מעשה הנבלה של יאיר לפיד
שר האוצר, יאיר לפיד, כתב היום (ג') סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו, שבו טען שאיש לא תכנן להעלות את שכר הלימוד לסטודנטים, בניגוד לפרסומים בתקשורת הבוקר. הוא הוסיף בצדקנות שאם היה תכנון כזה, הוא עצמו היה מפגין נגדו. הידיעה התבססה על הצהרות של התאחדות הסטודנטים, שלדבריה פקיד בכיר באוצר דיבר עם אנשיה על העלאה של 20% בשכר הלימוד. לפיד כתב ש"אין שום אולטימטום באוויר," ושכשנאלץ להסביר מדוע התאחדות הסטודנטים תוקפת כוונה בלתי קיימת להעלות את שכר הלימוד, הוא כתב את הטקסט הבא: "אז למה נציגי התאחדות הסטודנטים כתבו את זה? כדי שאני איאלץ להכחיש ואז הם יוכלו לומר שהם כופפו אותי. זה קצת עצוב שדווקא נציגי הציבור הכי צעיר במדינה משתמשים בטריקים של הפוליטיקה הכי ישנה." ההדגשה שלי.
כלומר, לפיד מאשים את נציגי הסטודנטים בכך שהם פיברקו גזירה לא קיימת כדי לעשות עליו, ועל הסטודנטים, סיבוב (כך הוא פותח את הטקסט שלו.) משזו ההצהרה שלו, היו כמה אפשרויות:
א. לפיד משקר.
ב. הסטודנטים משקרים.
ג. פקיד האוצר ששוחח עם הסטודנטים שיקר.
ד. לפיד הפריח בלון ניסוי, ונבהל מהתוצאות שלו.
ה. פקידי האוצר, שבזים בצדק לממונה האזרחי עליהם, מנהלים מדיניות עצמאית ולהם אין כל בעיה עם העלאת שכר הלימוד.
ו. ללפיד אין מושג מה קורה במשרד שלו, מספרים מעייפים אותו והוא נרדם מולם, ואין לו ראש לפרטים הקטנים.
התשובה הנכונה, כמסתמן, היא ה', או שילוב בין ה' לו': היו שיחות רשמיות בין סגן ראש אגף תקציבים, יוני רגב, ובין יו"ר התאחדות הסטודנטים. בשיחות האלה, אכן, העלה רגב את האפשרות להעלות את שכר הלימוד או לקצץ את תמיכת המדינה בהשכלה הגבוהה. רגב הדגיש שמדובר בהצעה בלבד, שעוד לא קיבלה את "אישורו" של השר. אף אחד לא יופתע לדעת אם הנושא הוגש ללפיד בסעיף 264 באיזה מסמך שהוא לא טרח לקרוא.
נניח לרגע לבעיות התקשורת הקשות בין השר הטרי ובין הפקידות הבכירה שלו. מה היה הצעד הראשון של לפיד, כשהבין שמאיימים על הפופולריות שלו? להוציא את דיבתם של מנהיגי הסטודנטים, לטעון שהם משקרים לציבור שלהם ושהם קושרים נגד נבחר ציבור בכיר. זה היה הדבר הראשון שהוא עשה. לפני שהוא טרח לברר מה בעצם קרה: כתבו נגדו משהו, והוא מיד מיהר להשפריץ בפומבי שמדובר בקנוניה.
אני לא יודע אם לפיד לא ידע על תוכן הפגישה בין רגב ובין ההתאחדות כי הסתירו ממנו את המידע, או משום שהוא היה רשלני ולא טרח לעבד את החומר שהוגש לו. זה חמור כך או כך: במקרה הראשון, פקיד בכיר שמנהל מו"מ על סעיף שהוא יודע שהשר שלו מתנגד לו ומנסה להסתיר את העובדה הזו ממנו צריך להתפטר. במקרה השני, יש לנו בעיה חמורה יותר, כי נתקענו עם שר אוצר אידיוט ולא כשיר. שר אוצר אידיוט ולא כשיר, נזכיר, שהאינסטינקט הראשוני שלו הוא להאשים מישהו אחר במעשי נבלה.
הבעיה של לפיד היא שהוא כותב סולו. זה כל מה שהוא היה כל חייו. הוא התעקש שלא יערכו אותו. הח"מ שונא עורכים. מדובר בעם פדנטי ורע מזג, שדורש תיקונים, מתעקש על דקויות, שם דגש על עובדות לפני להט, ובאופן כללי עושה מאמצים ניכרים שלא לאפשר לכותב לצייר את עצמו כקשקשן יהיר, למרות המאמצים הניכרים שהוא משקיע בתחום. אני מדבר, כמובן, מנסיון אישי מר.
ללפיד אין עורכים, והשגיאות שלו – בהנתן גזירת הגורל שהפכה בדרן שנראה טוב לשר בכיר – חמורות הרבה יותר. סביר להניח שבתפקידו החדש, עצם הרעיון שהוא יצטרך להעביר את הטקסט שלו דרך דובר המשרד נראה לו מופרך. הוא הרי יודע הכל טוב יותר.
אבל אם הטקסט הזה של לפיד היה עובר דובר ראוי לשמו, סביר להניח שהוא לא היה מתפרסם. הדובר היה אומר "אה, רגע, לא כדאי שנרים טלפון או שניים ונברר מה בעצם קרה שם?" שום דובר שפוי לא היה מאשר את הטקסט של לפיד על "גברת כהן", ואני חושד שהסיבה שהוא שוחרר באמצע החג השני של פסח היא בדיוק זו: כדי שלפיד לא יצטרך להעביר אותו דרך עובדי הציבור שאחראים, בין השאר, על כך שמשרד האוצר ייראה סולידי, מכובד ומחובר למציאות.
