החברים של ג'ורג'

אוי, אוי, אוי, צעדים חד צדדיים

לזכותו של לשלשת עופות ייאמר שהוא הצליח לגרום נזק בלתי הפיך ליחסי ישראל-ארה”ב

ראש הממשלה, מר לשלשת עופות, נועד אמש (ב’) עם מזכיר המדינה ג’ון קרי ברומא. זו היתה פגישה רעה, עד כמה שאפשר לדעת. קודם לה, מחלקת המדינה ביטלה את התמונה המשותפת המסורתית של מזכיר המדינה עם ראש הממשלה. קודם ליציאה לפגישה, אמרו בכירים שמקורבים לנתניהו שהם מצפים שארה”ב לא תשנה את מדיניותה ותטיל, כפי שהטילה ב-47 השנים האחרונות, וטו על ההצעות הקרובות במועצת הבטחון.

אם פעם הווטו היה דבר מובן מאליו, אחרי שש שנים של נתניהו כראש ממשלה, יש מחלוקת בקרב הממשל האמריקאי בנושא. קרי נוטה להטיל וטו. היועצת לבטחון לאומי, סוזן רייס, מתנגדת לווטו אוטומטי. ההצעה הפלסטינית פשוטה למדי: היא קובעת שישראל תאולץ לסגת בחזרה לקווי 1967 בתוך שנתיים, ולא היא תחשב למפרה של החלטה של מועצת הבטחון. יש החלטה צרפתית דומה למדי.

המשמעות פשוטה, ולא מדברים עליה אבל היא תתפוצץ בלב מערכת הבחירות הזו: ה”שקט” שהישראלים רוצים כל כך, שקט שמשמעותו היא הרג פלסטינים על בסיס שבועי בלי נפגעים בקרב ישראלים, עומד להתנפץ.

זה די פשוט. אם ההחלטה הפלסטינית או הצרפתית תעבור את מועצת הבטחון, לישראל יש 24 חודשים לפנות את כוחותיה מהגדה או לעבור למעמדה של סודאן. נפתלי בנט אוהב לדבר על כך שכל מה שאכפת לעולם מישראל הוא ההייטק שלה. מר רסיס בתחת טועה, כהרגלו. ישראל נמצאת בכותרות לא בגלל כמה חברות הייטק לא חשובות במיוחד, שאף לא אחת מהן נמצאת בעשיריה הראשונה של חברות ההייטק. יתר על כן, חברות הייטק הן מטבען על-לאומיות. אם חרם כלכלי יאיים לרסק את החברות ההייטק הישראליות – שחלק ניכר מהן, אגב, כלל לא רשום בישראל – הן תדרשנה בערך ל-48 שעות כדי להתחיל את ההגירה שלהן. המשבר הכלכלי יהיה עצום, ובכלל לא בטוח שהיהודי הממוצע ישמח לשלם מחיר כזה כדי להחזיק את מעמד האדונים של המתנחלים במקומו.

וכמובן, הפרה של החלטת מועצת הבטחון משמעה שנפתחת עונת הציד על צה”ל. החמושים שלו מסתובבים כבר שנים כשהם רעולי פנים שמא יאונה להם רע כשהם יוצאים מגבולות ישראל, והם עוד לא ראו כלום.

גם אם האמריקאים יטילו וטו על ההחלטה, שום דבר לא יהיה כשהיה. המשמעות של וטו כזה היא שלפלסטינים אין מה לקוות יותר להשיג בדרכי משא ומתן. הם כבר הודיעו שהם יפנו לבית הדין הבינלאומי – פלסטין התקבלה כחברה משקיפה בו לפני כשבוע, מהלך שכלי התקשורת היהודים די התעלמו ממנו. בסוף אוגוסט – לגמרי לא במקרה, ימי צוק איתן – התובעת הראשית של בית הדין אמרה שפלסטין יכולה להצטרף ויכולה לתבוע, ופחות או יותר הזמינה אותה לעשות זאת. כאן, אין שום וטו אמריקאי שיכול להציל את ישראל.

וכמובן, וטו אמריקאי במועצת הבטחון יאמר להמוני הפלסטינים שאין להם מה לצפות עוד מתהליך מדיני. הוא מת גם כך, אבל זו תהיה תעודת הפטירה. לאבו מאזן לא יהיה מה להציע לעם שלו וגם כך הוא מתקרב לגיל 80. במצב כזה, התוצאה הסבירה היא שהרשות תחדל להתקיים בפועל. או שהיא תפורק רשמית, או שמנגנוני הבטחון שלה יפסיקו לשתף פעולה עם ישראל. ואז יתחיל בלגאן.

