"ם, שאתה מן הסתם מזדהה אתה או שאינך מבין את מה שאתה כותב.
לא. אם זה לא היה ברור, אני לא מקבל את ההחלטה הזאת.
אני מסביר לך כאן שציונות חייבת קודם כל לדאוג ליהודים (מבלי להסתמך על גוף חיצוני זה או אחר), אחר כך לערבים. זהו. אם אתה מחשיב את זה כגזענות אז בבקשה, אני לא מסכים אתך גם. מבחינתי זה אינסטינקט הישרדותי. אני לא מחשיב את עצמי מעל הערבים, אני פשוט רוצה ביטחון.
זה לא אומר שאי אפשר לעשות את זה בצורה יותר מכובדת מאיך שזה נעשה היום. זה עדיין לא יהיה הכי צודק, אבל זה יהיה חכם.
זה יפה מאוד שאתה חושב ככה, אבל ישראל היא לא רוסיה או סין. אם לא נקבל תמיכה מהעולם לא נצליח להתקיים, אלא ברמה מינימלית שלא תספק את רוב התושבים. והעולם לא יתמוך במשטר ישראלי שלא נותן דין וחשבון מינימלי לצדק אלמנטרי. על החרב לבדה זה ססמא יפה של ז'בוטינסקי אבל אין לה קשר קלוש לעולם של המאה ה-21.
אפשר להתווכח עם הנכונות שלך לאפשר ללא-יהודים לחיות במדינה היא רק על בסיס "מקום פנוי" ובהתאם להסכמתם למה שאתה רוצה שהם יסכימו , היא גזענות או לא – אבל לא ניתן להתווכח שאתה פותח פתח לפגיעה ביהודים ברחבי העולם על בסיס טיעונים דומים.
בכל אופן קשה שלא לראות את האירוניה ההסטורית על פי השקפת עולמך – הציונות שנועדה להציל את העם היהודי מגורל של גזענות רדיפות ושנאה נוקטת בדיוק באותן שיטות ואם מגרדים את הציפוי גם הטיעונים הם לא ממש שונים.
הציונות אינה "חייבת קודם כל לדאוג ליהודים". הציונות נוסדה כדי להקים ליהודים בית לאומי בארץ-ישראל, ודי מהר הגיע למסקנה שמה שהיא צריכה להקים זה מדינת לאום. המדינה הזאת הוקמה לפני 67 שנה. כמובן, לקח לה זמן להתבסס, אבל בגדול, זה תהליך שהושלם לפני 40 שנה בערך. עכשיו הציונות השיגה את מטרתה, ומה שיש ליהודים הוא מדינת לאום, שאם הם רוצים אותה דמוקרטית, היא חייבת לנהוג בשוויון בכלל האזרחים.
דרך אגב, גם אני רותה ביטחון. אני גם רוצה למזער את הסיכוי שלי להיהרג בתאונת דרכים. אבל אני מבין שאין לי שום זכות להחרים לשם כך את רכבי השכנים, גם אם חלקם נוסעים מדי פעם על הכביש בגילופין.
אתה צודק במאה אחוז. ומעבר לזה, ההיסטוריה גם לימדה אותנו שאין בכלל משקל ל-"צדק".
כל מי שהטענות שלו מתחילות ב-"צדק" (משמאל וגם מימין) פשוט לא מחובר למציאות הגאו-פוליטית.
האדמה שאנחנו יושבים עליה לא הייתה שייכת לערבים לפני 40 שנה, לא הייתה שייכת לאנגלים לפני 60 שנה, לא הייתה שייכת לעותומנים לפני 100 שנה, לא הייתה שייכת ליהודים לפני 1000 שנה, ולא היתה שייכת ליבוסים לפני 4000 שנה.
האדמה נשלטת בכל זמן נתון על ידי שיכול להגן עליה, ומספיק חכם כדי לקבל לגיטמציה מהעולם (לגיטימציה שכל תכליתה היא הגנה על האדמה, ולא שום דבר מעבר).
זה העולם שבו אנחנו חיים, ממזרח ועד מערב.
אני כן חושב שאנחנו צריכים להיות מוכנים להרבה מאוד פשרות בנושא האדמה, מהסיבה הפשוטה שזה יעשה לנו את החיים כאן הרבה יותר פשוטים ובריאים, ובאופן כללי יעזור לנו (ולשכנינו) להיות יותר חזקים ויותר חכמים. אבל יש גם הרבה אנשים שלא מסכימים עם זה.
