"אומת סטארטאפ"? אומת ישראבלוף
ב-15 השנים האחרונות, תועמלניה של ישראל – ועיקר התעמולה שלה, ה-hasbara, תמיד מופנית פנימה – מנסים לטפח את הדימוי שלה כמדינת הייטק חדשנית. מכאן הומצא, בתחילת העשור הקודם, הביטוי "אומת סטארטאפ" (Startup Nation), וכתבי טכנולוגיה התחילו לדבר על הסקטור המצומצם מאד של עובדי ההייטק בישראל בכינוי המתפעם "סיליקון ואדי." אינספור כתבות דיברו על אנשי ההייטק כ"חוד החנית" של הכלכלה הישראלית, ה"קטר" לכאורה שלה, דיברו עליהם כמי שימשכו אחריהם את הכלכלה הישראלית כולה.
הכיצד, בהתחשב בכך שעל פי החישובים האופטימיים ביותר אנשי ההייטק מהווים כ-10% מכלל העובדים בישראל? ובכן, על פי תיאוריית כלכלת הוודו הידועה ככלכלת הזרזוף: אם ניתן הטבות לאנשי ההייטק, הם יצרכו יותר. כשהם יצרכו יותר, כל הכלכלה תצמח. אנשי הייטק מיהרו להודיע שיש בזה משהו, כי התנאים המופלגים של עובדיהם משרתים שורה של תעשיות ושירותים: חברות רכב, חברות מזון, יועצים לשלל מטרות מופרכות ומיותרות, ועוד.
כן, אין ספק שלתעשיית ההייטק יש את מי שמספקים לה את תוצרי הלוואי, כמו גם כמה תעשיות טפילות. ספק אם די בכך כדי למשוך את הכלכלה הישראלית מן המצולות. השכר החציוני בישראל הוא כ-5,800 ₪. המשמעות היא שמחצית מן העובדים הישראלים מרוויחים פחות מכך. ההייטק הישראלי לא מייצג כלום.
יש, עם זאת, משהו משותף לעמק הסיליקון ולסיליקון ואדי: המיתוס על כך שהם בנו את עצמם במו ידיהם הוא שקרי, ושקרי במכוון. תחום ההתמקצעות האמיתי של חברות ההייטק הגדולות בארה"ב הוא העלמת מס חוקית. רובן ככולן משתמשות בתרגילים נוסח ה"סנדוויץ' ההולנדי" כדי שלא לשלם מס אמת. אפל, שמכניסה יותר מכולן, גם מצטיינת יותר מכל השאר בתרגילים שלה: בשימועים שנערכו לאחרונה בסנאט התחוור שלמרות שהיא מצהירה שעשרות מיליארדים שלה נמצאים באיזו חברת קש שפתחה לצרכי הונאה באירלנד, בפועל הכסף מוחזק בבנקים בניו יורק. הוא רק רשום באירלנד. כשניסה לאחרונה ה-OECD להתמודד עם הבעיה הזו ולאלץ את חברותיו להעביר תקנות חריפות נגד תרגילי מס כאלה, בלמה ממשלת ארה"ב את המהלך. למה? כי לחברות הטכנולוגיה יש השפעה עצומה על הממשל באמצעות תרומות (לשתי המפלגות), זה למה.
בסיליקון ואדי לא משתמשים בתרגילים מסובכים כמו סנדוויץ' הולנדי. למה לשלם הרבה כסף ליועצי מס ממולחים כשאפשר להשען על אויביו המושבעים של הציבור, קרי פקידי האוצר? תרגיל אחד הוא תרגיל הרווחים הכלואים: האוצר נתן לחברות הענק לברוח עם 27 מיליארדים, כשלאורך כל הדרך הוא משקר על שיעור המס שהן משלמות. בהתחלה טענו שמדובר ב-7.9%, אחר כך נאלצו לרדת ל-3.3%, ולאחרונה למדנו שטבע, חברת התרופות שהועלתה על נס כדגל ישראלי, שילמה ב-2012 רק 0.3% מס.
זה תרגיל אחד. תרגיל אחר הוא הטבות המס שמחלקת המדינה. במשך שנים נלחמו באוצר כדי שלא לחשוף את המוטבים; השבוע הם נאלצו, בחירוק שיניים, לחשוף חלק ממקבלי הטבות. חלק – רק את החברות הציבוריות. רשימת החברות הפרטיות שמקבלות הטבות מס מהמדינה עדיין חשאית. למה? באוצר אומרים שזה כדי "לא לפגוע באסטרטגיה" שלהן.
שתלך האסטרטגיה שלהם לחפש את החברים שלה. אם אתה מקבל כסף מהמדינה, אתה לא יכול להחביא את זה מהאזרחים שנתנו אותו. בין החברות הפרטיות שקיבלו הטבות מס מהמדינה – הטבות שאנחנו לא יודעים עדיין כמה הן – אפשר ככל הנראה למצוא את חברת ישקר. זוכרים אותה? ההיא שכשהיא נמכרה לבאפט אמרו לנו שהעסקה תכניס למדינה המון מסים? אז כנראה שהרבה פחות.
אבל בואו נסתכל רגע על החברות הציבוריות שקיבלו הטבות מס. אפשר למצוא שם את החשודים הרגילים – בז"ן וכיל של האחים עופר – אבל גם את טבע, שבין 2006 ו-2011 קיבלה הטבות בשווי 11.77 (!) מיליארדי שקלים מהמדינה, ואת חברת ההייטק הישראלית צ'ק פוינט, שהצליחה לגרום למדינה לוותר לה על מסים בשווי 1.649 מיליארדי שקלים. סך הכל, בשש השנים הללו חמש החברות הציבוריות שזהותן נחשפה הצליחו לקבל הטבות מס בשווי 16 מיליארד שקלים. הוסיפו לזה את 27 המיליארדים של הרווחים הכלואים, ואתם מקבלים סכום נאה למדי של 43 מיליארדי שקלים. אם זה נראה לכם דומה באופן חשוד לסכום של הגרעון, שנע סביב כ-40 מיליארדי שקלים, זה כנראה לא מקרי.
הזעם הציבורי עוד לא הספיק להתעורר, וגיל שוויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, כבר מיהר לאיים על האוצר. "זה שאנחנו בוחרים למקם את מרכז הפעילות שלנו כאן זה לא מובן מאליו," אמר בעת הצגת הדו"ח הרבעוני של החברה שלו. או, במילים אחרות: סיליקון ואדי נחמד יש לכם כאן, לא חראם שנלך מפה? חמוד מצידו.
שוויד, ורבים מבני מעמדו – עסקת אינטל הידועה לשמצה עדיין זכורה – סבורים משום מה שהציבור הישראלי צריך לשלם להם כדי שיעבדו. תשתית לא צומחת מאפס: חברה שרוצה לפרוח צריכה משק יציב, משטרה מתפקדת, בתי משפט שיודעים לעשות את העבודה שלהם, אספקת חשמל יציבה, ומערכת חינוך שמצליחה להעמיד בוגרים ששווים משהו.
כל אלה עולים מסים. השופט אוליבר וונדל הולמס אמר בשעתו ש"אני אוהב לשלם מסים. אני קונה בהם תרבות." אזרחות טובה צריכה להתחיל בתשלום מס אמת. אבל מי ילמד אותנו את הלקח הזה? שר האוצר, שהקים חברה כדי להתחמק בדיוק מכך? ראש הממשלה, שהקים עם אשתו את "ב.ש. נתניהו" לפני שנים ארוכות?
הסיליקון ואדי הישראלי, כמו המקור שטוף תאוות הבצע מקליפורניה, חושב שהציבור צריך לעבוד בשבילו ולממן אותו. כי זה בדיוק מה שקורה כשצ'ק פוינט מקבלת הנחת מס מסיבית, בעוד שמוסך, מכולת שכונתית או סתם פרילאנסר צריכים לשלם את מלוא המס. הציבור הישראלי הכללי הוא שיסבסד את הרווחים של בעלי חברות ההייטק וההנהלה שלהם. הוא זה שישלם מכיסו על התשתיות שהן צורכות, בזמן שהחברות מתחמקות מלשלם את חובתן. יש להבהיר: הכוונה היא לא לרוב הגדול של עובדי ההייטק הישראלים, שיש להם קשר לציבור הכללי, אלא לשכבה המצומצמת שמנהלת את החברות הללו וסוחרת בהן, שהתנתקה ממנו מזמן – אותה שכבה שמקבלת את הרוב המוחלט של הרווחים.