וזו השגיאה הרביעית שפולט לפיד בארבעה ימים, שזה מרשים. בהספד שכתב על אמנון דנקנר, אחד האנשים הבזויים שפעלו אי פעם בתקשורת הישראלית, הוא דיבר על דון קיחוטה שרוכב על דולצינאה; זו היתה אהובתו של קיחוטה, לא הסוסה שלו. לסוסה קראו רוסיננטה. נו, למי יש כוח להשקיע 30 שניות בבדיקת העובדה הזו. שלשום, ציטט לפיד שלושה צווים שהם לקח מן השואה: אל תהיה קורבן, אל תהיה שותף לפשע, ולעולם אל תעמוד מן הצד. זה נחמד, רק שלפיד ייחס אותם לוויקטור פרנקל והם נאמרו על ידי חוקר השואה יהודה באואר. לפיד טען עוד שהדברים חקוקים על קיר מוזיאון השואה בוושינגטון. הם לא. לפיד כבר שגה בייחוס הטקסט הזה בעבר, והיה מי שתיקן אותו. לשווא, כמסתבר.
היום ערכה הכנסת דיון בגזירות המתרגשות עלינו. למרות שכל האופוזיציה חתמה על הבקשה לדיון המיוחד, לפיד הרשה לעצמו להתחמק ממנו. אחרי הכל, בדיון בכנסת הוא לא יכול סתם לשלוח פוסטים לפייסבוק, ולמחוק את מי שמצביע על השגיאות שלו. בדיון בכנסת הוא יצטרך להתמודד עם אנשים רציניים כמו זהבה גלאון ודב חנין, שלא מפחדים ממספרים ולא מתעייפים ממסמכים, אנשים שכמו שאמרה גלינה, "הוא יודע שהם יקרעו לו את הצורה וירכבו לו על הדולצינאה." ברור שהוא לא יתייצב לעימות כזה.
אבל עימותים כאלה, לא ליצנות פייסבוק חסרת אחריות, הם נשמת אפה של הדמוקרטיה. בנאום ההספד שלו על "דוד" אמנון דנקנר, שיבח לפיד שוב ושוב את הרשעות שלו. הצורה שבה הרשה לעצמו, ללא היסוס, להטיח רפש בפניהם של אנשי התאחדות הסטודנטים מלמדת שאת המידה הזו הוא אימץ גם לעצמו.
עדכון: מקורבי לפיד מוסרים שהוא בכלל לא ידע על הפגישה ועל מה שנידון בה, והבין מה קרה רק אחרי שערך פגישה עם רגב. נניח שזה אכן המצב. מדוע, אדוני השר, היה האינסטינקט הראשון שלך לטפול עלילה על הסטודנטים? האם תפרסם פוסט התנצלות?
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם ולאחל לו ממשלה שנראית פחות כמו מושב ליצים.
(יוסי גורביץ)
הסוסה של קיחוטה היתה בכלל סוס.
דקלפרצוף. תוקן.
אז עכשיו יש גם בעיה עם מגזרים אחרים?:)
מה בדיוק היה קורה אם יאיר לפיד היה מתמנה לשר האוצר לפני שמרק צוקרברג המציא את הפייסבוק?
כלומר, מדובר כאן באמת במשהו מהפכני. לא רק התקשורת בין בני תמותה השתנתה, אפילו ההפיכה במצרים ועכשיו הפוליטיקה בישראל מתנהלות דרך הממשק הזה.
כן המהפכה המצריים התרחשה דרך הפייסבוק למרות שלא היתה גישה לאינטרנט בימים הראשונים של המהפכה… לאינטרנט היה תפקיד מסויים אך אין להפריז בחשיבותו, היו גם התארגנויות חוץ אינטרנטיות שפעלו בשיטות של המאה ה-19.
זה מזכיר לי את התרגום של לפיד ליוליוס קיסר של שייקספיר. אותו תרגום שגוי שכבר הוזכר כןא בעבר.
כשרשמת ללפיד שהתרגום שלו שגוי הוא ענה לי:
"אורן, לא מזיק לבדוק לפני ששואלים. זה לא היה תרגום, זה היה עיבוד בן זמננו לטקסט השייקספירי המקורי."
עניתי לו עם ציטוט שלו עצמו שבו הוא סותר לגמרי את מה שהוא אמר לי:
"מלבד העובדה ששיניתי את שמות הדמויות, לא מדובר בעיבוד מודרני. תירגמתי את התמונה תרגום מילולי מדויק, אחד לאחד. למרבה הפלא, אפילו ההתייחסות לעניין השבויים החוזרים בארונות נמצאת במחזה המקורי."
לפיד נותר ללא מענה.
אין שום בעיה עם ההשכלה הגבוהה, ההשכלה הנמוכה היא הסכנה האמיתית. מכיוון וכבר הוכח קשר בין סכלות- בורות- גזענות, לשרי הממשלה ישנו אינטרס מובהק להגדיל את קהל מצביעיהם ע"י שימור כושר הטמטום ע"מ שירבו מצביעי הימין.
מה שמעציב את ליבי הקטנוני זו העובדה שאיש מכם לא התייחס ל"ליבו הנימוח" של דוד אמנון.
רק עם דולצינאה אתם מתעסקים, לא יפה. גם הלב הנימוח דורש התייחסות ):
למה? לב נימוח זה מתאים בול למנגלים של יום העצמאות!
"הוא דיבר על דון קיחוטה שרוכב על דולצינאה"
אוי. אני מודה שכשקראתי את המשפט הזה, תהיתי למה לפיד החליט להתחרות ב"חמישים גוונים של אפור" דווקא בהספד לדנקנר.
לא נעים לי להגיד שאני דווקא חשבתי על קמא סוטרא.
צחוק צחוק, אבל לאור מה שקורה במשרדי ממשלה מסוימים, דון קיחוטה שרוכב על דולסינאה נראה מהוגן למדי:
"כך פיתתה לכאורה הממונה את העובדת לאורגיה עם המשנה למנכ"ל במשרד התחבורה"
(http://www.haaretz.co.il/1.1990099#Scene_1)
הצדקנות והטהרנות הזו בלתי נסבלת פשוט, אז הבן- אדם לא מצטט מדוייק, ומוצג ככסיל מרושע.
גם אם זה נכון, הביקורת האוטומטית הזו היא לא פחות גרועה.
הרי קודם אמרו שזה שיש דוברים גורם לכל השיח הציבורי להיות סטרילי ולא אמיתי.
