רוח צה"ל
מבקר המדינה פרסם אמש (א'), בחוסר רצון ניכר, את הדו"ח על פרשת אשכנזי, שנודעה בציבור שלא בצדק תחילה כפרשת מסמך גלנט ואח"כ כפרשת הרפז. המידע שעולה ממסמכי המבקר, שחלק ניכר ממנו מתבסס על ההקלטות של שיחותיו של אשכנזי עם מקורביו, מבהיר שהיה לנו כאן רמטכ”ל שהיה קרוב מאד לפוטש, שקשר נגד הממונים עליו, ושהכווין את הכפופים לו – ראש וראשון להם הרל"ש שלו, קולונל ארז וינר – לפעול נגד הדרג המדיני.
בצר לו, ניסה וינר, כמה ימים לפני פרסום הדו"ח, למנוע את פרסומו. הוא דרש מבג"צ לבטל את הביקורת עליו המופיעה בדו"ח. זה סוג של חוצפה – הדרישה לבטל מסמך ביקורת רשמי, שעמלו עליו זמן רב – ששמור כנראה רק לקולונלים ולגנרלים. עלוב פיקוד העורף בעת מלחמת לבנון השניה, יצחק ("ג'רי") גרשון, עתר לבג"צ כדי למנוע ממבקר המדינה לדרוש את הדחתו. גרשון סירב לפקודה של שר הבטחון עמיר פרץ לגייס את כוחות פיקוד העורף ולפרוס אותם בצפון. למרבה הצער, הוא לא הועמד בפני כיתת יורים בשל סירוב פקודה בזמן מלחמה, אבל הוא נאלץ לפרוש זמן קצר לאחר מכן.
היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, שמשמש הרבה יותר כקונסיליירי משפחתי מאשר כיועץ שאמור לייצג את האינטרסים של הציבור, הסתכסך בפומבי עם מבקר המדינה היוצא כאשר הלה דרש חקירה פלילית בפרשת אשכנזי. קשה לראות, בעקבות המידע שפורסם אמש, איך אפשר להמנע מחקירה כזו. אבל סמכו על ויינשטיין שיצליח למסמס אותה; בשביל זה מינו אותו.
ראשית, ישנה עדותו של הרפז עצמו. מדובר בנוכל, אבל לא בטיפש. כשהוא הבין שאשכנזי ו-ווינר מתכוונים להשאיר אותו לשאת לבד באחריות, הוא שינה את גרסתו. הוא כתב למבקר במאי 2012 ש"אספתי מידע על שר הביטחון, יוני קורן ועל האלוף גלנט… שיתפתי בקביעות את הרמטכ"ל אשכנזי, רעייתו ועוזרו אל"מ וינר. הם, באופן ישיר או באמצעות דובר צה"ל דאגו להעבירו לתקשורת… רצף האירועים… מוכיחים כי הרמטכ"ל רעייתו ואל"מ וינר הם שהפעילו, יזמו, היו מודעים באופן מלא לכל אחד מהנושאים והשלבים והיו מעורבים לעומק בביצוע, בניגוד מוחלט להיתממות שלהם כפי שמצוטטת בטיוטת הדו"ח לפיה היו פסיביים לחלוטין." זו טענה שכמובן יש להתייחס אליה בזהירות, אבל ראוי היה לחקור אותה היטב: להעניק להרפז מעמד של עד מדינה כדי שיוכל, חופשי מאימת הדין, לומר לנו בדיוק מה קרה כאן. וזה, כמובן, מה שוויינשטיין לא היה מוכן לעשות. רק זה היה חסר לו: חקירה פלילית נגד רמטכ"ל והרל"ש הנאמן שלו.