למה זה כדאי לנתניהו, לפיד ובכירי האוצר? מאד פשוט. הם מסתובבים באותו המילייה החברתי של ההנהלה. הם לא מכירים אנשים אחרים. בכירי האוצר עוד יהיו יום אחד סמנכ"ל לענייני כלום בחברה שהם העניקו לה פטור חשאי ממסים – וכשהוא חשאי, אנחנו אפילו לא נוכל לדעת על ניגוד האינטרסים הזה. כשהם יעברו אליה, הם יקבלו משכורת טובה בהרבה מזו של מהנדס תוכנה מן השורה, שיוצר את המוצר האמיתי. הם בהנהלה, אחרי הכל, והם שם לא בשביל היכולת שלהם – טרם זוהתה כזו; ראו את מקרה המבחן של ניר גלעד – אלא בשל הקשרים והנסיון שרכשו על חשבון הציבור. במילים אחרות, הון-שלטון נקי.
וכל המיליארדים החסרים האלה אומרים לא רק שאנחנו מסבסדים את גיל שוויד ודומיו; הם אומרים שרמת השירותים בישראל צונחת. כי האוצר לא רק מעלה את המסים על העובדים, הוא גם מקצץ בעקביות בשירותים. הוא מקצץ בתשתיות, בחינוך, במשטרה; הוא מסרב בעקביות להגדיל את מספר השופטים ותורם בכך לדחיקת מערכת המשפט לאחור; הוא נלחם מלחמת מאסף נגד תחבורה ציבורית ובניית תחנות חשמל. בקיצור, הוא עושה הכל כדי להפוך את ישראל למדינה שתוך זמן לא רב כלל לא תהיה אטרקטיבית לחברות הייטק.
אפשר היה לצפות, במצב כזה, שחברות הייטק ישראליות יעמדו בראש החזית נגד הנסיון להפוך את החברה הישראלית לכזו שמפורדת לאטומיה, לכזו שבה משגשגים רק אלו שיש להם – או, אם לדייק, אלו שניתן להם. אבל מהיותן מוטבות מובילות של המדיניות הזו, ומתוך התפיסה הליברטריאנית המובנית אצל הרבה מאד אנשי הייטק – השקר הנוצץ של התנגדות לכל פעולה ממשלתית בעודך נשען על תמיכה ממשלתית מסיבית או נהנה מהעלמת עין ממשלתית מהעלמת המס שלך – הן משתפות איתה פעולה, ותורמות בכך את חלקן לקריסת החברה הישראלית.
ועוד דבר אחד: ביממה האחרונה, קיבלנו שני תזכורות למשטר שתחתיו אנחנו חיים. המקרה הראשון היה זה שבו רשות השידור ביטלה במפתיע פרסומת על כתבה לא מחמיאה שעסקה בשרה נתניהו; רשות השידור נשלטת על ידי הזוג הקיסרי כבר די הרבה זמן, הרבה באמצעות יואב הורוביץ, מי שהיה איש הקשר גם עם "אם תרצו." במקרה השני, אנחנו למדים שהקריין באירוע הפתיחה של המכביה נזף בקהל על כך שלא קיבל בהתלהבות מספקת את הזוג הקיסרי. נמסר ששגרירות צפון קוריאה שוקלת תביעת הפרת זכויות יוצרים נגד בני הזוג נתניהו.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
צריך לזכור גם שהרבה מהגאונים הטכנולוגיים הוכשרו בצה"ל ומנצלים ידע שפותח שם על חשבון משלם המיסים כדי להתעשר.
לא רק ששוויד עצמו למד אבטחת מידע בצה"ל, אפשר להניח שהרבה מעובדיו קיבלו שם הכשרה חינם אין כסף מכספי מיסים.
הנה, אפילו כתבו על זה בעיתון:
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/1,7340,L-3596425,00.html
בתור בוגר ממר"ם המשפט הזה מקומם אותי. עבור ההכשרה שקיבלתי שילמתי ב-4 שנים של שירות קבע שבמהלכן קיבלתי משכורת נמוכה. למי שהולך לקורס תכנות בממר"ם אין פרופיל 97 כך שהברירה של הצבא היתה בין מתכנת לבין שירות של 3 שנים כאפסנאי או משהו דומה. אין ספק שהמדינה היתה מרוויחה הרבה יותר אם כל המתכנתים היו משרתים 3 שנים בשירות כלשהו של ראש קטן.
ולהזכירך לא תמיד להיות מתכנת זו כזו מציאה גדולה. אני זוכר תקופות שבהן היה בלתי אפשרי למצוא עבודה בתחום.
גיל, נראה שנפלה כאן אי הבנה.
אף אחד לא טוען שמי שיש לו כישורים מתאימים, צריך להימנע מפיתוח שלהם בעזרת הכשרה במימון ציבורי (עדיף באזרחי, אבל במקרה הזה בצה"ל – המנגנון המדויק פחות רלבנטי לענייננו).
מה שיוסי כותב והמגיב למעלה מביא כדוגמא, הוא שהעובדה היא ש*כספי ציבור* הכשירו אותך למקצוע. אתה מרגיש שהחזרת משהו בכך ששירתת 4 שנים בקבע. אולי אתה צודק ואולי לא, אבל השירות שלך לא נכנס ישר למימון אמצעי ההכשרה.
אם חברות ההיי-טק ימשיכו להתחמק ממס, מתישהו ייגמר הכסף לספק את ההכשרה מכספי ציבור, בין אם באזרחות או בצבא.
אופס, זה בדיוק מה שקורה עכשיו. ההשתוללות נוסח "השועל בלול התרנגולות" של ביבי על הכלכלה הישראלית ועל מקורות ההכנסה של התקציב, היא גורם עיקרי לגירעון הנוכחי.
מה זה "מימון אזרחי"? אני לא הייתי בממר"מ, אבל כן למדתי באוניברסיטה וקיבלתי סבסוד מהמדינה על כל שנת לימודים (כמו כל סטודנט). זה לא כסף ציבורי?
מצד שני, אני את הנסיון המעשי רכשתי בתור סטודנט בחברת הי-טק פרטית, אפשר לקזז את זה כנגד המסים שהיא אמורה לשלם?
בוודאי שהוא הוכשר על ידי כספי ציבור – עם מערכת חינוך ממשלתית וצבא שבטוח שתפקידו לחנך, קשה עד בלתי אפשרי להתחמק מזה.
נדב, למקרה ששכחת, גם אתה הוכשרת ע"י כספי ציבור בתיכון ובלימודים על תיכוניים.
האם זה אומר שלמישהו יש זכות על הידע שלך, או לגיטימציה להניח על צווארך שלשלאות ?
לא, זה בסה"כ אומר שלמי שמרוויח כיום מההכשרה שנדב קיבל (שזה כנראה נדב עצמו והמעסיק שלו) יש חוב כלפי מי שמימן את ההכשרה שלו.
עד מתי בדיוק אמור להיות חוב? כמה שנים צריך לדעתך לעבוד כדי שהחוב יוסר? אני מבין ש-7 שנים לא מספיקות לך. אולי 20 שנה, כמו בצבא הצאר?
ההכשרה שקיבלתי ע"י הצבא הועברה ע"י חיילים שקיבלו משכורת צבאית כך שההוצאות לא היו גבוהות במיוחד. לאחר ההכשרה שירתתי עד סוף שירות החובה במשכורת 0. כלומר הצבא קיבל מתכנת לכל דבר שמרוויח 100 שקל בחודש. לאחר מכן שירתתי 4 שנים בקבע במשכורת שעדיין לא הגיעה לשליש מהמשכורת שקיבלתי אחרי השחרור (שגם היא לא נחשבה גבוהה כי עבדתי תוך כדי לימודים).
אם הצבא לא היה משקיע בי ובאחרים כמוני, כל עבודת הפיתוח היתה נופלת על קבלנים חיצוניים והעלות למדינה היתה גדולה הרבה יותר.
בתקופות של מחסור בכח אדם היו חברות אזרחיות שהציעו למועמדים חסרי הכשרה במחשבים לעבור הכשרה בחברה תמורת התחייבות להישאר בחברה לתקופת זמן מסויימת. אני לא רואה מה ההבדל. יש כאן מצב של WIN-WIN ואף אחד לא מפסיד כסף, בטח לא המדינה.
