החברים של ג'ורג'

שותים את המים של עזה

הממשלה הורתה בסוף השבוע על גיוס של כ-75,000 אנשי מילואים, לכאורה לקראת המלחמה ברצועת עזה – גיוס שכמוהו לא נראה מאז ימי מלחמת לבנון הראשונה, אם לא מלחמת יום הכיפורים. ההחלטה הגיעה אחרי הודעה קודמת, על פיה יגויסו 30,000 אנשי מילואים. כנראה ש-30,000, שווי ערך לשתי אוגדות, לא הספיקו.

לא הספיקו למה? לא ברור. אף אחד לא באמת רוצה להכנס לקרב יבשתי ברצועת עזה. אם הרצועה לא תכבש ושלטון חמאס לא יופל, התקפה קרקעית תיחשב לנצחון של החמאס. אם ישראל תכבוש את הרצועה, יקרו שני דברים. קודם כל, בוודאות מוחלטת, סדרי פשעי מלחמה שיבצע צה"ל במהלך הכיבוש שלעומתם תחוויר "עופרת יצוקה." לדחיסה של עשרות אלפי מבוהלים מקצועית – או, כפי שהם מכונים, חיילי צה"ל – לתוך שטח בנוי בצפיפות כמו רצועת עזה, כשהם רגילים לשלח אש פראית, מהאוויר ובארטילריה, כלפי כל מה שנדמה להם שעשוי לסכן אותם, תהיה רק תוצאה אחת: אבידות איומות לאוכלוסיה האזרחית. שנית, צה"ל יצטרך להתמודד עם אוכלוסיה כבושה, שזה עתה הוא הרג חלק ניכר ממנה. היא לא תהיה אסירת תודה, יהיו לה מצבורים של נשק, וצה"ל ימצא את עצמו איפה שהיה ב-2004. תזכורת: נסוגנו מעזה לא רק בגלל השחיתויות של שרון, אלא בגלל שלרוב הציבור נמאס לאבד שם חיילים לשווא. הזוועות של מראות החיילים שזוחלים בחול של רפיח בחיפוש אחרי שרידי גופות, והפיגוע במגורי החיילות בנצרים, המאיסו את כיבוש הרצועה על הישראלים. המראות האלה יחזרו, ואיתם תחזור כמובן גם הברוטליות הרגילה של הכיבוש, מה שיכרסם עוד בשאריות הלגיטימיות של פעולות צבאיות ישראליות.

צה"ל תוקף את הרצועה כבר חמישה ימים. עד כה, על פי מקורות פלסטיניים, הוא הרג 64 פלסטינים, מתוכם 24 ילדים ושמונה נשים. היום הרג צה"ל 18 פלסטינים, מתוכם תשעה ילדים וארבע נשים. באחת ההתקפות הרג היום צה"ל תשעה בני אדם, שבעה מהם בני משפחה אחת, ביניהם ארבעה ילדים (ועל פי דיווחים מהשטח, מספר ההורגים רק עולה). אנחנו רואים כאן את מה שראינו גם בסיבובים הקודמים: התחלה "נקיה" יחסית של ההתקפה, כשהיא מתמקדת בעיקר במטרות צבאיות לגיטימיות – אבל, תוך כמה ימים, נגמרות לחיל האוויר המטרות הרציניות. הוא חייב להמשיך לתקוף, שאם לא כן הוא ייתפס כ"מבליג" מול ירי הרקטות הבלתי פוסק, ואז הוא צריך להתחיל להזהר פחות. ואז הוא הורג אזרחים.

ספק אם לציבור הישראלי אכפת: אחרי הכל, הוא התרגל לפרשנים, כמו רוני דניאל וגלעד שרון – האיש שחייב את קיומו הציבורי לפרשת האי היווני – שמספקים לו גרסה מרוככת קלות למיכאל בן ארי ושאומרים בגלוי שהם רוצים יותר קורבנות אזרחיים. אבל כל פעולה כזו מכרסמת עוד קצת, ובצדק, בלגיטימיות של עצם השימוש בכוח מצד צה"ל. יש גבול לכמות הפעמים שבה אפשר לשמוע מצה"ל תירוצים לפער בין כוונה ובין מציאות, בין הרצון המוצהר שלו – שברמת חיל האוויר הוא נראה אמיתי למדי, מה שאי אפשר לומר על כוחות הקרקע – להמנע מקורבנות אזרחיים ובין המספר העצום שלהם. עייפה נפשנו להורגים. אפילו בן דרור ימיני קלט את זה: הבוקר, לפני שצה"ל מחק עוד משפחה, הוא כבר קרא להפסקת אש, כדי להמנע ממה שהוא מכנה "פיגוע גולדסטון."