שנית, כל הפרטים מסתדרים היטב עם מה שכותב הרפז למבקר במאי 2012. יש די והותר ראיות לכך שהמעורבים ידעו שהם קושרים קשר. הרפז ו-ווינר מדברים בקודים על שימוש בתקשורת "נקיה" (מכשיר סלולר של וינר שלא יהיה מוכר למישהו אחר); אשכנזי עצמו הקפיד לא לבוא במגע ישיר עם הרפז, אבל אשתו רונית שלחה לו 984 מסרונים. ברגע השיא של הפרשה, כשהמסמך נחשף בתקשורת ומתחילה חקירת משטרה, אשכנזי יוצא מהלשכה, הולך לבית של חברים ומנהל משם שיחה בת 18 דקות עם הרפז – אחרי שרונית אשכנזי משיגה אותו. השיחה הזו לא הוקלטה, משום שלא בוצעה מהלשכה. במקביל, וינר מנהל שתי שיחות עם הרפז, באורך כ-25 דקות, שאינן מוקלטות, למרות שהן מתבצעות מלשכת הרמטכ"ל. אשכנזי טוען שהוא בסך הכל אמר להרפז שהם הולכים למסור למשטרה את המסמך ושהרפז יצטרך לאשר את זה. לא יודע, אבל זה נשמע קצת קצר מדי בשביל 18 דקות. ולמה שתי השיחות, שבאופן חריג אינן מתועדות, בין וינר והרפז? זה זועק מתיאום ראיות.
וינר עצמו נתפס מוקלט כשהוא דוחק בהרפז להשיג מסמכים מפלילים כנגד השר שלו, ובשלב מסוים מבקש מידע מפליל על אלוף שנחשד כמי שעבר למחנה של השר. הרפז רומז שקצין אחר, שמתנגד לחונטה, נמצא בקשרים לא ראויים עם הרל"שית שלו, ו-ווינר – המועמד לתפקיד קצין חינוך ראשי, כן? – רוצה את החומר כדי שיוכל לשמש אותו, ככל הנראה לסחיטה.
אשכנזי טוען, כמובן, שהוא לא ידע ולא שמע, אבל הוא נתפס מוקלט משוחח עם וינר על אחד מנסיונות ההכפשה של האחרון כלפי הרל"ש של ברק, יוני קורן – וינר ניסה למכור לו את קורן כבכיר בקרן החדשה לישראל. עכשיו מתחיל וינר, שקולט שהוא הולך לאכול אותה וחזק, להגיד שהוא בסך הכל מילא פקודות. הוא הולך לטעון, נרמז בתקשורת, שהפקודות שקיבל מאשכנזי אולי לא היו חוקיות אבל חד משמעית לא היו בלתי חוקיות בעליל, ועל כן הוא היה צריך לציית להן.
חמוד מצידו. הנהלים הצבאיים קובעים שחייל אכן צריך לציית לפקודה בלתי חוקית, אבל הוא חייב לדווח עליה. וינר לא רק לא דיווח, הוא היה מעורב אקטיבית בקנוניה נגד הממונים האזרחיים על הצבא. אשכנזי עצמו כבר נתפס בשקר, כשטען באוזני חברי המטכ"ל שהוא לא מכיר את הרפז, ושהלז איננו מבאי ביתו. הרפז ביקר בביתו של אשכנזי כמה וכמה פעמים.
מאחר והיועץ המשפטי למשפחה לא כשיר לחקור את הפרשה, ומאחר וראש הממשלה מתכוון לטרפד את היוזמה להקמת ועדת חקירה, נותר לצה"ל עצמו לחקור את הפרשה. את וינר צריך להעמיד למשפט צבאי, ובמינימום לזרוק לכלא לכמה שנים טובות ולשלול ממנו את דרגותיו. גם את אשכנזי יהיה צורך להעמיד לדין, אבל אני לא חושב שמישהו רואה את זה קורה.
המסמך הבסיסי של הצבא המוסרי יותר מהחמאס, "רוח צה"ל," שנכתב עבורו על ידי פילוסוף מדופלם, מכיל מספר ערכים רלוונטיים שהמעורבים עברו עליהם. אחריות: "החייל יפעל תוך גילוי מתמיד של מעורבות, יוזמה ושקידה, בשיקול דעת ובמסגרת סמכותו, כשהוא נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו." אמינות: "החייל יציג דברים כהווייתם, בשלמות ובדייקנות, בתכנון, בביצוע ובדיווח, ויפעל כך שרעיו ומפקדיו יוכלו לסמוך עליו בביצוע המשימות." דוגמא אישית: "החייל ינהג על פי הנדרש ממנו ויקיים את שהוא דורש מזולתו, מתוך הכרה ביכולתו ובאחריותו, בצבא ומחוצה לו, להוות דוגמה ראויה." ההדגשות שלי.