יש עוד נקודה שלא נלקחת בחשבון. כשילד בן 17 חותם על התחייבות לשירות קבע הוא לא תמיד יודע מה הוא עושה. שירתו אתי מספר אנשים שלאחר חדשים ספורים הבינו שמחשבים זה לא בשבילם. זה לא עזר להם. הם היו צריכים לשרת עד הסוף. אף אחד לא הציע להם לשלם את עלות הקורס ולהשתחרר. אנשים כאלו שאחרי הצבא פנו לקריירות אחרות בוודאי יצאו מופסדים.
כן. לציבור.
אני מבטיח לך שהרבה חברות פרטיות היו שמחות לקחת את אותם גאונים "שהוכשרו" בצה"ל ולספק להם הכשרה לא פחות טובה + משכורת סבירה במהלך שלוש השנים הראשונות + משכורת הרבה יותר גבוהה בשנים שלאחר מכן + סביבה יותר יצירתית.
אם מישהו צריך להודות למישהו, זה הצבא והמדינה לאותם אנשים שתרמו באופן יחסי בכמה סדרי גודל יותר מהחייל הממוצע.
אתה מתבלבל בין תפיסה ליברטריאנית לתפיסה קפיטליסטית. הקפיטליסט יהנה מכל עזרה ממשלתית וירצה למקסם לעצמו את הרווח בכל דרך אפשרית.
ליברטריאן לא ירצה שום מעורבות ממשלתית בשום דבר. ואם זה אומר לבטל גם המושג "חברה בע"מ" – מה טוב.
בכל מקרה, נראה לי מוזר שאתה מאשים חברות ואנשים, כשאת הכסף הם מקבלים מהנציגים שהעם בחר והמנגנון שאתה תומך בו [משטר דמוקרטי, מסים, תקציב, סיוע וכו'].
אתה הרי זה שאומר תמיד שאין דבר כזה משתמטים, נכון? יש רק אנשים שצה"ל שיחרר. אותו דבר עם מסים.
אבל פה יש הבדל אחד גדול. אם היו משחררים אותי מסדיר ואומרים ש'הנסיבות חסויות' ואחר כך התגלה שהקצין שחתם על המסמך המשחרר הלך לעבוד אצל אבא שלי הוא היה מועמד לדין צבאי. בעצם אני מקווה שזה כך..
תראה, זו דוגמא נחמדה והכל, אז למה אין התמקדות שם? מי אישית חותם על ההטבות? איזו וועדה מחליטה, איך החוקים האלו עוברים? מה הפקידים? ואיך מונעים ניגוד אינטרסים. אלו השאלות האמיתיות.
יחס מועדף של השלטון לקבוצות מסויימות תמיד קיים. לא רואה הבדל גדול בין התחשבות בחרדים בשעון קיץ, בין מתן הטבות כספיות למתנחלים על ידי חברי כנסת שהם מתנחלים בעצמם או מושפעים מחברי מרכז, בין בנק ישראל והבנקים, בין שרי הביטחון שהיו רמטכלים והצבא, ועוד מיליון דוגמאות.
ברגע שאתה נותן לשלטון את הזכות לגבות מסים ואת הזכות לוותר על מסים במקרים מסויימים – אתה תמיד צריך להתפלל שמי שמאייש את הכס הוא חבר שלך.
לסוציאליסטים זו הבעיה הכי גדולה, כי למרות הכוונות הטובות, הם בדרך כלל קוץ בתחת ואין להם חברים.
לקפיטליסטים אין בעיה כזו, כי כל אחד רוצה להיות חבר של ההון. ובמדינה שלנו יש עוד כמה קבוצות שאין להן בעיה להכניס חברים יקרים לקריית בן-גוריון.
להיות לברטריאן ובו זמנית להטיף נגד העדפת מקורבים, זו צביעות לעילא.
שכן כליברטריאן אתה תומך בהעדפת קרובי משפחה של בעלי ההון שנהנים מעושר בעל ההון בחייו, וגם לאחר מותו יורשים את נכסיו בלא שנקפו אצבע ליצירתם.
במקום להעדיף מקורבים, אתה מעדיף קרובי משפחה.
ומבחינת הציבור הרחב שסובל מהפערים הכלכליים, אין נפקותה לשאלה האם המשאבים הולכים אל מקורבים או אל קרובי משפחה.
איפה ראית שהטפתי נגד העדפת מקורבים? תיארתי את המציאות is all.
אנשים משום מה מעדיפים את הקרובים אליהם בדם, ואז בצבע, ואז בעיר, ואז במדינה. אין לי מושג למה אלו העדיפויות, זו שאלה לחוקרים, ואני לא בן אדם מספיק חכם בשביל לענות עליה.
הליברטריאנים המינארכיסטים דווקא כן רוצים מעורבות ממשלתית בסגנון "מדינת שומר הלילה" שכוללת גם משטרה, בתי משפט וצבא.
נכון, אבל זוהי מעורבות פונקציונלית בלבד. המדינה היא כלי שרת בידי הציבור, ולא ההיפך (כפי שזה המצב היום).
נשמע כמו "אכלו לי שתו לי" של אדם צר עין,המקנא באלו שבניגוד אליו הקדישו זמן רב מחייהים כדי ללמוד ולהגיע למקום בו הם נמצאים היום.
וואו, גם פחדנות אנונימית וגם אד הומינם זול בתגובה אחת? מי היה מאמין.
ועוד הוא כותב ביטויים כמו 'זה למה'.
עכשיו ברצינות. אני מתכנת מחשבים ואני קצת מרגיש כמו חייל שדה בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור. ברור לי שרק אני וחברי יודעים מה באמת קורה ושאנחנו מקבלים קדחת ואלו שלמעלה, שמרוויחים משכורות דמיוניות ונוסעים לחופשות בשוויץ לא יודעים מהחיים שלהם ואם תהיה בעיה לא יהיה להם מושג מה עושים.
אבל אתה יודע מה? זאת עוד הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא הכיבוש. כי למעשה גם אני ואתה לא כאלו חכמים ומוצלחים כמו שאנחנו חושבים. פשוט גדלנו במציאות שבה ברור מי יעשה את העבודות הקשות בתשלום נמוך וזה לא הטיפשים יותר אלא מי שנולד פלשתינאי. אנחנו לא הגענו לאן שהגענו בתנאים שווים ולא בטוח שהיינו מגיעים להשכלה המתאימה (או שהיא הייתה שווה משהו) אם לא היו העבדים האלו מלכתחילה.
אין בעברית ביטוי כמו 'זה למה'.
ודאי שיש. הרגע כתבתי אותו.
+1
כתיבה קולוקוויאלית מביעה זעם. אני בעד.
אם כבר עברית, המשפט שלך נשמע כתרגום מילולי מאנגלית.
'זה למה' נלקח ישר מאנגלית. כך גם 'להיות שם בשבילו..' ולאחרונה נתקלתי ב'להצדיק את כרטיס האוכל'.
יש נושאים שבהם אני מוצא את עצמי מסכים עם אבשלום קור.
נכון, אבל גם "אין בעברית ביטוי כמו …" תורגם מילולית מאנגלית.
There is no in Hebrew expression such as?
צודק, לא בדיוק תרגום *מילולי*, אבל התבנית הזאת נשמעת לי כמגיעה מאנגלית.
אתה קצת מתעלם מהאבחנה בין עובדי היי-טק שהם ברובם הגדול מהנדסים שכירם שמשלמים משהו כמו 50% מס, לבין המנהלים והדירקטורים בחברות.
המהנדסים לא באמת קשורים לכל הסיפור הזה. הם פשוט אנשים שהלכו ללמוד באוניברסיטה או שירתו ביחידות צבאיות מסויימות ועכשיו עובדים במקצוע שלהם. מאז השינוי במיסוי על הליסינג, ההטבה היחידה שהם מקבלים מהמדינה היא המיסוי הנמוך על קרנות השתלמות.
לגבי המנהלים, גם הם לא עושים שום דבר נורא מבחינה מוסרית.