זה לא משהו שלא ידענו מראש. חוסר התוחלת של פעולה צבאית שלא כוללת את כיבוש הרצועה מתחרה רק בחוסר התוחלת של כיבושה. אבל המדיניות העזתית של ישראל מאז הנסיגה משם מנוהלת על ידי אנשי צבא, לא מדינאים. עמוס גלעד שקד במשך שנים לוודא שהעזתים לא יוכלו לקבל שוקולד, צעצועים או כוסברה; מדיניות הרעב-לייט הזו, שנומקה לעתים בכך ש"לא רוצים שהשובים של גלעד שליט יאכלו מעל הראש שלו (הכנס פריט אסור)", שווקה לציבור הישראלי כמדיניות של בטחון. היום יודע כל מי שעיניו בראשו שלא היה לה דבר עם בטחון. כוסברה, ציוד כתיבה וחלבה אולי לא נכנסו אליה, אבל פאג'רים נכנסו גם נכנסו. בסיבוב הנוכחי, החמאס והכוחות העזתיים האחרים הוכיחו יכולת טובה – מבחינת יכולת ההיזק שלהם – באופן ניכר ביחס ל"עופרת יצוקה."

אל תדאגו לעמוס גלעד: לא יקרה לו כלום. גם לא לקצינים שטירפדו את הנסיון של המטה לבטחון לאומי להתוות מדיניות אחרת בקשר לעזה, למרות שראש הממשלה נתניהו עצמו ביקש מדיניות כזו. צה"ל והגנרלים שלנו הרגילו אותנו שעזה היא בראש ובראשונה בעיה צבאית; הם השכיחו מאיתנו את האפשרות לפתרון דיפלומטי, תוך שהם שוכחים לספר לנו שהמקסימום שהם מסוגלים להשיג הוא את התוצאה שקיבלנו לפני ארבע שנים.

אם לא היינו ערב בחירות, יכול להיות שהיה פה מדינאי שהיה מעז לשבור את הטאבו ולעשות את מה שנותר לעשות: לדבר עם חמאס על הודנה ארוכת טווח. אין מצב שמישהו יעז לערער את הפרדיגמות האלה עכשיו. אין גם מצב שמישהו במערכת הפוליטית או הצבאית יעז להפסיק את ההתקפה כשנראה שלחמאס יש יתרון. אז נצטרך להמשיך ולהתבוסס בלחימה המיותרת הזו, עד שיקרה אסון – כאן או שם.

והאשמה, בסופו של דבר, היא לא של הפוליטיקאים או הקצינים. מהאחרונים אי אפשר לצפות לכלום. אם זה לא זז, הם מסיידים אותו; אם זה זז, הם יורים בו. זה מה שהם יודעים לעשות. הפוליטיקאים היו מטריחים את עצמם בנושא, אם הם היו מקבלים שדרים מהציבור שזה חשוב לו. ספק אם יש משהו שהציבור הישראלי לא רוצה לחשוב עליו כמו על רצועת עזה, ועל כן היא תתפוצץ לנו בפרצוף כל כמה שנים עד שהאשליה שאפשר להתעלם ממיליון ומשהו בני אדם, רובם קטינים, שחיים בגבול הדרומי שלנו במה שכבר כונה "הכלא הפתוח הגדול בעולם" תתפוגג סוף סוף.