לא פלא שלשלשת עופות מבוהל. בשקט, בלי תשומת לב של התקשורת היהודית, הבניין הגדול של הכיבוש מגיע לנקודת המשבר של הלגיטימיות שלו. אף אחד כבר לא מאמין שישראל רוצה לנהל משא ומתן בתום לב. חלפו, אחרי הכל, כמעט 48 שנים. במשמרת של נתניהו, תקרוס הלגיטימציה של ישראל בגדה המערבית סופית – בין אם יהיה וטו אמריקאי ובין אם לא. השאלה היא רק מה יקרה למה שנשאר מהמעמד האמריקאי במדינות האיסלם.

נתניהו יודע שאנחנו הולכים לקראת הלא נודע, שיהיה כנראה אלים במיוחד, ושזה יקרה במשמרת שלו – עם קצת מזל לישראל, בדמדומי המשמרת שלו. הקשקשת של הדוברים שלו חזרה שוב ושוב על הטענה שהמהלך הפלסטיני הוא “חד צדדי.”

וואלה. כי בניית התנחלויות בלתי חוקיות (”מאחזים”) היא לא מהלך חד צדדי. כי גיבוי של צה”ל לטרור של המתנחלים באותם מאחזים – ראינו את הדוגמא האחרונה באירוע שבו מת השר הפלסטיני לענייני התנחלויות – הוא לא חד צדדי. כי הפקעת קרקעות והפיכתן לאדמות ציבור שמועברות ישירות להתנחלויות היא לא חד צדדית. כי מערכת המשפט הצבאית בגדה היא לא חד צדדית.

אין שום דבר שישראל עושה שאיננו חד צדדי בגדה. במשך 47 שנים, היא מחזיקה אוכלוסיה גדולה תחת שלטון צבאי, בניגוד לרצונה וללא הסכמתה. כל חייל שזז בגדה, כל כלי טיס שחודר לתחום האווירי של עזה, עושה את זה באופן חד צדדי. ורק כשהפלסטינים נוקטים במהלך מדיני עצמאי, רק אז זו חד צדדיות.

לפני תהליך אוסלו, שרשמית אמור היה להסתיים במאי 1999 – לפני יותר מ-15 שנה – היה לנו את מדריד. נתניהו היה אז סגן שר החוץ. הוא ידע איך הצליחה ישראל למרוח הכל. הוא ידע איך מנכ”ל משרד ראש הממשלה של שמיר, יוסי בן אהרן – כמה תיעב הדור הקודם את המומיה החנוטה הזו, שלמרבה השמחה שמה ירד לתהומות הנשיה – נהג להעביר את הישיבות עם הנציגים הסורים בשירה קולנית כל אימת שהנציג הסורי ניסה לדבר.

ועכשיו המשחקים האינסופיים האלה עומדים להגמר. במשמרת של נתניהו. לרוע המזל, זה אומר שפיכות דמים. שימו לב לזה, כי התקשורת היהודית מעדיפה לדבר על היקום המקביל שבו יוני “הנעל” שיטבון הוא מגנט קולות.

עוד דבר אחד: האפס שהתגלם בבשר, יאיר לפיד, טען בפני קהל שהעובדה שמצביעיו התאכזבו ממנו לא אומרת שהם לא יצביעו לו שוב, כי אובמה זכה בבחירות של 2012 ליותר קולות מב-2008, למרות שתומכיו התאכזבו ממנו. אממה, לפיד הטעה או שיקר כהרגלו. אובמה קיבל 69.49 מיליוני קולות ב-2008 לעומת 65.91 מיליונים ב-2012. בדיקת העובדה הזו דרשה ממני פחות מדקה בגוגל. כנראה שלפיד עוד לא התרגל לכך שבודקים את מה שהוא אומר, או שהוא חושב – ופה יכול להיות שהוא לגמרי צודק – שמי שתומך בו ממילא חי ביקום שבו לעובדות אין משמעות.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

34 תגובות על ”אוי, אוי, אוי, צעדים חד צדדיים“

  1. אפרים הגיב:

    פחחח…
    בשנות השמונים הייתה הבדיחה על השמאלן שהאצבע שלו קצרה מרוב הפעמים שהוא דפק על השולחן ואמר שהאמריקאים לא ירשו לנו להמשיך ככה.

    יש חשיבות לכיבוש עבור האינטרסים הכלכליים של האמריקאיים והם לא יזרקו אותו לפח במהירות רק בגלל שנתניהו לא משחק את ההצגה של המו"מ שהם כל כך אוהבים. הם יחכו שהוא יוחלף בלבני או בוזי שימשיכו בדינמיקת המומ האינסופי וימשיכו לשחד את האליטה הראמאללית שתבטיח את המשך הכיבוש השקט.
    ואולי יצטרכו עוד סיבוב טבח בגדה בשביל להבטיח את צריבת תודעתם של הכבושים, וגם של הכובשים. ומה בכך? ישנם הרבה מוצרים לתעשיית הנשק הישראלי שמחכים לתוית היקרה של 'נוסה בקרב'.