כל עוד ישנן הטבות מס לחברות גדולות(ובז"ן תעיד שיש), אין בעייה אמיתית בכך שהן ילכו לחברות שמשלמות טוב לעובדים שלהן ומחזירות חלק גדול מההשקעה בהן במתן שכר גבוה לעובדים (ש50 אחוז ממנו הולך למדינה בחזרה)
אגב, מצחיק במיוחד להגיד שצ'ק פוינט וטבע הן איכשהו מייצגות את ההיי-טק הישראלי. הרי הטענה העיקרית כלפי ההיי-טק כאן הוא שאנחנו לא בונים חברות גדולות שמעסיקות עובדים מכל הסוגים והמינים אלא חברות של עשרה מהנדסים שרק מנסות להימכר ברגע שהן מצליחות.
טבע וצ'ק פוינט הן חברות יוצאות דופן שבנו כאן משהו גדול ולכן נאלצות לשחק במגרש המשחקים של האחים עופר כדי להמשיך לעבוד. אתה יכול לקחת להן את הטבות המס, אבל כל מה שיקרה זה שהכסף ילך לכיסים הפרטיים של המשפחות הגדולות, ומשם באמת שום דבר לא מטפטף…
"יש להבהיר: הכוונה היא לא לרוב הגדול של עובדי ההייטק הישראלים, שיש להם קשר לציבור הכללי, אלא לשכבה המצומצמת שמנהלת את החברות הללו וסוחרת בהן, שהתנתקה ממנו מזמן – אותה שכבה שמקבלת את הרוב המוחלט של הרווחים."
…ואכן יפה מצידך שאתה מבהיר את זה רק בתגובה שלך.
לפני כמה שנים קבוצה של טרוריסטים צ'צ'ניים חטפה למעלה ממאה אנשים בתוך אולם תאטרון במוסקבה. צבא רוסיה הצליח באופן מרשים לחסל את כל החוטפים ע"י כך שחיסל את כל מי שהיה באולם.
למרבה הצער כך נראה הטור שלך – אתה יורה לכל כיוון ובאמת אתה תהרוג גם את הפושעים.
אתה מאשים את אומת הסטארטאפ, אבל נותן את טבע וישקר כדוגמה.
האם מדהים אותך לגלות שגורמים שיש להם השפעה וכוח מצליחים להשיג לבתיהם יותר מי שאין לו? וואלה?
האם הטור הבא שלך יהיה על כל אותם גופים שמתאחדים בשביל להשיג הנחה קבוצתית בביטוח ע"ח המסכנים שנאלצים לסבסד אותם? (כי הרי חברות הביטוח לא פועלות ממניעים אלטרואיסטים – הן תבאנה את הרווחים שלהן ממקום אחר)
לא כל מקרה של התכופפות בפני חברה משקף את ניר גלעד. ברגע שתראה כמה פקידי מדינה עובדים בצ'קפוינט, טבע או ישקר יהיה על מה לדבר.
הבעיה היא לא בזה שהעובדים שמרוויחים מעט נאלצים לשלם מסים הולכים וגדלים בעוד אלה שמרוויחים הרבה משלמים מסים הולכים ופוחתים. זאת התוצאה של השיטה הכלכלית.
הבעיה מתחילה בזה שאנשים חושבים שככה זה בסדר כי אין אופציה אחרת (חוץ מסטלין כמובן, בשבילו צריך חוק גודווין חדש).
תגובה? קרא שוב את הפוסט. זה חלק ממנו.
נראה לך שעל זה הפוסט? קרא שוב.
כן, בהחלט נראה שזה מטריד אותך. לא שלא בצדק, אבל זה בהחלט עולה מהכתיבה שלך. אולי בגלל שאתה מבלבל בין מס על רווחים לבין מס באופן כללי. מוסך שרק מחזיק את עצמו מעל המים לא מכניס מסי רווחים כי אין לו כאלה.
נראה שאתה מפספס כאן את העניין שמאפשר לכל החברות האלה לעשות כרצונן עם הרווחים שלהן. הן *כן* משלמות מסים, אבל מסים סטנדרטיים במקום מסים על רווחים. כאשר חברה מעסיקה כאן מאות ואלפי עובדים היא משלמת מסי ארנונה, מע"מ, ביטוח לאומי ומס מעבידים. זה שפע של מס. זה לא *כל* מה שהן צריכות לשלם על פי דין, אבל הן יודעות, וגם מדינת ישראל יודעת, ואפילו אתה יודע, שאם אינטל מסתלקת מכאן, זה לא ש-AMD תיכנס. יהיה כאן חור שלא יתמלא ע"י מוסכים, מכולות וכו'. יהיה כאן כזה חור בדרום שכל מי שעבר לגור ליד אינטל יארוז את מזוודות היוקרה שלו ויחזור למרכז, ואולי גם לא ימצא עבודה ואז הוא גם ייקח מהמדינה דמי אבטלה. ואז מה יקרה לבור התקציבי?
ברמה הלוקאלית הבעיה העיקרית היא שהמדינה הייתה צריכה לייצר מצב שבו זה לא היה משנה הרבה אם אינטל עוברת לכאן או לא. אני מנחש שיש מספיק חברות שמתדפקות על הדלתות של בנייני המשרדים בת"א ואין לעירייה כנראה אינטרס לעשות "הנחות סלב", אז כולם משלמים אותו הדבר באופן יחסי. אבל ממש לא ברור לי למה אתה חושב שהציבור צריך לממן כאן משהו. בגלל החור בתקציב? בולשיט. החור בתקציב לא נגרם בגלל רווחים כלואים. אף אחד בכלל באוצר לא כלל את זה בתחשיבים שלו. לפנטז על איך הרווחים הכלואים סוגרים את הבור התקציבי זה כמו לפנטז על זכיה בלוטו בתור פתרון לכיסוי האובדרפט. הבור התקציבי נגרם בגלל יחס שגוי של הוצאות וריבית על הלוואות לבין גביית המסים *המתוכננת*! הרווחים הכלואים לא תוכננו אז הם לא אשמים בבור. הם יכולים לכסות אותו, אבל הם לא הגורמים לו.
גם אני רוצה. אני מוכן לשלם מע"מ, ארנונה וביטוח לאומי ושלא יקחו ממני מס על רווחים, רק שאני שכיר פשוט ולא מפעל הייטק (אבל בעצם אם אני אעזוב לחוץ לארץ גם במקומי לא יבוא אף אחד, אז אולי בכל זאת יש לי אמצעי לחץ על הממשלה ?)
עדו, אתה מעסיק אלפי ישראלים ולא ידעתי?
לא. אני אחד מאותם אלפים. למה זה משנה משהו?
אז זהו, שהעסקת אלפי ישראלים היא תרומה חשובה מאד למדינה בפני עצמה, ולפעמים שווה לתת הנחות מס בשביל זה.
דני לא זכור לי שעברה מתישהו הצעת חוק "ויתור על מסים לחברות זרות תמורת אספקת שרותים נפלאים למדינת ישראל". תקן אותי אם אני טועה. נראה לי שזה יותר יוזמה פרטית של אי אלו פקידים, בניגוד גמור לכוונת המחוקק. גם *תעסוקה* של אלפי שכירים ישראלים היא תרומה חשובה מאוד למדינה, אבל אף אחד לא חולם לוותר להם על מס הכנסה.
"העסקת אלפי ישראלים היא תרומה חשובה מאד למדינה בפני עצמה".
אף פעם לא הבנתי מה התרומה פה. אם אני מעסיק עוזרת בית, אני תורם למדינה? מישהו מנסה לעודד אותי להעסיק עוזרת במקום לנקות את הבית בעצמי?
אורן: החוק הזה נקרא "החוק לעידוד השקעות הון".
בוודאי שאתה תורם למדינה, משום שהאינטרס של המדינה היא להפחית את האבטלה ולהרבות תעסוקה. העסקת עוזרת בית אחת זו תרומה שולית. אבל העסקת אלפי אנשים, במיוחד בפריפריה, זו תרומה אדירה. כי אחרת חלק גדול מהאנשים הללו היו מובטלים ובמקום לשלם מיסים על השכר שלהם, היו מקבלים כסף מהמדינה.
גם אם אלך לעבוד בפריפריה זו תהיה תרומה למדינה (נניח). ובאמת פעם נחקק חוק הנגב שנועד למשוך אנשים לדרום. אנשים האמינו, קנו דירות, שינו מקומות עבודה ועברו לנגב מתוך חישוב רציונלי שזה יהיה משתלם כלכלית ואז ביטלו להם את החוק.