ועוד דבר אחד: אחת השיטות שבהן פטריוטים בעיני עצמם משתיקים אחרים היא הטענה ש"אסור לדבר על נפילות" כי זה מסייע לחמאס לטווח. בולשיט נקי, כיוון שאנחנו לא מדברים על כלי מדויק באיזושהי צורה ובכל מקרה הוא לא מופעל כמו סוללה ארטילרית קלאסית, אבל בולשיט נפוץ למדי. ראוי, אם כן, לציין את העובדה שכאשר דובר צה"ל מעלה תמונה של סוללת "כיפת ברזל," הוא גם מקפיד לציין את הקואורדינטות המדויקות של מיקומה. כנראה שגם בצה"ל לא קונים את הטענה שהפלסטינים מסוגלים, בשלב זה, לאש ארטילרית מדויקת. (תודה לקורא שהפנה את תשומת לבי.)idf_spokesman_coordinates

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

50 תגובות על ”שותים את המים של עזה“

  1. אורן אבוטבול הגיב:

    אין מנוס אלא לכבוש את הרצועה ולהנהיג שם משטר צבאי כמה זמן שיידרש.

  2. אמיר הגיב:

    שוב, חסרה השוואה לעימותים דומים (עד כמה שאפשר). זה שנהרגים אזרחים אנחנו יודעים, את הטענה שיש הרג לא סביר ושלא ננקטות פעולות סבירות למנוע את האבדות צריך להוכיח.

    ואף אחד לא חושב שהפלסטינים יכולים לכוון ולירות בדיוק בסוללת כיפת ברזל, אבל יש כאלה שחושבים שהם יכולים לכוון לעיר, וזה גם נשמע דיי הגיוני.

  3. יוגב הגיב:

    זה רק אני או ששני הצדדים מנסים לצמצם את הפגיעה בנפש ?
    היחס בין כמות הטילים שנורו לישראל לבין מספר הנפגעים לא קצת משונה ?
    או העניין שהטילים שנורים על תל-אביב פוגעים בדרך כלל בשטחים הפתוחים שממערב לגוש דן ?

    • דודי הגיב:

      כיפת ברזל מיירטת את רוב הטילים על ערי ישראל. באיזור עוטף עזה, האוכלוסייה במרחבים מוגנים ללא הפסקה.

      חמאס לא היה משגר עשרות גראדים לב"ש, אשדוד ואשקלון, במטחים צפופים, אילו רצה להפחית את מספר הנפגעים.

    • עמית הגיב:

      על כיפת ברזל שמעת? זה בדיוק מה שהיא עושה. מיירטת את (כמעט) כל הטילים שאמורים היו לפגוע בשטחים מיושבים, כך שהטילים היחידים שתשמע שיפגעו יהיו בשטחים פתוחים.

  4. אור הגיב:

    הנתון של 75,000 נשמע לא הגיוני בעליל. גם אם אישרו דבר כזה, אולי זה לצורך הרתעה. אם זו אכן הרתעה, לדעתי היא עדיפה פי כמה מפלישה רגלית.

    יכול להיות שחיל האוויר בחר מטרות "קלות" בתחילת המבצע, והשאיר את המטרות ה"קשות" לסוף/אמצע/אחר-כך. בהתחשב בכך שהרג אזרחים לא משיג שום דבר, זה לא כל כך מופרך שזה מה שקרה.

  5. רועי הגיב:

    "הוא גם מקפיד לציין את הקואורדינטות המדויקות של מיקומה. כנראה שגם בצה"ל לא קונים את הטענה שהפלסטינים מסוגלים, בשלב זה, לאש ארטילרית מדויקת.".

    א. הוא לא "מקפיד", זה מידע שנמצא בתוך התמונה.
    ב. אני די בטוח שאם משהו בצה"ל היה מודע לזה היו מבקשים למנוע את זה. אתה מוזמן לדווח.
    ג. מה הקשר בין מיקום הסוללה לבין למסור דווחים על נפילות? אתה אדם אינטיליגנט מספיק כדי להבין שאין קשר.

    • עדו הגיב:

      הטענה של הפוסט היא שהפלשתינאים לא מסוגלים לירות אש ארטילרית מדויקת. אם הם כן היו מסוגלים אז לתת להם את הקואורדינטות של כיפת ברזל זו הפקרות. אם הם לא מסוגלים אז אפשר לדווח היכן הנפילות, זה לא משנה במילא. אני אגב בעד משנה זהירות ולצאת מנקודת הנחה שהם כן מסוגלים והסיפור נראה לי דורש העפה של מישהו מתפקידו.