הציטוטים המופברקים הם עדות לפלצנות יומרנית (או יומרנות פלצנית) שנועדה לנפנף ברוחב אופקיו ועומק השכלתו של הכותב (נטול ההשכלה). אך מה שיותר משמעותית היא השקרנות שהפלצן היומרני חסר ההשכלה נוקט משנתפס (שוב ושוב ושוב) בקלקלתו. והכי חמור – הטיפשות. הרי גם אוויל כלפיד צריך להבין שמחפשים אותו (הרי הוא טרף קל), ולכן עליו להקפיד פי שבעים ושבעה. ברוב המיקרים מדובר בהשקעה של שניות מעטות בחיפוש בגוגל. הרי אמרו חז"לינו, החכם לומד מן הניסיון – ומי שאינו לומד מאינספור ניסיונותיו הכושלים אינו אלא אידיוט. הנחמה של האידיוט הזה היא, שיש אידיוטים גדולים ממנו. ליתר דיוק, יותר מחצי מיליון אידיוטים – אלה שהצביעו בשביל מפלגת "אין עתיד" הפיקטיבית שהקים הדוצ'ה הקטן יהיר לפיד.
אלי, אתה מתעלם מליבת הפוסט: העובדה שלפיד בחר לטפול עלילה על הנהגת הסטודנטים על לא עוול בכפם, ושבמקרה הטוב הוא לא יודע מה קורה במשרדו. וכן, מותר לצפות מאיש ציבור שלא ישגה בכל (!) התבטאות שלו. רובן הרי בכתב. היה לו זמן לחשוב ולערוך. הוא לא השקיע אותו.
לטפול עלילה? ספק אם לפיד מסוגל אפילו לזה. הפוסט המדובר שלו נראה יותר כמו "הכלב אכל לי את שיעורי הבית".
משהו על עולמו ומושגיו של שר האוצר אפשר היה להבין מסיום ההספד שלו ל"דוד אמנון" הרשע (לדבריו של לפיד). הוא אומר שם שאם למות אז למות כמו דנקנר – עם פירורי קממבר בזווית הפה ועם שפתיים נוצצות מיין בורדו.
מי יתן ומשרד האוצר ידאג לנו למספיק קממבר ושפע של בורדו כדי שנוכל למות בשקט.
מה את יודעת?
משלוח מיוחד של קממבר ובורדו יוצא בזה הרגע לביתה של גברת ריקי כהן בחדרה.
תיקון: אתה זה כנראה אתה ולא את.
דילגתי על ה-י' בקריאה מהירה של שמך.
מאיפה הגיע עניין הדולצינאה הזה? אני מסתכל עכשיו בפוסט שלו וכתוב שם רוסיננטה. גם אני ראיתי את הצילום מסך שמופיע בו דולצינאה, אבל נדמה לי שמדובר בזיוף. לא חסר על מה לנגח את לפיד גם בלי לפברק שטויות.
במו עיניי ראיתי. מניח שזה תוקן אחרי שהתחילו להסתלבט עליו.
גם אני חשבתי כמוך. כי ראיתי את הפוסט של יאיר עוד בפסח והוא היה כתוב נכון.
אלא ש… במקור הוא נכתב עם הטעות ותוקן במהרה.
ביקשתי צילום מסך מהאנשים שעוקבים בכפיתיות אחרי לפיד ואף קיבלתי
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=441648919254211&set=pb.244036345682137.-2207520000.1365584377&type=3&theater
ופה יאיר מודה על התיקון (ושוגה שוב)
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151585581561271&set=a.10150117362526271.320265.653911270&type=1&theater
קודם כל, מדינת ישראל היא מדינה שבה שכר הלימוד נכוך מאוד ביחס למדינות מתקדמות אחרות. תואר מהנדס בארה"ב עולה 50 אלף דולר בשנה ובאנגליה הוא עולה 10 אלף לישט לשנה. כמה עולה שכר למוד בישראל לשנה? אפילו לא 5 אלף דולר. הסיבה לסכום הנמוך יחסית לשכר לימוד הוא בגלל שמדינת ישראל מסבסדת דרך כספי המיסים את הלימודים האקדימאים. אז אפשר לומר שזה כדור שלג. כמו בסיבסוד הלחם והקיצבאות. המדינה גובה מיסים והמחייה מתייקרת בכדי שהיא תוכל לשלם סובסידיה על מוצרים או שירותים שונים ובכך להוזיל אותם. מצד שני, בגלל גביית המיסים המחייה עולה כי המדינה חייבת לגבות את הכסף מהיכן שהוא. אז יש מבין? אז עם כל הכבוד, המדינה צריכה להפחיט את הסובסידיה למוסדות האקדימאים, שכר הלימוד יעלה, נטל המיסים יפחת. אין שום בעייה שסטודנט יקבל הלוואה מטעם המדינה בתנאים נוחים ביותר ויחזיר אותה 2 שנים אחרי קבלת התואר שהוא כבר הצליח להתבסס ועומד ברשות עצמו. חבר שלי למד הנדסת מכונות, היום הוא גר במרכז ומרוויח 25 אלף ש"ח בחודש. מה היה קורה לו הוא היה צריך לשלם בזמנו 15-20 אלף שקל בשנה שכר לימוד? כולה חודש עבודה אחד עבורו בעבור כל שנת לימודים. מבינים את הפואנטה?
ברור, הרי כל אחד שמסיים תואר מיד מתחיל לעבוד בשכר של 25 אלף לחודש (והס מלהזכיר בוגרי מדעי הרוח וכאלה, הם לא מעניינים את השטרסלרים).
ונניח שלרוע מזלו של שטרסלר, הוריו לא יכולים לממן לו את התואר ועליו לחסוך את הכסף מבעוד מועד, כעובד בזוי בשירות לקוח זה או אחר?
רבים מבעלי התארים האקדמאים מרוויחים משכורות מגוחכות, כלומר שפעמים רבות, במקצועות רבים, התואר לא ממש ערובה לשכר גבוה.