אנונימי, קרא שוב את החוק. הרעיון המקורי היה לתת הקלת מס על-פי מתווה מסוים לטווח ארוך. בפועל אחרי שהטווח הארוך הגיע, בא האוצר והחליט *למחוק* את חבות המס. זה בערך כמו שההוצאה לפועל תחליט שהיא פשוט מוחקת הליך נגד נישום. משום מה זה לא קורה לאנשים הפשוטים שעובדים באותן חברות, אלא רק לחברות עצמן שהמרויחים העיקריים מכך הם מקבלי הדיבידנדים (רמז: לא העובדים הפשוטים).
הנה, קרא כאן (מקווה שהכותבת האנרכו-פופוליסטית לא תרתיע אותך)
http://www.shelly.org.il/node/6891
תמיד אני מחכה שמישהו בתגובות יעמיד את גורביץ על העובדות כהווייתן – תודה, גיל.
גורביץ נפל לבור הרגיל של מרקסיסיסטים וניאו-מרקסיסטים. הוא מתחשב רק ברווח הישיר ולא ברווחים העקיפים. העובדה שהחברות הללו מוכנות, למשל, לפתוח מפעלים בדרום, מעסיקות אנשים רבים, משלמות שפע של מיסים, וגם מייצרות מוצרים חשובים שמועילים לחברה. אבל מזה, כמובן, נוח וקל להתעלם.
בכל הנוגע ל"מיתוס" של אומת הסטארט-אפ, תבדוק את כמות ההמצאות המועילות, מה-ICQ ועד לקוצבי לב חדישים או מעבדים משוכללים, שהומצאו בישראל או על ידי יזמים ישראליים. זו בהחלט חלק מהתרומה הייחודית שלנו לעולם, ואין שום צורך להתבייש בה.
אל תתן לעולם תרומה ייחודית. לא ביקשתי את זה. ביקשתי שתשלם מס חברות כמו כולם. לא מתאים לך? לך לאירלנד, עד שגם לה יימאס.
שאלה של מיסוי היא שאלה כלכלית. לפעמים עדיף לך לתת הנחות במס חברות, כדי שאותה חברה תבחר לעבוד כאן, להעסיק ישראלים ולשלם הרבה מאד מיסים עקיפים. לפעמים העלאה של מס עלולה לגרום להפסד, לא לרווח כספי למדינה, ולפעמים לו. זו שאלה טכנית, שהתשובה אליה לעולם אינה מוחלטת.
הסיפור של התרומה הייחודית אינה קשור בהכרח למס. הוא קשור לעובדה שיש הצדקה מוחלטת להגדיר את ישראל כסטראפ-ניישן, בשל תרומתה הסגולית והייחודית לעולם בתחום החשוב הזה.
הכי שווה להיות אינדונזיה, או בנגלדש. כולם מועסקים שם.
תבדוק את האנקדוטה שלך. הרבה חטופים נהרגו אבל לא כולם ואפילו לא רובם (חפש "משבר בני הערובה בתיאטרון במוסקבה").
זה מה שקורה, לפעמים אני חושב שמתנהלים פה כמו סטייט נוסף של ארה"ב, אבל יותר עם מאפיינים של וואלי מאשר נברסקה…
המדינה מתנהלת כמו עסק שמשקיע בחלקים האלו של ההייטק וזונח הרבה דברים חשובים ומקשה על חייהם של אזרחים רבים
אנחנו בכוח מנסים להיכנס לOECD אפילו שאנחנו לא ראוויים להיכנס.
סיליקון ואדי ארץ הניגודיות,
מה שמדהים שלאט לאט חברות זרות משתלטות פה על חברות מקומיות ומנחילות את הערכים המתוקנים שלהם עלינו.
אני בטוח שאם היה לנו נשיא דמוקרטי בדומה אובמה לא היו רואים פה הקלות מס כמו שרואים היום, צריך מישהו שמאמין יותר בצדק ובשוויון ולא מושחת כמו שיש כיום
זה מה שיוג'ין קנדל כינה, ובצדק, אחת הבעיות ההרסניות ביותר בשיח הציבורי הישראלי – פופוליזם בתחום הכלכלי. במקום להבין את המניעים ואת ההצדקות לחוק עידוד השקעות הון, למדוד בצורה שקולה את היתרונות שלו מול החסרונות, ולכתוב ביקורת בונה – במקום זאת פשוט יוצאים בפופוליזם זול על איך "הטייקונים" ו"פקידי האוצר" שהם "האויב המושבע של הציבור" גונבים את כספנו בקומבינות פנימיות.
אז ככה. שיעור המס החברות האפקטיבי בישראל גבוה בהרבה מהממוצע של הOECD וכמובן מהממוצע במדינות הנורדיות.
http://businessroundtable.org/uploads/studies-reports/downloads/Effective_Tax_Rate_Study.pdf
הנתונים לגבי "טבע" נראים כמו בלוף לא קטן – ניתן לראות שלפני חוק עידוד השקעות הון, אחוז מס החברות שטבע שילמה עמד בשיעור הנורמאלי של למעלה מ-20 אחוז, ואף בשיעור גבוה ביחס למקובל בעולם. הנתונים לאחר חוק עידוד השקעות פשוט לא רלוונטיים. אלה רווחים שברובם – עדיין – לא מוסו, רווחים כלואים, שטבע תשלם עליהם את המס רק כשהיא תמשוך אותם כדיבידנטים. הנתון של "0.3% מס", אם כן, הוא חסר משמעות. זה רק המס ששולם על הרווחים הכלואים המעטים שהם משכו כבר במהלך השנה המדוברת.
נקודה נוספת היא חוסר ההבנה המוחלט במהות של מס חברות. חברות הענק שאנחנו מדברים עליהם כאן, טבע, אינטל, וכדו', הן חברות ציבוריות שרוב מוחץ מהרווחים שלהם מושקע בחזרה ביוזמות הכלכליות השונות שלהם. את הכסף שהם מעבירים ל"בעלי ההון" או ל"סמנכ"לים לענייני כלום" בכל אופן ממסים באופן אישי ופרטי כחלק ממס הכנסה ומס על הדיבידנטים. מס החברות הוא לא "מס על העשירים" אלא בעיקר מס על ההשקעות העתידיות במשק. לא לשווא אפילו במדינות הנורדיות, הידועות במיסוי הפוגרסיבי מרחיק הלכת שלהן, מס החברות הוא נמוך – זה לא "מס על העשירים" אלא בעיקר מס על הפעילות הכלכלית. חברות הפועלות במשק מגדילות את הכנסות המדינה במגוון דרכים, משכורות, צריכה, מע"מ, יצוא, יבוא – מס החברות היא אפילו לא העיקרית שבהן.
בכל העולם המגמה היא להוריד את מס החברות, מתוך ההבנה שבעולם כה גלובאלי על המדינות להתחרות על "זכייה" במפעלים ומרכזים של חברות בינלאומיות. כשכל כך פשוט לחברה בינלאומית לבחור להקים את המפעל שלה במדינה X במקום מדינה Y, הן צריכות להתחרות ביניהן כדי להיות יותר אטרקטיביות ולזכות במפעל וברווחה הכלכלית שהוא ייצר (עבודות, הכנסות ממיסים, פיתוח הפריפריה במקרה הישראלי, וכדומה). אפשר לא לאהוב את זה, אפשר להגיד שהחברות הבינלאומיות הן רעות ומנצלות, אפשר ואפשר. זה לא ישנה כהוא זה את המציאות.
יפה אמרת. ומתוך זה אפשר ללמוד שאת המציאות יש לשנות. שכן מצב שבו מדינה שיורדת על בירכיה בכדי שתאגיד כזה או אחר ישב בתחומה אינו ברכה אלא קללה.
איך בדיוק תשנה את המציאות? אפשר כמובן להוריד את מס החברות ל-15% לכל החברות בלי יוצאי דופן כדי למשוך לכאן חברות בינ"ל ואפשר באותה מידה להעלות אותו ל-26% לכולם בלי פטורים ולהתלונן על התאגידים הרשעים שמעדיפים את שורת הרווח על פני השמש הישראלית החמה.
המציאות תוכל להשתנות רק ברגע שמדינות כל העולם יפעלו כקרטל מיסים אחד גדול, אבל הפנטזיה הזאת לא תתממש בגלל שבתחום מיסוי החברות ניתן להגיד שקיים מעיין שוק חופשי, וזה מונע יצירת קרטלים.