פעם, לא כל כך מזמן, "פאק באמינות", שקר קטן ככל שיהיה, היה מספיק בשביל להדיח צוער מבית הספר לקצינים. מי יודע, אולי הם עוד עדיין עושים את זה. אם הרמטכ"ל הנוכחי לא רוצה שמסמך הבסיס של הצבא שלו יהיה לשנינה וללעג, אם הוא לא רוצה שקציני בית הספר לקצינים יצטרכו לעבור קורס קומיקאים כדי לדבר על "פאק באמינות" בלי להתפוצץ מצחוק, אם הוא לא רוצה שכל טוראי יידע שיש דין אחד לחפ"ש ודין אחר לגנרל, הוא חייב להעמיד את הקצינים המעורבים – אשכנזי, וינר, הרפז, וכל קצין אחר שהיה מעורב בפרשה – בפני בית דין משמעתי ולזרוק אותם בקלון מהצבא. עם כל הטררם: טקס פומבי של תלישת דרגות. טקסים הם חלק מרכזי מהפעילות הצבאית, ממסדר בוקר ועד הצדעה לדגל. זו אחת הדרכים שלו להבהיר לאנשים שנמצאים במסגרתו שהם לא אזרחים.
אם גנץ לא יעשה את זה, וכאמור אני לא רואה אותו מגייס כמות כזו של אומץ לב אזרחי, אז כל אזרח ישראלי צריך לדעת שהנהגת הצבא שלו רואה בזלזול בדרג האזרחי ובחתירה תחתיו התנהגות נורמטיבית, או על כל פנים לא כזו שיש להעניש עליה. צה"ל, במצב כזה, הופך רשמית לאויב של החברה האזרחית הישראלית, והאזרחים הישראלים – כל כמה שיש כאלה – צריכים להתייחס אליו בהתאם.
ועוד דבר אחד: עד היום לא ברור לי מה היו ההישגים של אשכנזי, אם אכן היו כאלה, אבל הפרשה חשפה את ערוותו של לפחות כתב צבאי אחד: רוני דניאל. הלז נתפס כשהוא מלחך את פנכתו של אשכנזי, מקדם את הגרסה של אשכנזי, ואפילו מתדרך אותו מה לומר לתקשורת. אתמול הוא הופיע בערוץ 2 כאילו כלום, ופרשן את הפרשה שהוא עצמו היה חלק ממנה. גם הוא צריך ללכת הביתה, וגם במקרה שלו הבוסים שלו לא יעזו.
(יוסי גורביץ)
"למרבה הצער, הוא לא הועמד בפני כיתת יורים בשל סירוב פקודה בזמן מלחמה"
זה באמת מצער אותך שלא הוציאו אותו להורג? בתור שמאלן הומניסט (כך נדמה) אתה מתבטא לא פעם באופן די אלים.
כן. אני רציני לגמרי בקשר לזה. איך קרא לזה אלתרמן? "אכזרית מלחמה! … אך לכן צו היושר וצו הרחמים/ לו יהיה בה כמוה אכזר!"
צבא סדיר הוא הדבר המסוכן ביותר למדינה חופשית. הוא אמור להתנהל תוך משמעת נוקשה במיוחד, דווקא כדי שיזכור מה הוא ומה תפקידו. אני למעשה אהיה הרבה יותר סלחן כלפי חייל שנמלט מאימת הקרב מאשר כלפי גנרל שסירב לפקודה מהממונים האזרחיים עליו. הראשון צריך להיות מגורש בקלון מהצבא. השני צריך להיירות, כי בין סירוב פקודה ובין פוטש של ממש המרחק קטן מדי. אם היו יורים ביצחק גרשון, או למצער זורקים אותו לאיזה 15 שנות מאסר, סביר להניח שכל התרגילים של לשכת אשכנזי היו נחסכים מאיתנו.
מנסיוני הדל, אם יש משהו שמאפיין את הצבא הוא השקר הקבוע שמתקיים בו כמובן מאליו.