אני אתך ברעיון הזה. חייבות להיות פשרות, כי אף אחד לא טמבל כאן. אי אפשר סתם ככה לקחת את האדמה מהערבים ולקוות שהעניין ייפתר מעצמו. ז"א אפשר להאמין, אבל זה לא יקרה. אבל מצד שני להתאבד ולזרוק את האדמה חזרה זה גם לא ממש פרודוקטיבי, לא ליהודים בכל אופן.
לכן בסה"כ הרעיון של שתי מדינות מאוד קוסם לי (הרבה יותר מהסטטוס קוו, או חס וחלילה סיפוח). אבל חייבים לעשות את זה בצורה שתאפשר הגנה על השטח שלנו לכל צרה שלא תבוא (עיין ערך דאע"ש). משהו נוסח הפרידה של פינלנד מברה"מ.
גם בדמוקרטיה ליברלית יש מגבלות על הזכות להבחר. לדוגמא – בוגדים לא יכולים להבחר.
מבחינתי הקריאה למנוע מזועבי להבחר היא שקולה מוסרית לטענה שהיא בוגדת, טענה שבהחלט אי אפשר לפסול על הסף (מוסרית, לא חוקית).
גם את אורי אריאל אגב צריך לפסול מלרוץ.
הם גם ביקשו לפסול את מרזל.
וואלה. וזועבי ומרזל זה באמת בדיוק אותו הדבר.
זה היה בתגובה ל"מה זאת אומרת, להגביל את חופש ההצבעה והבחירה של יהודים?".
במה מרזל רע יותר מזועבי?
הוא גזען, והיא מאמינה בשוויון.
אינגסוק – יש מועמדים בבית היהודי שעשו ותמכו במעשים קיצוניים בהרבה ממה שמרזל אי פעם עשה. ועדיין המחנ"צ לא ממש נמרץ להגיש גם נגדם עתירות
החוק הישראלי אינו מאפשר לפסול מועמדים שהורשעו בעבירות פליליות (בתנאי שהם מילאו את הסנקציה שהטיל עליהם בית המשפט בעקבות ההרשעה). לעומת זאת, החוק הישראלי מאפשר לפסול מועמדים השוללים את אופייה של ישראל כמדינת העם היהודי וכמדינה דמוקרטית, או מסיתים לגזענות.
עכשיו, זה שחוק כזה קיים, אינו אומר שרצוי להשתמש בו (מה גם שלא ממש ברור איך אפשר לעשות את זה, לאור פסיקות קודמות של בית המשפט העליון). כל משחק הפסילות הזה הוא אידיוטי, וזה נכון לגבי הדרישה לפסול את מרזל לא פחות משזה נכון לגבי הדרישה לפסול את זועבי. במקרה של המחנה הציוני, הדרישה לפסול את זועבי היא מטומטמת במיוחד, בעיקר כי בדרישה הזאת המפלגה מאמצת תפקיד לא-לה בהצגה חסרת תוחלת.
הדבר הכי חשוב מתפספס כאן (כמו שהתפספס בתקשורת היותר ממוסדת). אם הרצוג ולבני ממליצים לפסול את זועבי,זאת אומרת שאין להם שום צורך ביחסי עבודה סבירים עם הרשימה הערבית,. וזה אומר שהם אפילו לא חולמים להרכיב את הממשלה הבאה.
יפה השמאל ירד לשיא השפל אתם לא תצביעו למפלגת העבודה רק בגלל שהיא פסלה את חנין זועבי להגיד לכם למה יש סיכוי שאני אצביע עבור המפלגת העבודה, יש עתיד או כולנו כי הן בניגוד לכל השמאל האמיתי הם המפלגות הללו שהכי ליברליות במדינה הזו אז אני רוצה להגיד תתביישו
לא, מעוד כל מיני סיבות – כמו, למשל, שהיא תזחל כמעט בוודאות לממשלת נתניהו – אבל כן, הפסילה של זועבי היא סיבה מרכזית.
לא רוצה להתבייש. מסרב להתנצל. מה תעשה לי?
מה זאת אומרת אתה רצה להגיד שהם לא היו צריכים לפסול ובנוסף היו צריכים למסור לטרורסטים ישובים כמו:אריאל,גוש לציון אתה רוצה להגיד שמפלגת העבודה ימנית קיצונית אז להדיעתך היא מרכז ותרגיע אני אני לא אעשה לך כלום אני לא אלים כמו קיצונים כמוכם או כמו הימנים הקיצונים שמכנסים פוליטיקה ורגשות