לשנות את המציאות פירושו מעבר לשיטה כלכלית שבה רווחה כלכלית אינה תלויה ברצונו הטוב של תאגיד זר.
למיטב ידיעתי, עדיף מאה מפעלים עם עשרה עובדים כל אחד מאשר מפעל אחד עם אלף עובדים. את כל ההטבות והמענקים שקיבלה אינטל ניתן היה להשקיע בתכנית לעידוד עסקים קטנים בקרית גת.
זה לא לגמרי מדויק, יש תשתיות ששווה לקנות רק החל ממסה קריטית מסוימת. אתה לא יכול לתת לעסק קטן לפתוח פס ייצור בסדר גודל של אינטל. בעסקי המוח זה לאו דווקא שחור/לבן ויש תשתיות קטנות כמו שרתי אחסון ומדפסות. אבל אינטל מתעסקת ביותר ממוח.
"סך הכל, בשש השנים הללו חמש החברות הציבוריות שזהותן נחשפה הצליחו לקבל הטבות מס בשווי 16 מיליארד שקלים. הוסיפו לזה את 27 המיליארדים של הרווחים הכלואים, ואתם מקבלים סכום נאה למדי של 43 מיליארדי שקלים. אם זה נראה לכם דומה באופן חשוד לסכום של הגרעון, שנע סביב כ-40 מיליארדי שקלים, זה כנראה לא מקרי"
אתה לא באמת טוען שהטבות המס שהצטברו לאורך שש שנים הן הסיבה לגרעון התקציבי שהצטבר במהלך 2012 לבדה, נכון? הייתי יכול להשבע שזה מה שעשית, אבל הבנת הנקרא שלי בוגדת בי לפעמים.
אתה משתמש בשם קוד "הייטק" עבור "אנשים שאינם עובדי ציבור". איזה כיף יהיה כאן כשכולם יקבלו משכורת מהמדינה. אני בטוח שאתה תקבל יופי של עבודה במינסטריון האמת.
מה נשאר לנו חוץ מההייטק? כל המוצרים שלנו מגיעים מחו"ל, ואם תוריד את ההיטק ישראל לא מייצרת כלום. גם אם נפסיק את הכיבוש, את הועדים המושחטים ואת המימון של הטייקונים המדינה לא יכולה להתקיים רק מרווחי גז ותשלומים מגרמניה. והקטע בהייטק, זה שמי שעובד שם לא חייב לך כלום. עד שתמצא דרך להלאים להם את השכל, הם יכולים לעבוד באירלנד באותה קלות. וכמובן, מלהד ההיטק נשארה הפרה הקדושה הישראלית: החקלאות ב"כאילו". בהם אף אחד לא מוכן לגעת למרות שרובם חיים ממענקים (ואני לא מתכוון להקלות מס, אשקרה נותנים להם כסף). ולסיום, להגיש שליברטיאנים בעצם רוצים הטבות ממשלתיות זה להגיד שהליברטיאנים הם בעצם סוציאליסטים בתחפושת.
"כל המוצרים שלנו מגיעים מחו"ל"
מוזר. כשאני הולך לסופרמרקט, רוב הדברים שאני קונה שם מיוצרים בישראל.
"והקטע בהייטק, זה שמי שעובד שם לא חייב לך כלום"
חייב לשלם מס אמת בהתאם להיקף הכנסתו, כמו כל אדם או גוף עסקי אחר.
"עד שתמצא דרך להלאים להם את השכל, הם יכולים לעבוד באירלנד באותה קלות"
אני מנסה לדמיין הגירה המונית של עובדי היי-טק מישראל לאירלנד. איך לומר, זה אינו נראה תסריט מציאותי במיוחד. תסריט שבו תאגידים למיניהם מעדיפים לשכור מתכנתים בהודו ברבע ממה שעולה להם לשכור מתכנת בישראל נראה הרבה יותר מציאותי, והוא אינו ממש תלוי בשיעור מס החברות בישראל.
"חייב לשלם מס אמת בהתאם להיקף הכנסתו, כמו כל אדם או גוף עסקי אחר" – עובדי ההייטק משלמים כמו גדולים. לפי חישוב של מכון ירושלים לחקר שווקים, 54% מהכנסתו של כל אדם בישראל הולכת לרשות גביה כזו או אחרת ועובדי הייטק (גם בעשירון ואפילו המאיון העליון).
ובקשר לשאלה שלך למטה, אני לא יודע מה זה "צדק חברתי", אבל נשמע לי מאוד הגיוני שיוטל מס שטוח על כולם (אחוז קבוע). בעצם זה כבר קיים, רק שהמס הזה גבוה מאוד (54%, כמו שציינתי).
"ועובדי הייטק (גם בעשירון ואפילו המאיון העליון)" – עובדי הייטק לא פטורים, הכוונה…
תרחיש לא מציאותי? הפרופיל שלי בלינקדאין (שלא מנוסח כפרופיל של מחפש עבודה), מניב פעם בשנה הצעה רלוונטית מצייד ראשים לרילוקיישן לחו"ל (אירופה או ארה"ב).
ודוק – רלוונטית. את הלא רלוונטיות אני לא סופר.
ומהצד השני, אני ואשתי (שני מהנדסים) כל שנה חושבים אם להשאר או ללכת. אני כבר מוכן להגר, היא עדיין לא.
לפני הבחירות האחרונות כבר הסכמנו שאם המצב הפוליטי נשאר כמו שהוא או יותר גרוע אז מתחילים בתהליכים. אחרי הבחירות הייתה לנו הקלה מסויימת, אפשר לטעון שלא בצדק, אבל בינתיים אנחנו בהמתנה.
רק לציין, שבמיסים ישירים ועקיפים אנחנו משלמים מעל רבע מיליון שקל בשנה.
אבל למה שהמדינה תטרח לשמור עלינו בארץ חלילה. היא יכולה בינתיים להמשיך ולסמוך על הציונות של אשתי. נראה כמה זה יחזיק.
תהיתי מתי יגיע השלב שנתחיל לסגוד למשל האוטרקי שלנו, בנסיון הבלתי פוסק שלנו להתנתק מהעולם. אתה קונה מוצרי מזון במחיר מופרז, בגלל שוק מזון שנעול לחלוטין, ואתה חושב שזו הדרך הנכונה שבה ישראל תמשיך להתקיים? ישראל לא מייצרת כלום. הייצוא החקלאי הישראלי בקושי מכסה את המענקים שניתנים לחקלאים, חצי ממנו מגיע מהשטחים שתנאי הפתיחה שלהם לא הוגנים פחות משל ההיטקיסטים בשפה עדינה והחצי השני אפשרי רק בגלל תאילנדים שעובדים בתנאים איומים (וכמובן שלסוציאליסטים לא אכפת, כי הם רואים ב"קיבוצניקים" אידאל ובזכויות האדם של התאילנדים נחותות לעומת עובדים יהודים). מה שישראל כן מייצרת מספיק בקושי בשביל להאכיל את עצמנו. אז אני מצטער שאני לא שותף לחלום האוטרקי שלך אבל אני מעדיף לחיות במדינה מערבית. ותגיד לי, אתה עיוור? אתה לא רואה הגירה של הייטקיסטים לחו"ל? כנראה שלא הבנת אבל זה ממש לא רלוונטי למצבנו אם הוא הלך לארה"ב, קנדה או אירלנד. בסופו של דבר שקל אתה לא תראה ממנו.
לא מבין על מה הוויכוח פה, לא משנה הייטק לא הייטק – הטבות מס הן דבר פסול ובהכרח מפלה – הטבה של אחד היא הכבדה על האחר.
הדבר היחידי שצריך זה מס כמה שיותר נמוך וכמה שיותר אחיד לכולם. זה צדק חברתי.
אתה רוצה לומר שצדק חברתי זה כאשר מי שמרוויח מיליון ש"ח בחודש משלם את אותו מס כמו מי שמרוויח שכר מינימום?
זו גישה משונה. אני לא חושב שתמצא הרבה אנשים שיסכימו לה.
הנחת הבסיס שתפקידן של חברות הענק הבינלאומיות הוא לממן את הפעילות הממשלתית במדינות בהן הן פועלות, ובפרט ישראל, היא שגויה.