לפי החוק הצבאי חייבים להיענות לבקשתו של חייל שרוצה לראות רופא, לפי החוק הצבאי אסור למ"כ להעניש חייל – רק לתרגל אותו תרגול נוסף. (זאת הסיבה שכאשר דיברנו במסדר הריצו אותנו סביב השירותים, תרגול נוסף ב..מה בדיוק?) בשביל עונש צריך להגיש תלונה כתובה.
אני כבר לא מדבר על חיילים שעושים מה שבראש שלהם והמפקדים מפחדים לצייץ, על עבריינות כבדה בבסיסי צה"ל ועוד תופעות שכולם מעלימים מהן עין אלא על הבסיס של הצבא.
לפי הנהלים שציינת משה דיין היה צריך לעוף מהצבא בגלל יחסים לא הולמים עם החיילות שלו, לפי הנהלים שום התנחלות לא הייתה אמורה לקום בשטחים ואם להיות ישר אז לפי הנהלים גם מוסא פלד היה צריך לעמוד מול כיתת יורים אחרי שהמרה את פיו של חופי ועלה לרמת הגולן להילחם בסורים (לא שיש דמיון בין המקרים אבל זלזול בפקודות הוא נורמה צה"לית וותיקה )
אה, והחיים של מישהו שווים פחות מהפרשה האידיוטית הזו, שנופחה מעבר לכל פרופורציה, ורק ממסכת מליונ'תלפים עוולות שכל המעורבים עושים בזמן ומקומות אחרים, בבחינת אל קפונה שנתפס על תשלומי מסים?
ומעבר לכך, כל המדינה הזאת היא פוטש אחד גדול. אי אפשר להבדיל בין הדרג האזרחי לצבאי, והם מתחלפים כל הזמן ביניהם. האם קראת את תולדות מלחמות ישראל (ששת-הימים ולבנון למשל)? האם אתה יודע כמה אירועים קרדינליים נעשו ביוזמת צה"ל ו"התקבלו" לאחר מכן על-ידי הדרג המדיני (כיבוש הגולן למשל)? ראית את "מליון קליעים באוקטובר"? על מה אתה מדבר? איפה אתה חושב שאתה חי? לפי דעותיך הפאשיסטיות היה צריך להעמיד בפני כיתת יורים בערך את כל הצמרת הצה"לית/ממשלתית כרגע בגלל הסיבות הלא נכונות.
לול.
רגע, אז את טוענת שהרכבת כבר עזבה את הטענה ולכן… מיותר לדבר על זה? אי אפשר לדרוש לתקן את זה? הגיון די עקום.
יוסי, תרגע!
אפשר להעניש בחומרה גם בלי הוצאות להורג. יש מספיק אלימות בישראל, לא צריך להוסיף אלימות מילולית.
בכלל, תבין שאתה והבלוג שלך תפסתם מקום מרכזי בשיח הפוליטי – ועם החשיבות באה הא-ח-ר-י-ו-ת!
אלי גבע? עמרם מצנע?
אם היו מורידים אותו לדרגת טוראי זורקים אותו לכלא צבאי ל-10 שנים (הומניסטי לחלוטין לדעתך, אני מניח?) אני בטוח שיוסי לא היה מתלונן. כל הפואנטה של הפוסט היא שלקציני צבא בכירים אין accountability, הדיבורים על הוצאות להורג מצליחים, לדעתי, להדגיש את הפער בין הכללים הרשמיים לבין מה שקורה בפועל.
ובביתו שבכפר סבא, ישן אשכנזי וחולם.
כי אין אלו אשר לנצח בתקופת צינון נמצאים, וגם הרמטכ"לים הולכים לפוליטיקה בחלוף עידנים מבעיתים.
ונקווה שיתחמק מהפרשה, כי מדובר בנחש מנוחש, אבל נחש משלנו. אחד כזה שמסוגל לתפור נעלים גבוהות מעורה של שרה נתניהו עם קישוט משערו האדום של אדלסון.
Ph'nglui mglw'nafh Ash'kenazee Kfar saba wgah'nagl fhtagn
ששמור -> שמור
הרי אין חדש תחת השמש, ודברים כאלה קרו גם בעבר.זה לא תירוץ, ולא סיבה שלא לעשות כלום בקשר לזה, אבל הפרשיה המסכנה הזו היא לא סוף העולם.