      • גיל ב' הגיב:

        הניחוש שלי שמידע מדוייק על נפילה יהיה רלוונטי במידה שהמשגר עומד לשגר טיל נוסף מאותו מקום. אם הוא ישמע שהטיל נפל בים, הוא יכוון טיפה יותר מזרחה. לא נראה לי שזה רלוונטי 10 דקות מאוחר יותר.

    • תמיר הגיב:

      יותר מכך, גם בלוחמת רקטות יש משמעות לטיווח. הגרמנים עשו זאת כשהפציצו את לונדון באלפי טילי v1 ו-v2, והבריטים עבדו קשה מאוד, כולל בהפעלת סוכנים כפולים כדי להטעות את מאמצי הטיווח הללו.

      שנית, יוסי, כנראה לא טרח לבדוק את הקואורדינטות המצוינות בתמונה, כי אם כן, היה מגלה שהיא ממוקמת כמה עשרות קילומטרים מערבית לקפריסין, בלב הים התיכון…

      אני תוהה אם תהיה ישר מספיק כדי לתקן את טעותך בפוסט הבא.

      • גיל ב' הגיב:

        תמיר, אני תוהה אם אתה תהיה ישר מספיק כדי לתקן את הטעות שלך של החלפת קו אורך בקו רוחב.

        ולגרמנים היתה הפריבלגיה שאין לפלסטינים של שליטה מוחלטת בשיגור. אם אתה לא יכול לשגר בדיוק מאותה הנקודה וצריך לברוח מייד לאחר השיגור כי האתר מופצץ מייד, אין יותר מדי משמעות לטווח. זה אותו עיקרון שהנחה אותנו בילדותנו להחזיר את הכדור למי שזה אתה קלע קליעת עונשין מדוייקת כך שהוא ייאלץ לזוז מהנקודה זה עתה קלע ממנה.

  6. דודי הגיב:

    הטילים אינם מדויקים, אך נראה סביר שנתונים עדכניים על מיקום נפילות יכולים לשפר את הדיוק במטח הבא.

  7. עמית הגיב:

    מספר ההרוגים עולה, בינתיים עדיין לא מספר ההורגים. לתיקונך יוסי.

  8. יהושאפט הגיב:

    הלכתי בגוגל למיקום המצלמה לפי מה שכתוב בתמונה. הסוללה כנראה ממש מדוייקת, כי המיקום הוא מעט מערבית לקפריסין. או שזו בעיה של יישור טקסט RTL.

  9. נמרוד הגיב:

    מוזר שנושא המצור בכלל לא עולה בכל הדיון הציבורי בנוגע לעזה. משום מה, גם כשדוברי השמאל (המועטים) מגיעים לאולפני הטלויזיה הם מדברים על "הידברות" ו"הפסקת אש" אבל בכלל לא מתייחסים למצור. אפילו כשאחמד טיבי ביקר בערוץ 2 ונשאל על הסיבה לעימות, הוא לא הזכיר את נושא המצור הימי, ולמרבה הצער גם לא הצליח להביא את עצמו לגנות את ירי החמאס לצד הגינוי של פעולות צה"ל.

    המצור עולה בבלוגים כמו זה כסיבה (בהחלט הגיונית, גם אם לא לגיטימית כשמדובר בירי על אזרחים) לתקיפה של החמאס, אבל בנאומים של ראשי החמאס (לפחות אלו שאני ראיתי) לא מוזכר המצור. תמיד מדברים על "הפסקת התקיפות הישראליות" ו"הפסקת הכיבוש הישראלי". אין לי בעיה להתעלם מהרטוריקה הלוחמנית ולתמוך במשא ומתן עם החמאס, אבל הייתי רוצה לראות עדות שהוא מוכן להסדר של הפסקת המצור תמורת הפסקת הירי.