זה לא תפקידה של אינטל לממן את מערכת החינוך הישראלית, את משרד הבריאות הישראלי או את משרד הרווחה. כל אדם וגוף צריכים לשלם על השירותים אותם הם צורכים. אינטל צריכה לשלם אך ורק על מה שהיא צורכת: חשבון חשמל, מס על ביטחון ומשטרה, ומשכורת למהנדסים. זה הכל. את החינוך צורכים המהנדסים, והם אלה שמשלמים עליו.
בנוסף, אל תשכח שהעשירון העליון משלם יותר מ50% מתצרוכת המס במדינה. אלה המהנדסים שעושים את זה, וחברות הענק משלמות את המשכורות שלהם.
ההגות המרקסיסטית של כותב המאמר לא עושה עלי רושם.
מי זה בדיוק "ניתן הטבות לאנשי ההיי-טק"? מה זו הרמיזה הזו כאילו "אתה נותן". אתה לא נותן כלום, מי שנותן זה המעסיק, על חשבון ההכנסות שלו. מה גם שהמקבל משלם על זה מס. מס על הכנסה, הרבה יותר מס מהאדם הממוצע על שירותי בריאות, מס על רכב, מס על טלפון סלולרי ומס על כל דבר אפשרי. ההטבות שכן מקבלים הם סיבסוד לימודים אקדמיים, אבל את זה כולם מקבלים – לא רק אנשי הייטק. ויותר מזה, חלק מעובדי ההיי-טק בכלל לא הלכו ללימודים, וגם לא שירתו בצבא ביחידת מיחשוב. בעוד שבתחומים אחרים כמו משפטים, עו"ס, הוראה, רפואה, פסיכולוגיה, חשמל ובעצם כמעט כל תחום אחר – אין שום דרך לעסוק בו בלי לקחת מהמדינה קצת הטבות קודם.
נחמד איך שאתה קושר את ההטבות לאנשי ההייטק (או לא קושר) לשכר החציוני. איך בדיוק עשית את זה? אשמח להסבר. הרי המדינה מעסיקה לא פחות עובדים. אם אתה מנסה לקשור את "כמות" העובדים לחוסר או עושר, לפחות תהיה הוגן.
איך תחמוני מס מנוגדים ל"בנו את עצמם במו ידיהם"? מה יעזור לחברת היי-טק לתחמן מס אם אף אחד לא קונה את המוצרים שלה? חברת היי-טק חייבת לבנות משהו במו ידיה כדי שתהיה לה בכלל הכנסה לשחק איתה.
תכל'ס, כן, עדיף שכל החברות ישלמו מס אחיד בלי לחלק הטבות. אבל רגע, זה לא יביא אותך לנושא הקודם של תכנוני מס? אולי לא, אם תצליח לשכנע את אירלנד/הולנד/סקנדינביות להעלות את המיסוי שלהן. מעבר לזה, מה שעמית אמר.
"אם זה נראה לכם דומה באופן חשוד לסכום של הגרעון, שנע סביב כ-40 מיליארדי שקלים, זה כנראה לא מקרי." נו, באמת. פור פאקס סייק. אתה עושה בדיוק את מה שאתה שונא שארגוני ימין עושים. אילו מין טיעוני קש אלו? ומה לגבי גרעון חברת חשמל? מה לגבי הפסדים אחרים של חברות ממשלתיות? יש לך כישרון טוב להצהיר משהו אחד בתחילת הפסקה, משהו קשור בצורה עקיפה בסוף הפסקה ואז לחתום בצורה מעורפלת על הקשר בין השניים. זה קצת מזכיר לי את הרבנים של ערוץ ההידברות. פעם הבאה כשאתה מעלה טיעוני קש כאלו, אולי גם תמנה את הכנסות המדינה מאקזיטים.
וכמובן נחמד איך שאתה מרמז בהאשמה של ליברליזם. טוב שלא אמרת "ניאו-ליברליזם". אולי בעצם הכיבוש אשם? אחרי הכל, הכיבוש משחית. בעצם, אולי כמו שדב חנין אומר, זו אשמת הממשלה ה"טורבו-קפיטליסטית".
אתה פוגע לעצמך במוניטין עם פוסטים פופוליסטיים כאלו. חבל. אולי בקרב חבריך השמאלנים פוסטים כאלו עושים רושם טוב, אבל בקרב ליברלים שמתנגדים לכיבוש – אתה עושה מעצמך צחוק. זה גורם לי לחשוב שאולי גם בנושאי הפלסטינים אתה עושה את אותו דבר.
במקום להבין שהתערבות ממשלתית היא זו שיצרה את המצב הזה, אתה מבקש ממנהלי ההיי-טק שיתנהלו כאילו אין התערבות ממשלתית ולפי אמות מוסר כלשהן שהגדרת. כל עוד יש התערבות ממשלתית שמאפשרת הטבות מפליגות של אוכלוסיה אחת על פני השנייה, יהיה מי שישתמש בהן. כל עוד פוליטיקאים "מנווטים" את הכלכלה, יהיו הטבות לכאן ולכאן. פעם זה ביטול הגירעון של חברת חשמל (לא שיש ברירה) ופעם זה הטבות מס לטבע/צ'קפוינט.
ניסוח מחודש לפסקה האחרונה:
אפשר היה לצפות, במצב כזה, שפוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית יעמדו בראש החזית נגד הנסיון להפוך את החברה הישראלית לכזו שמפורדת לאטומיה, לכזו שבה משגשגים רק אלו שיש להם – או, אם לדייק, אלו שמקורבים לשלטון. אבל מהיותם מוטבים מובילים של המדיניות הזו, ומתוך התפיסה הפטרנליסטית המובנית אצל הרבה מאוד פוליטיקאים – השקר הנוצץ של האשמת הטייקונים, כאשר הפוליטיקאים והרגולציה הם אלו שהביאו למצב הזה – הם משתפים עם המקורבים פעולה, ומביאים באופן מעשי לקריסה של הכלכלה הישראלית.
"מי שנותן זה המעסיק, על חשבון ההכנסות שלו"
א. גורביץ כתב במפורש על המעסיקים
ב. המעסיקים האלו הן חברות שמשלמות מס נמוך מאד. כלומר אם אני שכיר אני משלם מס הכנסה גבוה אבל אם אהפוך את עצמי לחברה בע"מ אשלם על זה הרבה פחות.
ג. יאיר לפיד כתב על אי הצדק שבזה כשעוד היה בעל טור בידיעות. אז עכשיו הייתי חושב שהוא יעלה את מס החברות לשמיים, אז הייתי חושב..
ב. אם תפתח חברה בע"מ ותחיה דרכה, תגלה מהר מאוד שאתה משלם מס בשיעור של בערך 50% (25% מס חברות + 25-30% מס חברות). אתה יכול כמובן להשאיר את הכסף בתור החברה, לשלם רק 25% ולקוות שרשות המיסים לא תגלה שפתחת חברה שתפקידה הוא לקנות לך אוכל הביתה.
ג. יאיר לפיד כתב ואמר הרבה דברים. הוא, לדוגמה, אמר שהיה קיצוץ בתקציב. חיפשתי עם פנס ומימיה וכל מה שמצאתי זה גידול בתקציב.
חוץ מזה, גם לפיד לא טיפש עד כדי כך כדי להעלות את מס החברות לשמיים.
*25-30% מס דיבידנדים.
זה לא *בדיוק* ככה. ראה את הכתבה הזאת:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3605473,00.html
התייחסתי לדבריו של עדו על כך שאם יפתח חברה במקום לקבל משכורת כשכיר יחסוך בתשלומי מס (והחישוב שלי היה על בסיס משיכת כל הכסף כדיבידנד כדי לעקוף את מס הכנסה). אתה כמובן לא חייב למשוך את כל הכסף כל חודש, אבל מצד שני גם לא תוכל להשתמש בכסף לצריכה שוטפת (כי זה כסף של החברה ולא שלך).
בסופו של דבר, החיסכון המשמעותי במעבר ממס הכנסה למס רווחי הון הוא הביטוח להאומי, הונאת הפירמידה הנוראית ביותר בישראל.
אז למה ביבי ויהיר ורבים אחרים עושים את זה?
כי הדחיה בתשלום מס הדיבידנדים למועד הרחוק שבו תמשוך אותם (אף פעם, אם יש לך מספיק כסף) שווה המון.
חשבון הוצאות.