עוד צריך לזכור שלא רק אשכנזי שיחק מלוכלך, אלא גם ברק. אם צריך לנחש מי שיחק יותר מלוכלך, הכסף שלי היה הולך על ברק. בצורה טקטית הוא השהה אישורים למינויים, ביטל פגישות עבודה עם הרמטכ"ל, ודאג להבהיר לכל הדרג הפיקודי מי הבוס (כן, לשר הבטחון יש סמכויות, אבל כך גם לרמטכ"ל). הבעיה – שיחות בלשכת הרמטכ"ל מוקלטות, בלשכת שר הבטחון – לא.
מה הסיבה? ע"פ מספר גרסאות שהתפרסמו – עמדתו (המקצועית) של אשכנזי (ושל ראשי מערכת הבטחון האחרים) נגד עמדתם של ברק ונתניהו בדבר תקיפה באיראן.
זה שברק ונתניהו לא מהססים לקטול וללכלך על כל מי שלא מסכים איתם, זה לא חדש. ראינו את זה בהתייחסות שלהם למאיר דגן, לעוד כמה (שאיני זוכר את שמם כרגע), ולאחרונה גם ליובל דיסקין (מעניין לשמוע את דעתך בנושא זה).
האם יש בפרשה הזו משהו פלילי? מבלי להכיר את כל העובדות, בהנחה שמה שפורסם נכון, ובהתחשב שאין לי השכלה משפטית — התשובה היא לא. יש משחק מלוכלך בפוליטיקה, וזה אולי מסריח, אבל אני לא חושב שלא חוקי. *לא* התבצע פוטש, לא היו פקודות של שר הבטחון שלא מולאו ע"י הרמטכ"ל. לא היה שום דבר באזור. (ואם יורשה לי, זה אחד הדברים שמפריעים לי ברשימות שלך — החוסר בגוונים של אפור. הכל זה "כן" ו"לא")
בנוסף, פורסם היום שהרמטכ"ל הנוכחי ידיח את אל"מ וינר בקרוב. בקשר לאשכנזי עצמו, הפרקליטות הצבאית כבר לא יכולה לגעת בו.
לא זוכר בדיוק את פרשת האלוף גרשון, אבל בעקרון – שר הביטחון לא פוקד על אף אחד. מי שפוקד על הצבא היא הממשלה. על אחת כמה וכמה, שר ביטחון לא מפקד ישירות על אלוף שכפוף לרמטכ"ל.
בדיוק. יש שרשרת פיקוד, ולא עוקפים אותה – לא מלמעלה ולא מלמטה. אם שר הביטחון רוצה שמשהו יקרה, הוא מעביר את זה דרך הרמטכ"ל.
הערה צדדית. בזמנו כשמונה ווינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי כתב עליו יאיר לפיד טור בעיתון שלו. הוא טען שם שהוא התאגרף עם ווינשטיין והגיע למסקנה שמעכשיו יש לשלטון החוק שומר נחוש וקשה עורף.
אז עכשיו יש לנו הבנה כלשהי על שיפוט האופי של יאיר לפיד ואולי האפשרות להסיק מסקנות על אופיו של אדם מתחום אחד לתחום אחר.
פער הגילים בין לפיד לוינשטיין הוא בערך 30 שנה כך שלא נראה לי שהם אכן התאגרפו , אבל נכון שווינשטיין היה אלוף הארץ לנוער באגרוף.
מה שבאמת הרגיז אותי בדוח (לא עברתי על כולו, אבל עיינתי בפרקים הרלוונטיים) היה ההתעלמות המוחלטת מהערכה כלשהי של התנהלותם של אברמוביץ ודניאל. לא נאמרה עליהם אפילו מילת הערכה אחת, לטוב או לרע (וברור שהיא צריכה להיות לרע). במדינה מתוקנת היה מופעל לחץ ציבורי על הערוץ שאליו הם משתייכים, והשניים היו עפים לכל הרוחות.
ואין מה לחשוש מכך שצה"ל הופך לאויב החברה האזרחית: בישראל הוא החברה האזרחית המילטריסטית. אפילו הצבא החזק שלנו לא יכול להילחם בעצמו.