בנוסף, בארה"ב ובאנגליה מרוויחים יותר מלכתחילה, וזה מקל על מימון שכר הלימוד.
שלישית, באנגליה ובארה"ב הולכים לאוניברסיטה בגיל 18, ולא מחרבים 3 שנים בצה"ל עם דמי כיס שמספיקים למסטיקים, תוך שההורים צריכים לתמוך בך במקביל, וכך במקביל לבזבוז זמנך, הם מכלים כסף שיכול היה ללכת ישירות לעזרה בלימודיך (אם אתה חוסך ללימודים לבד, ייקח לך עוד כמה שנים טובות להגיע לשם, הרבה הרבה זמן אחרי האמריקאי הממוצע).
בארה"ב עלות לימודים גבוהים היא הגבוהה בעולם, עם הוצאות פר סטודנט שהן כמעט פי 2 מהמדינה המפותחת השניה הכי יקרה (מה שהימין אוהב לגולל על משכורות של פרופסורים למרות שדווקא המשכורות הן לא הכי גבוהות בעולם הראשון וכמות ההוראה שפרופסור צריך לעשות דווקא יותר גדולה מבקנדה ואירופה). כדי ללכת לאוניברסיטה, משפחות בעשירונים 6 עד 9 צריכות לחסוך כסף מהיום שהילד נולד בשביל שכ"ד, ומשפחות בחצי התחתון גם את זה לא יכולות והסטודנט צריך לשעבד את עצמו להלוואות סטודנט בריבית נשך עם חוק שאומר שאי אפשר להיפטר מהחוב לעולם גם במקרה של פשיטת רגל. זאת דוגמה להימנע ממנה, לא דוגמה לחקות. להגיד שישראל יותר זולה מארה"ב בזה זה כמו להגיד שאין בישראל בעיית עוני כי ישראל יותר עשירה מאתיופיה.
באירופה, בצרפת שכ"ד הוא בין 150 ו-700 יורו לשנה, וסטודנטים עניים זכאים למלגות. בגרמניה שכ"ד הוא אפס חוץ מבשתי מדינות בהן הוא אלף יורו לשנה. בשוודיה אוניברסיטה היא חינם. באיטליה אם אני זוכר נכון אוניברסיטה היא חינם. אפשר להגיע להרבה שירותים חינמיים כשלממשלה יש עדיפות יותר גבוהה לחינוך חינם מלמס חברות יותר נמוך וסובסידות יותר גבוהות למתנחלים.
מאד מענין הגישה של בארה"ב שכ"ל יותר יקר, והסטודנטים מקבלים הלוואות בתנאים נוחים מהממשלה.
אז כמה דברים (בתור מישהו שמכיר השכלה גבוהה בארה"ב כי אשתו למדה לדוקטורט, עובדת כפרופ' והשלים תואר ראשון).
א. תואר בארה"ב הוא ארבע שנתי, ובמדעי החברה, הרוח והחיים הוא מזכיר יותר בי.אי. כללי מאשר תואר דומה בארץ. (כדי שתקבל major בתחום מסוים בד"כ צריך כ 30 נ"ז מתוך כ120 של כל התואר).
ב. כפי שציינו למעלה הלוואות סטודנטים היו נשארות לכל החיים. (עד כמה שהבנתי החוק שונה ועכשיו חלק מההלוואות הן רק אחוז מסוים מההכנסה במשך 10 שנים ראשונות ואז הן נגמרות).
ב.1. בהתחשב באיך שהאוצר מתנהג (האוצר הוא מפר הסכמים כרוני) קודם שהאוצר יריץ תוכנית הלוואות מסובסדות במשך שנתיים שלוש ואז שיעלו את שכ"ל.
ג. תקציב האוניברסיטאות בארה"ב שונה מבארץ ראשית הן מקבלות הרבה מאד תלמידים מחו"ל שמשלמים מחיר מלא. שנית לרבות מהן יש קרנות. שלישית (קשור לשנית) בארה"ב יש תרבות של תרומות שלא ממש קיימת בארץ כך שבודרים של אוניברסיטאות תורמים סכומים נכבדים.
ד. מערכת ההשכלה בארה"ב היא יותר מרובדת. יש קולג'ים של שנתיים שעלות שכ"ל בהם היא מאד מאד נמוכה. ניתן לעבור מהם לקולג' ארבע שנתי. יש 3 או 4 רמות של קולג' ציבורי בכל מדינה, ועוד בתי ספר פרטיים.
ה. כמות המלגות לסטודנטים נצרכים היא בלתי נתפשת. רק דוגמא אחת, אם התקבלת לפרינסטון שכ"ל לא מהוה בעיה. אם אין לך פרינסטון תעניק לך מלגה מלאה (כולל במקרים מסויימים מלגת קיום).
ו. עבודת סטודנט. ברוב האוניברסיטאות יש המון משרות לסטודנטים ומעונות. ובהתחשב בזה שעלות המחיה בארה"ב היא נמוכה יותר זה אומר שסטודנט יכול לכסות חלק לא קטן משכ"ל בעבודה בקמפוס. בנוסף יש קרנות ממשלתיות שעוזרות לאוניברסיטאות לממן חלק מהמשרות האילו.
ז. בהמשך לה. בארה"ב די מקובל שמתקבלים במה שנקרא בארץ מסלול ישיר לדוקטורט. מי שהתקבל ככה מקבל מלגה מלאה על כל שכ"ל ובנוסף מלגת מחיה.
ח. יוצאים מהכלל: לימודי תואר שני במהל עסקים (יקר מאד מאד). לימודי תואר שני במשפטים (כדי לעסוק בעריכת דין). לימודי רפואה (יקר בטירוף).
זהו עד כאן החפירה.