    ועוד משהו – הסכמתי לקבל את טקטיקת הבחירות של "שים את הנושא המדיני בצד" של יחימוביץ', ואפילו אולי לקבל את התמיכה הפאסיבית שלה במבצע בעזה. אבל בראיון שלה בטלויזיה היא נשמעה לא פחות נלהבת מהמערכה בעזה מנציגי הממשלה – ואפילו לא הוציאה איזה משפט כנגד תקיפה קרקעית. את הקול שלי היא הפסידה סופית לטובת מר"צ.

  10. PonPonPon הגיב:

    התיאוריה לפיה דובר צה"ל מפרסם בכוונה תחילה קואורדינטות של סוללת "כיפת ברזל" במטרה "להראות לעזתים מה אנחנו חושבים על היכולת הארטילרית שלהם" נשמעת מופרכת לחלוטין.

    מה שיותר סביר שקרה הוא שהצלם לא היה מודע לקיומן של תגיות EXIF, ולכן לא טרח להסיר אותן מהתמונה לפני שהעלה אותה לרשת. כלומר, הקואורדינטות האלה מסתובבות עכשיו בויקיפדיה בגלל רשלנות ו\או טיפשות, לא כחלק מאסטרטגיה מכוונת של תעמולה ו\או לוחמה פסיכולוגית.

    • עדו הגיב:

      נכון. הנקודה היא שכאשר כולם מקפידים הקפדה יתרה לא לספר לאף אחד היכן הייתה הפגיעה האחרונה כי זה שיתוף פעולה עם האויב , פתאום קופץ מישהו ומוסר לאוייב את מיקום הסוללה, מה שמעמיד את המאמצים באור די מגוחך.

      • סלע הגיב:

        עדו אתה אכן צודק,אבל יוסי מספיק חכם בשביל לדעת את זה, וכל המטרה שלו בפרסום התמונה – להבדיל מפניה שקטה לדובר צה"ל / צנזור – הינה בלהביך את צה"ל. נשאלת השאלה חלק מאיזה עם הוא ?

  11. נתן הגיב:

    כמה הערות:

    1.מדובר בלחימה שבה הסיכון שלוקחים הלוחמים הוא אפס – גם מפעילי המזלטים גם "לוחמי" כיפת ברזל ואפילו טייסי הF-16 אינם מסתכנים כלל. מדובר בסוג חדש של לחימה בהסטוריה האנושית שיש לו השלכות מהותיות על הנכונות לצאת למלחמה.

    2. קולות הצהלה שעלו בישובי הדרום כולל עיתונאים וכותבי בלוגים בעקבות הירי על תל-אביב חשפו רקבון עמוק בחברה הישראלית – רקבון ששום "כיפת ברזל" לא תוכל למנוע.

    3. האחידות שנחשפת בכלי התקשורת היא מפחידה ממש והיא תוצאה של תהליך ארוך של שיסוי והסתה שנושא פרות.

    4.כל המערכה הזאת היא נצחון עצום לחמאס – ארגון טרור בינוני ששולט על שטח בגודל של השרון שכולו שטוח וחשוף ללא שום מסתור גאוגרפי ומנהל מלחמה עם ישראל כשוה מול שוה למרות נחיתות אדירה ואף זוכה לארח אצלו שועי עולם ולקבל הכרה בינולאומית.

    5. במערכה הזאת נחשף שוב שככל שפוליטקאי הוא רע יותר לאזרחים כך הוא מתלהם יותר ומנסה להצטייר כפטריוט – בין אם זה אלי ישי שאחראי למחדל שהוביל לאסון הכרמל ובין אם זה מירי רגב שנלחמה בעוז להגדיל את חלקם של הטייקונים בתמלוגי הגז.

    • שימי הגיב:

      יותר ממסכים לגבי סעיף 2,
      לגבי 4, אולי נצחון תודעתי בעיני עצמו והציבור שלו,
      אתה מתעלם מכך שטרור כמו רקטות ופיגועי התאבדות, הוא נשק של החלשים המופנה כנגד
      חלשים ממנו, למרות שאותם חלשים הם אזרחים של מדינה עם צבא חזק, שנבנה להתמודדות עם צבאות סדירים במקור, ונאלץ להתמודד בכפפות משי יחסית למה שהוא רגיל בשדה הקרב.

