תקרא לי בכל כינויי הגנאי שתרצה. אני לא אהיה במקום שבו מיידים אבנים על חיילי צה"ל. הייתי בעצמי חייל כזה ואני עדיין חושב שהתנגדות לא אלימה הייתה משיגה תוצאות טובות בהרבה (למשל אני ושכמותי היינו מצטרפים להפגנה לא אלימה).
בלי שום כינויי גנאי, אבל בכל זאת שאלה: אתה רואה את הגז המדמיע, שיורים חיילים שמגינים על אדמות שנגזלו ועליהן נבנתה התנחלות – והאבן היא זו שנחשבת מבחינתך לאלימה? הגז לא אלים? גזל האדמות איננו אלימות?
"נגד אלימות שלטונית יש להפעיל כוח" – נועם חומסקי.
כוח הוא לא בהכרח אלימות.
רוב הזמן כוח הוא איפוק, דבר שחיילי צה"ל ובעיקר מפקדיהם שכחו.
מאבק אלים אינו אפקטיבי ובטח שאינו לא מוסרי. הוא לגיטימי כל עוד הוא מופנה אך ורק נגד חיילים. או אם מישהו תקף אותך קודם (פרטנית). השאלה היא מה אתה בוחר לעשות עם זה.
כשרוב האנשים רואים את התמונה הזו מה לדעתך הם חושבים?
שזה לגיטימי שיורים עליהם גז מדמיע כי הם זורקים אבנים.
יוסי, אני לא יודע מהי מדיניות הסינון בה אתה נוקט, אבל תגובה כזו – לא מנומקת, גסת-רוח, שלא תורמת דבר, אולי כדאי למחוק.
נראה לי שיש ערך חינוכי בהתעקשות על כך שמי שמגיב יטרח לנמק ולהסביר.
גסת-רוח נגד מי, הבלשן-פילוסוף המהולל שלא ממש צריך שיגנו על כבודו בפורום נידח בארץ מזרח-תיכונית? נראה לי מיותר להשקיע בזה זמן. מילא עלבונות כלפי אנשים אמיתיים הנוכחים בדיווח, אבל איש ציבור כזה לא ממש נדרש להגנה מפני ההאשמה הנוראית שהוא "מדבר שטויות".
זאת פרט לעובדה שדומני שיוסי בעצמו מסכים לעתים קרובות עם הטענה (הלא-מנומקת) הזו. ושדרישה לנימוקים היא נימוס אך לא דרישת-חובה בדיונים כנ"ל.
אם הייתי חושב שעל חיילי צה"ל יש לזרוק אבנים לא הייתה לי ברירה אלא לעזוב את הארץ. אני לא יכול לשבת כאן, להנות מכל השירותים שהמדינה מציעה ובאותו זמן להסכים עם פגיעה בזרוע אחת של המדינה הזאת. זה בערך כמו להגיד שאני נורא מוסרי אבל היד שלי צובטת לנשים בישבן או שהרגל שלי בועטת בחסרי ישע. אם חיילי צה"ל בשטחים ראויים לרגימה באבנים אז כך גם אני שהייתי חייל ולבשתי את אותם מדים ועלי לקום ולעזוב את המדינה וכך גם כל מי שמסכים עם מיידי האבנים. זו צביעות לטעון שיש לפגוע בזרוע הצבאית של מדינת ישראל אבל להמשיך לחיות כאן.
לא. אם הייתי מסרב הייתי ממשיך כבר ועוזב את הארץ. נראה לי צבוע ללכת לבית של טוני סופרנו, לאכול אצלו ולראות טלוויזיה בסלון שלו אבל להרגיש שאני בסדר כי אני לא משתתף בסיורי הפרוטקשן ולא מוכר בשבילו סמים.
יש לך תפיסת אזרחות מאטד משונה. ראשית, זה גם הבית שלך.
שנית, זה שנשמע שיש לך אלטרנטיבה סבירה זה מקרי ואישי. אזרחות בדרך כלל כפויה, במידה זו אוחרת.
והערה צדדית: כלל לא בטוח שלגיטימי מצדך להתנער מאחריותך לעוול ולהגר. לכאורה אפשר לטעון שחובתך (כאזרח) דווקא להיאבק על סיום העוול – כולל באמצעות מרי אזרחי – קודמת לזכותך לרחוץ את ידיך)
לסרב לשרת 'בשטחים' זה סירוב נקודתי. חייל גם יכול לסרב לנקות שירותים או ללכת לעמדת השמירה. לסרב לשרת בצה"ל זו פסילה של הזרוע הצבאית של כל המדינה. מכיוון שאני לא אורח, מכיוון שהצבא הוא זרוע של המדינה שלי אני נושא באחריות גם אם אני אישית לא נמצא כרגע בשטחים כחייל. אחרת אנחנו לא שונים מממשלת לבנון שאיננה אחראית לחיזבאללה כשנוח לה וכשנוח לה מוחה בתוקף על חדירת מטוסי ישראל למרחב האווירי שלה.