ה-it's complicated לשעבר שלי לומדת בהרווארד ואמא שלה פרופסורית בויצ'יטה סטייט. מה שאתה אומר לגבי פרינסטון אמנם נכון, אבל באוניברסיטאות הציבוריות אין כל כך הרבה כסף וגם אין הרבה תמיכה ממשלתית כי יותר חשוב לממשלות המדינות להוריד מיסים (במערכת הקולג'ים של העיר ניו יורק, התמיכה הממשלתית ירדה מ-80% מעלות החינוך ב-1980 ל-20% היום). שכר הלימוד הממוצע הוא יותר גבוה בויצ'יטה סטייט מבהרווארד כי בהרווארד יש כסף למלגות ובקנזס אין. סטודנטים שלומדים באוניברסיטה ציבורית במדינה שונה מהמדינה בהם הם תושבים גם הם משלמים שכר מלא, בדיוק כמו סטודנטים זרים, אבל גם בתוך כל מדינה שכר הלימוד הוא גבוה.
איך שמדינות מתורבתות עושות את זה (אוניברסיטה זה חינם, ואם יש לך בעיה עם ממשלה שגובה מיסים, תעבור לגור בסומליה) עובד יותר טוב.
לחבר שלך לא קוראים במקרה ריקו כהן?
"אין שום בעייה שסטודנט יקבל הלוואה מטעם המדינה בתנאים נוחים"
אין בעיה, הא?
http://en.wikipedia.org/wiki/Higher_education_bubble
להזרים כסף חדש למשק בצורת חובות חדשים זה לא קשה. הבעיה היא שכאשר מישהו צריך להחזיר אחר כך את החובות, הדברים מתחילים להיראות אחרת.
יאיר לפיד הוא אינטליגנטי, יהיר ובעל בעיות קשב וריכוז, דבר הגורם לו להתבטא בפזיזות.
אני קורא ליאיר לפיד – קח ריטלין!
http://webster.co.il/2013/04/02/3285/
לפיד "אינטליגנטי"? מה זה, בדיחה? הוא "אינטליגנטי" ברמה של מי שנתקל בעובדות כאלו ואחרות, ומפליט אותן באופן שמרשים אידיוטים גדולים ממנו. בזה, אגב, הוא לא ממש שונה מאביו, אם כי טומיסלב היה בעל השכלה כלשהי.
מה לא הייתי נותן בשביל לרכוב ליאיר לפיד על הדולצינאה.
אני תוהה מה קרה לאותו דחף שמאלני מדיני לשנות נתיב ולתקוף דווקא את יאיר לפיד שביחס לרוב חברי הממשלה מציג עמדות מדיניות מתונות בהרבה.
אני לא חושב שיאיר לפיד הוא מה שהייתי רוצה לראות בראש הפוליטיקה שלי, אבל בטוח שאני מעדיף אותו מנתניהו, ישי, ליצמן או בנט.
באופן אישי, אני רואה קו מקביל בין דת לגזענות וקיצוניות מדינית. לפיד נלחם בקיצוניות הדתית, בבורות המגזר הגָדל ביותר במדינה וכבר הביא להישגים קואליציוניים לא קטנים (פחות דת, פחות שרים, אולי שינוי בחינוך ואולי אופק לפתרון מדיני).
יש עתיד החליפה בממשלה את המפלגות החרדיות, לא את מרץ, חד"ש או העבודה. כשזה יהיה המצב, סביר שתפנה את חיציך כלפיה. עד אז יש מטרות יותר איכותיות.
אז בל נשכח שיש גרוע ויש הרבה יותר גרוע.
ללפיד יש עמדות מדיניות?
המוצא הישר מתבקש להודיע על כך לציבור הבוחרים.
הממ.. אז כל עוד יאיר לפיד לא יצביע נגד נישואים אזרחיים אסור לתקוף אותו על שום דבר.
האג'נדה של יוסי היא שיאיר לפיד הוא גרוע בדיוק בגלל שהוא מכניס את ה'גרועים יותר' בדלת האחורית והוא לא היחיד שחושב כך:
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.1988590
והנה הדובדבן שבקצפת: מי רוצה לנחש איזה ספר מנה לפיד כאחד מהעשרה ששינו את חייו?
http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=5028
(אני יודע, אבל כל כך קשה להתאפק)
בסדר, יכול להיות שהוא קרא את הספר והתבלבל בין דולציניאה לרוסיננטה. וגם התבלבל וחשב שרוסיננטה סוסה ולא סוס.
בכל פעם שאתם כותבים משהו על לפיד, ביבי מחכך כפיו בהנאה. האש הוסטה למקום אחר והוא יכול להמשיך (לא) לעשות את מה ש(לא) עשה בקדנציה הקודמת ללא הפרעה.
ביבי עוקב אחרי הבלוג? כבוד!
במסגרת קומדיית הטעויות סביב שכ"ל באוניברסיטאות אז בסופו של יום מתברר שהתרנגולת האדומה יחימוביץ' אמנם קפצה וקירקרה סרק, סרק, סרק אבל גם הטווס לפיד לא חף מביקורת (מוצדקת)
משום מה אני מאמין יותר ללפיד
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_12.html?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed:+blogspot/tgrlJ+(%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94+%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA)
מה שאתם עדיין לא מבינים הוא שאם 19 מנדטים חושבים שדון קישוט זיין סוס, אז זה מה שקרה
"'Freedom is the freedom to say that two plus two equals four. If that is granted, all else follows."
הנקודה שלי היא שאפשר לומר את 'האמת' לגבי הטעויות המביכות של לפיד עד מחר. לגוש המטומטם שבחר בו ובמפלגות המרכז שקדמו לו זה לא משנה.
נו, זה שחלק ניכר מהעם הוא אידיוט, זה אינו חדש.
או, הנה קמו מטפשי העם מרבצם.
הגאונים, הנאורים והחכמים באדם שוב מחלקים ציונים ל"עם".
מה שמצחיק הוא שזו גם תגובה מספר 19.
אולי יעניין אותך יוסי, לא ראיתי שזה התפרסם בכלי תקשורת חילוני
http://www.kipa.co.il/now/51432.html
בעל הבית, יש לי הצעה קונסטרוקטיבית. פתח-נא באתרך המשובח – מה לעשות, הוא משובח – עמוד ריק. הכתר אותו בכותרת "אורות הלפיד". הוסף תמונה של שר האוצר שליט"א. אני אכתוב בו בקיצור, כל פעם בתגובה נפרדת, כשל של יאיר. מקופרניקוס וג'קומטי ועד לדולצינאה. אני בטוח שיהיו אחרים שיוכלו לעזור. את הדף הזה אפשר יהיה לשים מתחת לדף על האיסלם. ובכך תואט קריסת מדינת ישראל. מי לה' אלי, anyone ?