זו הטבה משמעותית בקומבינה, כמו כן אתה רשום כשכיר בחברה שלך ולא כעוסק שמקופח מכל התנאים הסוציאליים.
כמו-כן, רעיון שעליו חשבתי הרגע, אם איתרע מזלך להיות מבוסס היטב ולהשאיר רווחים "כלואים" בחברה שפתחת על שמך, במקרה של פטירתך הכסף המלא יועבר ליורשים (אין הרי בארץ מס ירושה), בעוד שבמקרה של שכיר היה משולם קודם מס הכנסה והירושה מורכבת רק ממה שעבר אותו.
אסף, לא הבנתי איך ירושה קלוונטית לענייננו. בסך הכל מס חברות+מס על הדיבידנד די דומים למס הכנסה (חוץ מדחיית התשלום של מס הדיבידנד אם לא משכת אותו). מה זה משנה (מבחינת התשלום למדינה) אם זה שלך או של יורשיך?
א. כותב על המעסיקים ומונה את העובדים כאחוזים מהאוכלוסיה, ומוסיף שההטבות מחלחלות לעובדי ההיי-טק ("כי התנאים המופלגים של עובדיהם משרתים שורה של תעשיות ושירותים").
ב. לא כל המעסיקים משלמים מס חברות נמוך. אתה עדיין תצטרך "להעסיק" את עצמך בתור עובד קבלן של חברה בע"מ, וגם אם לא אז תצטרך לשנות את דפוס העבודה שלך. יש מגבלות על זה, וזה הופך להיות משתלם רק משכר מאוד גבוה.
ג. אז יאיר לפיד אמר.
הבעיה העיקרית היא שהאשמה של גורביץ מופנית כלפי בעלי חברות ההיי-טק (או כל חברה אחרת לצורך העניין), כשלמעשה מי שאשם הם הפוליטיקאים. את חוקי המס כתבו פוליטיקאים ופקידים, לא מנהלי היי-טק. את חוק המס המסואב שמכיל הרבה פינות לברוח אליהן, אם יש לך מספיק כסף והכנסות לרו"ח טוב, יצרו הפוליטיקאים. פוליטיקאים שנמצאים במערכת הפוליטית מסוף שירותם הצבאי, פוליטיקאים ופקידים שמעולם לא היו צריכים להתמודד עם רשויות המס, להצהיר על הון או להיות עצמאיים.
זה שהתייאשתם מלהאשים את הפוליטיקאים (לדורותיהם), לא הופך את אנשי העסקים לאשמים. זה שליברלים מתחננים לאי-התערבות של הממשלה הכלכלה היא בדיוק בגלל שהפוליטיקאים והפקידים הם האשמים.
"אני אמור לומר שכאשר אנשים מדברים על קפיטליזם זו קצת בדיחה. אין כזה
דבר. אף מדינה, אף מעמד עסקי, מעולם לא הסכימו להיות כפופים לשוק
החופשי, מישמעת של שוק חופשי. שווקים חופשיים הם בשביל אחרים. למשל,
העולם השלישי הוא העולם השלישי בגלל ששוק חופשי נידחף לו לתוך הגרון.
ובאותו הזמן, המדינות הנאורות, אנגליה, ארצות הברית, ואחרות, נקטו
בהתערבות ממשלתית בקנה מידה עצום כדי להגן על כוחות פרטיים, ועדיין
עושות זאת. זה נכון היישר עד היום. לדוגמה, ממשל רייגן היה התומך הגדול
ביותר במדיניות מגן כלכלית בהיסטוריה האמריקאית מאז מלחמת העולם השניה.
למעשה כל הכלכלה הדינמית בארצות הברית מבוססת בצורה מכרעת על יוזמה
ממשלתית והתערבות ממשלתית: מחשבים, האינטרנט, טלקומוניקציה, אוטומציה,
תעשיית התרופות, מה שתגיד. כשסוקרים את זה, מגלים הונאות עצומות של
הציבור. כלומר, שיטה שבה תחת הסוואה כזו או אחרת הציבור משלם את
העלויות ולוקח את הסיכונים, והרווחים מופרטים. זה מאוד רחוק משוק
חופשי. שוק חופשי זה כמו מה שהודו נאלצה לסבול במשך כמה מאות שנים,
ורובו של שאר העולם השלישי."
מקור: נאום שכותרתו "ריבונות וסדר עולמי" באוניברסיטת המדינה של קנזס,
20 בספטמבר, 1999
נועם חומסקי.
תגובה שכתבתי אצל שוקי גלילי בעניין הקומבינה של ורטהיימר שנעשתה על חשבון משלם המיסים הישראלי.
http://www.shooky101.com/?p=55832#comment-9592
החישובים שלך מוטעים מאוד. נכון, בשביל לנהל חברה צריך תשתיות וכוח אדם איכותי, אבל בוודאי תופתע לשמוע שתשתיות טובות יותר מאשר בישראל וכוח אדם איכותי יותר מאשר בישראל קיימים במדינות אירופאיות רבות כגון שוויץ, אירלנד, הולנד, שבדיה ופינלנד – שאצל כולן מס החברות הסטטוטורי הוא יותר נמוך מאשר בארץ, וחברות גדולות מקבלות הנחות נוספות.
מדינה זקוקה לא רק לתשתיות טובות. היא זקוקה גם ליזמים. מדינת ישראל היא פחות או יותר המדינה היחידה בעולם המערבי שאצלה מיסי החברות נמצאים במגמת עלייה ולא במגמת ירידה. כתבתי עוד על הנושא, כולל שלל נתונים, כאן:
http://orikatz.wordpress.com/2013/05/02/corporate_tax/
מה הקשר ל "אומת סטארטאפ" – החברות הגדולות שאתה מתלונן עליהן הן לא סטארטאפים (חלק אולי היו פעם, אבל זה ממש לא רלוונטי)
תיקון קטן: שמו של תרגיל המס אינו הסנדוויץ' ההולנדי, אלא יותר לכיוון הסנדוויץ' האירי, למדקדקים:
Double Irish Arrangement, או Double Irish Sandwich.
נוסף על כך, קיים מודל מורכב מעט יותר, אף הוא רלוונטי לנושא, שנקרא Double Irish with a Dutch Sandwich – וזה כנראה מקור הבלבול.
בכל אופן, ניתן ללמוד עוד ממסמך חדש יחסית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא, שמסביר את התרגיל ואף את הביטוי הישראלי שלו: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03192.pdf
יש פה מניפולציה מכוערת של הכתב.
האם הרווחים הכלואים או ההטבות הניתנות לחברות ההיטק, או של טבע הולכים לעובדים ?
ממש לא, הם הולכים להנהלות של החברות ולבעלי המניות.
אז אל תשפוך את התינוק עם המים.
ועוד דבר, גם עובדי ההיטק שירתו בצא, וגם עובדי היטק למדו באוניברסיטה. כמו גם אנשים שאינם עובדי היטק שלמדו באוניברסיטה.
האם זה אומר שעובדי ההיטק צריכים לשאת על גבם את כלל צרות המשק , ואת אלה שלא טרחו ללכת ללמוד ובמיוחד את אלה שכלל לא מעונינים ללמוד ? ממש לא.
דעו לכם דבר פשוט כמעט כל בוגר אוניברסיטה במדינה , גם כזה אינו עובד בהייטק, יכול לפתוח לינקדאין ולמצוא עבודה בקלות בחו"ל, ובשכר גבוה יותר מזה שבישראל.
רבים מחברי , שבמקרה הם אנשי הייטק , גם קיבלו הצעות מחו"ל וחלקם מימש את ההצעות הללו.
אם תפילו את כל צרות המשק על עובדי ההיטק (אני לא מדבר על החברות, אלא על העובדים עצמם, שלא מקבלים את ההטבות מהמדינה, אלא בעיקר בעיטות בראש), לא ישאר לכם על מי להפיל את הצרות, מהסיבה הפשוטה שהם לא יהיו פה.
תגידו- ואללה לא צריכים אתכם, סבבה. ואני עונה – גם אנחנו לא צריכים אתכם. השאלה היא אם זה הפתרון.
לדעתי, צריך למצוא פתרון שבו החברות וההנהלות משלמות מס צודק, ולא להפנות את האצבע לעובדים, שלא רואים שבריר מההטבות עליהן אתם מתרעמים.
ממה שאני קראתי הוא במפורש לא התייחס למהנדסי התוכנה אלא לבעלי החברות.