לפעמים הדבר האחראי לעשות הוא לסרב לשרת בצבא. גם לסרב לשלם מיסים זה "לפסול" את המשטר השורר במדינה, ואת ה"מאמר על מרי אזרחי" של ת'ורו לומדים היום בבתי ספר בארה"ב, ומתגאים בכך שנכנס לכלא על סירובו זה.
עדו, צה"ל הוא מכשיר של המדינה שנשלט ע"י הממשלה והכנסת. המדינה אינה זהה לאזרחיה, ולכן גם אם אתה מתנגד לצה"ל, לכנסת, לממשלה, ולמי שלא יהיה, אין סיבה שלא תמשיך לגור בארץ. אין שום צורך שאתה, כאזרח של מדינה, תזדהה עם הצבא שלה.
תקרא לי בכל כינויי הגנאי שתרצה. אני לא אהיה במקום שבו מיידים אבנים על חיילי צה"ל. הייתי בעצמי חייל כזה ואני עדיין חושב שהתנגדות לא אלימה הייתה משיגה תוצאות טובות בהרבה (למשל אני ושכמותי היינו מצטרפים להפגנה לא אלימה).
בלי שום כינויי גנאי, אבל בכל זאת שאלה: אתה רואה את הגז המדמיע, שיורים חיילים שמגינים על אדמות שנגזלו ועליהן נבנתה התנחלות – והאבן היא זו שנחשבת מבחינתך לאלימה? הגז לא אלים? גזל האדמות איננו אלימות?
two wrongs don't make a right.
?so how you choose between them
i dont. they both wrong.
אבל כשאתה מתייג "התנגדות" בתמונה, מן הראוי שהיא תציג תמונה של התנגדות לא אלימה.
אין לי בעיה לחזור על עצמי: שירתת בצבא הכיבוש?
"נגד אלימות שלטונית יש להפעיל כוח" – נועם חומסקי.
כוח הוא לא בהכרח אלימות.
רוב הזמן כוח הוא איפוק, דבר שחיילי צה"ל ובעיקר מפקדיהם שכחו.
מאבק אלים אינו אפקטיבי ובטח שאינו לא מוסרי. הוא לגיטימי כל עוד הוא מופנה אך ורק נגד חיילים. או אם מישהו תקף אותך קודם (פרטנית). השאלה היא מה אתה בוחר לעשות עם זה.
כשרוב האנשים רואים את התמונה הזו מה לדעתך הם חושבים?
שזה לגיטימי שיורים עליהם גז מדמיע כי הם זורקים אבנים.
ובכל מקרה, אף אחד לא צריך עוד דם בסכסוך הזה.
נועם חומסקי, כרגיל, מדבר שטויות.
יוסי, אני לא יודע מהי מדיניות הסינון בה אתה נוקט, אבל תגובה כזו – לא מנומקת, גסת-רוח, שלא תורמת דבר, אולי כדאי למחוק.
נראה לי שיש ערך חינוכי בהתעקשות על כך שמי שמגיב יטרח לנמק ולהסביר.
גסת-רוח נגד מי, הבלשן-פילוסוף המהולל שלא ממש צריך שיגנו על כבודו בפורום נידח בארץ מזרח-תיכונית? נראה לי מיותר להשקיע בזה זמן. מילא עלבונות כלפי אנשים אמיתיים הנוכחים בדיווח, אבל איש ציבור כזה לא ממש נדרש להגנה מפני ההאשמה הנוראית שהוא "מדבר שטויות".
זאת פרט לעובדה שדומני שיוסי בעצמו מסכים לעתים קרובות עם הטענה (הלא-מנומקת) הזו. ושדרישה לנימוקים היא נימוס אך לא דרישת-חובה בדיונים כנ"ל.
וואו. היית מצטרף? ושכמותך? אבל בלי ציניות, זה לא נשמע מעט חלול בנסיבות?
בפרט שבאמת עם כל הכבוד לכמה אבנים, מדבור במחאה לא אלימה.