+1
גורביץ, אם זה מה שיש לך להגיד על יאיר, אז נראה שאתה סתם מחפש אותו. נמאס מהצדקנות שלך ומהחיםטש אחרי ביקורת של לפיד. אני הצבעתי מרץ,אבל בינתיים לפיד נלחם על הרבה דברים שחשובים לי. המעשים שלו נכונים אבל אתה מחפש אותו במילים – העיקר לבקר אותו.
ביתניים כל מה שלפיד עושה זה מילים. מעשים? נראה את הצעת התקציב של משרדו.
אז אני אכניס את זה גם כאן\http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_12.html?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed:+blogspot/tgrlJ+(%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94+%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA)
אופס..
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_12.html
נראה שיש כאן אובססיה לחפש טעויות של לפיד.
נשכחו ביבי,ליברמן וכל השאר.
או שיש פה קנאה על לפיד שהוא גבר נאה ומצליח.
או שיש פה זעם על זה שזהבה ממשכיה לצווח באופוזיציה והעם האדיוט לא בחר בה.
לא נותנים צ'אנס ללפיד מהשניה הראשונה.
יש פה הרבה לעג לנושא הפייסבוק, דבר שמעיד בעיני בעיקר על מקובעות ושמרנות וחוסר הבנה של עולם המדיה המשתנה.
לדעתי אין כל פסול בשימוש בכלי הזה להעברת עמדות ודעות לאנשים, להיפך זה עדיף על מצב שבו הפוליטקיא מנותק לחלוטין מהציבור ומופיע אחת ל4 שנים בתשדירי הבחירות.
אני מניח שכשהומצא העיתון , פוליטקאים שכתבו בו מאמרים בודאי זכו לתגובות ציניות ומזלזלות באותו סגנון.
בתקשורת המסורתית הפוליטיקאי חייב לענות על שאלות מעיתונאים מנוסים ומקצוענים (עד כמה שניתן).
בפייסבוק הוא יכול להכריז על מה שירצה, לאחר עריכה והתייעצות. בפייסבוק, בנוסף ליכולת למחוק תגובות, יש קושי מובנה לביקורת אמיתית. התגובות הביקורתיות נבלעות בים של תגובות "זבל" במקום להיות בגוף הטקסט כך שהן הפוליטיקאי והן הקורא יכולים להתעלם משאלות. אם בכלל ישאלו שאלות- בניגוד לתקשורת המסורתית, זה לא דבר מובנה…
הפייסבוק כמדיה עיקרית פשוט נוח מדי לדובר.
מי מנוסים ומי מקצוענים? כולם מגיעים עם דעות מהבית וכותבים בהתאם לדעה הקדומה, אין עיתונות בארץ, בכל מקרה לא עתונות במובן הישן של דווח מיקצועי ונטול פניות, כולם כולל כולם מדווחים מהכיס או מהקלפי. יאיר לפיד כמי שחי את העולם הזה מכיר את הגועל הזה טוב מכולם.
הפייסבוק הוא כיכר העיר החדשה, מי שלא מבין זאת, הוא אנכרוניסט, מובטחני שאם זהבה גלאון הייתה עושה לה מנהג לדווח מהפייסבוק למאמינים, גורביץ היה מהלל, מקלס ומשבח אותה עך כך. מהכיס או הקלפי.
לאמר שהפייסבוק הוא נח לדובר זו שטות מוחלטת שכן הפוסטים מנותחים ב"מדיה המסורתית" או אם נדייק המדיה העסקית/פוליטית עד לזרא. כך שפוסט בפייסבוק ינותח על ידי ה"מקצוענים" ויבוקר עד שהמיץ יצא ממנו.
לפיד פונה ישר לציבור ללא פילטרים, ניסוחים פתלתלים ובלי הדעות האישיות של העיתונאי על טיב לבושו, עניו הטובות, מבטו הממזרי ושאר הקלישאות, הניבזויות והשקרים הבוטים של העיתונות הממוסדת.
עיתונאים נמאסתם.
בפייסבוק קל לשלוף. אין צורך (כביכול) להתייעץ, לאסוף עובדות, לשקול מילים – בטח כשהכותב הוא ממילא קל עט.
כשאתה עיתונאי – ניחא. כשאתה מועמד – אתה יכול לקלקל רק לעצמך. כשאתה שר אוצר – חוסר הרצינות שלך עלול להגיע עד כדי פגיעה במעמדה הכלכלי של המדינה.
ולכל מי שיטען שאני מגזים, נא ראו כמה פעמים קושרים כתרים לנשיא או לרוה"מ שממנה שר אוצר או נגיד בנק רצינייים, מכובדים, מקובלים בעולם, מה שתורם למעמדה הכלכלי של מדינתם בעולם. מכלל הן אני למד על הלאו.
אני מבין שהפייס של אובאמה הוא הסיבה לבעיות מול צפון קוריאה. כמה מגוכך כבר אפשר להיות?
כמה מגוחך כבר אפשר להיות? בוא נראה –
כהתחלה, אפשר לנסות לכתוב בלי שגיאות כתיב.
בהמשך, אפשר להתייחס לעובדות. האם פייסבוק הוא אמצעי התקשורת הראשון במעלה של אובמה? האם דרכו הוא מתקשר? כמה עיניים עובר כל מסר של נשיא ארה"ב לפני שהוא משוחרר לציבור? כמה פעמים בזמן האחרון שבר נשיא ארה"ב את המילה של פקיד בכיר? בממשל
אולי אינך מודע לזה, אבל הרגע עלית על אחת הבעיות המהותיות של הכלכלה העכשווית (הייתי אומר מודרנית, אבל מבחינות רבות אנחנו חיים כבר בכלכלה פוסט-מודרנית, והבעיה רק החמירה).