      יחסי הכוחות הם:
      חמאס > נגד אזרחים ללא אבחנה.
      צה"ל > נגד מה, רקטות המשוגרות בשלט רחוק, פעילים שרובם מתחבאים במנהרות מוגנות היטב.

      לא קונה את כל ההתבכיינות של הפלסטינים, הבאתם את זה על עצמכם.
      זו לא רק זכותה של ישראל להגן על אזרחיה, זו חובתה.

      גם הטיעון של הגבלת המבצע מחשש פגיעה באזרחים לא רק שלא תופס, הוא גם לא מוסרי, מעצם תעדופו חיי אזרחי עזה על פני חיי אזרחי ישראל.

      • נתן הגיב:

        אין ספק שאם ישראל היתה יכולה ורוצה היא היתה יכולה לסיים את המערכה הזאת בכמה ימים של טבח כללי בכל אוכלוסיית רצועת עזה.

        בלי להיכנס לעיניין המוסרי בשורה התחתונה ישראל לא תבצע את זה ולכן אין טעם להתייחס לזה בתור אופציה.

        • שימי הגיב:

          אההם, לא דיברתי על טבח כללי.

          כשמישהו יורה עליך ועל משפחתך כשהוא מוקף במשפחתו, באיזה ברירה תעדיף
          לבחור?

      • אסףר הגיב:

        הנקודה היא לא חיי אזרחי עזה מול חיי אזרחי ישראל, אלא אזרחי עזה מול חיילי ישראל.

        במשפט הבינלאומי המקובל, צריך לסכן את החיילים כדי להגן על אזרחי האויב בדיוק כמו שהיית מסכן אותם כדי להגן על אזרחיך.

        • שימי הגיב:

          יש הבדל בין הסתכנות להתאבדות.

          לשלוף בפינצטה את המשגרים המופעלים בשלט רחוק ומוטמנים באדמה, ידרוש פעולה יבשתית עם נפגעים רבים ב 2 הצדדים,

          רצו מלחמה, קיבלו.

          • אסףר הגיב:

            א. לפעמים בתורת המוסר יש אבסורדים. פעולה חוקית/מוסרית שבפועל תגרום ליותר אבידות מאשר פעולה לא-חוקית/לא-מוסרית.

            ב. הדוגמה שלך כנראה לא נכונה. השאלה היא: האם היית מפציץ מלמעלה גם אם זה היה משגר שיושב באמצע שכונה בירושלים. או לחילופין היית מחליט שפעולה כירורגית עדיפה כי פחות אזרחים יפגעו בה. אם ההחלטה שלך היא לא לפי מספר הנפגעים אלא אם הם עזתים או ישראלים, זה מה שנחשב לא-מוסרי בשיטה זו.

            לקריאה נוספת, מאמר מומלץ מאד:

            http://blog.meirstieglitz.net/?p=7

            • שימי הגיב:

              תסביר לי אתה מה לא מוסרי בטענה שחיי אזרחי מדינת ישראל המותקפת חשובים יותר לישראל מחיי תושבי עזה ?

              אני אוסיף ציטוט של חבר ששלח :

              "בכל מקום בעולם שיורים עליך אפילו רקטה אחת(ולא אלפים במשך שנים) זאת הכרזת מלחמה. לא יתכן שתושבי ישראל יחיו לפי השיגעונות של אוסף של כנופיות היורות ראקטות לעבר ישראל במטרה להרוג כל פעם שהם במצב רוח רע או שלא קיבלו זיון בלילה. שאתה יוצא למלחמה חיי אזרחייך חשובים יותר מחיי האויב ואתה צריך להלחם עד הרגע שהאויב אומר די מספיק וכלל לא מענין אותי איזה מחיר האויב מוכן לשלם,זאת לא הבעיה שלי. הידיים של החמאסנייקים צריכות לרעוד לפני שהם משגרים רקטות
              צריך לעשות להם נזק כזה שהם יהיו עסוקים בשיקום בתים,מיים,ביוב,חשמל ומסתור מפני חיילי צהל ולא בהשמעת איומים בטלויזיה. מיהם בכלל?. מצריים,ירדן וסוריה פחדו לתקוף ערים בישראל אז חבריי כנופיות יעשו זאת ואנחנו נשקשק מפחד ונדאג לחיי תושביהם? משהוא נדפק אצלנו במוח. חיי תושבי עזה חשובים מחיי תושבי ישראל? העולם מתפוצץ מצחוק.. אולי נתאבד ןנגמור את הסיפור של ההתיישבות היהודית במזרח התיכון