לא בטוח שהבנתי. אסור לזרוק אבנים על "חיילי צה"ל" או על חיילים כובשים באשר הם?
אם הייתי חושב שעל חיילי צה"ל יש לזרוק אבנים לא הייתה לי ברירה אלא לעזוב את הארץ. אני לא יכול לשבת כאן, להנות מכל השירותים שהמדינה מציעה ובאותו זמן להסכים עם פגיעה בזרוע אחת של המדינה הזאת. זה בערך כמו להגיד שאני נורא מוסרי אבל היד שלי צובטת לנשים בישבן או שהרגל שלי בועטת בחסרי ישע. אם חיילי צה"ל בשטחים ראויים לרגימה באבנים אז כך גם אני שהייתי חייל ולבשתי את אותם מדים ועלי לקום ולעזוב את המדינה וכך גם כל מי שמסכים עם מיידי האבנים. זו צביעות לטעון שיש לפגוע בזרוע הצבאית של מדינת ישראל אבל להמשיך לחיות כאן.
למה צריך לבחור? אפשר גם לבקר את מדיונתה הנפשעת של ישראל בשטחים, וגם לבקר את המאבק הפלסטיני, ולשאוף שיהיה לא-אלים.
לבקר זה שיגעון.
לסרב לשרת בצבא הכיבוש סירבת?
לא. אם הייתי מסרב הייתי ממשיך כבר ועוזב את הארץ. נראה לי צבוע ללכת לבית של טוני סופרנו, לאכול אצלו ולראות טלוויזיה בסלון שלו אבל להרגיש שאני בסדר כי אני לא משתתף בסיורי הפרוטקשן ולא מוכר בשבילו סמים.
יש לך תפיסת אזרחות מאטד משונה. ראשית, זה גם הבית שלך.
שנית, זה שנשמע שיש לך אלטרנטיבה סבירה זה מקרי ואישי. אזרחות בדרך כלל כפויה, במידה זו אוחרת.
והערה צדדית: כלל לא בטוח שלגיטימי מצדך להתנער מאחריותך לעוול ולהגר. לכאורה אפשר לטעון שחובתך (כאזרח) דווקא להיאבק על סיום העוול – כולל באמצעות מרי אזרחי – קודמת לזכותך לרחוץ את ידיך)
אני לא נוקט עמדה בויכוח הזה, אבל, גם אזרחות וגם שירות בצה"ל זה בכפיה.
מה הקשר?
אם אתה רואה את עצמך בתור אורח פה,
אז יש לך בעיה רצינית הרבה יותר.
אני דוקא כן סירבתי לשרת בשטחים ואני לא רואה שום סיבה שאני אעזוב את הארץ. אני לא אורח פה של אף אחד ולא יושב בסלון של מישהו אחר.
תגובה לעידו כמובן.
לסרב לשרת 'בשטחים' זה סירוב נקודתי. חייל גם יכול לסרב לנקות שירותים או ללכת לעמדת השמירה. לסרב לשרת בצה"ל זו פסילה של הזרוע הצבאית של כל המדינה. מכיוון שאני לא אורח, מכיוון שהצבא הוא זרוע של המדינה שלי אני נושא באחריות גם אם אני אישית לא נמצא כרגע בשטחים כחייל. אחרת אנחנו לא שונים מממשלת לבנון שאיננה אחראית לחיזבאללה כשנוח לה וכשנוח לה מוחה בתוקף על חדירת מטוסי ישראל למרחב האווירי שלה.
לפעמים הדבר האחראי לעשות הוא לסרב לשרת בצבא. גם לסרב לשלם מיסים זה "לפסול" את המשטר השורר במדינה, ואת ה"מאמר על מרי אזרחי" של ת'ורו לומדים היום בבתי ספר בארה"ב, ומתגאים בכך שנכנס לכלא על סירובו זה.
לסרב ולשבת בכלא זה סוג של שירות.
עדו, צה"ל הוא מכשיר של המדינה שנשלט ע"י הממשלה והכנסת. המדינה אינה זהה לאזרחיה, ולכן גם אם אתה מתנגד לצה"ל, לכנסת, לממשלה, ולמי שלא יהיה, אין סיבה שלא תמשיך לגור בארץ. אין שום צורך שאתה, כאזרח של מדינה, תזדהה עם הצבא שלה.
בדיוק. זה מכשיר, מי שמפעיל אותו אחראי הוא לא פועל מעצמו.
וולטר בנימין אבל בהפוך: האסתיטיזציה של המלחמה. נטו תמונה שמקדשת אלימות.