הבעיה המדוברת טמונה בכך שהתנהגות בסיסית ותופעות חברתיות בסיסיות של כל חברה אנושית באשר היא הפכו לנכסים כלכליים שהוצמד להן תג מחיר. ומשעה שכך קרה, מידת החירות של החברה והפרט בנוגע לאותן התנהגויות ותכונות בסיסיות הצטמצמה באופן דרסטי.
אמון הוא אולי המקרה המובהק של התהליך הזה. כאשר היכולת של גורם כלשהו לגייס ממון תלויה באמון שהוא מעורר, ואותו אמון מקבל ביטוי מספרי תמידי על-ידי אורקולים מוסמכים למיניהם (הקרויים בעגה העממית "חברות דירוג אשראי"), מידת החירות הן של הממשלות והן של גופים עסקיים מצטמצמת מאוד. אינני מחסידיו של יאיר לפיד, ואני חושב שהוא טמבל עם אגו מנופח, אבל זכותו המלאה להות כזה, ומידת חופש הפעולה הכלכלי של הממשלה אינה צריכה להיות תלויה בהגיגי הפייסבוק של שר האוצר.
אם יעלה בידו של לפיד ללמד את האורקולים המוסמכים שהיותו של שר האוצר בור עם קבלות אינה משפיעה לרעה על ההתנהלות הפיננסית של הממשלה, אני מבטיח לתרום מהוני הדל לצייר שיצייר את יצירת הפאר "יאיר לפיד מלמד את נערי האוצר לרכב על דולסינאה" בסגנון הנאו-בארוק.
אני מודע לכך שהכלכלה המודרנית מבוססת לחלוטין על אמון – החל מהאמון שאנו רוחשים לאדם בצד השני של קו הטלפון או האנטרנט לו אנחנו נותנים את כרטיס האשראי שלנו, דרך האמון שנותנים (נתנו?) הבנקים בטייקונים להם שלוו כסף תמורת אין-בטחונות, דרך הצהרות שרים ונגידי בנק שבאמצעותם הכלכלות שלהם מגייסות כספים.
אגב, לחברות דירוג האשראי אין שום משמעות בהקשר זה – יש להם מסורת ארוכה ומפוארת של סגירת שערי האורווה לאחר שהסוסים ברחו.
כשמדינת ישראל תרצה לגייס כסף בשווקי העולם, המלווים הפוטנציאלים ישאלו את עצמם – כמה אמון אנחנו יכולים לתת בקברניטי הכלכלה הישראלית. שר האוצר אינו האחרון והפחות שבהם. אני לא בטוח ששר ששולף פוסטים בפייסבוק, בניגוד לעמדת המומחים במשרד שלו, יזכה לנקודות רבות.
אגב, למי שמטיל ספק בהערה הקודמת, מוצע להזכר כמה כתרים נקשרו לסטנלי פישר, שלזכות קשריו ומעמדו בקרב מומחי הכלכלה העולמית נזקף חלק ממצבה הטוב של הכלכלה הישראלית.
אתה צודק בתיאור המצב, אבל משום מה מפספס את הבעיה הטמונה בו -:)
דרך אגב, פרט מעניין הוא שכאשר אצטגניני אשראי למיניהם בוחנים את ביצועיה הכלכליים של מדינת ישראל, הם יתייחסו בחומרה להפרת אמון כלפי משקיעים ומלווים למיניהם, אבל לא כלפי אזרחי המדינה.
אם נתייחס לעניינים אקטואליים, הקיצות המסתמן בקצבאות הילדים הוא דוגמא מובהקת של הפרת אמון כזאת.
משפחות בישראל הביאו ילדים לעולם מתוך הנחה (בין היתר) שהמדינה תתן להם סכום כסף מסוים ע"מ לסייע בגידול ילדיהם. עכשיו, אחרי שמאות אלפי ילדים כבר נולדו אחרי ההסדרה האחרונה של הקצבאות, מגיעה ממשלת ישראל ומבטלת 40% מהקצבה. אילו היא הייתה מבטלת 40% מהחובות שלה למשקיעים פרטיים, היא לא הייתה מצליחה לגייס דולר נוסף אלא בריבית רצחנית. המחיקה המסתמנת בהתחייבויות אחרות של המדינה תגרור מאצטגניני האשראי מחיאות כפיים.
גילוי נאות: אני לא מרוצה מהמבנה הנוכחי של קצבאות הילדים, ואולי גם מעצם קיומם. התחום ראוי בהחלט לרפורמה יסודית. אבל ההגינות הבסיסית מחייבת שהרפורמה תחול רק על הילדים שיוולדו 9 חודשים אחרי שהחלטה בעניין תיכנס לתוקף.
הי,
אתה עוסק בנקודה שאינה שנויה במחלוקת: לפיד שוגה לא אחת בפרטים שטריוויאלי. הוידאו של ב. מיכאל מתיק-תקשורת היה עניין בפני עצמו במערכת הבחירות.
אני רוצה להציע את האבחנה שמדובר כאן בניסיון רטורי להסוות תוכן מהותי בעזרת שגיאה. ושזה הרינג אדום לכל דבר ועניין.
מעשה נבלה נשמע קצת היסטרי. מעבר לזה אולי כדאי לרדת ללפיד מהגב קצת. בינתיים הוא לא רע. גם אני לעגתי לו לא מעט קודם ואני מתחיל להרגיש שאצטרך לבלוע וואחד סומבררו בקרוב.
הודה לאלוהיך שרק בסומבררו מדובר, אם באכילת כובעים עסקינן ככל הנראה שכותב הבלוג יאלץ לאכול את הכובעים של כל משמר המלכה הבריטית, פרווה והכל.
בכל מקרה השמאל הישראל שוב לא מפספס הזדמנות לפספס הזדמנות. מדהים לראות איך כל עמדה שבטאון מרץ מבית שוקן פימפם בעשור האחרון, מותקפת באופן אגרסיבי על ידי אותם אנשים רק משום שלפיד מחזיק בה.