    • צבי הגיב:

      שלום אפרים! למה לדעתך האמריקאים צריכים את הכיבוש? איזה אינטרס יש להם בו?

  2. ברנש הגיב:

    אנחנו לא אמורים להיות בעיצומה של אינתיפאדה שלישית? נראה שהיא דעכה די מהר.
    אני לא חושב שהרחוב הפלסטיני כל כך קרוב לפיצוץ כמו שמתואר פה.

    כמו כן אני חושב שההצעה לא תהייה גרנדיוזית כמו שעושים ממנה, זכור לי איך כולם דיברו על "ספטמבר" ב2011, שבסוף לא היה, וגם ה"ספטמבר" של 2012, בו הפלסטינים קיבלו מעמד של "מדינה משקיפה" באו"ם, אותו הם חולקים רק עם קרית הוותיקן, לא היה נורא כל כך.
    האמריקנים יכולים לנסח את ההצעה באופן שיהיה נוח להם שכנראה לא יחייב את ישראל ליותר מידיי.

    יכול להיות אמנם שאתבדה.

    • ברנש הגיב:

      דרך אגב אין פה שום התייחסות לכך שהפלסטינים אולי לא ישיגו רוב של 9 מתוך 15 חברות במועצת הביטחון ואז גם אין צורך בוטו.

  3. עמית הגיב:

    מרוב כינויים שאתה מדביק לאנשים ולדברים שאתה כותב עליהם אפילו קורא ותיק כמוני כבר מתחיל להתבלבל, שלא לדבר על קוראים חדשים. אני מציע שתצרף מילון מונחים לבלוג.

    • ליברטריאן הגיב:

      כן, אבל בלי כינויים, דרמה וכפילויות, הרשומה הזו היתה מתקצרת ל-3 פסקאות.

      לעיניינו, בארה"ב יצטרך להתחלף דור לפני שנראה שינוי משמעותי במדיניות הממשל.

    • אלכס ז. הגיב:

      רעיון טוב! (גם אם הוא סרקסטי)

      גורביץ,
      למה שלא תשים מילון מונחים, כמו שעושה אנדרו סולבן, עם קישורים לפוסטים שמסבירים מאיפה בא כל כינוי?

  4. nachum הגיב:

    ההצעה הפלסטינית פשוטה למדי…..
    זה די פשוט. אם ההחלטה הפלסטינית או הצרפתית—-הצעה או החלטה?

  5. גבריאל הגיב:

    ראשית, אחרי שנתניהו נתן מספיק הקלות לקונצוריום הגז בלוויתן, ואחרי שנתן לו רישיון יצוא לרובו, ובכך הבטיח את הרווחים של נובל אנרג'י בקידוחי הגש הישראלי, סביר להניח שבכך הבטיח את המשך התמיכה האמריקאית והווטו. (ניתן להוסיף את הסכומים הללו, שמסתכמים במיליארדים רבים לעלות המטורפת של ההתנחלויות).
    וכן תיקון קל, בזמנו ניכתב שיוסי בן אהרון נהג למחוא כפיים בחוזקה על מנת שלא יישמעו את מה שאמר הנציג הסורי בשיחות, ולא לשיר בקול – עד כדי כך תמיד ישראל רצתה בשלום.

  6. אורית פרידלנד הגיב:

    מדויק ואמיץ כהרגלך. זמנים קשים לפנינו. ואני דווקא מתחברת היטב לכינויים ולגידופים היצירתיים. יש סיבות טובות לזעם, וטוב לתת לו ביטוי.

  7. מיכאל הגיב:

    כן, למה לא? תנזפו שעות ביוסי שכתב לשלשת כאילו שזה מה שיציל את ביבי וממשלתו מקפיצה מצוק המצדה אל התהום.

    • אלכס ז. הגיב:

      הבעיה שלך היא שאין לך סדר עדיפויות נכון:
      את מרב הזמן והאנרגיה חייבים להקדיש למי קילל את מי כדי שלא יישאר כוח לדבר על בידודה של ישראל ועתידניו הרעוע. כי כמו כמו כל בת יענה יודעת, אם לא מדברים על משהו המשהו נעלם.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    לא מאמין שהפלסטינים ישיגו רוב. ישראל לא במצב הדיפלומטי הטוב שהיתה בו אי פעם אבל רחוקה מקטסטרופה. לצערי ליברמן צדק: העולם מעריך את ישראל כשהיא חזקה, ולא רק אוהב אותה כשהיא צודקת.