        • דודי הגיב:

          על מי הוא מקובל? אתה יכול דוגמה למדינה שצייתה לכלל הזה במלחמה בפועל? אין לי ספק ששווייץ וקוסטה ריקה מצייתות לו בקפדנות, אך מדינות מערביות שנלחמו בפועל בשנים האחרונות העדיפו בהחלט לסכן אזרחי אוייב מאשר את חייליהן.

          כך למשל במלחמת קוסובו ב-1999, כוחות נאט"ו הפציצו את סרביה וקוסובו במשך שבועות מהאוויר, מגובה רב, והרגו מאות אזרחים (כולל, אגב, פליטים אלבנים שלמען הגנתם יצאו למלחמה).

          התמונה לא השתנתה באפגניסטן או בעיראק.

  12. תמיר הגיב:

    אל דאגה, אני משוכנע שבן דרור ימיני כבר רוקם את עלילת הדם שתסביר מדוע גם הפעם לא הבסנו את חמאס אחת ולתמיד: "הגולדסטונים מבפנים" הם אלו שמנעו מצה"ל לנצח.

  13. מודאג הגיב:

    תטשטש לפחות את המיקומים של התמונה, אם דובר צה"ל עושה טעויות זה לא אומר שאתה צריך לפרסם את זה.

    • ygurvitz הגיב:

      למה לא? איך בדיוק אפשר להראות את הטעות אם מטשטשים את נתוני ה-GPS? ואני לא עובד בצנזורה הצבאית. בצבא נורמלי, אם אכן היה חשש לאש נגדית, היו מתייחסים לסוללה שהמיקום שלה פורסם ברשת לפני שעות כמטרה מוכרת לאויב, ומזיזים אותה. מוזר שהדרישה שצה"ל ישנה את המיקום שלה לא עולה, ונשמעת רק הדרישה לצנזורה.

      • מודאג הגיב:

        זה בסדר, כבר דיברתי עם הצנזורה במטרה להוריד את הפרסום מהאוויר. כמו כן, הם אמרו לי שהמיקום הוא לא נכון, ושהתמונה נלקחה מלפני חצי שנה. צ'יל אאוט.

      • רועי הגיב:

        קודם כל, היה ראוי שתפרסם עדכון לפוסט שלך בהקשר הסוללה כי "לא בולשיט נקי" ולא "צה"ל לא קונים את הטענה שהפלסטינים מסוגלים".

        אף אחד לא טען או טוען שהחמאס יודע לפגוע בצורה מדוייקת בהסתמך על נתוני GPS, אלא שאם החמאס משגר טיל בכוון וזווית מסויימת אין צורך לעזור לו ולציין בשבילו באיזה אזור בדיוק הטיל פגע.

        רק אתה מסוגל לקחת תמונה שפורסמה לפני חצי שנה עם מיקום לא קשור לסוללה שהוצבה ולהציג את זה כאילו הצבא מפרסם סוללות עם מיקום בשביל לנגח את ה"פטריוטים בעיני עצמם".

      • דני הגיב:

        יוסי, טכנית אין בעיה בפרסום נתונים. הבעיה היא בפרסום של המיקום מיד לאחר הנפילה, כאשר עוד יש הזדמנות לירות מיד באותה נקודה. מדובר בירי רקטות שמבוצע באמצעות חישוב זוויות, לא בטילים עם חימוש מונחה מדויק.

  14. דן הגיב:

    נכון התמונה של כיפת ברזל נראית כמו דוגי סטייל?

  15. עדו הגיב:

    הממ. תראו מי אומר שהרתעה לא עובדת על טרוריסטים…
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1867585