מי שזוכר את שולמית אלוני כנגד החרדים, או קרא את מאמרי השטנה כאן בפוסט כנגד "חברת הלומדים" יכול רק לגחך על הבקורת שמטיחים בבטאון על התוכנית ל"שוויון בנטל" שמחסלת הלכה למעשה את "חברת הלומדים" במתכונתה הנוכחית. מחר נקרא אצל גורביץ שמס על רכב יוקרה ודירות יוקרה זה בעצם תרגיל של שר האוצר כדי לדפוק את העניים. אחרי ששר האוצר אומר "הייתי מפגין נגד העלאת שכר הלימוד", מילים חזקות וברורות. יוצאים דוברי מרץ לתקוף אותו על כך שביקר את יו"ר אגודת הסטודנטים שקפץ כמו חמור אחרי שיחה לא מחייבת אם פקיד אוצר כדי לגנוב כותרת. קיצוץ בקצבאות ילדים תיכף יוצג כרשע אולטימטיבי על ידי ליברלים מערביים שעושים ילד וחצי, כי משפחות עניות נתמכות סעד עם עשרה ילדים הן מוטיב מרכזי בהגות הליברלית.
חכו חכו, אתם עד תזכו לראות את גורבית כותב כאן מאמר בעד "חברת הלומדים" בעד קצבאות ילדים, פאק בעד מתנחלים, רק כי לפיד יפגע להם בקצבאות, צפרדע אחרי צפרדע אתם תאכלו ובסוף גם תגורשו מהעיר המטאפורית.
מזמן לא נהניתי כך.
גם בשבילך :
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_12.html
אני ממש מתחרטת שנתתי לכם את הקול שלי במקום ללפיד.
הטעות הזאת לא תחזור על עצמה בבחירות הבאות.
גם מר״צ מדברת עם הבוחרים שלה בפייסבוק. מן הראוי שהתאחדות הסטודנטים תפנה לשר האוצר בטרם תפרסם ידיעות כוזבות.
המלחמה התקשורתית נגד לפיד אינה אלא מטרה פוליטית בעצמה המונעת מאינטרסים אישיים ולא לגיטימיים, שכן הוא תומך בעמדתכם בנושא העלאת שכר הלימוד.
בבחירות הבאות, לא אצביע לכם שוב.
מי זה אתם? הצבעת לגורביץ בבחירות האחרונות? או אולי למישהו מהמגיבים פה? ולמה בדיוק צריכה התאחדות הסטודנטים לפנות לשר האוצר לפני שהיא מפרסמת ידיעות כוזבות? הם לא יכולים לפרסם ידיעות כוזבות בלי לדבר איתו? ולעניין, אם נציג משרד האוצר נפגש איתך, הוא נציג משרד האוצר. זה לא עניינך לתאם עמדות בתוך משרד האוצר ולוודא שכולם שם מדווחים.
א. זה נכון שגורביץ תומך מר"צ אבל כפי שכתב פה גיל, הוא לא נציג של מר"צ, זה לא האתר של מר"צ ולא ברור למי את מתכוונת כשאת כותבת 'לכם'
ב. גם כאן אני אדביק שוב את הקישור
הזה : http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.1988590
בקיצור, יאיר לפיד ומפלגתו יושבים עם מפלגת הבית היהודי שהכניסה לכנסת אנשים כמו אורית סטרוק ואם זה היה תלוי בהם גם הרב דב ליאור היה בכנסת. כלומר לפיד מסייע לטשטש את העובדה שמפלגת הבית היהודי רוצה לראות בכנסת את מי שאמר שברוך גולדשטיין קדוש, הסביר מתי מותר לרצוח ילדים לא יהודים וכן הלאה.
עם מר"צ אני פחות מודאג שדבר כזה יקרה (אני מודה, הם ישבו עם ש"ס אבל אז הכהניזם הבסיסי של ש"ס עוד לא יצא החוצה).
הבלוג הזה היה ממש ממש טוב לפני שנה. עכשיו הוא בעיקר ערימת פאתוס מגוחכת. "מעשה נבלה", טוב שלא האשמת את לפיד בשואה הארמנית.
אז מה, יאיר לפיד התבלבל בשם של סוסו של דון קיחוטה? ייחס ציטוט לאיש הלא נכון? זה עושה אותו לאדם לא ראוי? נו, באמת. אפשר לאהוב את לפיד ואפשר שלא. זה עניין של העדפה אישית. אבל הוא החליט לקום ולשנות, לא להישאר מאחורי המקלדת ולהרוויח הרבה כסף.
ולגבי הטעויות שלו: אני מתקשה לראות הרבה פוליטיקאים שמצטטים מספרות העולם. רובם, אני מאמין, לא שמעו על דון קיחוטה או על ויקטור פרנקל. לפיד רק מעשיר את הציבוריות הישראלית בתרבות, והטעויות, מה לעשות, קורות. שיבוא האדם שלא טעה ויקום.
לפיד ייבחן את הצלחתו בניהול הכלכלה הישראלית, ולצורך כך צריך אורך נשימה – והרבה.
או קי, אז עכשיו ללפיד היה מבחן ראשון. נציגי הסטודנטים נפגשו עם בכיר באוצר והבינו ממנו ששכר הלימוד יעלה. הם הגיבו בכעס כמצופה ויאיר לפיד טוען עכשיו שלא היו דברים מעולם ושהם עושים לו תרגיל כי הוא בכלל לא התכוון להעלות את שכר הלימוד (יוסי כבר פירט את האפשרויות אני לא אחזור על זה).
איך זה בתור התנהלות של שר אוצר שאמור לנהל את הכלכלה שלנו?
תיאור שקרי.
נציגי הסטודנטים ישבו עם ושמעו רעיונות לא מחייבים בישיבה שידעו בבירור שאינה משא ומתן.
אץ רץ לו הגמד לכל העיתונים בהיסטריה ויצא דביל.
שלוש אופציות אכן ישנן, את הסטודנטים מייצגים טיפשים, טירונים, או רשעים שעושים עליהם סיבוב.
תבחר אתה. מדוע גורביץ הופך את היוצרות? כפי שנכתב בהודעה אחרת כאן, המוטיבציה היא תמיד או הכיס או הקלפי, אף פעם לא ניתוח ישר, הוגן ונטול פניות.