    • אריק1 הגיב:

      מהמילים "ולא רק אוהב אותה כשהיא צודקת" משמע שאם ישראל הייתה צודקת העולם היה אוהב אותה אפילו שלא הייתה חזקה או מועילה.
      אני קצת מפקפק בכך

  9. נתן הגיב:

    הקריסה הכלכלית של רוסיה שמתרחשת ממש בשעות האחרונות שכל כולה פרי החרם המערבי שהוליכה ארה"ב בעקבות הפלישה לחצי האי קרים, הייתה אמורה ללמד את נתניהו שיעור קטן בצניעות , במיוחד לאור העובדה שהוא אמנם התלמיד אבל אותנו מגרשים מבית ספר.

    • אינגסוק הגיב:

      הקריסה היא בעיקר תוצאה של הצניחה במחיר הנפט.

      • נתן הגיב:

        גם. והיא גם תוצאה של אנשים שמשוכנעים שהשמש זורחת להם מהישבן.

        רוסיה לא האמינה שאירופה שקשורה בטבורה לגז הרוסי תעז להטיל עלייה חרם.

        השווה לדבריו של נפתלי(רסיס בתחת) בנט שאמר לא מזמן שאם אירופה תטיל חרם על ישראל היא תסבול בגלל שלא יהיה לה טפטפות , "וויז" ושבבים לסלולרי.

        • אלכס ז. הגיב:

          נתן, כבר בשנת 2012, הרבה לפני סנקציות ונפילת מחיר הנפט, חזו שתהיה האטה או אפילו מיתון קל ברוסיה. ההיגיון אמר שאם רוסיה מייצאת בעיקר לאירופה (רוסיה אוהבת לדבר על השותפויות שלה עם מדינות BRICK, אבל מרבית הכסף שלה בא מאירופה), ואם באירופה יש מיתון קשה אז הם יקטינו את הצריכה שלהם בכל מקרה, מה שיפגע בייצוא הרוסי.

          נפילת הנפט והחרם המערבי (או יותר נכון, בריחת המטבע הזר מרוסיה כתגובה לחרם) הם שהפכו מיתון צפוי לקריסה טוטלית.

  10. צבי הגיב:

    הרושם שלי הוא – ואני רחוק מלהיות מומחה ביחסים בין לאומיים – שרוב העולם נגד המשך האחיזה של ישראל בשטחים. סגולתו של אבו מאזן, ובזה הוא שונה מערפאת, שהוא מעורר אהדה לצדק שלו. הוא לא טרוריסט עם שערות על הפנים, אקדח על המותן, ומנייריזמים מוזרים, אלא איש תרבותי שמייצג עם כבוש וסובל. הרושם שלי הוא שהמחסום העיקרי, אם לא היחיד, שעומד בין התגייסות העולם למען הפלסתינים ונגד הכיבוש הוא ארצות הברית. ראו את ההצבעות באו"ם שבהן רק ארה"ב (וכן, גם מיקרונזיה) תומכת בנו. למה ארצות הברית נוהגת ככה – אני לא מבין. אולי פוליטיקה פנימית שלה? הרפובליקאים נהנים להציק לאובמה? הלובי היהודי? בכל אופן, אם ארה"ב לא תטיל וטו על הצעה כזו מטעם פלסתין זה עשוי להיות הרמת סכר מעל גל צונאמי שיתגלגל עלינו. כמו שזה נראה כעת, זו כנראה הדרך היחידה לסיום הכיבוש. הפלסתינים לא הצליחו להשיג את זה לא בגירסה המתונה של האינתיפאדה (הראשונה) ולא בגירסה האלימה שלה (השניה), וגם מתנגדי הכיבוש בארץ – השמאל – לא הצליחו להביא את ישראל לשם. אני סבור שזה גם חלק מהסיבה לעוינות הרבה של ערבים כלפי ארה"ב: הם תופסים אותה, ולדעתי במידה רבה של צדק, כתומכת העיקרית שמאפשרת לישראל להמשיך בכיבוש.

    • אזרח הארץ הגיב:

      אולי בגלל שהם מסתכלים על עזה ומבינים שהדבר היחיד שמונע מהגדה להפוך לעוד יישות איסלאמית קיצונית שתאיים על ירדן הוא הכיבוש (או לפחות נוכחות צה"ל) באיו"ש, ועם כל הכבוד לפלסטינים, אין להם שום רצון לראות לבנון שנייה ואת ירדן מתפרקת. רוב ה"עולם" (לתחושתי) מסתכל על הסכסוך הזה במונחים של סרט הוליוודי ובסך הכל לא אוהב לראות דם, אבל לא ינקוף אצבע או באמת ייקח אחריות על המתרחש כאן. אלו שכן לוקחים אחריות (או לפחות חוששים ממנה) על מעשיהם, כגון ממשלות, אינם תומכים בפלסטינים בצורה כל כך נחרצת.

      וכל זה לא שולל את העובדה שצריך לפנות את ההתנחלויות.